קראו דוגמא מהפסיקה בנושא תביעה על חודש שכירות דירה בתל אביב: תביעה בגין אי תשלום שכר דירה והוצאות נלוות, על סך 4,970 ₪: 2,700 ₪ בגין שכר הדירה, 770.59 ₪ בגין הוצאות אחזקת דירה, 1,500 ₪ בגין ריבית, הוצאות שונות, ועגמת נפש. טיעוני הצדדים; טענות התובעת: 1. התובעת והנתבעת חתמו על הסכם שכירות משנה בלתי מוגנת, ביום 3.7.12, בגין מגורים בדירה בת שלושה חדרים, ברחוב נורדאו בתל אביב [להלן - ההסכם והדירה בהתאמה]. על פי האמור בהסכם, התובעת הינה המשכירה והנתבעת הינה השוכרת. טענתה העיקרית של התובעת הינה כי הנתבעת התגוררה בדירה משך חודשיים, אך שלמה שכר דירה בעבור חודש אחד בלבד, ולפיכך הינה מחויבת לשלם לה [לתובעת] בגין החודש הנוסף. 2. התובעת טוענת כי סעיפים 12.3-12.4 להסכם קובעים מפורשות כי כל מצג, הסכמה, או הסכם כלשהו שנעשו עובר לחתימה על ההסכם, ולא קבלו תוקף בגוף ההסכם, בטלים וחסרי כל תוקף. לפיכך, כך לשיטת התובעת, כל טענותיה של הנתבעת בגין סירובה לשלם את חלקה בשכר הדירה וההוצאות הנלוות, המתבססות על הסכמות בעלמא שנעשו בין הצדדים עובר לחתימה על ההסכם, מוכחשות. 3. התובעת מוסיפה וטוענת כי טענת הנתבעת לפיה היא [התובעת] אישרה לה להתגורר בדירה חודש שלם ללא צורך בתשלום שכר דירה, מוכחשת מכל וכל, באשר אין כל הגיון, כך לטענתה, שהיא עצמה תישא לבדה בכל שכר הדירה החודשי, וממילא, אין כל אזכור לכך בגוף ההסכם. 4. בדיון שהתקיים בפניי ביום 2.7.13, במעמד הצדדים, העידה התובעת וטענה כי כאשר הנתבעת הגיעה לדירה, לא היה בדירה אף שוכר נוסף, והחדר הפנוי היה ריק מכל אדם. לטענתה, בזמנו, חיפשה שותף נוסף לדירה, ומצאה שותף פוטנציאלי שנתן לה המחאה בעבור חודש שכירות ראשון. לטענתה, השותפות עם אותו בחור לא יצאה לפועל בסופו של דבר, והיא עצמה אמרה לנתבעת כי במידה ואותו בחור לא יבוא לדרוש את כספו חזרה, הנתבעת תהא פטורה מתשלום שכר הדירה בעבור החודש הראשון. דא עקא, שבחלוף 3 שבועות, הגיע הבחור ודרש כספו חזרה, ועל כן הנתבעת מחויבת לשלם בעבור אותו חודש. טענות הנתבעת: 5. טענתה העיקרית של הנתבעת הינה כי במועד חתימת ההסכם, התגורר בדירה צד שלישי, ששילם עבור חודש יולי 2012, וכי ההסכם בינה לבין התובעת היה כי היא [הנתבעת] תחל בתשלום שכר הדירה, החל מחודש אוגוסט 2012 והלאה. 6. לגופו של עניין טוענת הנתבעת כי נכנסה לדירה במחציתו של חודש יולי 2012, ובאותה עת עזב את הדירה הדייר הקודם, אשר שילם שכר דירה בעבור חודש יולי במלואו. משכך, הסכימה עם התובעת כי היא [הנתבעת] תחל לשלם שכר דירה מראשית חודש אוגוסט 2012 והלאה, וכך אכן היה. 7. טוענת הנתבעת כי סעיפים 12.3-12.4 להסכם, עליהם מבססת התובעת טענותיה, כלל לא צורפו להסכם שהוגש עם כתב התביעה, וכי התובעת מנסה, שלא בתום לב, לקבל תשלום כפול עבור חודש יולי 2012 - גם ממנה וגם מהדייר שהתגורר בדירה לפניה ועזב. 8. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי ניסתה רבות להגיע להסכמות עם התובעת לעניין זה, והביעה הסכמתה לשלם מחצית מן ההוצאות בתקופה בה התגוררה בדירה, אך ללא הועיל. הנתבעת מצרפת לכתב ההגנה מטעמה צילום של הודעות SMS בינה לבין התובעת, אשר לשיטתה, יש בהם כדי להוכיח את כל טענותיה. 9. הנתבעת בעדותה בפניי טענה כי ההסכם שבינה לבין התובעת, לעניין התשלום בעבור החודש השנוי במחלוקת, נעשה בעל פה, ועל כן אין לו ביטוי בגוף ההסכם החתום. לטענתה, נכנסה לדירה ביום 16.7.12, וכי התובעת התחייבה להשיב לה את השיקים שניתנו לה, ביום עזיבתה בטרם עת, 31.8.12. 10. עוד טוענת הנתבעת, כי המחלוקת הינה בגין חודש יולי 2012 בלבד, וידוע לה כי השיק שניתן לתובעת על ידי אותו בחור שהתגורר בדירה לפניה, בגין חודש יולי, נפרע על ידי התובעת, ועל כן היא עצמה אינה מחויבת בתשלום בגין חודש זה, כמוסכם על ידן. מעבר לכך, הביעה הנתבעת הסכמתה לשלם את החלק היחסי של חשבונות והוצאות הדירה בגין התקופה בה התגוררה שם. דיון והכרעה: 11. מן האמור לעיל עולה כי המחלוקת העיקרית שנתגלעה בין הצדדים הינה בגין חודש יולי 2012, כאשר הנתבעת טוענת שאינה חייבת בתשלום שכר דירה בגינו, על פי הסכם בעל פה עם התובעת, לפיו וויתרה על התובעת על תשלום בגין חודש זה, ואילו התובעת טוענת כי אין כל בסיס לטענה זו של הנתבעת, וממילא אין כל עיגון לטענה זו בהסכם החתום. 12. הנתבעת הציגה לעיוני תצלום הודעות SMS שנשלחו בינה לבין התובעת, בגין המחלוקות שהתגלעו ביניהן, בעניין מועד עזיבת הנתבעת את הדירה, התשלום בגין חודש יולי 2012, וחובות שנותרו לה כלפי התובעת [להלן - ההודעות]. 13. עיון באותן הודעות מעלה את הנתון העיקרי לפיו, אכן, כטענת הנתבעת, התובעת וויתרה לה על תשלום בגין חודש יולי [היינו מיום 16.7.12 ועד ליום 1.8.12]; ראו למשל הודעה משעה 18:22 בה נרשם על ידי התובעת "אל תשכחי שיש לך גם את יולי שלא שילמת וגרת בדירה ועל זה וויתרתי לך למרות שהשיק של הבחור ההוא חזר", הודעה משעה 18:25 בה נרשם על ידי התובעת "שלי אל תנסי אותי כי אני יכולה לדרוש ממך את חודש יולי שלא שולם ועוד חצי חודש עד ה- 1.9". אני סבור כי די באמור בהודעות אלו כדי לבסס את טענת הנתבעת לפיה הוסכם בין הצדדים, בעל פה, כי הנתבעת לא תשלם בעבור שהייתה בדירה במהלך חודש יולי 2012. עוד עולה מההודעות כי הנתבעת אכן נכנסה לדירה ביום 16.7.12 כטענתה. ראו הודעה משעה 18:23 שם נרשם על ידי התובעת "נכנסת ב-16 ולא שילמת על החודש הראשון...", והסכימה עם התובעת על פינוי הדירה עד ליום 12.9.12, הגם שבפועל פינתה את הדירה קודם לכן. 14. יוצא אפוא, כי הנתבעת חייבת לתובעת תשלום בגין הוצאות הדירה וחשבונות שוטפים שונים, בגין כחודשיים מגורים בפועל בדירה. אניח לצורך העניין, ומאחר שהדבר לא הוכח בפניי, כי הפינוי הסופי היה ביום 12.9.12. בהתאם לפירוט ההוצאות בהן נשאה התובעת לבדה, ואשר הוצג בפניי, חייבת הנתבעת בתשלום סך של 771 ₪ לתובעת. 15. סוף דבר; הנתבעת תשלם לתובעת סך של 771 ₪ בתוך 30 יום מהיום. מקרקעיןשכירותתל אביב