סעיף 9 (ג1א) (2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) תשכ"ג-1963 קובע כי מי שרכש דירת מגורים שהיא דירתו היחידה, ובעשרים וארבעה החודשים שלאחר רכישת הדירה מכר דירת מגורים אחרת שהיתה דירתו היחידה עד למועד רכישת דירת המגורים, ישלם מס רכישה בשעורים משווי הזכות הנמכרת לפי מדרג הקבוע בסעיף המווה הקלה המס. להלן פסק דין בסוגיית מס רכישה דירה יחידה: פסק דין 1. בפנינו ערר על החלטת המשיב בהשגה שהגישו העוררים. הפרטים יתבררו להלן. 2. ב- 22/10/96 הוגשה למשיב הצהרה של העוררים על רכישת זכויות בדירת מגורים המהווה את חלקה 90/2 בגוש 12256, הנמצאת ברחוב הולנד 35 בחיפה. העוררים הצהירו כי הינם בעליה של דירה יחידה, למעט הדירה הנרכשת כמשמעותה בסעיף 9 (ג1א) (2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) תשכ"ג-1963 (להלן: "החוק הנ"ל"), והתחייבו למכור אותה תוך 24 חודשים מרכישה זו, ובקשו את הקפאת תשלום יתרת מס הרכישה בגין הדירה שרכשו. סעיף 9 (ג1א) (2) לחוק הנ"ל קובע כי מי שרכש דירת מגורים שהיא דירתו היחידה, ובעשרים וארבעה החודשים שלאחר רכישת הדירה מכר דירת מגורים אחרת שהיתה דירתו היחידה עד למועד רכישת דירת המגורים, ישלם מס רכישה בשעורים משווי הזכות הנמכרת לפי מדרג הקבוע בסעיף המווה הקלה המס. המצב הוא שעם רכישת הדירה החדשה בטרם מכר הנישום את דירתו הישנה, הפך זמנית לבעלים של שתי דירות, הסעיף קבע שאם תוך 24 חדשים שלאחר רכישת הדירה החדשה, ימכר את דירתו הישנה שהיתה דירתו היחידה עד למועד רכישת הדירה החדשה, יחשב כבעל דירה יחידה. 3. בבדיקה שנערכה מטעם המשיב התברר שהעוררים הם הבעלים על מספר דירות דלקמן: א. דירה שהעוררים רכשו במשותף בשנים 1989 המהווה את חלקה 371/1 בגוש 10813 בשדרות הציונות. ב. 3 דירות בבעלות העורר בבניין הבנוי על חלקת קרקע מס' 107 בגוש 10816 הנמצאת ברח' אלנבי 157 חיפה, שקבלו במתנה מאמו מאחיו ומאחיותיו, בשנת 1992. (להלן: "הנכס"). חלקה 107 הנ"ל נרשמה בשלמות ב- 30/12/92 בבעלותו של העורר בפנקס המקרקעין. (ראה נספח למ/2). בביקורת שנערכה בנכס על ידי המפקחת שולה ממן - תצהיר מ/3 - נמצא שבבנין ברח' אלנבי מצויות 6 דירות מגורים שכולן מאוכלסות. העורר אשר בעדותו כי לפחות 3 דירות משמשות למגורים מתוכן אחת בשכירות שאינה מגונת. (ע' 7-8 לרשומות). לאור גלוי זה הוציא המשיב לעוררים שומה הדוחה את בקשתם להקפאת תשלום יתרת מס הרכישה, על הוצאת שומה זו נסב הערר שבפנינו. 4. מקובל עלינו כי יש לבחון את זכויותיו במקרקעין של העורר בנכס הנ"ל על פי הרישום בפנקס המקרקעין. מעיון בהעתק הרשום בפנקס המקרקעין של חלקה 107 בגוש 10816 עולה כי הבעלים הרשום של חלקה זו בשלמות הוא העורר החל מתאריך 30/12/92. החלקה הנ"ל שועבדה במשכנתא מדרגה ראשונה לזכות הבנק הלאומי למשכנתאות בע"מ לבטחון החזר הלוואה בסך 1,200,000 שקלים שקבל העורר. (נספח ג' לתצהיר מ/2). סעיף 125 לחוק המקרקעין תשכ"ט-1969 קובע כי רישום בפנקס לגבי המקרקעין מוסדרים יהווה ראיה חותכת לתכנון ולגבי מקרקעין לא מוסדרים יהווה ראיה לכאורה לתכנו. ההעתק שבפנינו הוא העתק מרישום בפנקס הזכויות וסביר להניח שהחלקה הנ"ל מוסדרת. היחסים בין בני המשפחה בהקשר לבעלות בנכס הנ"ל שירשו מאביהם המנוח כטענת העורר אינם גורעים מתקפו על הרישום בפנקס המקרקעין ומכוחו ההוכחתי כל עוד לא נעשה תיקון ברשום בפנקס, אין טענה שהרישום שנעשה שלא כשורה מהראיות בפנינו עולה כי רישום הנכס הנ"ל בבעלות העורר מהווה מעשה רצוני של היורשים להקנות זכות הבעלות בו לעורר, ושקף את רצון כל היורשים. טענת העורר כי אחת מאחיותיו שהקנתה לו במתנה 2/42 חלקים שהם חלקה בירושה בנכס הנ"ל חזרה בה. לא באה לידי בטוי בתקון הרשום בפנקס המקרקעין ולא הוגשה למשיב הצהרה על בטול זה. נפסק בע"א 177/87 וינפלד ואח' נ' מנהל מס שבח מקרקעין נתניה, פס"ד מד (4) ע' 607 בע' 612 כי "חשוב מס השבח יערך על בסיס רישום הזכויות במרשם המקרקעין. . . "והוא הדין לגבי מס הרכישה. 5. מסקנתנו היא כי עת שרכשו במשותף את דירתם החדשה היה העורר הבעלים של כמה דירות מגורים ואין העוררים זכאים להקפאת יתרת מס הרכישה. אנו דוחים את הערר ומחייבים את העוררים לשלם למשיב את הוצאות הערר ושכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום מתן פס"ד זה ועד לתשלום בפועל. מיסיםמקרקעיןמס רכישה