על פי תקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב-1991 , בית הדין או הרשם רשאי בכל עת להתיר לכל אחד מבעלי הדין לתקן את כתבי טענותיו. הכלל בבתיי הדין לעבודה בנוגע לתיקון כתבי טענות הינו, שאם הנוסח המתוקן מעמיד את הפלוגתא האמיתית לדיון ואם לא יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן - ייעתר בית הדין לבקשה. כבר נקבע כי: "לפי הוראתה של תקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין),התשנ"ב-1991 ניתן לתקן את כתב התביעה, לאחר שנתקבלה רשות לכך מאת בית הדין. בפסק הדין בעניין שלוסמן, בו עמד הנשיא גולדברג על שתי השאלות, הנפרדות זו מזו והניצבות לנגד עיניו של בית הדין בבואו לדון בבקשה לתיקון כתב תביעה וכך אמר: "[השאלה] הראשונה, האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמיתית לדיון. השניה - האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן. אם התשובה לשאלה הראשונה היא חיובית, כי אז הגישה במסגרת השאלה השניה היא מאד ליברלית, כדי שהטפל לא יכשיל את העיקר". (ראו: דב"ע נה/115 - 3 שמעון שלוסמן - "צים" חברת השיט הישראלית בע"מ (לא פורסם) עבודה ארצי, כרך כח(2), 290, שם בעמ' 10 סעיף ט' והאסמכתאות שם; וראו: דב"ע שן/23 - 3 מדינת ישראל - יורם מלמן, פד"ע כ"א, 360 והפסיקה המובאת שם; דב"ע נו/217 - 3 שפירו יעקב - מדינת ישראל (לא פורסם) עבודה ארצי, כרך כ"ט (3), 149; השוו: ע"ע 210/99 מיכאל לוטן - מדאינווסט - מרכז רפואי הרצליה בע"מ, (לא פורסם) עבודה ארצי, כרך לג (33) 31, סעיף 12 שם). דברים אלה יפים לעניננו. שאלת גובה הנזק שנגרם לכל אחד ואחד מן העובדים, כפי שהם ראו להעריכו, עומדת בלב ל-בה של המחלוקת והיא מן הפלוגתאות העיקריות והאמיתיות בדיון שבין הצדדים. התוצאה הישירה מדחיקתה של פלוגתא זו משעריו של בית הדין, תהא דחייתה של התביעה הלכה ולמעשה. מנגד, התרת תיקונו של כתב התביעה אין בה כדי לגרום נזק בלתי הפיך לנתיבי נפט, או עוול, או נזק שאינו ניתן לתיקון. בהתקיים שני מבחנים עקריים אלה, נחה דעתנו כי מן הדין הוא ואף מן הצדק, להתיר לעובדים לתקן את כתב התביעה, באופן שלא תיגרע מהם ההזדמנות לטעון למלוא נזקם, אם בכלל וככל שנגרם. דחיית הבקשה לתיקון כתב התביעה משמעה, בענייננו, נעילת שעריו של בית הדין בפניהם, וכזאת לא ייעשה."( עע 391/99 אלי שניידר ו-84 אח' נ' נתיבי נפט בע"מ. כן ר' דבריו של כב' השופט לוין בע"ע 728/79 קירור אגודה שיתופית חקלאית מרכזי למשקי עמק חפר והשומרון בע"מ- עבד אלחפיז זיד (מיום 5.6.80) "אולם העיקר הוא שאין להרשות תיקון מהסוג הנדון בלי הוכחה כי עמדתו הקודמת של מבקש התיקון נקבעה בשל טעות- אם טעות עובדתית ואם טעות משפטית- שנעשתה על ידיו בתום לב, וכי יש יסוד לכאורה לטענתו שאם לא יתיר לו בית המשפט לתקן את טענתו, עלול להינתן פסק דין שיעמוד בסתירה למציאות העובדתית או המשפטית" ע"א 469/64פד"יי"ט(2)207. כתב תביעהתיקון כתב תביעהמסמכיםדיני עבודה