העלמת מס מוניות

להלן פסק דין בנושא העלמת מס מוניות: פסק דין 1. בפני ערעור לפי סעיף 145 ב' (א)(1) לפקודת מס הכנסה על החלטת המשיב לפסול את ספרי המערער לשנת 2005. המערער הינו בעליה של מונית באשדוד המופעלת על ידו. ביום 30.8.05 הסיע המערער במוניתו שתי נוסעות בתוך העיר אשדוד, בתום הנסיעה דרש מהן תשלום של 15 ש"ח אותו שילמו לו כשיצאו מהמונית בשעה 14:15 והמערער המשיך בדרכו במונית. לאחר שנסע כ-200 מ' מהמקום בו ירדו הנוסעות, עלה למונית מבקר מטעם המשיב - מר יוסי מלכה - הזדהה בפני המערער וביקשו כי יציג בפניו את סרט הקופה של המונית. התברר כי המערער לא רשם כלל את התקבול של 15 ש"ח שקיבל משתי הנוסעות הנ"ל. בתצהיר עדותו הראשית של מר מלכה, נמסר על ידו כי בתחילה הצביע המערער על תקבול בסך 15 ש"ח שהודפס בסרט הקופה בשעה 13:30 כתקבול ששילמו לו שתי הנוסעות. משהוברר לו באותו המעמד כי אותן נוסעות ירדו מהמונית ב-14:15, חזר בו המערער וטען כי אכן התקבול לא נרשם כלל וזאת עקב תקלה במונה. בשלב זה הצטרף המבקר סימון לוי למר מלכה הנ"ל, והשניים ביקשו את המערער לנסות את תקינות המונה ולרשום בנוכחותם את התקבול הנ"ל של 15 ש"ח. המערער עשה כמבוקש ממנו, והמונה הנפיק בו במקום חשבונית על סכום זה. 2. בתצהיר שצירף המערער להודעת הערעור, הוא טוען כי הדפיס במונה את התקבול של 15 ש"ח ששילמו לו שתי הנוסעות [בשעה 14:15], אולם זה לא נקלט במונה ובסרט הרישום עקב תקלה טכנית במונה. לדבריו, מיד לאחר הביקורת הנ"ל פנה למשרדה של חברת "מוניטקס", העוסקת בתחזוקת מוני מוניות, וזו אכן מצאה כי נפלה תקלה במונה. המערער לא הגיש תצהיר מטעם "מוניטקס" ואף לא הביא עד מטעמה. חלף זאת, הגיש בישיבת 18.5.06 מכתב הנחזה להיות של "מוניטקס" בע"מ [מע/1] ולפיו: "לכל מאן דבעי הננו מאשרים שבתאריך 30.8.05 שעה 15:50 הופיע מר אשר חכמון [המערער - י.א.] בחברתנו עם מונית מס' 18114 מספר רישוי 5410225 עקב תקלה במונה אשר לא הופיע תקבול נסיעה בזכרון המונה בסיכום ביניים. התקלה תוקנה באותו יום. בכבוד רב מוניטקס בע"מ ". לאור העובדה שהמערער נמנע מהגשת תצהיר מטעם מאן דהוא מחברת מוניטקס בע"מ לעניין המכתב הנ"ל או מהזמנת מי מאותה החברה ליתן עדות לעניין אותה תקלה נטענת, טיבה או פרט כלשהו ביחס אליה - באופן בו ניתן יהיה לחוקרו בחקירה נגדית ולוודא נכונות הנטען על ידו ביחס לתקלה נטענת במונה - איני מוצא ערך ראייתי כלשהו באותו המכתב מע/1. לעומת זאת, מתוך תצהיריהם של שני מבקרי המשיב - שערכו את הביקורת שבנדון - עולות ראיות לסתור את טענת התקלה במונה. שניהם הצהירו ואישרו בחקירתם הנגדית, כי משביקשו את המערער סמוך ל-14:15 [מיד לאחר שירדו שתי הנוסעות מהמונית] להנפיק קבלה מהמונה על הסכום הנ"ל של 15 ש"ח, תיפקד המונה ללא כל תקלה והנפיק חשבונית כאמור. וגם זאת, המבקר מר מלכה מוסר בתצהירו ובעדותו, כי תגובתו הראשונה של המערער היתה כי המונה רשם את התקבול של 15 ש"ח והצביע על פריט בסכום זה שנרשם בשעה 13:30 [45 דקות בטרם נסיעת שתי הנוסעות הנ"ל]. 3. ואף זאת. בחקירתו הנגדית על תצהירו מעלה המערער גירסה חדשה ונוספת - ולפיה, בעת שעלה המבקש מלכה למונית [דקה קצרה לאחר שירדו ממנה הנוסעות] "הייתי עסוק בלקרוע החשבונית שהוצאתי לשתי הנוסעות דקה לפני כן, לאחר שלא רצו לקבלה, וקרעיה היו בידי ואפילו הראיתי [למבקר-י.א.] מלכה את הקרעים של החשבונית". גירסה זו של המערער מועלית על ידו לראשונה בח"נ [בישיבת 18.5.06 עמ' 5 לפרוט']. לשאלה מדוע נזכר לספר זאת רק עתה, ולא העלה הטענה בשלבי הבירור המוקדמים בהודעת הערעור או בתצהיר עדותו הראשית, הוא משיב: "...כי דבר זה נשכח מזכרוני". מבקר המשיב מר מלכה נשאל לעניין זה [ע"י המערער] בח"נ והוא משיב [עמ' 7]: "לא ראיתי דבר כזה. אתה לא אמרת לי שום דבר כזה כאילו אתה קרעת הקבלה. להיפך, הצבעת [בסרט-י.א.] סיכום הביניים על סכום מודפס של 15 ₪ משעה 13:30. אמרנו לך [מלכה ולוי-י.א.] שלא יתכן, כי את התקבול משתי הנוסעות קיבלת לפני כדקה ב-14:15. אז אמרת לנו בתשובה שהמונה מקולקל". 4. בכל נסיבות הדברים שפורטו לעיל, ונוכח התרשמותי מעדויות המערער ושני מבקרי המשיב שהופעיו בפני - אני דוחה את גירסת המערער לעניין "התקלה" שכביכול אירעה למונה המונית באותה השניה שבה הדפיס כביכול את תקבול הנוסעות. אני מעדיף על פניה את גירסת עדי המשיב [המבקרים] בדבר "מהפך הגירסאות" של המערער, כפי שמסר להם בזמן אמת [בראשונה, כי התקבול הודפס 45 דקות לפני שהנוסעות נסעו כלל במונית ובשניה כי "חלה תקלה" במונה] ואת העובדה שהמערער הנפיק להם חשבונית מיד כשביקשו אותו לעשות כן, לאחר שנתפס בקלקלתו. חוסר האמון בגירסת המערער מתחזק משמעותית נוכח גירסתו השלישית המועלית על ידו לראשונה בח"נ, ולפיה המונה לא היה מקולקל, אדרבא - הונפקה חשבונית והוא כביכול היה עסוק בקריעתה שעה שהמבקר עלה למוניתו. 5. המסקנה המתבקשת מכל אלה הינה, כי המערער אכן לא הדפיס ולא רשם במונה המונית את תקבול הנסיעה ששילמו לו שתי הנוסעות. לאור זאת, ומשהוכח בביקורת הפתע שנערכה לו ע"י מבקרי המשיב - כי הוא נמנע מרישום תקבול, ללא כל הצדקה - איני מוצא כל פגם בהחלטת המשיב לפסול את ספריו. 6. סוף דבר - מהנימוקים שפורטו לעיל, אני דוחה את הערעור. המערער ישלם למשיב הוצאות ערעור זה בסכום של 2000 ₪. מוניתעבירות מסמיסים