קראו דוגמא מהפסיקה בנושא תאונת עבודה של עצמאי לא רשום: לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב-יפו מיום 17.5.11 (השופטת אהובה עציון ונציגי הציבור מר עזרא חלילי ומר עדן רחמים; ב"ל 2159-08) ובו קיבל בית הדין את טענת המערער לפיה ביום 21.5.06 ארעה למערער תאונה בעבודה, אך דחה את תביעתו מאחר וקיבל את גרסת צד ג' לפיה העבודה האמורה בוצעה כאשר המערער היה עצמאי - שותף של צד ג', ולא עובד של צד ג'; ומאחר והמערער לא נרשם כעצמאי טרם התאונה. המסגרת העובדתית כיום אין עוד חולק כי ביום 21.5.06 ביצעו המערער וצד ג' (להלן - X) עבודה של התקנת פרגולה אצל פלוני, וכי באותו יום נפל המערער מגג הפרגולה (להלן - התאונה), נחבל ופונה לבית חולים. הגרסה הראשונית, שנמסרה על ידי המערער בבית החולים ולאחר מכן בקופת חולים, לפיה הוא נפל מגג הרכב של X אינה אמת. תביעת המערער שהוגשה למשיב (להלן - המוסד) לקבלת דמי פגיעה נדחתה, בין היתר, מן הטעם, שבעת התאונה לא היה המערער עובדו של X, אלא בגדר עצמאי - שותף של X. המערער פנה לבית הדין האזורי וטען כי עבד אצל X כחודשיים וחצי - שלושה טרם התאונה. בתמיכה העיד המערער את מר עידו אשכנזי שטען שקודם לעבודתו של המערער, עבד אצל X כארבעה חודשים. X - עצמאי שעוסק בשיפוצים ובאינסטלציה, טען כי מעולם לא העסיק עובדים ובכלל זה את המערער. בית הדין קבע כי המערער, העד מטעמו וX אינם מהימנים. בית הדין דחה את טענת המערער, לפיה היה עובדו של X קודם לתאונה, וקיבל את גרסת X, לפיה בעת התאונה בוצעה העבודה בשותפות. משמעמדו של המערער בעת התאונה היה של עצמאי, ומשלא מילא אחר חובות הרישום, נדחתה תביעתו לדמי פגיעה. הכרעה לאחר ששקלנו את טענות הצדדים ואת מכלול הראיות שעמדו לפני בית הדין האזורי הגענו לכלל מסקנה כי דין ערעורו של המערער, בכל הנוגע לשאלת מעמדו ביום התאונה, להתקבל. ואלה טעמינו בתמצית: נקודת המוצא היא שערכאת הערעור אינה מתערבת בממצאיה העובדתיים של הערכאה הדיונית המבוססים על התרשמותה הבלתי אמצעית מן העדויות והראיות שהיו בפניה, אלא במקרים חריגים. בית הדין קבע כי הוא מתקשה ליתן אמון בגרסאות המערער וX לגביהם התרשם כי "האמת אינה נר לרגליהם". גם בעדותו של העד לא נתן בית הדין את אמונו. נוכח מכלול הראיות קביעה זו של בית הדין האזורי אינה בלתי סבירה ומתקשים אנו להתערב בה. לא מצאנו מקום להתערב בקביעת בית הדין לפיה לא הוכח כי X העסיק את המערער בחודשיים וחצי - שלושה שטרם התאונה. לענין זה נדגיש כי תשובות המערער לשאלות אודות העבודות שביצע באותה תקופה כעובד המערער לא מניחה את הדעת ומעוררת סימני שאלה. בנסיבות אלה ובהעדר ראיה אובייקטיבית לביצוע עבודה כאמור - אין מקום להתערב במסקנת בית הדין כי לא הוכחו יחסי עבודה לאורך התקופה הנטענת. באשר ליום התאונה אנו סבורים כי יש מקום להתערב במסקנת בית הדין באשר למהות היחסים ששררו בין הצדדים, ונסביר: א. בית הדין העדיף את גרסת X על פני גרסת המערער לגבי מהות היחסים ביניהם ביום 21.5.06 משמצא את גרסת X בסוגיה זו "אמינה". בית הדין קבע כי "ומקובלת עלינו כאמינה גרסתו לפיה סיכם עם התובע כי יבצעו ביחד את העבודה ויתחלקו בתמורה הכספית" שפלוני ישלם. ב. בחינת הראיות האובייקטיביות לשיטתו של X מצביעה על כך שהמערער פעל כעובדו של X ביום 21.5.06. משכך, על X מוטל הנטל להוכיח כי המסקנה מאותן עובדות אובייקטיביות שונה. להלן נפרט את המצע העובדתי עליו נסמכת קביעתנו זו. ג. X הוא עצמאי שעוסק בתחום האינסטלציה מאז שנת 2002 לערך. בין היתר, משמש X כקבלן ביצוע עבור חברת שחר שנותנת שירותי אינסטלציה לחברות ביטוח. לטענתו, מעת לעת כשהדבר נדרש (כונה על ידו "עבודה קומפלט") הוא לוקח עימו לעבודה עוד "מישהו", שאינו עובד שלו, אלא מישהו שהוא עצמאי - פרטי. לטענתו כך ארע עם העד מטעם המערער. אלא שכאשר נשאל האם קיבל מהעד חשבונית עבור התשלום שנתן לו, השיב בשלילה - "עד היום לא קיבלתי ממנו חשבונית של 500 ₪". ד. לטענת X זה מה שארע עם המערער ביום 21.5.06. לטענת X, מאחר שהמערער לא דיווח לרשויות על עיסוקו כעצמאי, ועל מנת לזכות בתגמולים מהמוסד, טוען כעת המערער כי היה עובד של X. דהיינו, X אינו חולק על לקיומו של קשר עבודה בינו לבין המערער ביום 21.5.06, וכל שיש לבחון הוא את טיב היחסים ביניהם. ה. מגרסת X עולה כך: החומרים לביצוע העבודה נקנו מכספו של X; השניים הגיעו למקום ביצוע העבודה ברכבו של X; כלי העבודה ששמשו את השניים היו של X; החוזה והמחיר מול פלוני "נסגרו" על ידי X; פלוני הכיר את X בעקבות עבודה שביצע אצלו, בשליחות חברת שחר; X לא אמר לפלוני שיש לו שותף. ה. מצע עובדתי זה העולה מגרסת X מתיישב עם קיומם של יחסי עובד ומעביד. לפיכך, הנטל לשכנע כי המערער פעל מול X כעצמאי מוטל על האחרון. ו. לטענת X הוא פנה למערער והציע לו חלוקה שווה ברווח - 50% - 50% - וכך יצרו שותפות לצורך עבודה זו. עוד טען X כי סבר באותה עת שהמערער יוציא לו חשבונית על התמורה מהעבודה. ז. בית הדין נימק את מסקנתו לגבי טיב היחסים שבין הצדדים בנימוק אחד ויחיד - אמינות גרסתו של X בנקודה זו, וזאת מבלי לבחון את הראיות האובייקטיביות האמורות. ח. מסקנה זו של בית הדין מעוררת קושי, זאת מן הטעם שעל X לשכנע כי חרף הראיות האובייקטיביות ההתקשרות לא היתה במסגרת של יחסי עובד - מעביד אלא במסגרת של שותפות. X לא השכיל להצביע על ראיה אובייקטיבית אחת שיכולה לתמוך בגרסתו בדבר שותפות. כך למשל, X לא הביא ראיות כי המערער אכן ביצע קודם לכן עבודה כלשהי כעצמאי. גם לא ניתן כל הסבר, מדוע יתחלק X עם המערער ברווח מהעבודה, וזאת משX לא הצביע על תרומה כלשהי של המערער לעסקה - מעבר לכוח עבודתו. לאור האמור אנו קובעים כי בעת התאונה - יום 21.5.06, שררו בין המערער לבין X יחסי עובד ומעביד. אנו דוחים את טענת X כי העבודה בוצעה במסגרת של שותפות "אד-הוק". נוכח קביעתו בשאלת מעמדו של המערער לא הכריע בית הדין האזורי בשאלת שיעור שכרו של המערער. לטעמנו יש לקבל את גרסת המערער לפיה שכרו היה 200 ₪ ליום עבודה. גרסתו זו לא נסתרה; X לא טען בענין זה דבר, והמערער אף לא נחקר נגדית בסוגיה זו. לפיכך, אנו קובעים כי שכרו של המערער עבור עבודתו ביום 21.5.06 אמור היה להיות 200 ₪. נוכח קביעתו בעניין מעמדו של המערער בית הדין גם לא הכריע בהודעת צד ג' ששלח המוסד לX. ענין זה יוחזר לבית הדין האזורי. משהשופטת עציון פרשה לגמלאות, יוחזר התיק לנשיאה אפרת לקסר על מנת שתורה בפני מי ימשיך בירור הודעת צד ג'. טרם נעילה - נותר להכריע בסוגיית ההוצאות שהושתו על צד ג' בישיבה מיום 30.5.13. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים בענין זה, ונוכח הספק לגבי המועד בו קיבלה ב"כ צד ג' את ההודעה על מועד הדיון, הגענו לכלל מסקנה כי יש לבטל את החיוב בהוצאות כאמור. סוף דבר - הערעור מתקבל, ואנו קובעים כי ביום 21.5.06 שררו בין המערער לבין X יחסי עובד מעביד. לפיכך, התאונה מיום זה תוכר כתאונת עבודה. שכרו של המערער בגין יום זה אמור היה להיות 200 ₪. הודעת צד ג' מוחזרת לבירור בבית הדין האזורי. לאור התוצאה ובהתחשב בגרסאות המערער מלכתחילה, איננו מחייבים את המוסד לשלם למערער הוצאות משפט. צד ג' ישלם למערער שכ"ט עו"ד בסך של 7,000 ₪. שאלת ההוצאות בין המוסד לבין צד ג' בגין ההליכים עד כה תובא בחשבון בעת הפסיקה בהודעת צד ג' כאמור. עצמאיםתאונת עבודה