קראו דוגמא מהפסיקה בנושא תביעה נגד נהג אופנוע על נזקים לרכב: 1. מהטענות העולות מכתב התביעה המקורי שהגיש התובע ומהטענות העולות מכתב התביעה המתוקן שלו מתבררות העובדות הבאות: התובע נהג ברכבו והאט על מנת לעצור לפני רמזור אדום ואופנוע, שהיה נהוג בידי הנתבע 1 (להלן:"הנתבע") ואשר הגיע למקום עם קבוצת אופנועים, הגיע מאחור במהירות, נכנס בין הרכבים שנסעו בנתיב בו נסע התובע ובין נתיב הנגדי ומשום שהמקום היה צר, איבד הנתבע שליטה על האופנוע וכמעט נכנס ברכב שהיה בנתיב הנגדי, אך מיד הטה את האופנוע לימין, חצה את הקו הלבן ושפשף את רכבו לכל אורכו וכתוצאה מכך נגרם לתובע נזק בסכום של 10,072 ₪, הכולל בחובו: נזק לרכב בסך 7,722 ₪, שכ"ט שמאי בסך 750 ₪, דמי ביול 100 ₪, הפסד זמן והוצאות בסך 500 ₪ ועוגמת נפש בסך 1,000 ₪. 2. א. א) מכתב ההגנה, שהגיש הנתבע, עולה, שהנתבע הקדים את התובע והגיש תביעתו נגד התובע קודם להגשת תביעה זו - תביעה אשר הוגשה בבית משפט לתביעות קטנות בראשל"צ - תיק 32583-04-13, (להלן:" התיק הקודם"), משום שהנתבע סבר שהאחריות לתאונה רובצת על התובע, שכן לטענתו, נהג התובע באופן רשלני ובחוסר אחריות. ב) בכתב ההגנה, מציין הנתבע, שהתובע עמד עם רכבו ברמזור והנתבע היה משמאלו רכוב על קטנוע ולפתע באופן פתאומי, פתח התובע את הדלת השמאלית קדמית של מכוניתו ופגע בצד ימין של הקטנוע וגרם לנפילת הקטנוע לצד שמאל תוך גרימת נזק לקטנוע, לרבות שבירת המראה השמאלית. ב. עוד טוען הנתבע, שהשריטות הקיימות ברכב התובע, אינן קשורות לאירוע זה ולכן, מכחיש הנתבע את ממצאי חוות הדעת של השמאי מטעם התובע. 3. א. בטרם אכריע לגופו של עניין, ברצוני להעיר, שטוב היו עושים הצדדים אם היו מגישים בקשה לאחד הדיון בשני התיקים- זאת על מנת לחסוך מעצמם התייצבות בשני בתי משפט שונים וגם לחסוך מזמנו של בית המשפט ועל מנת שתהא הכרעה אחת לאחר שמיעת שני התיקים בצוותא חדא. מעיון במסמכי התיק הקודם, מתברר לבית משפט זה, שאכן הוגשה בקשה על ידי הנתבע ביום 24.6.13 לבית המשפט בראשל"צ לאחד הדיון בשני התיקים, ברם לא הובאה לידיעתי החלטה כלשהי שניתנה בנדון. ב. א) במהלך הדיון של יום 3.11.13- הובא לידיעת בית משפט זה, פסק דין שניתן ביום 10.9.13 - בבית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון על ידי כב' הרשמת הבכירה רנה הירש (ראה נ/1) ונראה לבית משפט זה, שטוב היו עושים הצדדים אם לאור פסק הדין הארוך והמנומק, היו נמנעים מלקיים הדיון בתיק זה ובכך חוסכים מזמנם ומזמנו של בית המשפט, משום שלא תתכנה שתי החלטות שתהיינה סותרות באותו עניין, כאשר בית המשפט בתיק הקודם, שמע את הצדדים ועדים ובחן מסמכים הרלוונטיים בתביעה, שהיא גם נשוא תביעה זו. ב) כב' הרשמת שמעה את הצדדים, אשר העלו את אותן עובדות, אשר הועלו בבית משפט זה והגיעה למסקנה, שדין תביעתו של התובע בתיק הקודם, שהוא הנתבע בתיק זה - להידחות, תוך מתן נימוקים לדחיית תביעתו. ג. א) נציג הנתבעת 2, הודיע - בהגינותו- כבר בתחילת הדיון על סיום המשפט ומתן פסק הדין בתיק הקודם ואף הגיש את פסק הדין לבית המשפט, אשר סומן נ/1, אך לא הסיק מסקנות מעצם קביעת פסק הדין בתיק הקודם, אלא ביקש מבית המשפט להחליט האם להתדיין בנושא של האחריות, או לחלופין, בנושא הנזק לגופו של עניין. ב) נכון הוא, שכב' הרשמת הבכירה קבעה בפסק הדין שעדות הנתבע (התובע בתיק זה) לא הייתה מהימנה, אך אמירה זו הייתה בגדר הערה בלבד, לאור העובדה שהנתבע (התובע דכאן) בחר שלא להבחין ולו מילה אחת בעברית, אך ידע לתאר בעברית איך התרחשה התאונה. זאת הייתה הסיבה, שלא לחייב את התובע (הנתבע דכאן) בהוצאות, אך ציון הערה זו, לא השפיעה על קביעתה החד משמעית של כב' הרשמת הבכירה שיש לדחות את התביעה. 4. א. א) לאור האמור לעיל, אין לי צורך להחליט בדבר האחריות, שכן זו כבר נקבעה על ידי כב' הרשמת הבכירה בתיק הקודם וכאשר הגענו עד לכאן, אני מקבל את טענת נציג הנתבעת, שבתיק זה יש להכריע בדבר גובה הנזק אותו הוכיח התובע. התובע הגיש תביעתו על סך 10,702 ₪, בהתאם לפירוט הנזכר בסעיף 1 לעיל, אך כל שהוכיח התובע הוא נזק בסך של 7,350 ₪, הכולל בחובו: נזק לרכב בסך של 6,600 ₪ ושכ"ט שמאי בסך 750 ₪. ב) לא מצאתי שיש מקום להעניק לתובע את מלוא הנזק בסך של 7,722 ₪ משום שסכום זה כולל מע"מ, בעוד שהתובע הצהיר בבית המשפט שטרם תיקן את הרכב ובדבר תיקון הרכב, מסר התובע עדות לא ברורה וממנה לא ניתן להבין אם התובע תיקן את כל הנזקים, חלק מהנזקים או שבכלל תיקן את הרכב. התובע נשאל על ידי נציג הנתבעת, האם תיקן את הרכב ולעניין זה השיב התובע, שהוא לא יודע כמה עלה לו התיקון, משום שהוא לא סגר את המחיר. התובע לא הציג חשבונית תיקון, היות ואין בידו חשבונית כזאת ולכן, אין מקום להעניק לתובע סכום מע"מ, כאשר בפועל הוא לא שילם סכום זה. (ראה עדות התובע בעמ' 2 לפ',ש' 15- 28). ג) כמו כן, נקב התובע בפריטי נזק נוספים בצורה סתמית, בלתי מוסברים ובלתי מוכחים, שכן התובע לא הוכיח הסעד הנדרש בגין הפסד זמן והוצאות וגם לא הוכיח את פריט עוגמת הנפש בסכום שתבע. ב. א) על כן, העולה מהאמור לעיל הוא, שהתובע הוכיח נזקיו בסך של 7,350 ₪. לכן, אני מחייב הנתבעים, שניהם ביחד ו/או כ"א מהם בנפרד לשלם לתובע סך של 7,350 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה - 25.4.13 - ועד התשלום בפועל. ב) יתרת סכום התביעה נדחית - מחוסר הוכחה, כאמור לעיל. ג) מאחר ולא הודע לבית משפט זה על קיומו וסיומו של התיק הקודם - דבר אשר גרם דיון אשר בזבז את זמנם של הצדדים וזמנו של בית המשפט, החלטתי שבנסיבות אלו, לא לחייב בהוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו. הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים. רכבאופנוענזק לרכב