קראו דוגמא מהפסיקה בנושא תביעה ייצוגית סימון ביצים: לפני בקשה לאישור הסדר פשרה במסגרת התובענה הייצוגית שבכותרת (להלן: "הסדר הפשרה"), אשר עניינה סימון ארץ המוצא של ביצים מיובאות ששווקו לציבור הצרכנים בישראל. רקע המשיבות הן משווקות הביצים הגדולות במשק הישראלי. על פי הערכות המבקש נתח השוק המצרפי של ארבע המשיבות בשוק הביצים הוא כ-70%. מרבית הביצים אשר משווקות על ידי המשיבות הינן ביצים אשר הוטלו בישראל. ואולם, בתקופת מסוימות, בין אם בסמוך לחגי תשרי וחג הפסח, ובין אם בעקבות תחלואה משמעותית של תרנגולות מטילות בארץ, גובר הביקוש לביצים באופן שאין די בהיצע הביצים המוטלות בארץ כדי לספקו. לפיכך, נוהג משרד החקלאות, מעת לעת, לתת למשווקים המורשים על ידו רישיון לייבא ולשווק ביצים שהוטלו בחו"ל, במגבלות ובתנאים הקבועים ברישיון. שיעור הביצים המיובאות מתוך הסך הכולל של הביצים המשווקות בישראל עומד, על פי הבקשה, על שיעור של 3% בחישוב שנתי, כאשר מטבע הדברים בתקופות בהן ישנו חוסר בהיצע גדֵל שיעור זה מתוך סך הביצים המשווקות בתקופה הרלוונטית. המבקש הגיש את הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית ביום 16.2.2012 (להלן: "בקשת האישור"). טענותיו העיקריות של המבקש היו כי המשיבות מפרות את חובתן לסמן את שם מדינת היבוא כפי שנדרש מהן על פי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון מוצרים), התש"י-1950 (להלן: "צו הפיקוח על מצרכים ושירותים"). בכך, לטענת המבקש, הן מפרות חובה חקוקה ואף גורמות להטעיה צרכנית, שעה שהן מציגות בפני ציבור הצרכנים בישראל מצג שווא לפיו הביצים אותן הם צורכים הן ביצים שהוטלו בישראל. כמו כן טען המבקש כי מרבית הביצים המיובאות מוצאן מטורקיה, ולעובדה זו שתי נפקויות מרכזיות: ראשית, איכות הביצים המיובאות מטורקיה נחותה, לטענת המבקש, מאיכות הביצים שהוטלו בישראל; שנית, מערכת יחסי טורקיה-ישראל היא מערכת יחסים מורכבת וטעונה, ויתכן שימצאו צרכנים להם העדפה שלא לצרוך ביצים מתוצרת טורקיה. המבקש סבור כי על ידי הימנעות מסימון הביצים אשר מוצאן מטורקיה פוגעות המשיבות באוטונומיה שלו, ושל צרכני ביצים אחרים, שלא לרכוש ביצים מתוצרת זו. המבקש עתר לאישור התובענה כייצוגית וכן לשני סעדים עיקריים: צו במסגרתו יורה בית המשפט למשיבות לסמן את ארץ המוצא על גבי הביצים המיובאות על ידי המשיבות וכן פיצוי של חברי הקבוצה בגין הנזק הממוני והלא ממוני שנגרם להם. בסופו של יום, לאחר שמיעת מתווה עקרוני להסדר אשר הציע בית המשפט, הגיעו הצדדים להסדר הפשרה. להלן אפרט בקצרה את ההליך שהוביל להסדר הפשרה, את עיקרי הסדר הפשרה ואת הטעמים בעטיים אני מוצא לנכון לאשרו. ההליך המשפטי ביום 16.2.2012 הגיש המבקש כנגד המשיבות תביעה ובקשה לאישורה כתובענה ייצוגית לפי פריט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו - 2006, שעניינו "תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו". כאמור, לטענת המבקש המשיבות לא קיימו את חובתן לסמן את ארץ המוצא של ביצים מיובאות, אשר שווקו לציבור הצרכנים בישראל. עוד בטרם הוגשו תגובות המשיבות לבקשה, הגיש המבקש בקשות להוספת אסמכתאות והגשת תצהיר משלים, אשר אושרו על ידי בהחלטה מיום 29.3.2012. האסמכתא שצירופה אושר כאמור הינה הודעת משרד החקלאות מיום 21.3.2012, במסגרתה הודיעה העוזרת הראשית ליועץ המשפטי של משרד החקלאות, עו"ד אודליה אסולין-דגני, במענה לפניית המבקש מיום 8.3.2012, כי בכוונת משרד החקלאות לאכוף את דרישת הסימון של ביצי מאכל מיובאות בהתאם להוראות צו הפיקוח על מצרכים ושירותים. ואכן, בחודש אוגוסט 2012 הוציא משרד החקלאות הנחייה למשווקות הביצים, ובכללן המשיבות, לסמן את ארץ המוצא של כלל הביצים המשווקות על ידן באמצעות הטבעת קוד בן שתי אותיות המייצג את ארץ המוצא (כך, למשל, ביצי מאכל המיובאות מטורקיה נושאות עליהן סימון TR). הנחייה זו עוגנה, בין היתר, בתנאי רישיונות ייבוא הביצים אשר הנפיק שר החקלאות מאוגוסט 2012 ואילך. המשיבות הגישו תגובותיהן לבקשה לאישור התובענה כייצוגית ביום 9.9.2012. לתגובות אלו קדמו שלל בקשות ותגובות מטעם כל בעלי הדין, אשר אין זה המקום לפרטן. למשיבות טענות מגוונות, אך לנוכח הסדר הפשרה די אם אומר שלשיטתן הן נהגו כדין ובהתאם להיתרים ולהנחיות הרשויות המנהליות המוסמכות, וכי כלל לא קמה חובה על פי דין לסמן על גבי הביצים את מקום הטלתן, בין בארץ ובין בחו"ל. עוד טענו המשיבות כי אף אם היתה חובה לסמן את ארץ ההטלה על גבי ביצים מיובאות, הרי שנוכח אסדרתו המלאה של שוק ביצי המאכל בישראל, ובפרט נוכח פיקוח הרשויות על ענין סימון הביצים למאכל, קמה להן הגנה מכוח הוראת סעיף 6 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. בנוסף, לטעמן של המשיבות המבקשים לא הוכיחו את התנאים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות, מאחר שהתובענה אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת ויש להעדיף תחתיה עתירה מנהלית. כן טענו המשיבות כי אין יסוד לטענה כאילו הביצים שיובאו מטורקיה נחותות באיכותן מאלו המוטלות בישראל, וכי ממילא לא נגרם לצרכנים נזק כלשהו, ממוני או שאינו ממוני. תשובת המבקש לתגובות המשיבות אשר הוגשה ביום 10.10.2012 גררה בקשות לסילוק על הסף ולמחיקת קטעים מהתשובה אשר הוגשו על ידי שלוש מבין ארבע המשיבות. דיון ראשון בבקשה לאישור התובענה כייצוגית התקיים ביום 18.10.2012, במסגרתו הותרתי למשיבות להגיש השלמת תגובה מטעמן וכן חוות דעת משלימות, ואלו הוגשו בסמוך לאחר מכן. ביום 17.1.2013 התנהל דיון נוסף בבקשה לאישור התובענה כייצוגית במסגרתו הצעתי לצדדים כדלקמן: "הצדדים יבחנו את האפשרות להגיע להסדר פשרה המבוסס על מנגנון הפיצוי הבא: בגין כל 100 ביצים שיובאו על ידם מטורקיה בתקופה אליה מתייחסת התביעה תתרום כל אחת מהנתבעות ביצה אחת מתוצרת ישראל לגופי צדקה שיוסכמו בין הצדדים. בגין כל 300 ביצים שיובאו על ידם ממדינה אחרת בתקופה אליה מתייחסת התביעה תתרום כל אחת מהנתבעות ביצה אחת מתוצרת ישראל לגופי צדקה שיוסכמו בין הצדדים. התרומה תתבצע לאורך תקופה של שנה במועדים שיסוכמו עם מקבלי התרומה. גובה הגמול למבקש ולבאי כוח המייצג ייקבע על ידי בית המשפט. ככל שהצדדים יגיעו להבנות בעניין תוגש המלצה כמקובל". המשיבות 1 עד 3 הודיעו במועד הדיון כי עקרונות ההסדר אשר הותווה על ידי בית המשפט מקובלות עליהן, וסמוך לאחר הדיון הודיעה המשיבה 4 כי עקרונות ההסדר מקובלים גם עליה. ביום 28.2.2013 הגיש המבקש הודעתו ובה ציין כי אינו יכול לקבל את הצעת בית המשפט במתכונתה הנוכחית, והוא מבקש לקיים דיון בנתונים שאסף ביחס לרווחיו המשיבות מיבוא ביצי מאכל. בדיון נוסף שנערך ביום 30.3.2013 הצהיר המבקש, לאחר שהציג את הנתונים שבידיו, ושמע את הערות בית המשפט, כי יסכים להצעת בית המשפט. בעקבות זאת פנו הצדדים לגבש את הסדר הפשרה המפורט. ביום 17.4.2013 הוגשה בקשה לאישור הסדר הפשרה בתיק. מאחר שהסדר הפשרה הושג בסיוע בית המשפט, אין הכרח על פי פסיקת בית המשפט העליון לפעול בפרוצדורות הקבועות בסעיפים 18 ו- 19 לחוק תובענות ייצוגיות (ראו דעת הרוב ברע"א 8479/02 ד"ר סבו נ' רשות שדות התעופה (ניתן ביום 15.12.2008)). יחד עם זאת, ביקשתי ביום 1.5.2013 כי תינתן ביחס להסדר הפשרה המוצע התייחסות ב"כ היועץ המשפטי לממשלה ועמדת משרד החקלאות. ביום 1.7.2013 הוגשה עמדה משותפת מטעם היועץ המשפטי לממשלה ומטעם משרד החקלאות, במסגרתה הודיעה ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד גינת אריאל קצ'קו, כי היא מותירה את ההכרעה ביחס להסדר הפשרה לשיקול דעת בית המשפט. עם זאת, מצאה ב"כ היועץ המשפטי לממשלה להעיר מספר הערות. בין היתר, ציינה ב"כ היועמ"ש כי נעדרת מהסדר הפשרה התחייבות מצד המשיבות להמשיך ולסמן את ארץ המוצא של הביצים המיובאות מעתה ואילך. כמו כן התייחסה ב"כ היועץ המשפטי לממשלה לזהות העמותות העתידות לקבל את התרומה על פי הסדר הפשרה, והביעה את עמדתה כי מן הראוי שהעמותות הללו ישקפו את כלל הציבור הישראלי, וכי הן תהינה רק עמותות בעלות אישור ניהול תקין. באי כוח המשיבות, בהתייחסותם לעמדת ב"כ היועמ"ש מיום 15.8.2013, סברו כי די בהודעה מטעמן לפיה "הן מסמנות כיום את הביצים המיובאות בקוד ארץ היבוא, מהמועד בו משרד החקלאות הורה להן לעשות כן", וכי הן "תמשכנה לפעול בעניין זה על פי הוראות משרד [החקלאות] והדין". לעומתן, סבר בא הכוח המייצג כי התחייבות המשיבות להמשיך ולסמן ביצים מיובאות הינה התחייבות יסודית אשר נשמטה בטעות מהסדר הפשרה ויש להוסיפה. כן הציע בא הכוח המייצג לשקול הוספת סנקציה בגין הפרת התחייבות זו. ביחס לזהות העמותות הנזכרות בהסדר הפשרה פרטו המשיבות אודות מטרות כל עמותה, וציינו כי לכולן אישור ניהול תקין, כפי שהתבקש על ידי ב"כ היועמ"ש. עיקרי הסדר הפשרה הגדרת הקבוצה - חברי הקבוצה הוגדרו בסעיף 17 להסדר כ - "כל מי שצרכו ביצים שמוצאן בחו"ל שיובאו על ידי המשיבות לישראל בתקופה הקובעת כהגדרתה לעיל [שבע שנים לפני הגשת בקשת האישור]". עילת התביעה תומצתה בסעיף 9 להסדר הפשרה, באופן הבא: "בקשת האישור עוסקת בביצי מאכל המשווקות על ידי המשיבות, אשר יובאו לישראל מחו"ל, לרבות מטורקיה (להלן: "הביצים"). בבקשת האישור נטען בין היתר ומבלי למצות כי: 9.1 בניגוד לחובה על פי דין, המשיבות אינן מסמנות את שם מדינת היבוא על ביצי המאכל המיובאות על ידן לישראל. 9.2 רוב הביצים המיובאות מוצאן מטורקיה - מדינה עוינת לישראל, אשר איכות הביצים המיובאות ממנה נחותה מאיכות ביצים שהוטלו בישראל ואשר לצרכן הישראלי העדפה מובהקת בצריכת הביצים מתוצרת מקומית. 9.3 בכך ביצעו המשיבות עוולה של הפרת חובה חקוקה, הטעיה ופגיעה באוטונומיה של צרכני הביצים." התחייבויות המשיבות לתרומה - המשיבות התחייבו כי כל משיבה תתרום ביצים לאחד או יותר מארגוני הצדקה המפורטים בבקשה (העמותות "לתת", "שורשים", "מזון לחיים", "חסד מציון", "בית התבשיל - בני ברק", "יד אליעזר", "אהבת חסד", חסדי נעמי", "חסדי שלום ואהרון עזרה לזולת" ו- "יד יהודית") בהתאם למנגנון הבא: כל משיבה תתרום ביצה אחת מתוצרת ישראל בגין כל 100 ביצים אותן ייבאה מטורקיה בתקופה שמיום 17.2.2005 (שבע שנים לפני הגשת בקשת האישור) ועד ליום 16.2.2012 ("התקופה הקובעת"). כל משיבה תתרום ביצה אחת מתוצרת ישראל בגין כל 300 ביצים אותן ייבאה לישראל בתקופה הקובעת ממדינות אחרות (שאינן טורקיה). כמות הביצים אותן ייבאה כל משיבה מטורקיה ומהמדינות האחרות תיקבע על פי נתוני יבוא הביצים לישראל על ידי כל משיבה במשרד החקלאות. המשיבה 4 תתרום את הביצים במשך תקופה של שנתיים ממועד אישור הסדר הפשרה, והמשיבה 1 תתרום את הביצים במשך תקופה של שנה וחצי ממועד אישור הפשרה. לגבי שאר המשיבות נקבע כי העניין יושאר לשיקול דעתו של בית המשפט. אשר לגודל הביצים שייתרמו, הוסכם על ידי הצדדים כי אלו לא תכלולנה ביצים מגודל S. התחייבות המשיבות ביחס לעתיד- כמצוין בפסקאות 13 ו- 14 לעיל, הצדדים נמנעו מלהתייחס בהסדר הפשרה להתחייבויות המשיבות ביחס לעתיד, ואולם הנושא התעורר בעקבות הערת ב"כ היועמ"ש. הודעת המשיבות מיום 15.8.2013 משמעה כי כל עוד לא ישתנו הוראות משרד החקלאות והוראות הדין הן תמשכנה לסמן ביצים מיובאות בקוד ארץ היבוא בהתאם להנחיות שקיבלו באוגוסט 2012. המבקש סבר כי לא די בכך, ואולם אינני סבור שניתן לדרוש מהמשיבות התחייבות שונה ביחס לעתיד. כל עוד הנחיות משרד החקלאות והדין עומדים בעינם, מחויבות המשיבות להמשיך בסימון הנהוג כיום, ואילו אם ישתנו בעתיד הנחיות משרד החקלאות והדין בעניין סימון ביצים מיובאות, פשיטא כי המשיבות יהיו חייבות להתאים את דרכיהן להנחיות החדשות. מעשה בית דין - הסדר הפשרה יוצר מעשה בית דין אשר ימנע מחברי הקבוצה (ובכללם המבקש) מלהעלות "כל טענה, תביעה או זכות נגד המשיבות ו/או מי מטעמן הנזכרת במישרין ו/או בעקיפין בבקשת האישור ו/או המתייחסת לאופן סימונן של ביצים שיובאו לישראל על ידי המשיבות בתקופה הקובעת" (סעיף 33 להסדר הפשרה. יצוין כי סעיף זה מנוסח בלשון ויתור, אולם מן הראוי להבינו כמכוון ליצירת מעשה בית דין. ראו סעיף 24 לחוק תובענות ייצוגיות). למען הזהירות יובהר כי אין בכך כדי ליצור מעשה בית דין ביחס לנזקי גוף, ככל שנגרמו כאלו, למי מחברי הקבוצה בעקבות צריכת ביצים מיובאות. אישור הסדר הפשרה הסדר הפשרה הושג במקרה זה בעקבות הצעת בית המשפט, וממילא הוא מביא להערכתי לסיום ראוי והוגן של התובענה. להלן השיקולים אשר הנחו אותי בעת אישור הסדר הפשרה: סיכויי התביעה - סיכויי הצלחת התביעה במקרה זה אינם וודאיים. הקושי הוא כפול: ראשית, המשיבות התנהלו לאורך שנים בהתאם לנוהלי משרד החקלאות, אשר לא דרשו ממשווקי הביצים עד לאוגוסט 2012 לסמן את ארץ המוצא של ביצי מאכל מיובאות; שנית, בהינתן העובדה שמדובר במוצר שמחירו מפוקח, לא ברור האם נגרם נזק לצרכן מהפרת חובת הסימון ומהו היקפו של נזק זה. ודוק, אין טענה כי עצם יבוא הביצים מטורקיה וממדינות אחרות נעשה שלא כדין. נהפוך הוא, יבוא הביצים בו עסקינן מתבצע באישור משרד החקלאות, ובפיקוח צמוד מטעמו (ובכך הוא שונה בתכלית השינוי מיבוא ביצים בלתי חוקי). במצב דברים זה, גם אם ניתן לטעון כי נפגע חופש הבחירה הצרכני (שהרי לצרכן יש זכות לבחור מהיכן יגיע המזון המונח על שולחנו, ולהעדיף תוצרת מקומית או זרה לפי ראות עיניו), הרי שפגיעה זו היא במדרג הנמוך יחסית, וקיים קושי לתרגמה לסעד כספי. התועלת שעשויה לצמוח לקבוצה מניהול ההליך - כאמור, בהתאם להנחיות משרד החקלאות מאוגוסט 2012 החלו כלל משווקות ביצי המאכל בארץ, והמשיבות בכללן, לסמן את ארץ המוצא של הביצים המשווקות על ידן. הדרישה כי המשווקות יסמנו מעתה ואילך את הביצים המיובאות היוותה סעד עיקרי בתובענה, ומשעה שזה ניתן קטן מאד האינטרס של חברי הקבוצה (שהם הלכה למעשה כלל תושבי מדינת ישראל) בניהול ההליך (וזאת במיוחד בשים לב לעובדה שממילא לא ניתן יהיה לאתר את חברי הקבוצה, ולפצותם באופן המביא בחשבון את הפגיעה שנגרמה לכל אחד ואחת מהם). הגינות הסדר הפשרה כלפי חברי הקבוצה - בחינת האינטרסים של חברה הקבוצה בעניינו מעלה כי הסדר הפשרה הינו הוגן ומאוזן, הן מבחינת דרך ביצוע ההסדר והן מבחינת שיעורו. בכל הנוגע לדרך ביצוע ההסדר, הרי שביצוע על דרך תרומה הוא בבחינת הכרח המציאות במקרה שלפני, שכן אין בנמצא מנגנון מעשי המאפשר את איתורם של חברי הקבוצה מבין כלל צרכני הביצים בתקופה הרלוונטית. חברי הקבוצה, רובם ככולם, כלל אינם מודעים להשתייכותם אליה, וממילא ספק אם יש בידם אפשרות להוכיח השתייכות כאמור. באשר לשיעור התרומה, הרי שהוא נגזר מהיקף היבוא במהלך התקופה הקובעת (7 השנים שקדמו להגשת התובענה), ומוערך בכ- 2 מיליון ביצים (ששוויין כשני מיליון ש"ח). הרתעה מביצוע עוולות צרכניות - אחת ממטרותיה היסודיות של התובענה הייצוגית היא למנוע היווצרותן של נסיבות במסגרתן ביצוע עוולה צרכנית היא פעולה רווחית מבחינת העוסק. על כן, בעת בחינת ההסדר על בית המשפט לבחון לא רק את הגינותו כלפי חברי הקבוצה, אלא גם את השלכותיו של ההסדר על התמריצים של עוסקים אחרים לבצע עוולות צרכניות. קל להיווכח כי במקרה שלפני בחינת האינטרס החברתי בהרתעה מפני עוולות צרכניות מצדיקה אף היא את אישור ההסדר. ראשית, העדר הנחיות ברורות של משרד החקלאות ביחס לסימון ארץ המוצא, יצר בעבר אי בהירות בעניין זה. הנחיות הסימון החדשות, אשר ניתנו על ידי משרד החקלאות באוגוסט 2012, בעקבות פניית בא הכוח המייצג, הסירה אי בהירות זו, ומעתה ואילך אין חשש כי ביצים המיובאות על ידי המשיבות לא יסומנו באופן המאפשר למתעניין בכך לדעת את ארץ המוצא; שנית, בנסיבות המקרה ספק אם המשיבות התעשרו מכך שנמנעו מסימון ארץ המוצא של הביצים המיובאות. מחירן של ביצים למאכל הוא מחיר מפוקח הנקבע על ידי שר החקלאות ושר האוצר בהתאם להוראות צו הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים לביצי מאכל), התשס"ט-2008, כפי שתוקן מעת לעת. כתוצאה מכך מחירן של ביצים מיובאות חייב להיות זהה לזה של ביצים מקומיות, כך שסימון הביצים המיובאות לא יכול להשפיע על המחיר בו הן נמכרות לצרכן. זאת ועוד, כמות הביצים המקומיות אינה נתונה לשליטת המשווקות אלא נקבעת על ידי מכסות אשר נקבעות, אחת לשנה, על ידי שר החקלאות ומועצת הלול מכוח סמכותם על פי חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד-1963; שלישית, עלויות ההתדיינות בהן נושאות המשיבות, לרבות התשלומים אשר יפסקו לטובת המבקש ושכר טרחת ב"כ המייצג, צריכים אף הם להיות מובאים בחשבון עת בוחנים האם לאישור הסדר הפשרה יש אפקט הרתעתי. בעניין שבפני, הוצאות ההתדיינות, אשר היו כרוכות בבקשות וחוות דעת לרוב, לא היו על הצד הנמוך. השיקולים שצוינו לעיל מובילים אותי למסקנה כי יש מקום לאשר את הסדר הפשרה כמבוקש, ולתת לו תוקף של פסק דין. במקרה שלפני ניתן לאשר את הסדר הפשרה ללא מינוי בודק, וזאת הן בשים לב לטיבו המשפטי של הסכסוך ואופי הפשרה שהושגה בו, הן לאור העובדה כי מתווה ההסדר הוצע על ידי בית המשפט. הגמול הראוי למבקש ולבא הכוח המייצג השיקולים שעל בית המשפט לשקול לעניין הגמול לתובע הייצוגי ולבא הכוח המייצג מפורטים בסעיפים 22 ו- 23 לחוק תובענות ייצוגיות (וראו גם בע"א 7094/09 ברוזובסקי הובלות בע"מ נ' איתוראן איתור ושליטה בע"מ (ניתן ביום 14.12.2010)). בעניינו, לא זו בלבד שהצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה בכל הנוגע לגובה הגמול למבקש ושכר הטרחה לבא הכוח המייצג, אלא שהפערים בין הצעות הצדדים לעניין זה היו גדולים במיוחד. לטענת ב"כ המשיבה 1 (להלן: "גליקסמן"), מן הראוי לפסוק לבאי כוח המייצג שכר טרחה נמוך ביותר, בשים לב לליקויים שונים שנפלו בבקשת האישור ובאופן התנהלות המבקש ובא הכוח המייצג, ולכך שהתובענה הייצוגית שהוגשה כלל לא הייתה ההליך המתאים בנסיבות העניין. כמו כן סבורים ב"כ גליקסמן כי המשיבות כולן צריכות לשאת בגמול אשר יקבע בחלקים שווים ביניהן. ב"כ המשיבה 2 (להלן: "ביצי הכפר"), כמו גם ב"כ המשיבה 3 (להלן: "לסר"), סבורים כי אין לפסוק כלל גמול ושכר טרחה ולחילופין יש לפסוק סכום שיעמוד על הצד הנמוך. בין היתר, הצביעו ב"כ ביצי הכפר על היחס בין חלקה של המשיבה בשווי הפיצוי המוצע לעומת סכום התביעה המקורי, על הנזק שנגרם למשיבות מהקצאת משאבים לניהול ההליך, לכך שהמשיבות לא יצרו כל רווח כתוצאה מאי סימון ארץ המוצא ולכך שלא צמחה לחברי הקבוצה תועלת מניהול ההליך. ב"כ לסר אף סברו כי המבקש לא הוכיח כי עומדת לו עילת תביעה אישית נגד לסר ועל כן חלקה צריך להיות נמוך מחלקן של המשיבות האחרות, אם בכלל. בכל הנוגע לאופן חלוקת הגמול בין המשיבות, סבורים הן ב"כ ביצי הכפר והן ב"כ לסר כי יש לחלק את הסכום שייפסק על ידי בית המשפט באופן יחסי לכמות הביצים שיובאו על ידי כל אחת מהמשיבות. ב"כ המשיבה 4 (להלן: "תנובה") סבורים כי מן הראוי לפסוק גמול ושכר טרחה בסכום כולל שאינו עולה על 100,000 ש"ח, (המהווים כ-5% מהשווי המוערך על ידי תנובה לפיצוי בדרך של תרומה אשר נקבע בהסדר הפשרה) וכי יש לחלק את תשלום הגמול השכר הטרחה בין כל המשיבות באופן שווה. לעומת זאת, לטענת בא כוח המייצג מן הראוי לפסוק שכר טרחה משמעותי מאחר שמדובר בתביעה מוצדקת, אשר הביאה תועלת משמעותית לחברי הקבוצה ולציבור. שווי הסעדים הכולל הוערך על ידי בא כוח המייצג בסך כולל של 5 עד 6 מיליון ש"ח, ולפיכך הוא סבור כי יש להעמיד את הגמול למבקש על סך של 240,00 ש"ח ואת שכר טרחתו על סך של 750,000 ש"ח בצירוף מע"מ. לאחר ששקלתי את נסיבות המקרה את טיעוני הצדדים ואת הערת ב"כ היועמ"ש בסוגיה זו, סברתי כי ראוי להעמיד את הגמול למבקש על סך של 60 אלף ש"ח ואת הגמול לבא הכוח המייצג על סכום של 300 אלף ש"ח בתוספת מע"מ. בקביעת הסכומים הללו אני מביא בחשבון את היקף העבודה שנדרש מבא הכוח המייצג, את האיכות הגבוהה של בקשת האישור שהגיש (בקשה מנומקת ומפורטת היטב, שנתמכה בראיות שנאספו ובחוות דעת מומחה), את שווי התרומה ואת התועלת שבסימון נאות מעתה ואילך. כן התחשבתי במידת מה בעובדה שהסעד לא יינתן (ולא יכול להינתן) ישירות לחברי הקבוצה, אלא כתרומה לנזקקים. הגמול למבקש ושכר הטרחה לבא כוח המייצג ישולמו על ידי המשיבות על פי חלקן היחסי בהתחייבויות לתרומה על פי הסדר הפשרה (אשר זהה לחלקן היחסי בייבוא הביצים בתקופה הרלוונטית). הגמול למבקש ו- 2/3 משכר הטרחה לבא כוח המייצג ישולמו בתוך 45 יום ממועד מתן החלטה זו. היתרה תשולם לבא הכוח המייצג, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק ממועד מתן פסק דין זה ועד לתשלום בפועל, בתוך 14 יום מהמועד בו יאשר בית המשפט את השלמת ביצוע הסדר הפשרה. סוף דבר לאור האמור הנני מאשר את הסדר הפשרה, המורכב מהסדר הפשרה מיום 14.7.2013, וכן מהתחייבות המשיבות להמשיך ולפעול בעניין סימון ארץ המוצא על פי הוראות משרד החקלאות והדין. הצדדים יפנו למשרד החקלאות בפניה לפי נספח 3 לבקשת האישור עד ליום 10.10.13. משרד החקלאות מתבקש להעביר את הנתונים בהקדם האפשרי על מנת לאפשר את ביצוע ההסדר. התרומה עליה התחייבו המשיבות (כמפורט בפסקה 17 לעיל) תועבר לעמותת עליהן הסכימו הצדדים, בכפוף לכך שכל עמותה שתקבל תרומה תציג אישור ניהול תקין, ושלפחות 70% מהתרומה תועבר לעמותות הפועלות לרווחת כלל הציבור (דהיינו לא יותר מ- 30% מהתרומה תועבר לעמותות הפעולות במגזר חברתי מסוים). תרומת הביצים על ידי המשיבה 1 תהיה במשך תקופה שלא תעלה על שנה וחצי; תרומת הביצים על ידי המשיבות 2 ו-3 תהיה במשך תקופה שלא תעלה על שנה; תרומת הביצים על ידי המשיבה 4 תהיה במשך תקופה שלא תעלה על שנתיים. הגמול למבקש ושכר הטרחה לבא הכוח המייצג יהיו כאמור בפסקאות 26 - 27 לעיל. הצדדים יפרסמו, על חשבון המשיבות (שיתחלקו ביניהם באופן שיתחלקו בתשלום הגמול ושכר הטרחה), הודעה בדבר אישור הסדר הפשרה בהתאם לסעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות לפחות באחד מארבעת העיתונים היומיים הנפוצים בישראל ובאחד משני העיתונים הכלכליים הנפוצים בישראל. נוסח ההודעה וגודלה יתואם בין הצדדים, ויועבר לאישור בית המשפט עד ליום 15.10.13. כל אחת מהמשיבות תמסור הודעה בדבר השלמת ביצוע חלקה בהסדר הפשרה בתוך 15 יום מהמועד בו השלימה את מתן התרומה, ולא יאוחר מיום 4.10.2015. צרכנותענף הלולתביעה ייצוגיתסימון מוצרים