תביעה אזרחית על שריטת רכב בכוונה

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא תביעה על שריטת רכב בכוונה: התובע הגיש תביעה נגד הנתבע על סך של 10,000 ₪. לטענת התובע בכתב התביעה, ביום 14.11.12 בשעה 07:55 עצר את רכבו בשביל ללא מוצא ליד בית ספר בו לומדים ילדיו, כדי ללוותם לבית הספר. מכוניתו של התובע חסמה את מכוניתו של הנתבע. לטענת התובע פעולת הליווי לוקחת שתיים-שלוש דקות. התובע טען, כי הנתבע ,שרכבו של התובע חסם את יציאתו, רגז ושרט את רכבו של התובע עם חוד של מפתח סביב כל הרכב, כולל מכסה המנוע ועשה זאת תוך שני סיבובי שריטות. לטענת התובע, הנתבע אף קילל אותו ואיים עליו. לטענת התובע, בשל התנהגות הנתבע הוא הגיש תלונה במשטרה נגד הנתבע. התובע צירף לתביעתו הצעת מחיר לצביעת הרכב על סך של 9,945 ₪ כולל מע"מ. בכתב ההגנה הנתבע טוען כי ביום 14.11.12 בסביבות השעה 07:25 התובע החנה את רכבו בסמטת מורדי הגטאות 3 בחולון, שהיא הכניסה לתוך ביתו ברחוב בורוכוב 1. התובע החנה את רכבו פגוש נוגע בפגוש כך שהוא לא יכול היה להזיז את רכבו. באותו בוקר הוזעק הנתבע על ידי בנו להביא לו את המפתחות הרזרביים של המונית בבעלותו. בשעה 07:30 הוא יצא מביתו, כאשר כל ניסיונותיו לגלות מי הוא הבעלים של המכונית על מנת שיוכל לצאת לדרכו עלו בתוהו. על כן ניסה לצפור מתוך רכבו אך הדבר לא עזר. הוא פנה לשכנו, על מנת שיסייע לו לאתר את בעל הרכב, כאשר רק בשעה 07:55 בא התובע ופינה לו את הדרך. לטענת הנתבע הוא לא שרט את רכבו של התובע וכי שכנו אשר עמד לצידו מתחילת האירוע יעיד כי לא נגע ברכבו של התובע. במועד הדיון בתיק העידו התובע והעד מטעמו מר אלברט רבנסרי, וכן העיד הנתבע והעד מטעמו מר זרגרוב בן ציון. דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים ושמיעת העדויות בתיק אני קובעת כי דין התביעה להתקבל. השתכנעתי מעדותו של התובע והעד מטעמו ואני מעדיפה אותם על פני עדות הנתבע והעד מטעמו. התובע העיד בפני בית המשפט כי חנה ברחוב ללא מוצא מאחורי הנתבע לשתי דקות. ירד מהרכב, לקח את הילדים לבית הספר וחזר בריצה לרכבו, כי הוא ידע שהוא חונה באין מוצא. כאשר הגיע לרכבו הוא ראה את הנתבע צועק עליו ומרים מפתח ביד. הנתבע אף התחיל לקלל אותו וניסה לפגוע בו פיזית. עוד ציין התובע בעדותו, כי השכן מר זרגרוב ניסה כל הזמן להכניס את התובע לאוטו כדי להגן עליו. לטענת התובע בעדותו, באותו הזמן עברו במקום שוטרות ואמרו כי המדובר בשריטות טריות, והפנו אותו להגיש תלונה במשטרה נגד הנתבע. עוד העיד התובע כי הוא מודע לעובדה שחסם את רכבו של הנתבע וכי אם הנתבע רצה לצאת יכול היה להתקשר למשטרה והיו מאתרים אותו, למרת שחזר אחרי שתי דקות. העד מטעמו של התובע מר רבנסרי ציין בעדותו, כי הגיע למקום לאחר ששמע את ההמולה והצעקות וראה את הנתבע כשהוא מקלל את התובע והרים עליו יד, כאשר מר זרגרוב תפס לו את היד ועצר אותו שלא ירביץ. לטענתו, משיחתו עם הנתבע לאחר האירוע, טען הנתבע כי לא עשה את השריטות ורק טלטל את רכבו של התובע. בעדותו טען הנתבע כי יצא מביתו לרכבו בשעה 07:25 ואז ראה כי רכבו נחסם, וזאת בשונה מטענתו בכתב ההגנה כי התובע חסם את רכבו של הנתבע בשעה 07:25 וכי כאשר ירד לרכבו בשעה 07:30 ראה כי נחסם על ידי רכבו של התובע. עוד טען הנתבע בעדותו כי ניסה לפתוח את רכבו של התובע על מנת לצפצף לו, אך הדלתות היו סגורות ועל כן הציע לו מר זרגורוב שהנתבע יפתח את רכבו ויצפצף משם, והוא אכן עשה זאת ורק לאחר עשר דקות הגיע התובע. עוד טען הנתבע כי נכון שהוא צעק בקול רם אך לא הרים יד על אף אחד. מר זרגרוב, אשר הובא כעד מטעם הנתבע, לא ידע לציין מה הייתה השעה המדויקת בה אירעו האירועים מושא התביעה, וציין כי הדבר היה בסביבות השעה 07:30-08.00. כאשר הנתבע טען כי ירד לחניה בשעה 07:25 ואילו התובע טען כי הגיע לחניה בסביבות השעה 07:55. מר זגרוב אישר בעדותו כי הנתבע נכנס להיסטריה, כאשר ראה את התובע והתעצבן וכן שהוא תפס לנתבע את היד וביקש שלא יתעצבן. מר זגרוב ציין בעדותו כי לא ראה כי הנתבע שרט את רכבו של התובע. עוד ציין מר זגרוב כי הוא אינו זוכר שהנתבע ניסה להרים יד על התובע או קילל. עוד ציין מר זגרוב כי הוא אינו זוכר את השוטרות שהיו במקום, שעה שאין מחלוקת בין הצדדים כי בפועל אכן הגיעו שוטרות למקום (לעניין זה ראו עדותו של הנתבע עמוד 4 שורות 23-25 לפרוטוקול). מהעדויות שהובאו בפני השתכנעתי כי הנתבע אשר התרגז על התובע אשר חסם את רכבו, ואף כעס על התובע, צעק וניסה להרים עליו יד, הוא אשר שרט את רכבו של התובע. יוער כי בנסיבות אלו בהן בעת שהתובע החנה את רכבו לא היו עליו השריטות, ולאחר שהתובע חזר לרכבו ראה כי יש שריטות לאורך כל רכבו, וכאשר בסמוך לרכב עמד הנתבע כשהוא זועם, מחזקת את המסקנה כי הנתבע הוא אשר שרט את רכב התובע. אציין כי התנהלותו של התובע לפיה חסם את רכבו של הנתבע היא התנהלות אשר יש בה פגם ניכר, אך עדיין אין בה כדי להצדיק התנהגות הכוללת אלימות מילולית ובודאי שלא פגיעה ברכוש, כפי שארעה במקרה הנדון. התובע הציג הצעת מחיר על סך 9,945 ₪ לצביעת כל הרכב. השתכנעתי כי על מנת להשיב את המצב לקדמותו אין ברירה אלא לצבוע את כל הרכב מחדש ולכן יש לפסוק לתובע את הסכום האמור. לסיכום התביעה מתקבלת. הנתבע ישלם לתובע את הסך של 10,000 ₪. הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט בסך של 500 ₪. בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מקבלת פסק הדין. רכבתביעה אזרחית