"כדי להגן על ערבים, מצא המחוקק לתקן את פעמיים. תיקון ראשון בשנת תשנ"ב, 1992 נקבע לראשונה המעמד של "ערב יחיד" המעניק לערב זכויות ותוקפו של התיקון 30 יום לאחר פרסומו כלומר ביום 24.4.92. תיקון תשנ"ח - 1997 הוסיף להגנת הערבים ותוקפו מיום 1.6.98, קבע מעמד של "ערב מוגן" ואף הביא את סעיף 21 (ב) לחוק ולפיו אם לא נקוב בחוזה הערבות סכום קצוב, פטור ערב יחיד מערבותו. סעיף זה מהווה כאמור את הגנתו של המבקש. תיקון תשנ"ב בסעיף 5 (א) קבע כי ערב יחיד שהתחייב לפני תחילתו של החוק בערבות לא מוגבלת יהיה ערב רק לסכומים שנקצבו עד 60 ימים אחרי תחילתו של התיקון. סעיף זה לא רלוונטי לעניינינו שכן כאן נחתמה הערבות אחרי תיקון תשנ"ב בתאריך 19.7.94 ולגביו ממילא לא יכול להתייחס תיקון תשנ"ב, רק תיקון תשנ"ח קבע מפורשות כי ערב שחתם על ערבות לא מוגבלת בסכום ערבותו בטלה. לא נקבעה בתיקון תחולה רטרואקטיבית. 13. בעניינינו נשאלת השאלה מה דינה של הערבות הבלתי מוגבלת בסכום עליה חתם המבקש בתקופת הביניים שבין תיקון תשנ"ב לתיקון תשנ"ח. בשאלה זו דן המלומד ד"ר רוי בר קהן בספרו "ערבות" בעמוד 536 ואילך. ד"ר בר קהן מביא שלוש אפשרויות למצב האמור: בטלות מלאה של הערבות או מתן תוקף מלא לערבות או דרך ביניים לפיה הערבות תהיה תקפה כדי שיעור החוב במועד נתינתה, פרשנות הנותנת תוקף חלקי לערבות הבלתי מוגבלת בסכום. על פי סעיף 21 (ב) לחוק כל ערבות לא מוגבלת בסכום שתחתם מיום 1.6.98 ו- הערב פטור. כל ערבות בלתי מוגבלת בסכום שנחתמה לפני תיקון תשנ"ב מוצאת פתרון בסעיף 5 (א) לעיל בדרך של קציבת סכום החוב. ובעניינינו ערבות בלתי מוגבלת בסכום שנחתמה בתקופת הביניים תהיה תקיפה כדי שיעור החוב במועד נתינתה. 14. ד"ר בר קהן ממליץ לאמץ את דרך הביניים, כפי שאומצה בדרך כלל בפסיקה מהנימוקים המפורטים בספרו, הגם שקיימת פסיקה הנוהגת באחת מהדרכים הקיצוניות, או ביטול מלא או ערבות מלאה. שקלתי את הטיעונים ומצאתי כי דרך הביניים היא התוצאה הנכונה, הראויה והצודקת ומאזנת נכונה את האינטרסים של הצדדים, ובוודאי שתואמת את תכלית החקיקה בהגנה על ערבים, תוך התחשבות במלווים. דרך זו מאיינת את הערבות הבלתי מוגבלת בסכום, שהייתה נוהגת כדבר שבשגרה, בצורה הדרגתית עד לסעיף 21 (ב) לחוק ממועד תיקון תשנ"ח". ערבות