קראו דוגמא מהפסיקה בנושא תנועה לא נכונה במעבר מישיבה בכיסא לעמידה: 1. בפני ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים (נכות בעבודה) מיום 30.5.11 לפיה נקבעו למערער 0% נכות. רקע 2. המערער יליד 1947, עבד כסגן ראש מנהל להכנסות בעיריית ראשל"צ. ביום 13.5.10 במהלך עבודתו ותוך כדי קימה מכסא בתנועה לא נכונה ,חש המערער כאבים עזים באזור השמאלי של המותן ובגבו (להלן: "התאונה"). התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. 3. ועדה מדרג ראשון קבעה כי למערער נותרה נכות בשיעור 0% כתוצאה מהתאונה. 4. ביום 30.5.11 התכנסה ועדה רפואית לעררים בעניינו של המערער. הוועדה שמעה את טיעוני המערער מפי בא כוחו, סקרה את ממצאי הבדיקות ואף ערכה בדיקה קלינית למערער. בסיכומו של דבר קבעה כדלקמן: " ... לעניין ע"ש מותני הועדה התרשמה מפענוח צילומי CT שמדובר בממצא דיסקוגני, תחלואתי עם מס' רב של בלטי דיסק מ L2 עד ... הועדה התרשמה מתפקוד מלא, עם טווח תנועה מלא בגב התחתון, לסג הפוך שלילי וללא חסר נוירולוגי. לעניין פרק ירך שמאל, הוועדה התרשמה מצייר שגם בפרק ירך ימין קיים שינוי ניווני וההגבלה בסיבוב פנימי נצפתה בשני מפרקי הירכיים. נשאלת השאלה האם כתוצאה מפעולה רגילה, כגון קימה מכסא כיולה להגרם תופעה של AVN בפרק הירך... התופעה יכולה להופיע בכל מצב לאו דווקא כתוצאה חבלתית והיא מוכרת כממצא תחלואתי ולא כממצא חבלתי. ניתן לראות AVN לאחר חבלה רק כאשר מתקיים התנאי של שבר בציר הירך מה שלא היה במקרה שלפנינו. הוועדה התרשמה מאנמנזה שלא מתקיים כאן כלל תנאי של חבלה או אירוע חבלתי אלא פעולה פיזיולוגית פשוטה כגון קימה מהכסא. הועדה מבקשת פסק זמן לסקירת הספרות הרפואית ותסכם ללא נוכחות". 5. ביום 15.8.11 התכנסה הועדה בשנית וסיכמה: " הוועדה לאחר שדנה שוב בתיק הגיעה למסקנה שאין כל קשר סיבתי בין הופעת ה- AVN לבין אירוע חבלתי כלשהו ומדובר בתופעה תחלואתית במקרה שלפנינו. התובע ביצע פעולה פיזיולוגית לחלוטין אותה מבצע כל אדם עשרות פעמים ביום ללא קשר לעבודה כלשהי ואין מדובר באירוע חבלתי כלל וכלל. לפיכך דוחה הוועדה את ערר התובע ומותירה על כנה את קביעת הועדה מדרג ראשון ". טיעוני המערער 4. המערער טוען כי צילום פרוטוקול הוועדה אשר בידיו מעלה תהיות שכן מספר הוועדה שטבוע תמיד בדפוס בעמוד הראשון בו כלל אינו קיים ובמקום זאת מופיע מספר ועדה שנכתב בכתב יד. החשד בדבר אמיתות הפרוטוקול אף גובר נוכח העובדה כי המערער ובא כוחו היו נוכחים בוועדה וזו הודיעה להם כי בכוונתה לקבל את הערעור 5. הוועדה טעתה בקביעתה כי לא נותרה למערער נכות בגין התאונה. הוועדה לא התייחסה במסקנותיה למסמכים הרפואיים ולתלונות המערער לאחר ובסמוך לאירוע התאונה המלמדים כי יש קשר סיבתי בין התאונה לבין הפגיעה בגב ובירכיים. כמו כן נמצא שעל אף צילום ה- CT שבוצע לאחר התאונה וממצאיו וכן על אף הכאבים ומגבלות התנועה מהם החל המערער סובל רק לאחר התאונה, הוועדה התרשמה כי מדובר בממצא תחלואתי, וזאת ללא נימוק מספק. 6. לעניין פרק ירך שמאל- הוועדה קבעה מסקנתה בהסתמך על מסמך בודד (צייר פרקי הירכיים) בעוד שקיימים מסמכים רפואיים אחרים כגון צילום MRI המעיד על ממצאים אחרים. הוועדה לא נימקה את קביעותיה. 7. בנוסף לכך התעלמה הוועדה לחלוטין מחוות הדעת של ד"ר רובינסון שהוגשה בפניה ואשר קבע כי למערער נותרה נכות בשיעור 10% כתוצאה מהתאונה. הוועדה התעלמה מחוות הדעת הקובעת כי יתכן ועובר לתאונה היה מצבו של המערער רדום ואסיפטומטי אך עקב התאונה הפך לסימפטומטי. הוועדה לא נימקה מדוע לא יפסקו למערער אחוזי נכות שעה שטרם התאונה לא סבל המערער מהגבלת תנועה קבועה. הוועדה לא ביצעה חשבון עובר ושב ולפיו היה עליה לנכות בגין מצב קודם לפי סעיף 35(1)(א) 0% משום שלמצב התחלואתי הקודם לא הייתה כל השפעה תפקודית על המערער עובר לתאונה. טיעוני המשיב 8. פרוטוקול הוועדה חתום ואינו יכול להיות מזויף. בא כוח המערער נכח בישיבת הוועדה וטענותיו נרשמו. אי קיומו של מספר טבוע על גבי הפרוטוקול הינו לכל היותר פגם טכני. 9. חוות הדעת מנומקת והוועדה הסבירה את מסקנותיה ולאחר שעיינה בספרות המקצועית. המחלוקת הינה מחלוקת רפואית שאינה בסמכותו של בית הדין. 10. חוות הדעת של ד"ר רובינסון אינה נמצאת בתיק ואף אינה מופיע ברישומי הוועדה בפרוטוקול הראשון. חוות הדעת לא הוגשה לוועדה ואף בא כוח המערער בטיעוניו בפני הוועדה לא טען שיש בידו חוות דעת. על כן אין התייחסות של הוועדה לאותה חוות דעת. הוועדה טוענת שאין קשר סיבתי וכל נזק שנגרם למערער אינו קשור לתאונה, על כן אין מקום לביצוע עובר ושב. דיון והכרעה 11. על פי סעיף 123 לחוק, החלטות של הוועדה הרפואית לעררים ניתנות לערעור בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה. בית הדין לא יתערב בממצאיה הרפואיים של הוועדה הרפואית לעררים כל עוד היא ממלאת את תפקידיה בהתאם לחוק ולתקנות וכנדרש מוועדה מעין-שיפוטית. 12. באשר לפרוטוקול הוועדה - מצאתי, כי הפרוטוקול אכן לא ממוספר על ידי הטבעת מספר ואולם על פניו עולה כי הפרוטוקול תקין שכן הוא ממוספר בכתב יד. הפרוטוקול מכיל את דבריו וטיעוניו של ב"כ המערער (אשר אינו מתכחש להם) ובאותו עמוד אף מופיעה חתימת המערער. הפרוטוקול רציף ונהיר. במסגרתו נסקרו המסמכים הרפואיים, האבחנות, תוארה בדיקת המערער וסוכמו מסקנות הוועדה והחלטתה לסקור את הספרות המקצועית. על כן אין אני מוצא, כי נפל פגם מהותי בפרוטוקול המצדיק קבלת הערעור, ודאי שלא הוכחה הטענה החמור בדבר זיוף הפרוטוקול. 13. כך גם מצאתי, כי הוועדה נימקה את מסקנותיה על בסיס החומר הרפואי אשר עמד בפניה. אין זה מתפקידו של בית הדין לקבוע על איזה מבין הממצאים הרפואיים הייתה צריכה הוועדה להסתמך. הוועדה קבעה כי בליקוי בפרק ירך שמאל הינו תוצאה של מצב תחלואתי וזאת נוכח ממצאים דומים אף בפרק ירך ימין אשר לא נטען כי נפגע באירוע התאונתי. 14. יחד עם זאת, אין בפרוטוקול כל התייחסות לחוות הדעת של ד"ר רובינסון. ב"כ המשיב טען, כי משזו לא צוינה בסעיף 12 לפרוטוקול תחת "מסמכים וחוות דעת שעמדו בפני הוועדה" הרי שכלל לא הוגשה לוועדה. חוות הדעת ניתנה ביום 17.11.10 טרם התכנסה הוועדה ואך סביר כי המערער ביקש לעשות בה שימוש בעומדו בפני הוועדה. מכל מקום ולמען הסר ספק אני מחזיר את עניינו של המערער לוועדה באותו הרכב על מנת שזו תתייחס לחוות הדעת, תוך שהיא נותנת דעתה לסוגיית ניכוי עובר ושב העולה מחוות הדעת . 15. משהחלטתי, כי יש להחזיר את הדיון לוועדה, על מנת שתתייחס לחוות הדעת של ד"ר רובינסון ותנמק מסקנותיה ביחס אליה, מצאתי גם להוסיף כי הועדה תתייחס לשוני שבממצאי בדיקת צייר פרקי הירכיים לממצאי בדיקת ה- MRI באשר לשינויים הציסטיים בפרקי הירכיים. 16. אשר על כן הערעור מתקבל באופן שהדיון מוחזר בזאת לוועדה הרפואית לעררים כמבואר על מנת שתפעל בהתאם לאמור בסעיפים 14 ו-15 לעיל. בנסיבות הענין אין צו להוצאות. הכרה בתאונת עבודהתאונת עבודה