קראו דוגמא מהפסיקה בנושא תאונת עבודה של מטפלת בחו''ל: 1. זוהי תביעה להכרה באירוע מיום 30.5.09 כתאונה בעבודה מכח הוראות פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן - החוק). רקע 2. התובעת עבדה כמטפלת - שמרטפית אצל משפחת X. התובעת טוענת כי ביום 30.5.09, עת התלוותה למשפחה בנסיעתה לקייב וכאשר עסקה שם בעבודת שמרטפות, נפלה במדרגות הבית בו התגוררה המשפחה ונפגעה בכתפה הימנית. התובעת מבקשת להכיר באירוע כתאונת עבודה. 3. לטענת התובעת בשל טעות סופר נרשם בטפסי התביעה שהוגשו לנתבע כי מועד התאונה הינו 9.6.09 אך כבר במכתב שנשלח לנתבע ביום 3.2.10 תוקנה הטעות. 4. הנתבע דחה את התביעה מהטעם שלא הוכח אירוע תאונתי תוך כדי ועקב העבודה. דיון והכרעה 5. בטופס התביעה צוין מועד קרות האירוע כיום 9.6.09. בבדיקה שנעשתה במחשבי הנתבע התברר כי התובעת והמשפחה אצל עבדה לא יצאו לחו"ל בחודש יוני 2009. כאשר התובעת התבקשה להציג את הדרכון שלה לאימות, נתקבל מכתב מיום 3.2.10 מאת בא כוחה בו שונה תאריך הפגיעה ליום 30.5.09 (תאריך שובם ארצה של משפחת X ושל התובעת מביקור בחו"ל). 6. הן התובעת והן מעבידה מר אולג X אשר העיד מטעמה הסבירו, כי מקור הטעות נעוץ בעובדה כי מדי שנה בחג השבועות יוצאת המשפחה לחו"ל וכך גם היה בשנת 2009 כאשר ב-29-30 למאי חל חג השבועות. אלא שמאחר וחלף זמן רב מאז התאונה נרשם בטעות יום ה- 9.6.09, שכן חג השבועות בשנה הקודמת לתאונה שנת 2008 נפל על 9.6.08 והם הסתכלו בטעות ביומן של שנה זו. 7. אולם לא רק בטופס התביעה אלא גם בכל המסמכים הרפואיים נרשם כי התאונה התרחשה ביום 9.6.09 וכך גם בתעודה הראשונית לנפגע בעבודה, בטופס בל/250 ואף בתעודה הרפואית הנוספת לפגיעה בעבודה שהוצאה בחודש מאי 2010, לאחר שכביכול התבררה הטעות לגבי מועד האירוע. 8. מעבר לכך, התובעת פנתה לטיפול רפואי בגין הפגיעה בכתף רק כארבעהחמישה חודשים לאחר מועד קרות התאונה הנטענת. נתון זה כשלעצמו, מעלה תהיות נוכח הפגימה הקשה שנמצאה בכתף והיזקקותה של התובעת למספר ניתוחים - הכיצד זה שבמשך תקופה כה ארוכה לא נזקקה כלל לטיפול רפואי. 9. בעניין זה אף נמצאו סתירות בעדות התובעת והעדים מטעמה. התובעת העידה כי בסמוך לתאונה קנו לה מעבידיה תרופות נגד כאבים (עמ' 5 ש' 6-7). הגב' לריסה X, המעבידה הכחישה כי קנתה לתובעת תרופות ואמרה שסיפקה לה משחה שהייתה בבית (עמ' 15 ש' 6, 17; עמ' 17 ש' 1-3) ואף בעלה העיד כי אינו זוכר שקנו תרופות כלשהן (עמ' 8 ש' 26). 10. זאת ועוד, רק כארבעה חודשים לאחר הפגיעה הנטענת פנתה התובעת לראשונה לטיפול רפואי. במסמך רפואי מיום 30.10.09 מצויין במפורש: "תאונת עבודה: לא "(נ/3) כך גם בסיכום רפואי שנערך ע"י ד"ר ממן מומחה אורתופד (נ/6) נרשם: "כ-4 חודשים טרם קבלתה משיכה של יד ימין לאחור. חבלה פריקה מאז כאב והגבלה בתנועה. בנוסף אירועים של תת פריקות". כאשר אין כל אזכור לאירוע הנפילה במדרגות במהלך העבודה. 11. על פי הפסיקה בהוכחת האירוע יש לייחס משקל רב לרישומי בית החולים ולאנמנזה הרפואית, מתוך ידיעה שהיא פרי הניסיון, שרישומים אלה מהימנים ומדויקים, שכן יש להניח, כי אדם המאושפז בבית-חולים או מגיע לרופא על מנת שיטפל בו, ימסור את העובדות הנכונות על מנת לזכות בטיפול הנכון (דב"ע מב/160-0 אבו ערב עלי נ. המוסד, פד"ע ט"ו 281; דב"ע מט/23-0 המוסד נ. שמעון הירשהורן, פד"ע כ 349). 12. משבמסמכים הרפואיים אין כל אינדיקציה לאירוע תאונתי שהתרחש בעבודת התובעת, ונוכח הספקות באשר למועד קרות האירוע והפנייה המאוחרת לטיפול רפואי - הרי שלא עלה בידי התובעת להוכיח כי הפגיעה אירעה לה תוך כדי ועקב עבודתה. 13. מטעם התובעת העידו מעסיקה מר אולג X וגב' לריסה X. לפי עדותה של גב' לריסה X, ביום 30.5.09 במהלך ההכנות לקראת יציאתם לשדה התעופה בקייב לצורך טיסה חזרה לישראל, שמעה העדה רעש חזק היא ניגשה לגרם המדרגות וראתה את התובעת שוכבת חבולה. לשאלתה השיבה התובעת כי החליקה במדרגות ונפלה בחוזקה ארצה. מר אולג X הצהיר, כי באותו מועד כששב לביתו בקייב, סיפרה לו התובעת שבמהלך ההכנות לקראת היציאה לשדה התעופה היא החליקה במדרגות ונפלה בחוזקה ארצה. לאחר ששקלנו עדויות אלה מול הראיות שפורטו לעיל אשר אינן תומכות בטענות התובעת באנו לכלל מסקנה, כי התובעת לא השכילה להוכיח את טענתה בדבר האירוע ועל כן, אין מנוס מדחיית התביעה. 14. לפיכך - התביעה נדחית. נתנו דעתינו לבקשת ב"כ הנתבע לחייב את התובעת בהוצאות. לבקשה זו, בנסיבות הענין יש יסוד. עם זאת לא מצאנו מקום לסטות מדרך המלך בתביעות מסוג אלו ולפיה, גם דחיית תביעתו של מבוטח לא תגרום לחיובו בהוצאות. משכך, אין אנו עושים צו להוצאות. מטפלתעבודה בחו"לתאונת עבודה