פסק-דין 1. בפנינו ערעור של המערער על גזר דין מיום 18.10.06 של בית משפט השלום בירושלים (כב' סגן-הנשיא השופטת ש. דותן). ביום 27.8.06 הורשע המערער על פי הודאתו בעבירות של מרמה, לפי סעיף 220(1) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 ולפי סעיף 117 (ב) (1) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975. 2. על פי כתב האישום, בשנים 1999-2001 עסק המערער במכירת חמוצים וביצים בשוק מחנה יהודה בירושלים. המערער דיווח לרשויות מס הכנסה ומע"מ רק על ההכנסות ממכירת חמוצים. בכך השמיט המערער עסקאות בסכום של 900,000 ₪. 3. הודאת המערער באה בעקבות הסדר טיעון עם התביעה בו הוסכם כי יוטל על המערער עונש של שישה חודשי מאסר. במסגרת ההסדר, הוסכם כי התביעה תבקש שחלק מששת החודשים ירוצו בפועל וחלק בעבודות שירות. עוד הוסכם כי ב"כ המערער יבקש שכל ששת החודשים ירוצו בעבודות שירות. עוד הוסכם כי המערער שילם לרשויות המס כמליון ₪ בגין חובותיו. 4. בית משפט קמא החליט לכבד את הסדר הטיעון ולאחר שבחן את נסיבות המקרה - לחומרה ולקולא - קבע כי אין בפניו נסיבות המצדיקות להקל עם המערער מעבר להקלה המופלגת בעמדת התביעה, על פי ההסדר. לפיכך החליט בית המשפט לגזור על המערער שישה חודשי מאסר מהם שלושה חודשים לריצוי בפועל ושלושה חודשים לריצוי בעבודות שירות, על פי חוות דעת הממונה על עבודות שירות. בנוסף הטיל בית המשפט על המערער מאסר על תנאי לתקופה של שמונה חודשים. 5. ערעורו של המערער נסב על המאסר בפועל שהשית עליו בית משפט השלום. לטענתו, טעה בית משפט בכך שלא ייחס משקל ראוי להודאתו שיש בה משום נטילת אחריות על המעשים שביצע והבעת חרטה כנה, תוך חסכון משמעותי בזמנו של בית המשפט. המערער טוען כי בית משפט השלום שם לנגד עיניו רק את השיקול של הרתעת הרבים ולא איפשר לו לשקם את עצמו. המערער טוען כי בית משפט השלום לא הביא בחשבון את העובדה כי הוא שילם לרשויות המס סכום של 1,000,000 ₪ ועונש של מאסר יפגע קשות בסיכויו לעמוד בהתחייבויותיו הכספיות ובפרנסתו. המערער טוען כי מדובר בעבירות "ישנות" וכי לא נרשמה לחובתו כל עבירת מס נוספת משך כעשרים שנה בהן הוא מנהל את העסק המשפחתי. המערער טוען כי בתו עברה לאחרונה אירוע של שוק אינפלקטי והגיש אישור רפואי על כך שהילדה סובלת מהתקפי אלרגיה קשה וזקוקה להשגחת ההורים. המערער מפנה לתסקיר של שירות המבחן שהוגש בעניינו בתיק פלילי אחר ולנסיבותיו האישיות המפורטות בתסקיר. המערער מפנה למקרים שונים בהם, לטענתו, הקל בית משפט עם נאשמים בעבירות מס. לטענתו, העונש שהושת עליו חורג ממידת הענישה הראוייה והמקובלת והוא מבקש להקל בעונשו ולאפשר לו לפתוח דף חדש, לשקם את עסקו ולפרנס את משפחתו. 6. התביעה טוענת כי יש להשאיר על כנו את גזר הדין של בית משפט קמא. התביעה מציינת את חומרת המעשים בהם הורשע המערער. לטענתה, מדובר במי שהעלים למעשה מעיני שלטונות המס עסק שהיה לו למכירת ביצים. לטענתה, הסדר הטיעון עם המערער הינו מתחשב במיוחד והעונש שהוטל עליו מקל עימו ואין כל הצדקה להתערב בו. 7. לאחר שבחנו את טיעוני הצדדים ועיינו בגזר הדין של בית משפט קמא והמסמכים שבתיק הגענו למסקנה כי דין הערעור להידחות. בית משפט קמא שקל ואיזן נכונה את מכלול הנסיבות והשיקולים הנדרשים לעניין העונש. מדובר בעבירות מס חמורות, שנלווה להן אלמנט של מרמה. שנעשו על ידי המערער משך תקופה ארוכה של מספר שנים. מעשים מסוג זה מחייבים ענישה בעלת אלמנט מחמיר שיש בה כדי להרתיע לא רק את המערער אלא גם עבריינים פוטנציאליים מסוגו. בתיק ע"פ 9078/05 (י-ם) עזרא דואק נ' מדינת ישראל (פס"ד מיום 9.5.05), אליו הפנה ב"כ המערער, הורשע הנאשם בביצוע עבירות מס בנסיבות הדומות לעניינינו. באותו מקרה, למרות שנסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם שם היו קשות וחמורות מהמקרה שבפנינו, ראה בית המשפט המחוזי להטיל עליו מאסר בפועל לתקופה של שישה חודשים מהם שלושה חדשים לריצוי בפועל ויתר התקופה לריצוי בעבודות שירות. זו היתה גם רמת הענישה שקבע בית משפט קמא במקרה שלפנינו. 8. בענייננו מתקיימות נסיבות מקילות, בהן הודאתו של המערער בביצוע המעשים, הבעת חרטה כנה על מעשיו, תשלום של כ- 1,000,000 ₪ לרשויות המס ושאר נסיבותיו המשפחתיות ובעיקר המחלה ממנה סובלת בתו. עם זאת ראוי לציין כי המערער אינו אדם נורמטיבי ויש לו עבר פלילי לא קל בעבירות פליליות, בעיקר כלפי עובדי ציבור. למרות זאת, בית משפט השלום שקל לזכותו של המערער את העובדה שאין לו עבר פלילי בעבירות מס ולא הביא בחשבון את הרשעותיו בעבירות פליליות אחרות. יש לציין כי בסוג זה של עבירות מדובר בדרך כלל בנאשמים נורמטיביים, בעלי עבר נקי, ואילו בענייננו לא ניתן לומר זאת על המערער שהוא בעל עבר פלילי המעיד על אדם שאינו נרתע מלעבור על החוק. 9. בית המשפט איזן נכונה את מכלול נסיבות המקרה - לקולא ולחומרה - בכך שכיבד את הסדר הטיעון והחליט כי חומרת המעשים בהם הורשע המערער מחייבת ענישה הכוללת אלמנט מוחשי ומרתיע של מאסר בפועל לתקופה קצרה (3 חודשים) לצד מאסר לריצוי בעבודות שירות (3 חודשים). בית משפט קמא נמנע מלהטיל על המערער קנס בהתחשב בעובדה שהוא שילם את חובו לשלטונות המס. בכך ניתן משקל ראוי למכלול נסיבות המקרה, כולל נסיבותיו המשפחתיות של המערער ולא מצאנו כי העונש שהוטל על המערער מחמיר עמו במידה המצדיקה התערבות של ערכאת ערעור. לפיכך החלטנו לדחות את הערעור. המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר ביום 1.3.07, עד השעה 10:00, בבית המעצר שבמגרש הרוסים ירושלים. מרמהמיסיםמס הכנסה