תוכנית ממ-1517-א

במקרקעין פורסם דבר אישורה של תוכנית ממ/1517/א בי"פ 6136 מיום 24.12.09 אשר שינתה את ייעוד המקרקעין הנ"ל מקרקע חקלאית למגרשי מגורים דרכים ושטחי ציבור אחרים.

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא תוכנית ממ/1517/א:



לפניי בקשה בהתאם לסעיף 212 (5) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"), למתן צו הריסה ללא הרשעה, למבנה שהוקם ללא היתר כאשר מי שביצע את העבירה איננו בר עונשין מסיבות שאין בהן כדי לעשות את פעולתו החוקית.
על פי האמור בבקשה, בתאריך 12.1.10 או בסמוך לכך, ערך מפקח הבניה מטעם הועדה המקומית לתכנון ולבניה "מצפה אפק" (להלן: "הועדה"), ביקורת במקרקעין הידועים כגוש 4041 חלקות 8,42,51,71,72 בבאר יעקב, הנמצאים במרחב התכנון של הוועדה, ומצא כי קיימים בהם מבנים ושימושים כמפורט להלן: מבנה בשטח של כ-70 מ"ר המשמש למגורים; מבנה בשטח של כ-50 מ"ר המשמש למגורים; דיר צאן בשטח של כ-130 מ"ר; דיר צאן בשטח של כ-110 מ"ר; דיר צאן בשטח של כ-45 מ"ר; מטבח בשטח של כ-7 מ"ר; אורווה בשטח של כ- 50 מ"ר; מכלאה בשטח של כ-350 מ"ר; מכלאה בשטח של כ-250 מ"ר ומכלאה בשטח של כ-150 מ"ר.

על פי הבקשה, הבניה טעונה היתר והיא הוקמה ללא היתר, כאשר המשיב הינו המחזיק והמשתמש בפועל בבניה ובמקרקעין הנ"ל. עוד נטען, כי מי שביצע את העבירה איננו בר עונשין מסיבות שאין בהן כדי לעשות את פעולתו חוקית. כן נטען כי במקרקעין פורסם דבר אישורה של תוכנית ממ/1517/א בי"פ 6136 מיום 24.12.09 אשר שינתה את ייעוד המקרקעין הנ"ל מקרקע חקלאית למגרשי מגורים דרכים ושטחי ציבור אחרים (להלן: "תוכנית שינוי הייעוד") וכי בימים אלה קיימת תוכנית איחוד וחלוקה הנמצאת בהליכי אישור מתקדמים לביצוע תוכנית ממ/מק/1517/א. על כן נוצר צורך ציבורי חשוב ודחוף בפינוי השטח והריסת הבניה הנ"ל.


הבקשה נסמכה על תצהיר של מפקח הבניה בוועדה, נתן הופמן, אשר פירט את העובדות שנטענו בבקשה. כן צוין בתצהיר כי לא ידוע למפקח תאריך ביצוע הבנייה.
בנוסף, הגישה המבקשת תצהיר של מרדכי רייבמן, אשר מכהן כמהנדס הועדה (להלן: "רייבמן"). בתצהיר ציין המהנדס כי עם אישורה של התוכנית ממ/517א' שבתחומה נמצאים המקרקעין נשוא הבקשה, נוצר מצב תכנוני חדש והמקרקעין הנ"ל הפכו משטחים חקלאיים לשטחים ציבוריים בעלי חשיבות רבה ודחופה לצורך מימוש התוכנית הנ"ל. עוד צוין בתצהיר כי התוכנית נועדה להקמת מתחם מגורים של מעל ל-3500 יחידות דיור בבאר יעקב עם כל הפונקציות הציבוריות הנחוצות לצורך הקמת השכונה הנ"ל, וכי היא באה לתת מענה לצורך הציבורי בהיצע מספיק של יחידות דיור באזור המרכז. על פי התצהיר, עם אישורה של התוכנית הנ"ל נוצר הצורך בטיפול בכל המכשולים שיש בהם כדי לסכל את ביצועה, לרבות הריסת ופינוי כל בניה בלתי חוקית בתחומה. עוד צוין כי מכוח התוכנית הנ"ל ניתן להוציא היתרי בניה לסלילת מערכת הדרכים בתחומה, ועניין מתן היתר בנייה להקמת המבנים מחייב אישורה של תוכנית איחוד וחלוקה, כאשר התוכנית לאיחוד וחלוקה כבר הוגשה והוחלט להפקידה בתנאים והיא נקראת תוכנית ממ/מק/2/1517.
בעדותו הוסיף רייבמן כי השטח עליו מצוי המשיב הינו אזור מעורב שחלקו ציבורי וחלקו מגורים. הוא הדגיש את חיוניות מימוש התוכנית האמורה.
המשיב הגיש אף הוא תצהיר ונחקר על תצהירו. בתצהירו ציין כי הוא מחזיק במקרקעין נשוא הבקשה למעלה מ-30 שנים ברציפות, תוך שהוא נוהג בהם מנהג בעלים לכל דבר ועניין; כי המקרקעין משמשים למגוריו ולמגורי בני משפחתו המונים 14 נפשות; הם משמשים מקור פרנסה לו ולמשפחתו והוא השקיע בהם כספים רבים לצורך בניית המבנים המפורטים בבקשה. לדבריו, במשך כל התקופה האמורה לא הועלתה נגדו כל טענה או דרישה לפינוי מצד כלשהו בנוגע למקרקעין ולא בכדי. לטענתו, המניע האמיתי בהוצאת הבקשה הוא רצונם של הבעלים של המקרקעין והבעלים של החלקות הסמוכות בפינויו נוכח שינוי היעוד, אשר פנו למבקשת ועודדו אותה לפעול נגדו.
לטענת המבקשת אין מחלוקת על פי העובדות שהוצגו בבית המשפט, כי מדובר בשטח שהיה עד לאישורה של תוכנית 5157א בשנת 2009 שטח ליעוד חקלאי, ומאישורה של התוכנית השטח משנה את יעודו ליעודים אחרים, כאשר מטרת התוכנית היא הקמת שכונת מגורים רחבת היקף של אלפי יחידות דיור עם כל הפונקציות הציבוריות הנחוצות לשכונה כזו, אשר עתידה לשכן למעלה מ- 15,000 תושבים. לטענתה, חשיבותה הציבורית של התוכנית היא רבה מאד, והיא צפויה להיות מאושרת תוך זמן קצר. כן טענה כי המשיב לא הוכיח כל זיקה למקרקעין והוגש אף מסמך בו הוא מתחייב לפינוי בחלקות 46,47 בגוש נשוא הבקשה.
לטענת המשיב, ההליך במהותו הוא הליך של פינוי ומי שרשאי להגיש תביעת פינוי הינו בעל המקרקעין ולפיכך מדובר בבקשה שהוגשה ממניעים זרים ובחוסר תום לב. כן טען המשיב כי צו לפי סעיף 212 לחוק אינו ניתן כדבר שבשגרה ועל בית המשפט מוטל לשקול בכל מקרה ומקרה אם הצו מוצדק בנסיבות העניין, כאשר יש לשקול במסגרת השיקולים את משך הזמן שחלף מאז הקמת המבנים.
בענייננו אין למעשה מחלוקת כי התקיימו התנאים למתן צו הריסה לפי סעיף 212 (5) לחוק. המשיב לא טען ולא הציג כל ראיה המלמדת על זיקה שלו למקרקעין או כי קיים היתר למבנים וטענתו היחידה היא כי הוא מתגורר במקום במשך זמן רב, כי הבקשה הוגשה ממניעים זרים וכי הריסת המבנים תגרום לפגיעה קשה בו ובבני משפחתו.
אכן על פי הפסיקה, לא די בהוכחה כי התקיימו התנאים למתן צו הריסה ללא הרשעה על מנת ליתן צו זה.

יפים לעניין זה דברי כב' השופטת נאור ברע"פ 124/01 ניקר מדינת ישראל, פ"ד נו (3) 151, אשר הפנתה בין היתר לאשר נקבע בע"פ 3490/97 יצחק נ' הועדה המקומית כפר סבא, פ"ד נב(1) 136:

"בשאלה היכן "נקודת המוצא" לגבי צו הריסה לפי סעיף 212 לחוק אמר בית-משפט זה את דברו בפרשת יצחק [1]: נ
"כאשר מדובר בהריסה מכוח הסמכות שבסעיף 205 לחוק התכנון, די לה לתביעה בקיומה של הרשעה בהקמת מבנה ללא היתר, והכלל שקבע בית-משפט השלום כנקודת מוצא למתן צו ההריסה במקרה דנן – 'אכן, בדרך כלל בנין שנבנה ללא היתר דינו להיהרס' – כוחו יפה בעניין זה.
ברם, כאשר מדובר בבקשה למתן צו הריסה ללא הרשעה – לפי סעיף 212 לחוק התכנון – שונים פני הדברים. בעניין זה, אין די לה למדינה בהוכחה כי נתקיימו התנאים המקימים את הסמכות לצוות על ההריסה, ועליה להוכיח כי בנסיבות העניין ישנה הצדקה ליתן צו כזה מטעמים של 'עניין ציבורי' חשוב; כאשר בפני המתנגד למתן הצו פתוחה האפשרות להציג שיקולים התומכים בהתנגדותו. צו הריסה יינתן רק במקום ששיקולי ה'עניין הציבורי' גוברים על השיקולים האחרים שמציג המתנגד" ...
דברים אלה מקובלים עליי. לעניין סעיף 212 – להבדיל מסעיף 205 לחוק – לא די למדינה להראות כי הבנייה היא ללא היתר. עליה להראות "הצדקה" להריסה. למתנגד לצו לפי סעיף 212 האפשרות להראות מדוע לא "מוצדק" הוא להרוס את המבנה, ובית-המשפט – מכריע."


כפי שסיכמה זאת כב' השופטת רחל ברקאי מבית משפט מחוזי באר שבע בעפ 7059/06 רות לביא נ' מדינת ישראל, (2007) (להלן :"פס"ד לביא"), "בתי המשפט השונים אשר נדרשו לשקול ולבחון מהם אותם מקרים בהם יאמר כי הותרת המבנה תהווה "תקלה ציבורית" מנו בין השאר את השיקולים הבאים: כוונתו הרעה של המתנגד, ידיעתו על מעשה העבירה בעת שבוצעה, מידת מעורבותו בה; תוצאות הבנייה הבלתי חוקית ונזקיה לזולת ולציבור; מידת החריגה - היקפה וממדיה; בעיות הכרוכות בהחזרת המצב לקדמותו; היות המבנה מנוגד לתכנית בנין ערים או מפריע למימושה; האם המבנה הוקם על שטח ציבורי או על שטח צד שלישי; משך הזמן שחלף מאז הקמת המבנה; השקעות של בעל המבנה ברכישת המבנה או שיפוצו- במיוחד כאשר מדובר בבעלים שאינו אחראי לבנייה הבלתי חוקית; האפשרות שהריסת המבנה תקפח את פרנסת בעליו או תשלול ממנו זכות מגורים; היותו של המבנה רעוע או מסוכן לציבור; ידיעתו של בעל מבנה שנבנה בשטח ציבורי שישיבתו בשטח היא זמנית ומותנית ברצונה של הרשות ולבסוף - האם הבקשה למתן הצו אינה נובעת ממניעים זרים. (ראה ב"ש 8727/03 מדינת ישראלנ'פרץ יהודה דינים שלום, כרך כז, 70)".
לאחר ששקלתי את השיקולים המפורטים לעיל סבורני כי יש להיעתר לבקשה שכן במקרה דנן קיים אינטרס ציבורי חשוב ודחוף אשר גובר על האינטרס האישי של המשיב. כפי שהוצג לי במסמכים ועדויות, ואין על כך מחלוקת, קיימת תוכנית להקמת שכונת מגורים רחבת היקף, הכוללת שטחים ציבוריים ושטחים למגורים. המבנים והשימושים אשר קיימים ונעשים על ידי המשיב ללא היתר, מפריעים למימושה של תוכנית.
אציין עוד, כי לא הוכח לי כי הבקשה הוגשה משיקולים ומניעים זרים, נהפוך הוא, על פי העדויות והמסמכים השיקולים הם ענייניים. בנוסף, חלוף הזמן, הגם שהוא שיקול רב משקל שיש לשקול במסגרת בקשה זו, אין בו כדי למנוע ביצוע צו הריסה, במיוחד כאשר השתנתה מערכת השיקולים התכנונית (ראו בג"ץ 2678/91 צלאח עלי עווד אל צנעא נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"מ מו (3) 309).

לעניין משך הזמן אפנה גם לרע"פ 1253/00 חסיבה סבג נ' מדינת ישראל, (פורסם במאגרים, 15.8.2000):
"טענת המבקשת, לפיה אין בעניינה תחולה לסעיף 212 לחוק התכנון, באשר המבנה הוקם לפני כניסתו לתוקף של חוק התכנון, אין בה ממש. בניגוד לטענת המבקשת, צו הריסה לפי סעיף 212 לחוק התכנון אינו עונש. תכליתו היא שמירה על הסדר הציבורי, ומניעת מטרד מן הציבור. ראו בג"ץ 874/78 סואעד ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, הגליל המרכזי, פ"ד לה(1) 678, בע' 682;ע"פ 3490/97 יצחק נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה כפר-סבא, פ"ד נב(1) .136
כל עוד עומד המבנה על תילו ללא היתר, עוברת המבקשת על הוראות פרק י' לחוק התכנון, ולמועד המדויק של הקמת המבנה אין, על-כן, חשיבות של ממש. ראו ע"פ 450/77 בעל-טכסא נ' מדינת ישראל, פ"ד לב(2) 15; ע"פ 4757/97 בוני הבירה בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) .766הדרך בה ראוי לפעול במקרה שבו נבנה מבנה ללא היתר ובמועד בלתי ידוע, היא הגשת בקשה למתן צו הריסה ללא9371הרשעה, כפי שאכן עשתה המשיבה".


סוף דבר, אני נעתרת לבקשה. מוצא בזאת צו הריסה בהתאם לסעיף 212 לחוק התכנון והבנייה לכל הבנייה המפורטת בבקשה.

על המשיב להרוס את הבנייה האמורה בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה, אלא אם יהיה בידו היתר בנייה כדין.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פרשנות תב"ע

  2. תוכנית מש-1

  3. תוכנית 3700

  4. תוכנית מיתאר שכונה

  5. תכנית פרטנית

  6. חריגה מתב''ע

  7. תכנית רע-2010

  8. מתחם בן יהודה

  9. תכנית הר-2050

  10. שטח פרטי פתוח

  11. תוכנית התע''ש

  12. תכנית רע 2015

  13. רובע טז אשדוד

  14. תוכנית רע-2014

  15. תוכנית חד 2020

  16. נספח בינוי מנחה

  17. קו כחול בתוכנית

  18. סטיה מהיתר או מתכנית

  19. הגדלת אחוזי בנייה - תב"ע

  20. תוכנית ממ-1517-א

  21. תכנית לפני הפקדה

  22. הר 1202 הוד השרון

  23. התנגדויות חד 2020

  24. שטח נוף כפרי פתוח

  25. סירוב להפקיד תכנית

  26. עתירה לביטול תוכנית

  27. היתר תכנית שינויים

  28. הפקדת תכנית מפורטת

  29. תב''ע רע-3000 רעננה

  30. מתחם 1202 הוד השרון

  31. תוכנית הבינוי בניגוד לתב''ע

  32. שלב ההתנגדויות לתכנית

  33. אי סבירות קיצוני תוכנית בניה

  34. נכס גובל בתכנית פוגעת

  35. בקשה להיתר תואמת תכנית

  36. הכנת תכנית לצרכי רישום

  37. תכנית עיצוב ארכיטקטוני

  38. פגם יסודי באישור תוכנית

  39. זכויות קנייניות – תוכנית בניה

  40. ביטול תכנית בניה עירונית

  41. הצעת חוק תוכניות באמהרית

  42. שינוי תכנית מיתאר מקומית

  43. התנגדויות לתכנית תא-2971

  44. תכנית הר-2200-א חוף התכלת

  45. הפקדת תכנית בועדה המקומית

  46. הפקדת תכנית בועדה המחוזית

  47. התנגדות לתוכנית - הרחבת בית קברות

  48. טופס אישור תכנית ע''י מודד

  49. בקשה תואמת את הוראות תכנית

  50. ביטול תוכנית בניה בראש העין

  51. תכנית ביוזמת הועדה המקומית

  52. ביטול החלטה לגבי תוכנית בניין עיר

  53. תכנית לשימור מבנים בתל אביב

  54. תוכנית מבנה מיועד לתעשיה עתירת ידע

  55. תכנית תשתית לאומית תת"ל 24/א

  56. קרקע בבאר טוביה תכנית ד-313

  57. עלות תכנית עיצוב פנים לדירה

  58. התנגדויות לתכנית פת-49-1255

  59. נזקים בגין הפקדת תכנית מיתאר

  60. קביעת תנאי בתוכנית לאחר הפקדה

  61. תכנית הצ 1 1 374 א אבן יהודה

  62. טופס אישור תכנית חידוש גבולות

  63. התנגדות לבקשה להיתר תואמת תב"ע

  64. ערעור על אישור של תוכנית מיתאר מקומית

  65. אזור נופש מטרופוליני נס ציונה

  66. התנגדויות לתכנית לתכנית מח-115

  67. פיצויים עקב תכנית תשתית לאומית

  68. חוף הקשתות אשדוד - תוכנית בנייה

  69. אזור נופש מטרופוליני ראשון לציון

  70. מבנה מדורג הבנוי בטופוגרפיה משתפלת

  71. הפסקת הליך אישור שינוי תכנית ייעוד

  72. לא הוגשה תכנית אחידה עם המבנה הסמוך

  73. הפסקת קידום תכנית על ידי ועדה מקומית

  74. תכנית הרחבת דרך בתוואי מאושר לכדי כיכר

  75. נטען כי הבקשה סוטה מהבינוי הקבוע בתב"ע

  76. תיקון תכנית לצרכי רישום - צו מבית משפט

  77. תכנית ד-631 באר טוביה פארק חולות אשדוד

  78. מהי רמת הפרוט הנדרשת בהגשת תוכנית בניה ?

  79. ערר לא לאשר תיקון לתכנית הבינוי מכוח תכנית

  80. תיקון תכנית רישום שיכונים ציבוריים (תרש"צ)

  81. חסרה תכנית הנדסית למניעת פגיעה בבתים שכנים

  82. פתרון לנושא התנועה ברחוב במסגרת תכנית בניה

  83. פגיעה בעצי ברוש עתיקים עקב אישור תכנית בניה

  84. קונטור החפירה אינו זהה לקונטור בנספח הבינוי

  85. בקשה להיתר תואמת תכנית או אינה תואמת תכנית ?

  86. התנגדות לתכנית בניה בגלל חסימה מוחלטת של הנוף

  87. תביעה נגד איש מקצוע בגין בניה שלא על פי תכנית

  88. תכנית אשר חילקה את שטחי "המשבצת" לייעודים שונים

  89. ביטול הוראה בתכנית בניה עקב הפניה לתקנות שבוטלו ?

  90. התכנית החדשה קובעת תוואי כביש בסמוך לדירות העוררים

  91. ניצול של יחידות הדיור מעבר ל-80% מסך היחידות בתוכנית

  92. תכנית "חדשה" שלא ניתן להוסיף עליה שטחים, ולו שטחי שירות

  93. ערר לא לאשר הפקדת תכנית להגדיל צפיפות בשכונה בכפוף לתנאים

  94. שימור עץ אלון התבור במרכז האזור המיועד לשמש כדרך לפי תוכנית

  95. בקשה שכוללת חריגה מהוראות התכניות התקפות ובקשה זו לא פורסמה

  96. כשיש שתי פרשנויות לתכנית יש לבחור את זו שמיטיבה עם זכות הקניין

  97. טענה כי קביעת תנאי של קבלת אישור המינהל מקורה בטעות בהתאם לתכנית

  98. נטען כי הפרוגרמה שהוכנה בדיעבד הוכנה ללא בדיקה עצמאית של צרכי הישוב

  99. אי נטרול השפעת הציפיות הקונקרטיות לעליית השווי עקב אישור תכנית חדשה

  100. הועדה המקומית אינה יכולה לאשר חריגה מקווי הבנייה בתכניות בדרך של אישור הקלה

  101. התנגדות תכנית המגדירה את ייעוד המקרקעין כאזור מגורים ב' - בניה המותרת בשתי קומות

  102. תכנית שינוי קווי בניין והגדלת מספר יחידות הדיור ומטרתה להקים בניין מגורים במקרקעין

  103. נטען כי הוועדה המקומית הייתה מנועה מלדון בתכנית לאור ניגוד עניינים הנובע מההסכם שנחתם

  104. טענה כי אישור הבקשה מהווה סטייה ניכרת מתכנית שכן מדובר בחריג בסביבה המורכבת בעיקרה מבתים נמוכים

  105. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון