קראו דוגמא מהפסיקה בנושא תסמונת הכותב: זוהי תביעה להכיר בפגיעה של "תסמונת הכותב" ביד שמאל כתאונת עבודה על פי עקרון המיקרוטראומה. להלן עובדות המקרה: 1. התובע יליד 11/8/1956. 2. התובע איטר, ידו השמאלית הינה היד הדומיננטית. 3. משנת 1977 עובד התובע כפקיד בנק עד היום. שעות עבודתו של התובע היו כדלקמן: בימים א,ג,ד - מהשעה 08:00 עד השעה 16:00. בימים ב,ה - מהשעה 08:00 עד השעה 19:30. 4. מזה שנתיים-שלוש התובע עובד רק ארבע שעות ביום בחצי משרה לאחר שעבר שני ניתוחים בגבו. 5. בין השנים 1977-1979 עבד התובע כקופאי בבנכל. בעבודתו כבנכל ביצע על בסיס יומיומי את פעולת הכתיבה, במיוחד מילוי פקודות והוראות לקוחות, אשר באותה תקופה היו ידניות בלבד. למשל, תיעוד פעולות משיכה והפקדת כספים, תיעוד תשלומים, תיעוד פעולות העברות כספים וכיוצ"ב. 6. בשנים 1980-1981 עבד התובע במחלקת השקעות עם לקוחות וביצע על בסיס יומיומי את פעולת הכתיבה, מאות פעמים ביום, היות וכל ההוראות והפקודות בוצעו באופן ידני (מילוי טפסים ידניים), אם זה קנייה ומכירה של ניירות ערך, קנייה ומכירה של מטבע חוץ, השקעות בתוכניות חסכון, הוראות קבע וכו'. יש לציין עוד, כי לצורך ביצוע פעולות הקנייה והמכירה של ניירות ערך, נהג התובע לרשום את כל הפקודות של הלקוחות באופן ידני, ולאחר מכן להקליד אותם בקבוצות של 10 פקודות בכל פעם, על גבי מכשיר "טלפקס" ולשגר אותם לחדר המסכר בבורסה. 7. כמו כן, נהג התובע לכתוב על בסיס יומיומי תזכירים פנימיים ומענה להם, תיעוד פגישות עם לקוחות וכתיבת טיוטות במהלך פגישות אלו, תיעוד המלצות ללקוחות ומתן מענה בכתב לבקשות והוראות של לקוחות וכו'. 8. בשנת 1984 מונה התובע למנהל השקעות אזורי וכיהן בתפקיד זה במשך שנתיים ואחר כך חזר לעסוק בניהול צוות יעוץ וגם לעבוד בעצמו כיועץ. 9. בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים, עם כניסת המחשוב לבנקים המסחריים, פחת הצורך בכתיבה ידנית מרובה, אולם הוא לא נעלם כליל. 10. עם כניסת המערכות הממוחשבות, התחיל תהליך איטי ומתמשך של מעבר לביצוע כל הפעולות באמצעות מערכות המחשוב של הבנק. 11. כיום בשיחת הייעוץ התובע נוהג לכתוב מחצית מהזמן במהלך שיחת הליבון עם הלקוח בכתב יד ומחצית השניה נוהג להקליד במחשב בטפסים המובנים של הבנק. שיחת ייעוץ רגילה יכולה להימשך כ-45 דקות ושיחת ייעוץ פנסיונית עד שעה וחצי. מחובת התובע להמליץ על 5-6 מוצרים פיננסיים שונים ולתעד אותם בכתב. 12. יחד עם זאת, בכל יום נאלץ התובע להקליד מאות פעמים ביום מלל רב, הכולל פקודות והוראות של לקוחות, תיעוד שיחות עם לקוחות, כתיבת תזכירים ומענה להם, פניות לכפופים לו ולממונים עליו באמצעות מערכות המחשוב הפנימיות של הבנק ומתן מענה לפניות הלקוחות באמצעות הדואר האלקטרוני. 13. לפני כארבע שנים אחדות התחיל התובע לסבול מכאבים ועיוות בכף היד בזמן ביצוע פעולת הכתיבה או ההקלדה. תחילה לא ייחס לעניין חשיבות מרובה וסבר לתומו שמדובר בבעיה שהיא תוצאה של עייפות ופעילות ספורטיבית אינטנסיבית באותה עת כשחקן כדורסל וכדורגל פעיל. 14. בתאריך 11/7/11 נבדק התובע על ידי פרופ' ירניצקי, אשר איבחן כי התובע סובל מליקוי "עיוות הכותב" ביד שמאל, שנגרם כתוצאה מהכתיבה המרובה משך שנות עבודתו כפקיד בנק. 15. התובע טוען כי לקה במחלת "עיוות הכותב" ביד שמאל כתוצאה מעבודתו רבת השנים כפקיד בנק, כמתואר לעיל, וכי קיים קשר סיבתי רפואי ביניהם. ב"כ הנתבע טוענת כי מדובר בתהליך תחלואתי רגיל, ללא כל קשר סיבתי רפואי לתנאי עבודתו של התובע בבנק. 16. מינוי מומחה רפואי ד"ר יפה דויד מתמנה בזה לשמש מומחה רפואי (להלן: "המומחה") מטעם ביה"ד, לשם מתן חוו"ד רפואית בכתב, בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו, והמתייחסות לתובע, וזאת תוך 30 ימים ממתן החלטה זו. שכ"ט המומחה ישולם מקופת ביה"ד כמקובל. 17. מסמכים רפואיים על מצב בריאותו של התובע עובר לאירוע ניתן ללמוד מתיקיו הרפואיים המצורפים והמסומנים: נ/1-נ/11. א) מטעם התובע הוגשה חוו"ד של פרופ' דוד ירניצקי, אשר הוגשה וסומנה ת/2 המצ"ב. המומחה רשאי לעיין בחוות הדעת הנ"ל, אך יש להדגיש שאין הוא קשור לממצאיה ו/או למסקנותיה. 18. השאלות: א) מהי המחלה שממנה סובל התובע בידו השמאלית ובאיזה מועד? ב) האם יש קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע, כפי שתוארו לעיל, לבין מחלתו ביד שמאל? ג) אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית, האם כל פעילות כתיבה ו/או הקלדה, כפי שביצע התובע, גרמה לפגיעה כלשהי (להלן: "הפגיעה") בידו השמלית שאפשר לייחסה לזמן מסוים ולאירוע מסוים (כדוגמת: הזמן בו ביצע את עבודתו)? ד) אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית - ההיתה אותה פגיעה, פגיעה זעירה ובלתי הפיכה, כך שבהצטרף אליה פגיעות דומות וחוזרות נוצר המצב הקיים בתובע, או שמא המצב הקיים הוא תוצאה של תהליך תחלואתי ממושך? ה) אם התשובה לרישא של השאלה הקודמת (פגיעות זעירות נפרדות ובלתי הפיכות הן שגרמו למצב הקיים בתובע) - היא חיובית - האם יש בתובע גורמי סיכון והאם תנאי עבודתו הנ"ל השפיעו על המחלה הרבה פחות מאשר נתוניו האישיים (לרבות גורמי סיכון)? ו) אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית - וההיתה אותה פגיעה, פגיעה זעירה ובלתי הפיכה, כך שבהצטרף אליה פגיעות דומות וחוזרות נוצר המצב הקיים בתובע או שמא המצב הקיים הוא תוצאה של תהליך תחלואתי ממושך? ז) אם התשובה לרישא של השאלה הקודמת (פגיעות זעירות נפרדות ובלתי הפיכות הן שגרמו למצב הקיים בתובע/ת) - היא חיובית - האם יש בתובע גורמי סיכון והאם תנאי עבודתו הנ"ל השפיעו על הופעת המחלה הרבה פחות מאשר נתוניו האישיים (לרבות גורמי הסיכון)? רפואהמיקרוטראומה