תביעה בגין תיקון צלחת לווין

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא תביעה בגין תיקון צלחת לווין: התובע הגיש תביעה בסדר דין מהיר על סך של 5000 ש"ח כנגד הנתבעת. על פי כתב התביעה, התובע ביצע בביתה של הנתבעת עבודות תיקון בצלחת לווין קיימת. ע"פ התביעה, במסגרת עבודה זו סופקו לנתבעת שלושה ממירים לקליטת שידורי לוין, לאחר שהוחלף ממיר קודם שהיה בידי הנתבעת אשר לא פעל כראוי. על פי סעיף 14 לכתב התביעה, מלבד שלושת הממירים, הותקנו בביתה של הנתבעת גם הרכיבים הבאים: ארבע עיניות לקליטת שידורי לווין, שני רכיבי דייסיק, תפסן צד וכבל באורך 35 מטר הנתבעת הכחישה בכתב ההגנה כי התובע עבד אצלה, לטענתה מדובר בתביעה שיקרית באשר התובע לא ביצע את העבודות הנטענות. ע"פ כתב ההגנה, ביתה של הנתבעת, היתה חברתו של התובע, ולאחר שהסתיים הקשר בין בני הזוג , החל התובע להטריד את ביתה, עד שנאלצה לפנות למשטרה, ובהמשך הוגש כנגד התובע כתב אישום שצורף העתקו. לטענת הנתבעת, התביעה הוגשה כמשקל נגד, על ידי התובע על מנת לנסות ולגרום לביתה של הנתבעת לבטל את התלונות שהגישה במשטרה. ביום 11/3/13 התקיימה בבימ"ש ישיבה מקדמית לפני מותב זה, במסגרתה נחקרו בקצרה התובע, הנתבעת וכן ביתה של הנתבעת אשר נכחה באולם בית המשפט. משלא הגיעו הצדדים להסדר של פשרה, במסגרת אותו דיון, קבע בית המשפט ישיבת הוכחות להיום. בישיבת הוכחות שהתקיימה היום, העידו התובע, מר הניה אפרים עד אשר נתן תצהיר מטעמו של התובע, והנתבעת. כפי שעולה מכתבי הטענות והעדויות שנשמעו, קיימת בין הצדדים מחלוקת לגבי השאלה האם כלל בוצעו העבודות נשוא התביעה. לפני בית המשפט הובאו שתי גרסאות סותרות, האחת גרסתו של התובע לפיה ביצע על פי הזמנת הנתבעת עבודות של תיקון והתקנה של רכיבי קליטת לווין, בגינה התחייבה הנתבעת לשלם שכרו של התובע, אשר לא שולם לו, ומנגד גרסת הנתבעת, לפיה התובע לא ביצע עבורה את העבודות הנטענות. התובע על פי עדותו הינו חשמלאי ועוסק בעבודות התקנת צלחות לווין. לבית המשפט הוגש תצהיר עד התביעה, מר אפרים הניה, אשר צורפו לו כנספחים, חשבוניות מס לצורך תמיכה בגרסת התובע, לפיה רכש רכיבים שונים לצורך ביצוע עבודות ההתקנה בביתה של הנתבעת. התובע העיד בפני בית המשפט, הן בדיון הישיבה המקדמית (11.3.13) וכן, בישיבת ההוכחות (5.12.13), ועדותו נמצאה מהיימנה, עקבית וברורה. על פי עדותו של התובע , התובע בעת שהיה חברה לחיים של ביתה של הנתבעת, ביצע עבודות תיקון של צלחות לווין שהיו מותקנות בדירתה של הנתבעת. על פי עדותו של התובע, התובע התקין בביתה שלושה ממירים מסוג ויזנט, ארבע עיניות, שני דייסקים, תפסן צד , וכ- 35 מטר כבל. כמו כן, העיד בחקירתו בדיון שהתקיים ביום 11/3/13, כי במסגרת עבודת ההתקנה בביתה של הנתבעת עזר לו אדם בשם אפרים הניה. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו של מר אפרים הניה, אשר נחקר בחקירה נגדית על תצהירו. מר הניה העיד בחקירתו כי הינו עובד של התובע מזה מספר שנים ובמסגרת זו פגש בנתבעת והיה נוכח בעת ביצוע עבודות ההתקנה שביצע התובע בביתה. העד תיאר בצורה ברורה את מיקום דירתה של הנתבעת בקומה ראשונה ללא מעלית, בנין עם כניסה אחת, ידע לומר היכן ממוקמים בדירה הממירים שסופקו על ידי התובע. עדותו של העד היתה עקבית ונמצאה כמהיימנה עלי. מנגד העידו בדיון שהתקיים ביום 11/3/13 ביתה של הנתבעת, הגברת וכן הנתבעת עצמה שהעידה הן בדיון הקודם והן בדיון היום, אשר הכחישו באופן גורף דבר ביצוע עבודות על ידי התובע. הנתבעת במסגרת חקירתה הציגה לפני בית המשפט שתי תמונות של צלחות הלווין המותקנות בביתה אשר צולמו ביום 11/3/13, לאחר הגשת התביעה. התמונות הוגשו כראיה וסומנו מש/1. הנתבעת בעדותה מפנה לתמונות מש/1 , לפיהן ניתן להיווכח כי בצלחות מותקנים רק שלוש עיניים ולא ארבע עיניות, כפי הנטען על ידי התובע. לטענת הנתבעת העיניות המופיעות בתמונות הותקנו על ידי מתקין צלחות לווין, מר אברהם, אשר התקין צלחות אלה כחמש שנים קודם לכן. התובע מנגד העיד במענה לשאלת בית המשפט, כי העיניות שמופיעות בתמונה מש/1, אינן העיניות שהתקין אלא מדובר בעיניות שהותקנו לאחר העבודה שבוצעה על ידו. ע"פ עדות התובע מדובר בתמונות שצולמו בחודש מרץ 2013 ואינן משקפות את העבודה שבוצעה על ידו בשנת 2011. אני סבור כי אין בתמונות שהוגשו וסומנו מש/1 כדי לשמש ראיה על מנת להעיד מצב הדברים נכון לשנת 2011 בה טוען התובע כי ביצע את העבודות של התקנת ארבע העיניות, שכן התמונות משקפות מצב הדברים נכון לשנת 2013 . הנתבעת לא הביאה מטעמה עדותו של מתקין צלחות הלווין מר אברהם על מנת לאמת טענתה כי העיניות המופיעות בתצלום שבוצע בשנת 2013 (מש/1), הינן אותן העיניות שהותקנו על ידי המתקין המקורי לפני כחמש שנים. הלכה היא , כי הימנעות בעל דין מלהביא ראיה ו/או עדות המצויים בשליטתו ללא טעם סביר, חזקה היא כי אילו היה מובאת עדות זו, היה הדבר פועל לחובתו של אותו בעל דין. בנסיבות העניין משנמנעה הנתבעת מלזמן את מתקין צלחות הלווין שהותקנו בביתה ליתן עדות מטעמה, כי מדובר באותן עיניות שהותקנו במקום על ידו, פועל הדבר לחובתה של הנתבעת. הנתבעת העידה בחקירתה הנגדית בבית המשפט היום, כי ידעה כי התובע עובד כחשמלאי, אולם לטענתה לא ידעה כי התובע עוסק בהתקנת ציוד לקליטת לווינים. כפי שעולה מכתב הגנה של הנתבעת, התובע היה חבר לחיים של ביתה של הנתבעת לאורך תקופה. הנתבעת הודתה בחקירתה היום כי ביתה התגוררה ומתגוררת בביתה עת יצאה עם התובע, וכי התובע נכנס לביתה בתקופה הרלוונטית. במצב דברים זה, טענתה של הנתבעת לפיה לא ידעה כי התובע עובד בתחום של התקנות ציוד לקליטת לווינים אינה מתיישבת עם השכל הישר, ועל כן, אינה מהיימנה עלי. לאור כל המפורט לעיל, אני סבור כי יש להעדיף את גרסתו של התובע לפיה ביצע עבודות תיקונים והתקנת ציוד לצלחות הלווין שהיו מותקנות בביתה של הנתבעת בהתאם לאמור בסעיף 14 לכתב התביעה, וזאת על פני גרסתה של הנתבעת. התובע עותר בכתב התביעה לחייב את הנתבעת בתשלום של 5000 ₪ אולם לא צירף כל ראיה או עדות לפיה הנתבעת התחייבה מלכתחילה לשלם סכום זה, עבור ביצוע עבודות התיקונים והתקנה. התובע במסגרת התצהיר שהוגש מטעמו צירף חשבוניות מס המפרטות עלות רכיבים השונים שהותקנו על ידו אצל הנתבעת. על פי עדותו עלות שלושה ממירי לווין הינה בסך 439.66 ₪ בצירוף מע"מ. כאמור בחשבונית מס' 148790. עלות ארבע עיניות לווין כל אחת 60 ₪ סה"כ 240 ₪. עלות שני דייסקים כ 170 ₪ לפני מע"מ ( חשבונית מס' 148790 ) תפסן צד 80 ₪ ו 35- מטר כבל 20 ₪ (חשבונית 15868 ), ובסה"כ 940 ₪ (כולל מע"מ). יצוין כי הסכום שפורט לעיל הינו סך עלות הציוד שהותקן אצל הנתבעת, כאשר התובע זכאי בנוסף לסכום זה, גם לשכר עבודה ראוי בגין העבודות שביצע. בהעדר ראיות או פירוט מצד התובע לעניין היקף שעות עבודה שהושקעו על ידו לצורך ביצוע העבודות בביתה של הנתבעת, אני מעריך על דרך האומדנה שכר עבודתו של התובע בגין עבודות שבוצעו בסך של 750 ₪. התובע פירט במסגרת תצהיר עדות ראשית שהוגש מטעמו פירוט של רכיבים כספיים נוספים אשר לא בא זכרם במסגרת כתב התביעה ומהווים על כן הרחבת חזית שאין להתירה. על כן לא זכאי התובע כי יפסקו לו סכומים אלה אשר לא נתבעו בכתב התביעה. אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 1690 ₪ אשר ישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות אגרה בסך של 737 ₪ . הסכומים ישולמו תוך 30 ימים מהיום. טלויזיה