המערערים טוענים כי כונס הנכסים לא ביצע את אשר התחייב לבצע בפני כבוד הרשם ביום 29.01.08 , וכי כונס הנכסים לא הפיק חשבוניות לכלל המשתמשים בחניון המגינים , כי לא גבה מלקוחות החניון דמי חנייה חודשיים ובכך אפשר חנייה חופשית ללא גבייה ובכך גרם נזק למערערים, וכי צבר במהלך תקופת הכינוס חובות רבים כאשר לא שילם שכר עובדי החניון במועד. קראו דוגמא מהפסיקה בנושא תלונה על כונס נכסים: 1. בפני ערעורו של המערער, על החלטתה של כבוד הרשמת כפיר מירב , שניתנה ביום 30.12.12 בתיק הוצאה לפועל שמספרו 01-36274-05-4, במסגרתה אישרה כבוד הרשמת את דוחות כונס הנכסים ואת פירוט ההכנסות וההוצאות שנעשו לקופת הכינוס. עיקרי העובדות הצריכות לענייננו: 2. בתאריך 17.04.05 ניתנה החלטה ע"י כבוד הרשמת גרינוולד רנד יוכבד בה הורתה למנות את עו"ד X X ככונס נכסים על זכויות החייב XX X, על הכספים ו/או הזכויות ו/או ההתחייבויות מצדדי ג' המגיעים למערער 1 אשר מפעילה חניון בפרויקט "חלונות הסיטי" אשר הינה בבעלות המשיבה בחיפה והמופעל ע"י מערער 1, הזכויות להפעלת החניון הינן מתאריך 21.04.05 והכל בהתאם לפסיקתא של בית משפט השלום בחיפה מתאריך 06.04.05. בתאריך 18.04.05 ניתנה החלטה ע"י כבוד הרשמת בה הורתה על עיקול הרכבים של המערער 1. המערערים הגישו להוצאה לפועל מספר בקשות, בתאריך 29.01.08 התקיים דיון בפני כבוד הרשם אבי כהן בו נקבע בהסכמה ע"י הצדדים כי כונס הנכסים יבצע את הפעולות הבאות: יוציא חשבוניות בשם חברת א.ח.מ. -י.ז בע"מ ח. בתאריך 16.07.08 ניתנה החלטה ע"י כבוד הרשם המאשרת את בקשת כונס הנכסים אשר לה הסכימו גם המערערים להשהות הגשת דוח מפורט ומסודר של רו"ח , לאור עלויותיו הגבוהות והתיר את אי הגשת הדוח. בתאריך 12.06.12 הוגש דו"ח כונס הנכסים. בתאריך 30.12.12 ניתנה החלטת כבוד הרשמת נשוא ערעור זה בה אישרה את דוחות הכונס מה09.07.08 ומה- 12.06.12 לרבות פירוט ההוצאות וההכנסות שנעשו לקופת הכינוס. טענות המערערים: 3. המערערים טוענים כי כונס הנכסים לא ביצע את אשר התחייב לבצע בפני כבוד הרשם ביום 29.01.08 , וכי כונס הנכסים לא הפיק חשבוניות לכלל המשתמשים בחניון המגינים , כי לא גבה מלקוחות החניון דמי חנייה חודשיים ובכך אפשר חנייה חופשית ללא גבייה ובכך גרם נזק למערערים, וכי צבר במהלך תקופת הכינוס חובות רבים כאשר לא שילם שכר עובדי החניון במועד. המערערים טוענים כי כונס הנכסים לא דיווח על העסקאות ועל ההכנסות למע"מ, לא דיווח דוחות שנתיים ותקופתיים לשלטונות המס , לא שילם ארנונה לעיריית חיפה. המערערים טוענים כי במעמד תפיסת החניון ע"י הכונס קיבל הכונס רשימת לקוחות שנותרו חייבים למערער 1 סך של 850,000 ₪ ,וכי הכונס לא דיווח מה עלה בגורל חובות אלו, וכי הכונס לא דיווח להוצאה לפועל כי במסגרת הסכם הפשרה בתיק הוצאה לפועל מס' 0128963069 קיבל הכונס לידיו סכום של 725,000 ₪, וכי אין בדו"ח כל התייחסות לתקבולים ממערער 1 אשר הפעיל את חניון חלונות הסיטי בחיפה, אשר כונס הנכסים הפעיל את החניון מתוקף צו הכינוס על זכויות המערער 1 ומערער 3 . המערערים טוענים כי הכונס התייחס בדוחותיו השונים אך ורק למערער 2 אשר אין לו כל יריבות עם הזוכה, ואילו ממערער 1 אשר הינו החייב העיקרי , התעלם הכונס לחלוטין, ולכן מבקשים המערערים מבית המשפט להורות לכונס הנכסים להגיש דו"ח מפורט על פעולותיו ועל הכספים אשר הוא מחזיק כתוצאה מפעולות אשר נקט . המערערים טוענים כי חלה חובה על כונס הנכסים לגבות את הדו"ח שהגיש באישור רו"ח, וכי המערערים לא אישרו ולא הסכימו מעולם למתן פטור גורף לאישור רו"ח, וכי כונס הנכסים תפס ונטל את כל מסמכי המערערים שהיו במשרדי חניון חלונות הסיטי בחיפה וזאת במסגרת ההשתלטות של כונס הנכסים באפריל 2005, לאחרונה טען הכונס כי המסמכים אינם ברשותו , בית המשפט יתבקש להטיל את כל האחריות בשל העלמות המסמכים על כונס הנכסים שמתפקידו היה לשמור עליהם. המערערים מבקשים כי בית המשפט יורה על ביטול האישור הגורף שנתנה כבוד הרשמת בהחלטתה לדוחות שהגיש כונס הנכסים. אציין כבר עתה כי סעיפים 5.4, 5.7, 6, 8.1 , 8.4 , 8.6 לא נטענו בכתב הערעור אלא הועלו לראשונה במסגרת עיקרי הטיעון מטעם המערער , ועל כן מהווים הרחבת חזית אסורה, שכן תקנה 415 לתקנות סדר הדין האזרחי אוסרת על העלאת טיעון במהלך הערעור אשר לא פורש בכתב הערעור, אלא ברשות בית המשפט. תגובת המשיבה: 4. המשיבה טוענת כי יש לדחות את הערעור על הסף כיוון שהערעור הוגש ללא שהוגשה בקשת רשות ערעור והחלטת כבוד הרשמת אינה נמנית בין ההחלטות האמורות בסעיף 80ב לחוק ההוצאה לפועל , וכי המועד להגשת הבקשה לערעור על החלטת כבוד הרשמת חלף, שכן ההחלטה ניתנה ביום 30.12.12 , בעוד הערעור הוגש ביום 28.01.13 והמבקש לא הגיש בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות הערעור. המשיבה טוענת כי המערערים טענו טענות חדשות במסגרת עיקרי הטיעון אשר לא הועלו קודם לכן בכתב הערעור ולכן מהווים הרחבת חזית אסורה . המשיבה טוענת כי כבוד הרשמת קיבלה לידיה שלוש דוחות מכונס הנכסים ועל כל דוח ביקש מערער 3 הבהרה ושאלות נוספות וגם בגינם קיבל הבהרות , וכי טענתו הבסיסית של המערער הינה שכבוד הרשמת לא התייחסה בהחלטתה לכל בקשות המערערים והתעלמה לחלוטין מבקשת המערערים כפי שפורטה בבקשה מיום 05.03.12 , וכי כבוד הרשמת נתנה החלטה מנומקת לאחר שעיינה בכלל המסמכים, ועל כן אין לקבל את טענות המערער שכן גם אם ראתה כבוד הרשמת לנכון לא להתייחס לכל טענה בנפרד מאחר והיו כוללניות אין בכך משום הנמקה מספקת להגשת הערעור. המשיבה טוענת כי המערערים אינם יכולים לערער על קביעה עובדתית של כבוד הרשמת ועל התרשמותה הבאה לידי ביטוי בהחלטה מנומקת, וכי החלטת המינוי הייתה ברורה, כינוס נכסים על זכויות XX X ולא כינוס נכסים על כלל זכויות חברת נ.פ.ג , המערערים טוענים כי כבוד הרשמת העדיפה את גרסתו של כונס הנכסים בתגובותיו ובדוחות הכונס מטעמו, וכי כל חישובי הכונס נערכו בהתאם לכל המסמכים הקיימים בתיק ושצורפו לבקשות והמערער טוען טענה כללית מדי וככל שראה הרשם כי חסרים לו מסמכים או ראיות דרש אותם מהמשיב ועל סמך זה נתן את החלטתו, וכי הכונס פעל רבות בתיק, כאשר פעל לגביית כספים אולם בכל מקרה לא היה כונס מפעיל ולא נדרש להגיש דוחות לשנים 2004-2012 לפעילות XX X שפעל ללא ידיעת כונס הנכסים הן בהובלות של משאיות וחומרים מסוכנים וכי ברור שפעילות החייב כעולה מרשם החברות מוכיחים כי לא ניתן מכוח תיק ההוצאה לפועל להיות כונס נכסים על החברות כולן. וכי רשמת ההוצאה לפועל יכלה להתרשם מכל הפעולות שנקט כונס הנכסים על זכויות XX X ללא כל תגמול במשך 7 שנים תוך שהמערער גורר את כונס הנכסים כל פעם להליך אחר . המשיבה טוענת כי כונס הנכסים אינו משמש ככונס של החברות שבבעלות החייב, וכי המערער מנסה בכל דרך להעביר אחריות לכונס הנכסים מקום שאין זה מתפקידו וכפי שקבעה כבוד הרשמת בסעיף 4 להחלטתה , " כונס הנכסים לא מונה בתפקידו ככזה ככונס של החברות שבבעלות החייב, אלא כונס על זכויות החייב בלבד". דיון והכרעה: הגשת הערעור דנן ללא בקשת רשות ערעור: 5. ערעור בעניין זה טעון רשות ערעור בהתאם להוראותיו של סעיף 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז 1967, אלא שהמערערים הגישו ערעור ולא בקשת רשות ערעור, כאשר החלטתה של כבוד הרשמת אינה נמנית בין ההחלטות האמורות בסעיף 80 ב ועל כן היה עליהם להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט. "הערעור אינו יכול להפוך מעצמו לבקשת רשות ערעור ואין מקום להעניק לבעל דין רשות לערער, כאשר כלל לא ביקש כך" . ראה בע"א 7975/03 בנק הפועלים נ. לוי פ"ד נט (4) 467. העלאת טענות חדשות ע"י המערערים: 6. סעיפים 5.4, 5.7, 6, 8.1, 8.4, 8.6, לא נטענו בגדר כתב הערעור והמערער העלה אותם לראשונה במסגרת עיקרי הטיעון , על פי תקנה 415 לתקנות סדר הדין האזרחי קיים איסור על המערער לטעון טענה במהלך הערעור אשר לא נטענה במסגרת כתב הערעור , אלא ברשות בית המשפט וזו תינתן אם הטוען הראה טעם מספיק לכך. שכן, טענות אלו, לא בא זכרן בכתב התביעה ועל כן מהוות הרחבת חזית אסורה בניגוד לאמור בתקנה 415 לתקנות סדר הדין האזרחי. התרשמותה המנומקת של כבוד הרשמת: 7. המערערים מעלים טענות כנגד הממצאים העובדתיים של כבוד הרשמת, הכלל הוא כי ערכאת הערעור לא תתערב בממצאים עובדתיים אותם קבעה הערכאה הדיונית. "בדרך כלל, לא תתערב ערכאת הערעור בממצאי עובדות ובהערכת הראיות אשר קבע השופט שנתן את פסק הדין. זאת חרף העובדה שהראיות לא נשמעו בפניו ועל-כן לכאורה, אין לו יתרון בעניין זה על ערכאת הערעור. זאת מן הטעם שלפיו "יש להביא בחשבון כי גם אם לא היו בפני הערכאה הראשונה עדויות בעל-פה, עשוי להיות לה יתרון מה בקביעת העובדות. אין זה רצוי כי ערכאת הערעור תעשה מחדש, כדרך של שיגרה, את מלאכתה של הערכאה הראשונה ... אין להניח כי בכל מקרה שבו מוגש ערעור על פסק-דין שניתן בידי שופט שלא שמע את העדויות, תעסוק ערכאת הערעור באופן שיטתי בהערכת כל אחת מן העדויות, בהצלבה בין הראיות השונות ובקביעת הממצאים העובדתיים מחדש" (ענין אורות, שם. כן ראו: ע"א 2449/08 טואשי נ' בנק מרכנתיל דיסקונט (2010), פסק-דינו של כבוד השופט ס' ג'ובראן, בפסקאות 12-11 ואת הפסיקה המובאת שם). הטעם לכך הוא, ש"אין בית המשפט שלערעור בודק מחדש את צדקתו או את אחריותו של צד זה או אחר. בית משפט שלערעור בודק את כשרותו או פסלותו של פסק הדין שניתן על-ידי הערכאה הדיונית" (טואשי, פסקה 12; ע"א 5656/93 שמיר חברה לביטוח בע"מ נ' מ' גביע בע"מ (1997). תא (י-ם) 13275/02 משה אגאקי נ' יוסף בכשישיאן, ( , 31.01.13) כבוד הרשמת ציינה בפתח החלטתה כי עיינה בתיק, בדוחות כונס הנכסים , בתגובת החייב ובתגובת כונס הנכסים לדוח, החלטתה מפורטת ומנומקת ולא מצאתי טעם להידרש לה. טענות המערער כנגד התנהלותו של כונס הנכסים: 8. ככל שיש למערער טענות כנגד התנהלותו של כונס הנכסים, דרך ניהולו את תיק הכינוס ונזקים שגרם בהתנהלותו, פתוחה בפניו הדרך למצות את ההליכים העומדים לרשותו על פי דין , ולא בדרך של התנגדות לאישור הדו"ח. באשר לטענה כי כונס הנכסים לא דיווח על עסקאות למע"מ, שלטונות המס ותשלום ארנונה, בדוחות ניתנו הסברים והתייחסות וכאמור הדוחות נבדקו ואושרו ע"י רשמת ההוצאה לפועל. עוד אוסיף כי תשלום ארנונה בתקופת הכינוס הינו באחריות של הכונס וככל שקיים חוב בשל תקופה זו הוא לא יועבר למערערים, או למי מהם. באשר לסכום של 725,000 ₪ שנטען כי נגבה הרי שלא במסגרת הכינוס נגבה הסכום אלא המשיבה הזוכה גבתה את הכספים על חשבון החוב וככל שסבור המערער כי הזוכה קיבלה בפועל סכומים העולים על חובו הרי שעליו לפעול מול המשיבה ולא מול כונס הנכסים. באשר לסכום של 850,000 ₪, חובות לקוחות ערב תפיסת החניון ע"י הכונס, נספח חלק א', דוח כונס הנכסים מיום 12.06.12 מפרט את פעולות הגבייה (סעיף 65) ואת הכספים שנגבו בסכום כולל של 608,486 ₪ וסכום זה נכלל בדו"ח שאושר ע"י הרשמת. יש לציין כי הטענות שהועלו במסגרת עיקרי הטיעון הועלו זה מכבר בפני כבוד הרשמת, אשר לא מצאה כי יש בהם ממש. סיכום: 9. אני מוצא את החלטת כבוד הרשמת נכונה וראויה וכי אין להתערב בה. לאור כל האמור לעיל הערעור נדחה , המערער ישלם הוצאות הערעור בסך 5,000 ₪, בוצעה הפקדה על סך של 5,000 ₪ אשר יועברו לידי ב"כ המשיבה לצורך תשלום הוצאות הערעור. כינוס נכסים