קראו דוגמא מהפסיקה בנושא תחושת תזוזה בגב התחתון: 1. התובע, יליד 1962, עצמאי, הגיש תביעה לנתבע ביום 21.07.10 לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה בגין תאונת עבודה שארעה לטענתו ביום 27.03.09. 2. לטענת התובע, ביום 27.03.09 הוא נפגע במהלך עבודתו עת הרים ארגז סחורה ואז לפתע חש תזוזה בגבו התחתון אשר לוותה בכאב חד. לטענתו, מדובר באירוע תאונתי תוך כדי ועקב העבודה ולכן יש להכיר בו כפגיעה בעבודה. 3. פקיד התביעות מטעם הנתבע דחה ביום 08.12.10 את התביעה מהנימוק שלא הוכח שנגרם אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו של התובע, אלא מדובר במחלה טבעית ממנה סבל התובע עוד קודם לתאונה, בשל כך הוגשה תביעה זו. 4. לטענת הנתבע, התביעה הוגשה בשיהוי היות שהאירוע הנטען התרחש ביום 27.03.09 והתביעה הוגשה ביום 21.07.10, בניגוד לסעיף 296(א) לחוק הביטוח הלאומי. לטענת הנתבע, לא ארעה לתובע "פגיעה בעבודה" כמשמעותה בסעיף 79 לחוק. לטענתו, לא הוכח קיומו של אירוע תאונתי ביום 27.03.09 או בכל יום אחר תוך כדי ועקב עיסוק התובע במשלח ידו אשר גרם לכאבי הגב מהם סובל התובע. לטענת הנתבע, כאבי הגב מהם סובל התובע נובעים ממצב תחלואתי טבעי, כפי שעולה מהגיליון הרפואי. 5. התובע הצהיר יום 27.11.11 כי ביום 24.03.09 נפגע במהלך עבודתו בחנות בעת סידור סחורה ולא ביום 27.3.09 כפי שכתב בטופס ב"ל 283. לטענתו הוא הרים ארגז סחורה ואז לפתע חש תזוזה בגבו התחתון אשר לוותה בכאב חד. כתוצאה מכך לא חש בטוב, שב חזרה לביתו, רעיתו פנתה לקבלת מרשם רפואי למתן טיפול תרופתי ביום 25.3.09. לטענתו בין 25.03.09 לבין 27.03.09 שהה בביתו לצורך מנוחה ונטל משככי כאבים. מאחר שגברו הכאבים, פנה התובע ביום 28.03.13 למרפאת "ביקור רופא" שם נבדק וקיבל זריקה להקלת כאביו. עוד באותו היום, כאבי הגב החלו להתגבר עד כי לא יכול היה למוש ממיטתו ולכן אשתו הזמינה אמבולנס. התובע פונה לבית חולים באמצעות אמבולנס טיפול נמרץ. בית החולים הפנה את התובע לבדיקתCT . בתום הבדיקה התובע שוחרר לביתו עם המלצה למנוחה, לקיחת משככי כאבים והמשך טיפול רפואי ע"י רופא אורתופד או מרפאת גב. ביום 29.03.09, פנה התובע למרפאת כאב של ד"ר קרפוב ואדים, ניורלוג ומומחה בכאב, שם קיבל במשך כשבועיים, טיפול תרופתי שכלל טיפולים שונים להקלת כאב הגב. בשל כאבי הגב המתמשכים, נאלץ התובע, לשכור שירותי עובדים להפעלת עסקו. 6. בפנינו העידו התובע וגב' אבישג בוקרה, עובדת לשעבר שעבדה בחנות במועד הרלוונטי לתביעה. 7. "בבוא בית הדין להכריע בשאלת הוכחת האירוע בעבודה, עליו לייחס משקל רב לרישומים הרפואיים הסמוכים ביותר למועד האירוע. זאת, בהתבסס על ההנחה, שבסמוך לקרות התאונה ימסור הנפגע את העובדות הנכונות, על-מנת לזכות בטיפול הנכון והמתאים למצבו" (ר' עב"ל 507/07 יניב אפרוני - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 25.3.08; דב"ע מט/0-23 המוסד לביטוח לאומי - שמעון הירשהורן, פד"ע כ 349; דב"ע מב/0-160 אבו ערב עלי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ט"ו 281). 8. להלן המסמכים הרפואיים שצירפו הצדדים: א. תעודה מיום 28.03.09 ב"ביקור רופא" נכתב בתלונות החולה: L.B.P" ללא אנמזיה של חבלה". ב. ביום 29.03.09 במכתב השחרור מבית החולים ברזילי נכתב בסעיף אנמזה: " לדבריו לפני כמה ימים עשה תנועה לא נכונה ומאז סובל מכאבי גב חזקים...". ג. מביקוריו במרפאת מאוחדת בתאריך 25.03.09 וביום 30.03.09 נכתב בסעיף סיבת ביקור: " כאבי גב באיזור התחתון מזה יום" ו- "סיבת פניה - מחלה". ד. בביקוריו במרפאת הכאב של ד"ר קרפוב ואדים, נכתב:" סובל מכאבים במותן על רקע דיסקופאתיה...". ברישומים אלה אין איזכור לאירוע הנטען. טענת התובע כי פנה לקבל טיפול רפואי בשל אותו אירוע אינה נתמכת כלל במסמכים הרפואיים. במסמכים נכתב כי התובע סובל ממחלה ובמכתב השחרור מבית החולים כתוב על תנועה לא נכונה, אין אזכור להרמת משא, אין אזכור למועד הנטען ואין אזכור לפגיעה בעבודה. 9. התובע טען כי האירוע ארע כאשר פרק סחורה בכניסתו לחנות וכך העיד בחקירתו הנגדית: "עד כמה שאני זוכר זה היה בסביבות 12:00 אם אני לא טועה, קיבלנו סחורה והתחלנו לפרוק במקומות. קרטונים של נעליים, התחלנו לפרוק ושהכנסתי קרטון לתוך החנות כי המשטח מגיע מחוץ לחנות, שמעתי את ה'קנאק' הזה ולא יכולתי להתרומם" (ר' עמוד 9, שורות 10-12 לפרוטוקול מיום 03.12.13). לעומת זאת הגב' אבישג בוקרה שזומנה על ידי התובע תיארה בעדותה כי - "באותו יום קיבלנו סחורה לחנות, פרקנו אותה ויש לנו בחנות גלריה, אנחנו מעלים את כל הקרטונים למעלה, ומה שקרה זה שאבנר התכופף הוא בא להרים את הקרטונים להרים אותם ונתפס, הוא פשוט לא יכל..." (ר' עמוד 11, שורות 24-26 לפרוטוקול מיום 03.12.13. בעניין מיקום האירוע העיד התובע כי "יש רחבה מחוץ לחנות, מניחים את הסחורה שם ואני הכנסתי. זה דברים שעשיתי שנים, אני נמצא במקום הזה 19 שנה" (ר' עמוד 9, שורות 14-15 לפרוטוקול מיום 03.12.13). התובע טען בפני כי מיקומה של העדה, הגב' אבישג בוקרה היה בתוך החנות (ר' עמוד 9, שורה 19 לפרוטוקול מיום 03.12.13). הגב' בוקרה העידה כי האירוע אירע בתוך החנות (כאמור התובע העיד שהאירוע התרחש ברחבה מחוץ לחנות) "כן בוודאי. הייתי איתו בחנות, הוא התכופף להרים ופשוט לא יכול היה לקום" (ר' עמוד 12, שורה 7 לפרוטוקול מיום 03.12.13). התובע נשאל האם העדה ראתה אותו מרים את הקרטון, השיב: "עשיתי "איי" והרגשתי שאני לא יכול להתרומם, לא יכול להתיישר. היא שאלה מה קרה מה קרה ואמרתי שאני לא יכול לזוז" (ר' עמוד 9, שורות 27-28 לפרוטוקול מיום 03.12.13) כשנשאל התובע ע"י ב"כ הנתבע: "היא לא ראתה שאתה מרים ואומר את ה"איי"?, השיב: " לא יודע, הרמנו קרטונים ושאמרתי "איי" אז היא ניגשה אלי" (ר' עמוד 9, שורות 29-30 לפרוטוקול מיום 3.12.13). עדויות אלה מחזקות את הספקות העולים מהגרסאות של התובע ושל הגב' אבישג בוקרה, לעניין מיקום האירוע ומיקומה של העדה בעת האירוע הנטען. התובע תיאר שהרים את הארגז ברחבה מחוץ לחנות, לעומתו העדה אמרה שהאירוע אירע בתוך החנות. לעניין השעה והיום התובע טען שזה היה בשעה 12:00 ביום שישי. העדה לא זכרה את השעה ואת היום (עמ' 11 שורות 31 ועמ' 12 שורה 1). 10. התובע מסר גרסאות שונות, בטופסי התביעה לביטוח הלאומי, בתצהירו ובחקירתו הנגדית. יש חוסר עקביות בעניין המועדים, כיצד ארע האירוע, יש שינוי גרסאות לעניין התנהגותו של התובע לאחר הפגיעה הנטענת, למי פנה, כיצד פנה לקבלת טיפול רפואי. בנוסף לכך התיעוד הרפואי חסר כל ביסוס בעניין פנייתו לקבלת הטיפול הרפואי בשל פגיעתו הנטענת. התובע משיקוליו בחר שלא להעיד את אשתו למרות שטען שאשתו הלכה לקבל מרשם למשככי כאבים יום למחרת אותו אירוע. התובע לא הציג כל אסמכתא שקיבל סחורה ביום 27.3.09. כאמור מדובר בעובד עצמאי, עליו יש נטל מוגבר להוכיח אירוע תאונתי. יש מועדים שונים בטפסים השונים שמילא התובע, אין שום אזכור במסמכים הרפואיים לתאונה הנטענת, לכן אני דוחה את התביעה. 11. לאור האמור אני קובע כי לא ארעה תאונת עבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995. 12. פסק הדין ניתן בדן יחיד לאור ההחלטה מיום 3.12.13. 13. התביעה נדחית, אין צו להוצאות. 14. ניתן להגיש ערעור תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. עמוד השדרהתזוזהכאבי גב / בעיות גב