קראו דוגמא מהפסיקה בנושא תאונת שרשרת עקב בלימת חירום: בפניי תביעת כספית מיום 22/10/12 ע"ס 34,383 ₪ בגין נזקי רכב-רכוש בתאונת דרכים מיום 10/10/11. התביעה הוגשה ונתבררה בסדר דין מהיר. ביום 16/09/13 נערכה בפניי ישיבה מקדמית, שבה נשמעו ראיות הצדדים. מדובר בתביעה של בעלת הרכב הניזוק בתאונה, התובעת פיצוי, כבעלת הרכב הניזוק, על כל נזקי הרכוש שנגרמו לרכב ולה בתאונה. הרכבים המעורבים בתאונה מדובר בתאונת שרשרת בה מעורבים 3 רכבים, בסדר הנסיעה הבא: רכב התובעת - רכב פרטי מתוצרת מיצובישי (להלן: "המיצובישי"). רכב נתבעים 1 + 2 - רכב מסחרי מתוצרת פיאט (להלן: "הפיאט"). רכב נתבעים 3 + 4 - רכב פרטי מתוצרת מזדה (להלן: "המזדה"). מקום התרחשות התאונה: רחוב מנחם בגין בת"א, לכיוון דרך נמיר. גרסת התובעת באשר לנסיבות התרחשות התאונה המיצובישי נסעה בנתיב הימני, במהירות 50-60 קמ"ש, כאשר מצד ימין של הכביש, יש תחנת אוטובוס, בה עמדו שוטרים (כנראה עצרו רכבים לביקורת). אוטובוס שהתכוון לעצור בתחנה, נאלץ לסטות שמאלה, כדי לעקוף את השוטרים וכתוצאה מכך, רכב (שפרטיו לא ידועים) שהיה מאחורי האוטובוס ולפני המיצובישי, נאלץ לבלום בלימת חירום. כשזיהה נהג המיצובישי את בלימת החירום, בלם גם הוא בלימת חירום וכך נמנע מפגיעה ברכב שלפניו. לפתע הרגיש נהג המיצובישי חבטה ברכבו, שגרמה להדיפה קלה של המיצובישי. למיצובישי נגרם נזק מאחור, לפיאט נגרם נזק רב בחלקו הקדמי והאחורי ולמזדה נגרם נזק קל בחלקו הקדמי. גרסת נתבעים 1 + 2 באשר לנסיבות התרחשות התאונה המיצובישי האטה את נסיעתה עקב אור הרמזור שהתחלף מירוק לאדום. כתוצאה מכך, האט נהג הפיאט את רכבו למהירות של 25-30 קמ"ש ולפתע הרגיש חבטה מאחור, שגרמה להדיפת הפיאט לעבר המיצובישי. בפיאט נפתחה כרית האוויר כתוצאה מהתאונה. נהג המזדה (שפגעה בפיאט מאחור) יצא מהרכב והתנצל. גרסת נתבעים 3 + 4 באשר לנסיבות התרחשות התאונה בעת נסיעה בצומת ולאחר חציית רמזור, עצרה הפיאט בפתאומיות וכתוצאה מכך בלם נהג המזדה, כאשר תוך כדי בלימה, פגעה המזדה קלות בפיאט. נהג המזדה לא ראה האם הייתה פגיעה של הפיאט במיצובישי לפני או אחרי פגיעת המזדה בפיאט. למזדה נגרם נזק קל בחזית (התקלפות צבע בטמבון הקדמי). הראיות שהציגו הצדדים כתבי הטענות, על נספחיהם. טופס הודעה על תאונה מטעם התובעת (מוצג ת/1). טופס הודעה על תאונה מטעם נתבעים 1 + 2 (מוצג נ/1). טופס הודעה מטעם נתבעים 3 + 4 (מוצג נ/3). עותק נוסף של טופס ההודעה של נתבעים 3 + 4 (מוצג נ/7). תמונות צבע של נזקי המיצובישי (מוצג ת/2). תמונות שחור לבן של נזקי הפיאט (מוצג נ/6). אישור אי הגשת תביעה מטעם נתבעים 1 + 2 (מוצג נ/2). הודעת תשלום חלקי של נתבעת 4 עבור נזקים של הפיאט (מוצג נ/4). חוות דעת שמאי רכב מטעם נתבעים 1 + 2 (שהוגש ע"י ב"כ נתבעים 3 + 4) (מוצג נ/5). עדויות הנהגים המעורבים בדיון בפניי. נקודות שנויות במחלוקת: האם הפיאט פגעה במיצובישי לפני שהמזדה פגעה בפיאט או שהפגיעה במיצובישי נגרמה כתוצאה מהדיפת הפיאט לעבר המיצובישי, על ידי המזדה. האם התאונה התרחשה לאחר הרמזור או לפני הרמזור. האם נהג המיצובישי האט כתוצאה מהתחלפות אור הרמזור לאדום או בלם כתוצאה מבלימת פתע של הרכב שהיה לפניו. האם היו שוטרים במקום התאונה. נקודות שאינן שנויות במחלוקת: אין מחלוקת כי התאונה התרחשה ברחוב מנחם בגין, לכיוון דרך נמיר. אין מחלוקת לגבי מיקומי הנזקים ברכבים המעורבים. אין מחלוקת כי בפיאט נפתחו כריות האוויר. הכרעה לאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ולאחר שנתתי דעתי לממצאי חקירת העדים בפניי, אני מוצא לדחות את התביעה נגד נתבעים 1 + 2 ולקבל את התביעה נגד נתבעים 3 + 4. אנמק בקצרה את מסקנתי האחרונה: מצאתי את עדות נהג המיצובישי מהימנה במיוחד, מה שאיני יכול לומר על עדותם של נהגי הפיאט והמזדה. מכלול הראיות מתיישב עם גרסת הדיפה, כפי שהועלתה על ידי נתבעים 1 + 2. לכאורה, מן העדויות והראיות עולה תמונה עמומה. נהג המיצובישי לא זוכר האם הייתה פגיעה אחת או שתי פגיעות ברכבו. נתבע 3 לא ראה האם הפיאט פגעה במיצובישי טרם פגיעת המזדה בפיאט או לאחר מכן. נתבע 1 לא זוכר שהייתה משטרה במקום, למרות שנהג המיצובישי ונתבע 3 זוכרים זאת. נתבע 1 זוכר שהתאונה התרחשה לפני רמזור בעוד נתבע 3 זוכר שהתאונה התרחשה אחרי רמזור ולקראת סוף הצומת. לגבי המחלוקת בעניין המשטרה, סביר יותר כי אכן הייתה משטרה במקום, מששניים מהנהגים המעורבים זוכרים זאת ונהג אחד בלבד לא זוכר זאת. לגבי המחלוקת בשאלה האם התאונה התרחשה אחרי רמזור או לפני רמזור, יש בעייתיות בהכרעה בעניין זה, משלא הובאו תצלומים של זירת התאונה, שיכולים היו לסייע בהבנת המקום המדויק בו התרחשה התאונה, אך בכל אופן, הכרעה בעניין אינה מהותית לשם הכרעה במחלוקת העיקרית, שכן השתכנעתי כי נהג המיצובישי, כפי שאמר בעדותו, בלם (ולא האט) עקב בלימת הרכב שהיה לפניו (דבר שרק נהג המיצובישי, מבין הנהגים המעורבים, יכול היה לראות) ולא כציות לרמזור כלשהו ולכן לא רלוונטי האם התאונה התרחשה לפני או אחרי רמזור. במחלוקת העיקרית- לגבי סדר הפגיעות, מצאתי לקבוע כי סביר יותר שמדובר במקרה של הדיפה. עולה כי המזדה הדפה את הפיאט לעבר המיצובישי. ראשית, נהג המיצובישי זכר בוודאות כי הייתה פגיעה אחת מאחור. פגיעה אחת, מתיישבת עם טענת הדיפה: סביר להניח שאם פגיעת הפיאט במיצובישי הייתה קודמת לפגיעת המזדה בפיאט, נהג המיצובישי היה זוכר שתי פגיעות ולא אחת. נהג המיצובישי שמע/זכר בוודאות פגיעה אחת ולכן ככל הנראה, פגיעת המזדה בפיאט, קדמה לפגיעת הפיאט במיצובישי. שנית, מחוות דעת השמאי מטעם נתבעים 1 + 2 (מוצג נ/5), עולה כי לפיאט נגרם נזק מסוג מעיכה מאחור. הדבר מתיישב עם גרסת נהג המיצובישי, בעדותו, לפיה ראה בפיאט פח מעוך מאחור ולא מתיישב עם גרסתו של נתבע 3 בעדותו לפיה, המזדה פגעה קלות בלבד בפיאט וגם לא מתיישב עם הנזק הקל שלטענת נהג המזדה נגרם למזדה (מעט צבע בטמבון הקדמי, יצויין כי גם כי לא הובאו תמונות נזק שהיו יכולות לאמת את הנזק הקל, ככל שנגרם נזק כזה, למזדה), שכן נראה כי אילו היה מדובר בפגיעה קלה כפי שמתאר נהג המזדה, לא הייתה נגרם נזק מסוג מעיכה לפיאט, אלא נזק קל יותר. שלישית- אף אחד מבעלי הדין לא הציג ראיה של ממש לכך שלא הייתה הדיפה. נהג המיצובישי לא יכול היה להגיד בוודאות שלא הייתה הדיפה וכך גם נהג המזדה- לא ראה פגיעה בין הפיאט למיצובישי, אחרי או לפני פגיעת המזדה בפיאט ולכן לא יכול היה לשלול הדיפה. משכך, נותרה גרסת נהג הפיאט, לפיה אכן הייתה הדיפה של הפיאט ע"י המזדה, לעבר המיצובישי, כאשר זוהי למעשה הגרסה היחידה מבין גרסות הנהגים, המצביעה, באופן פוזיטיבי, על כך שהייתה הדיפה. סיכום התביעה נגד נתבעים 1 + 2 נדחית. התביעה נגד נתבעים 3 + 4 מתקבלת. על נתבעים 3 + 4 לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: סך של 34,383 ₪, שהינו סכום התביעה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 22/10/12 ועד יום התשלום המלא בפועל. סך של 430 ₪ בגין אגרת בית משפט ששולמה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 22/10/12 ועד יום התשלום המלא בפועל. סך של 450 ₪, בגין שכר העד בו חויבה התובעת, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום (יום מתן פסה"ד) ועד יום התשלום המלא בפועל. סך של 4,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום (יום מתן פסה"ד) ועד יום התשלום המלא בפועל. מאחר שנותרו בליבי ספקות לגבי נכונות העדות של נתבע 1 (התרשמתי שניסה להקטין מאוד את ממדי האירוע), אינני פוסק הוצאות לטובת הנתבעים 1 + 2. תאונת דרכיםתאונת שרשרת