תסמונת אנגינוטית כתאונת עבודה

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא תסמונת אנגינוטית: 1. בפני ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה - 1995, על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 23.8.12, אשר קבעה למערער 0% נכות לצמיתות בגין פגיעה מיום 18.10.07 . עיקר טענות המערער 2. לטענת המערער, טעתה הוועדה הרפואית בקביעתה, עת שהסתמכה ונתנה משקל יתר לחוו"ד פרופ' קרן שניתנה במסגרת דיון בתביעתו של התובע להכרה בתאונה מיום 18.10.07 כתאונת עבודה. 3. עוד טוען המערער, כי טעתה הוועדה משקבעה, כי המערער סבל מתסמונת אנגינוטית שהחמירה לאחר התאונה, אולם לא העניקה למערער דרגת נכות בגין החמרה זו, ולו דרגת נכות זמנית. 4. בנוסף, טעתה הוועדה עת התעלמה מתלונותיו בדבר קושי במאמץ וקוצר נשימה, ובשים לב להוראות פריט ליקוי 9 לתקנות, והתעלמות זו מהווה פגם משפטי. 5. הוועדה אף טעתה משביססה החלטתה על גורמי סיכון הקיימים אצל התובע, חרף ההלכה הפסוקה כי אלה אינם מקנים דרגת נכות ואף לא ניתן לנכות בגינם מצב קודם. 6. במסגרת הדיון בפנינו הוסיף ב"כ המערער טענה ולפיה, שגתה הועדה משלא הפנתה את המערער לבדיקת פסיכיאטר, לאחר שטען בפניה לקיומה של נכות נפשית. עיקר טענות המשיב 7. לטענת המשיב לא נפל כל פגם משפטי בהחלטת הוועדה הרפואית לעררים, ודין הערעור להדחות. 8. הוועדה רשאית הייתה להתייחס לחוו"ד פרופ' קרן ולהסתמך עליה. הוועדה לא ביטלה את שיקול דעתה בפני חוות הדעת. הוועדה בדקה את המערער, התייחסה לבדיקות שעבר ולתוצאותיהן ולהליך הרפואי שעבר המערער. מסקנת הוועדה כי לא נותרה נכות כלשהי הקשורה לאירוע נומקה בצורה ברורה ומפורשת. 9. באשר לנכות הנפשית, משלא הוצג ע"י המערער כל מסמך רפואי המעיד על בעיה או טיפול בתחום הנפשי ובהעדר מסמך כלשהו לתמיכה בטענות המערער, לא היה עליה לבדוק תחום זה. הכרעה 10. לא מצאתי כי נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה הרפואית. הוועדה בדקה את המערער בדיקה רפואית עצמאית, סקרה את מצבו בעת האשפוז ולאחריו, ציינה כי לא הודגמו סימני איסכמיה חריפה וכי בשנה וחצי האחרונות לא ביצע מבחן מאמץ אבחנתי. הוועדה אבחנה את מצבו כ"תסמונת אנגינוטית בלתי יציבה". הוועדה מציינת כי האירוע לא גרם לשינויים באקג או לעליה בטריפונין וב - CPK, ואקו לב לא הראה סימן לנזק כלשהו. הוועדה קבעה כי למערער לא נגרם נזק בשריר הלב ולא נותרה לו כתוצאה מהאירוע נכות קרדיולוגית. 11. הוועדה מתייחסת לתלונות בתחום הנפשי ומציינת כי המערער לא המציא מסמכים רפואיים המעידים על בעיה נפשית או טיפול נפשי. 12. אינני מקבלת את טענת המערער כי הוועדה נתלתה בחוו"ד פרופ' קרן ובכך נפל פגם משפטי. הוועדה ערכה בדיקה וסקירה של מצבו של המערער בעצמה, והגיעה למסקנה כי אין כל נזק לבבי או נכות. 13. בדיקתו של המערער, העדר נזק בבדיקות שנערכו לו יחד עם העובדה כי לא ביצע מבחן מאמץ מזה שנה וחצי הובילה את הוועדה למסקנה כי למערער לא נותרה נכות קרדיולוגית. 14. המערער לא המציא לוועדה ולו ראשית ראיה לטענותיו בתחום הנפשי, ואף לשאלתנו, לא יכול היה ב"כ המערער להפנות למסמך רפואי כלשהו בעניין זה מאז שנת 2007 ועד בדיקת הוועדה ב - 8/12. משכך, לא מצאנו כי נפל פגם משפטי בכך שהמערער לא הופנה לבדיקת פסיכיאטר. 15. בהעדר פגם משפטי בהחלטת הוועדה, דין הערעור להדחות. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. 16. באפשרות הצדדים להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מקבלתו. רפואההכרה בתאונת עבודהתאונת עבודה