ביקורת מס הכנסה - מספרה

פסק דין

1.     הערעור מתייחס לשנת המס 1998 - 2001 , כנגד שומות בצו שהוציא המשיב למערער.

2.     המערער מפעיל מספרה ברח' הנביאים 32 בחיפה (להלן: המספרה). במספרה עובדים מלבדו אחיו ואדם נוסף המסייע לו.
במועד הרלוונטי התגורר המערער בבית הוריו ובחלק מן התקופה - תקופה קצרה, התגורר במלון מרידיאן בשכירות חודשית שהסתכמה ב- 550$ לחודש (ראה לעניין זה סע' 26 לסיכומי המשיב, שם מודה האחרון כי גרסת המערער שהתגורר עם הוריו נכונה, ומגוריו במרדיאן היו לתקופה קצרה בלבד). שכירות המספרה עמדה על 3,650 ש"ח לחודש.

3.     במסגרת בדיקת חשבונות הבנק של המערער לשנות המס 1998-2000 מצא המשיב, כי סכומי ההפקדה בבנק היו גבוהים בהרבה ממחזור עסקיו. בשנת המס 1998 נמצאו עודפים לא מוסברים בבנק מסד, באופן שנוצר הפרש בסכום של 222,769 ₪ בין הסכומים שהופקדו בבנק לבין המחזור המדווח, כאשר מחציתם של ההפקדות במזומן. מאחר שהכנסות אלה לא דווחו לצורכי מס, חויב המערער בתוספת הכנסה, כ"חייב ולא ניהל שנה א'", לפי סעיף 191ב לפקודה (תוספת מס של 10% על ההכנסה החייבת בשנה הראשונה ו- 20% בכול שנה שלאחר מכן, שבה חייב היה בניהול ספרים ולא ניהל).
על צו זה הוגש ערעור בתיק עמ"ה 628/04 (הערעור הוגש ב- 18/11/04).

בשנת המס 1999 נוצר עודף, בין ההפקדות בבנק לבין המחזור המדווח, בסכום של 396,515 ובשנת 2000 התבטא העודף בסכום של 463,369 (על שנים 1999 - 2001 הוגש ערעור בעמ"ה 600/04 ביום 20/9/04).
     המערער נדרש לתת הסבר לעודפים אלה, ומשהסבריו לא הניחו את דעתו של המשיב, הוצאו לו שומות בצו, אשר הביאו להגדלת ההכנסות החייבות במס.
בנוגע לשנות המס 1998 - 2000 הוספו הכנסות בהתבסס על הפקדות הבנק, ובשנת 2001, הכנסה נוספת בהתבסס על ניתוח כלכלי של צריכת חומר, המקובל באותו ענף, הכול לפי הפירוט הבא:

     1998     1999     2000     2001     
הכנסה מוצהרת     31,726     39,068     47,950     33,234     
חייב ולא ניהל, סעיף 191ב      222,769     396,515     463,369          
תוספת לפי גילום 15% צריכת חומר                    269,933     
הכנסה חייבת בצו     254,495     435,583     511,319     303,167     
     
המשיב ערך גם השוואה בין הצהרות הון שהוגשו ליום 31/12/1998 וליום 31/12/2000 (להלן: תקופת ההשוואה). המשיב מצא, כי בתקופת ההשוואה נתגלו הפרשי הון בסך של 1,000,000 ₪.

4.     לטענת המערער, אין בהפקדות העודפות כדי להצביע על הכנסה שלא דווחה. מקורות הכספים שהופקדו הם הלוואות שלקח המערער ממקורות שונים, על רקע לחצים של הבנק, לאור יתרות החובה הגבוהות שהיו למערער.
     יתרות החובה נוצרו בשל הפסדים בבורסה, מה שגרם להידרדרות במצבו הכלכלי, עד כדי תלות מוחלטת של המערער באשראי של הבנק.
     מאחר שבכול התקופה הרלוונטית היו למערער יתרות חובה עקב ההפסדים האמורים, ומאחר שלא היה בהמחאות הדחויות כדי לכסות את יתרות החובה הנ"ל, נדרש המערער למצוא מקורות כספיים להפקדות גבוהות, ואלה נמצאו בדרך של הלוואות בשוק האפור.

     לעניין שנת המס 2001 שבה הוצאה השומה לפי גילום של 15% צריכת חומר, טען המערער, כי יש לאשר את הדיווח שמסר בנוגע לתצרוכת החומרים, שהיא תואמת לתצרוכת בפועל, ולא היה מקום "ליצור" תוספת הכנסה, שלא הייתה למערער בפועל.

     בנוגע להפרשי ההון הנטענים על-ידי המשיב, טען המערער, כי אין למעשה למערער כל הפרשי הון, ולא ברור מן השומה שהוצאה כיצד טוען המשיב לאותם הפרשים.

טענות בעלי הדין והגדרת המחלוקת:
5.     המשיב מדגיש, שבמהלך הדיונים עם המערער ו/או עם מייצגו, לא הומצא לו כל הסבר לאותם הפרשים שנמצאו. בדיון ביום 19/1/04 טען המערער לראשונה, כי מקור הכספים הוא הלוואות שנטל בשוק האפור ו"גלגול" כספים. המשיב העמיד את המערער על העובדה, שלא רק שישנם עודפים לא מוסברים בהפקדות בבנק, אלא גם צריכת החומר המדווחת על-ידי המערער, מצביעה על "ניפוח" של חומרי גלם בעסק. כך שבעוד שעל פי התדריך הכלכלי, אחוז צריכת החומר נע בין 7% - 10%, מדווח המערער על אחוז צריכת חומר המגיע ל- 35% - 43%.
     המשיב אף הוסיף ובדק את ספרי המערער לשנת המס 2001. גם בדיקה זו לטענתו, מובילה למסקנה כי היקף החומר אינו עולה על 15%.
     לגבי שנת המס 2001 נעשה גילום של אחוז החומר, לפי קניות בפועל, והתוצאה הסופית הייתה תוספת מחזור של 269,933 ₪.
     לעניין הפרשי ההון שנמצאו, ציין עוד המשיב, כי מבדיקות שערך, נוסע המערער לחו"ל מספר פעמים בשנה.

במהלך חודש מאי 2004 נערכה ביקורת במספרה. המערער חזר על גרסתו כי הוא הלווה כספים מחברו, מר אלי כהן, שנרצח לאחר מכן, וכי הפקדות אלה באו למנוע מצב שבו לא יפרע הבנק שיקים שיימשכו מהחשבון.
     המשיב טוען, כי יש לדחות את טענות המערער לפיהן ההפקדות בבנק מקורן בהלוואות, ולא כהכנסה מעבודה. הנטל להוכיח אחרת, מוטל על המערער, ובמסגרת נטלי הראיה, על המערער להתייחס לכול הסכומים ולמקורות ההלוואה. לעמדתו, מדובר במשיכות כספים לצורך הימורים. כך ניתן לראות משיכות כספים שנעשו בימי שבת (20/11/99) וסכומי משיכה גבוהים יחסית.

6.     המערער טען, כי במחזור היומי יש תנודות קיצוניות. יש ימים שהמחזור מגיע ל- 700 ₪, שזה יום חלש, ויש ימים אחרים שהמחזור מגיע ל- 2,000 ₪ ליום. המערער עמד על גרסתו בדבר לקיחת הלוואות לצורך כיסוי יתרות חובה בבנק, אך אין הוא יכול להוכיח מי הם אותם מלווים, משום שאחרונים מבקשים שלא להיחשף ומציגים עצמם בשמות בדויים.
     המערער טען עוד, כי אינו זוכר ממי לקח את ההלוואות, וגם אילו זכר, לא היה מגלה את פרטיהם מחשש פן יבולע לו. המערער מדגיש עוד, כי נסיעותיו לחו"ל היו במימון ועל חשבון החברות שאיתן הוא עובד.

דיון ומסקנות
שנות המס 1998-2000:
7.     בנוגע לשנות המס 1998-2000, אין חולק למעשה, כי היו הפרשים בין ההפקדות בבנק לבין המחזור המדווח. המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלה למקורות ההפרשים הנ"ל. לעמדת המשיב, מדובר בהכנסות מן העסק, שהועלמו על-ידי המערער, ואילו המערער טוען, שעודפים אלה הם מהלוואות שנדרש לקבל כדי לכסות על הפסדים בבורסה. לגבי שנת המס 2001 המחלוקת נוגעת לאחוז הרווח הגולמי לצד אחוז החומר, ואם דרך החישוב בה בחר המשיב היא עקבית וברורה.
     ב"כ המערער הוסיף וטען, כי אם אמנם הוכיח המשיב, שדרך החישוב בשנת המס 2001, נכונה וסבירה, מדוע לא יישם דרך זו, גם לצורך השומות לשנות המס 1998-2000.
     נדון בטענות אלה, לצד התייחסות לטענות המשיב.

8.     בנוגע לשנות המס 1998 - 2000 טען המערער, כאמור, כי במחצית שנות ה- 90' הסתבך בהשקעות כושלות בבורסה, ועקב כך, הגיע חובו לבנק לכ- 150,000 ₪. כדי לכסות חוב זה, פנה לשוק האפור לקבלת הלוואות, כדי להפקיד בבנק סכומים שיאפשרו מצג עסקים רגיל ולמנוע החזר שיקים שנמשכו מהחשבון וכן לצורך ביצוע הוראות קבע.

     עוד טען המערער, כי מידי פעם היה מתקשר נציג הבנק, ומבהיר שאם לא יופקדו הסכומים, יוחזרו שיקים. מצבו הכלכלי היה כה קשה, עד כי נאלץ להפקיד חזרה כספים שמשך לחשבונו לצורכי העסק, משכורות לעובדים, החזר הלוואות וכיו"ב. בנסיבות אלה, נדרש לפנות לחברו אלי כהן שעיסוקו היה מתן הלוואות בריבית, אשר נרצח במהלך שנת 2003, או בסמוך לכך.
     עוד טען כי מבחינה מעשית מאחר שהמלווים בשוק האפור אינם מוכנים לחשוף את שמותיהם ומציגים עצמם בשמות בדויים, נמנעת ממנו האפשרות להזמינם לעדות.

9.     לא ניתן לקבל גרסה זו של המערער, ואין לקבוע ממצא בהסתמך על עדות זו שאינה נתמכת במסמכים, במיוחד כאשר מדובר בתחום המס.
     
המערער הודה בקיומו של פער בין ההפקדות בבנק להכנסות המדווחות. המערער טען כי הפער קשור להפסדי בורסה שהיו לו. המערער טען כי נלקחו על ידו הלוואות, מחברו שאינו עוד בחיים ומאחרים שאין הוא יכול לזהותם. ועוד, המערער הודה שאין הוא יכול לזכור ביחס לכל הפקדה ממי וכיצד גייס את הכספים.
כאמור, תחום דיני המיסים אמור להיות מבוסס על מסמכים וראיות אובייקטיביות. ראיות כאלה לא הוצגו, והראיות שהוגשו, אין בהן כדי לתמוך בגרסת המערער דווקא.

9.1     לגבי ההפסדים בבורסה - שעה שהקניות והמכירות נעשות בדרך כלל באמצעות הבנק, ניתן להוכיח הפסדים בדרך של הצגת מסמכים. המערער נשאל על כך על-ידי המשיב במהלך ניהולו של התיק (עמ' 33 לפרו'), אלא שהתחמק למעשה מלהשיב. גם כאשר נתבקש להציג מסמכים, הייתה התשובה הראשונית לפחות, שאינו יכול לעשות כן.

בנוגע לשיקים שחלק מן הספחים הוצגו ושבקשר אליהם טען שרשום למי הוחזרו סכומים כהלוואות, הרי שלא כולם הוצגו; ולגבי אלה שהוצגו, הצביע המשיב על כך שעל גבי חלק מן הספחים אין פרטים נדרשים וחלק אחר משמות הנפרעים הם למעשה עובדים שהיו זכאים למשכורת, כמו למשל עמי פרץ, רואה חשבון, מוסך תלפיות ועוד.

נוסיף לכך, את עדותו של המפקח (בעמ' 18 לפרוטוקול) לפיה, כאשר יועץ המס נשאל במהלך הדיונים על השימושים שנעשו בכספים שנמשכו בכרטיסי האשראי בקזינו, התשובה הייתה, שהמערער הפסיד כספים בהימורים.

ועוד, גם בפנייה לשוק האפור לצורך קבלת הלוואות, אלה מגובות ככלל, במסמכים, תוך ציון סכום ההלוואה, גובה הריבית, אורך תקופת ההלוואה ותנאי החזר.
     לכן, למצער, יכול היה המערער להביא מסמכים ולזמן פקיד הבנק כדי להצביע על מועד רכישת המניות וההפסדים שהיו בגין כך. כמו כן, לא הייתה מניעה להציג את המלווים, ככל שאכן מדובר היה במתן הלוואות.

9.1.1     המערער צירף רשימה של סכומי ההפקדה והצביע על סכומים קטנים, שהם סכומים שונים שגייס המערער שאינן הפקדות, ולגבי הסכומים שהם עגולים וגבוהים, לא ניתן לדבר על תקבולים מאחר שבעסק של ספרות, סכומים כאלה אינם מקובלים. לכן לעמדתו מתבקשת המסקנה כי אלה אינם נובעים ממחזורים כי אם מ"גלגול כספים" כפי שפורט על ידו.

     דין הטענה להידחות. טענת סבירות או דרך התנהלות מקובלת, יכולה להיטען כאשר ישנן ראיות מצטברות או כאשר מדובר בנוהל מקובל או נוהג בתחום, עד כדי ידיעה שיפוטית או ידיעה מתחום החשבונאות או הכלכלה. אין מניעה כי הפקדות ממחזורים ייעשו בסכומים קטנים ואין מניעה כי ייעשו בסכומים גדולים. אמירת נישום, אין בה די כדי לבסס טענה הבאה להשיב על פערים משמעותיים בין הפקדות בבנק לדיווח. משנתגלה הפער, על הנישום להתייחס באופן פרטני לכול סכום או למרב הסכומים, להסביר כיצד ומתי נוצרו הפסדי הבורסה, מקור ההפקדות וכיצד היה בכול אחת מהן לכסות את יתרות החובה שהיו קיימות באותה עת, או יתרות חובה שאמורות היו להתרחש. אמירה כללית, אין בה די, בכלל, ולאור הממצאים האחרים, בפרט.

9.1.2     המערער טען עוד, שתוספות ההכנסות מבוססת על כך שכול הכספים שנכנסו לחשבונו, יצאו ממנו, כך שהמערער הוציא לצרכיו כל שנה מאות אלפי שקלים, ולא סביר כי כך ינהג אדם שאין לו דירת מגורים וברוב התקופה התגורר בבית הוריו.

     ראשית, יש להדגיש כי המשיב עומד על ההפקדות שהיו, ולא על הוצאת כספים. שנית, וכפי שהובהר לעיל, התנהלות סבירה, אינה בגדר ראייה. אין להתעלם מן העובדה כי בחלק מן התקופה התגורר המערער בבית מלון, הגם שעל-פי הטענה, מגורים כאלה, לא היה בהם כדי להביא לחסכון הוצאותיו.

9.1.3     אין להתעלם גם מהשוואה לתדריך הכלכלי בענף. כאשר מבחינת התדריך הכלכלי, בנוגע לספר אחד שעובד במספרה, מדובר במחזור של 552,000 ₪, בעוד שהמערער שעובד עם אחיו ועוזר נוסף, הצהיר על מחזור נמוך בהרבה של 220,000 ₪ (עמ' 20 לפרוטוקול).
זאת ועוד, שעה שמצהיר אדם על הכנסה חייבת של 30,000 ₪, ומוציא במקום אחד 150,000 ₪, מתעוררת השאלה, מה מקור הכספים המאפשרים הוצאה כזו, ובהעדר ראיות נדרשות, רשאי המשיב לקבוע, כי לא כול ההכנסה דווחה.

9.1.4     לעניין הטענה כי המערער הימר בקזינו, מדגיש המערער, כי זוהי טענה חדשה שהועלתה לראשונה בתצהיר התשובה של המפקח, שהוגש לאחר הגשת תצהירי המערער ויש לראות בטענה זו שינוי חזית. לחלופין, טען כי אם בית המשפט יתייחס בכל זאת לטענה, הרי שאין להתעלם מהכחשה מוחלטת של המערער, אשר השיב לשאלה ישירה בנושא בדרך הבאה:
"ש.     תראה בתצהיר התשובה שראמי חזן הגיש הוא טען שאתה נהגת להמר בקזינו. מה יש לך לומר על זה?
ת.     שקר וכזב. אם אני הייתי מהמר בקזינו, לא היה לי את הכסף להפקיד את זה בבנק אחרי זה".

לאור כך טוען המערער שאין מקום לקבל הטענה, שהועלתה בשלב מאוחר, וכאשר נושא ההימורים לא שימש את המשיב בהוצאת שומתו, בכלל, ולאור הכחשה מפורשת של המערער, בפרט.

בנוגע למועד העלאת הטענה, אין לקבל את טענת המערער, כי מדובר בעדות כבושה. משנימק המשיב את שומתו, די היה בכך שיצביע על קיומם של הפרשים משמעותיים בין הדיווח שניתן על-ידי המערער כנישום לבין ההפקדות שהיו בבנק. משנמצאו ההפרשים הנ"ל, רשאי היה המשיב לייחס אותם כהכנסה נוספת, ועל המערער נטל הראיה להוכיח מדוע אין לראות כספים אלה כחלק מהכנסתו.

לשאלה, אם כספים אלה באו לו מעסקו או ממקורות אחרים, יש חשיבות רק כדי לבחון אם אכן מדובר בהכנסה פירותית או אחרת ואם זו חייבת במס ושיעורו.

משהעלה המערער את הטענה כי לא מדובר בהכנסת עבודה אלא בהפסדי בורסה מקיפים שאותם ביקש לכסות בהלוואות שקיבל, רק אז יכול היה המשיב לערער על התשובה האמורה, תוך שהוא מצביע על ראיות אחרות, שיכול שיהיה בהן לסתור הטענה.
במחלוקת הממוקדת, רשאי היה המשיב בשלב בו העלה גרסה מפריכה אפשרית, להפנות לראיות שהיו בפניו ואשר היה בהן כדי לסתור את טענת המערער.

טענה זו וההפנייה לראיות שצוינו על ידו - בנוסף לפירוט שהובא לעיל - די בהן, כדי לבסס המסקנה, שלא ניתן לאשר את טענת המערער בנושא זה, כממצא.

     ראוי עוד להעיר בהערת אגב, כי שאלות הנוגעות להתנהלות בלתי חוקית, גם כאשר אלה מועלות למשל, כ"הוצאה בייצור הכנסה" אינן מוכרות כמותרות (ראה ע"א 6726/05 הידרולה בע"מ נ' פקיד שומה תל-אביב 1 ניתן ביום 5/6/08, שם התעוררה שאלת ניכוי הוצאות, כחלק מהצורך לשלם "עמלה" בחו"ל, שהיא למעשה תשלום "שוחד", וביהמ"ש אישר החלטת המשיב שלא להתיר הניכוי).

המסקנה מן האמור לעיל, במצטבר היא, שאין בעדות המערער כדי לסתור את החלטת המשיב כי מדובר בהכנסות שלא דווחו, ומסקנה זו מתחזקת, גם לאור הטענות הנוספות שהועלו.



שנת המס 2001:
10.     השומה לשנת המס 2001, יצאה מנקודת מוצא, כי המערער מדווח על צריכת חומר חריגה בענף. בעוד שבהתבסס על תדריכים כלכליים הרלוונטיים לעסקו של המערער, מדובר על 5%-10% חומר, מדווח המערער על אחוז צריכת חומר, הנעה בין 32% ל- 43%.

המשיב קבע את אחוז צריכת החומר, לא רק על פי התדריכים, אלא גם בדרך של בדיקת ספרי המערער לאותה שנה. הבדיקה נעשתה על דרך של ניתוח קניות צבעים לשיער ועריכת מחיר ממוצע של שפופרת צבע. חישוב זה הביא לאחוז צריכת חומר של 26.1%, כאשר זו מתבססת על דברי המערער שהוא צורך לצביעת שיער בשפופרת וחצי עד שתי שפרפרות לכל היותר. אחוז החומר בפעולות אחרות למעט צבע, הוא שולי וזניח, כך שהתקבל אחוז חומר משוקלל שמגיע לכ- 9%. כך, ובהתבסס על ספרי המערער נקבע אחוז צריכת חומר של 15%, על אף היותו גבוה מן הנקוב בתדריכים. על דרך של גילום אחוז החומר לפי קניות בפועל לאותה שנה התקבלה תוספת מחזור של 269,933 ₪.

המשיב הצביע עוד על סתירות בעדויות המערער לעניין כמות החומר ושיעור חלקו מכלל ההכנסה. בסעיף 23 לתצהיר עדותו הראשית, הודה המערער, כי מכירת חומרים מהווה שליש מצריכת החומרים שלו. בביקורת מיום 2/12/00 טען לעומת זאת, כי מכירת מוצרים ללקוחות אינה מהווה נתח גבוה במכירות המספרה וכי מול המספרה ישנה חנות למכירת מוצרי טיפוח שיער.
     בסע' 24 לתצהיר טען המערער, כי בנוסף לעלות הצבע, ישנן עלויות נוספות (שכמיות לצבע וכפפות חד פעמיות). למרות האמור, לא הציג המערער את הנתונים לגבי רכישות כאלה בשנת המס 2001.

11.     נראה, כי המערער גם לא דייק בנושא עלויות החומר. המשיב מצא לדוגמא כי היה "ניפוח" של מחיר חמצן הנדרש לצביעת שיער, ולמעשה מסתבר, שעלות של חמצן לכל צביעת שיער היא 0.85 ₪ ולא 4.9 ₪ כפי שטען המערער.

     המשיב ציין עוד, כי למרות האמור בסע' 25 בתצהיר המערער כי הוא משתמש בחומרים יקרים, ובין היתר, במוצר הנקרא בלונדר קוקוס שעלותו 163 ₪ לקופסה של 400 ג', לא נמצאה כל חשבוניות הכוללת מוצר זה. מוצר יחיד דומה בשמו למוצר זה הוא בלונדר ספיישל 400 ג' שמחירו עומד על 80 ₪ בלבד. גם לגבי חומר לגוונים, לא דייק המערער.

12.     המערער טען כי אופן עריכת השומה בשנת המס 2001 אינה עקבית. לגישתו, ערך המפקח שעטנז בין אחוז קניות לבין אחוז המכירות, מבלי לשמור על עקביות. המערער נשאל לגבי החלק היחסי מהמחזור ולא לגבי החלק היחסי מהקניות של החומרים.
     לעניין זה, טען עוד המערער, כי העד אישר את טעותו. על פי גרסה זו, המשיב יצא מנקודת מוצא שמדובר באחוז מהמכירות ולא מהקניות, ובסופו של דבר ערך את החישוב מאחוז מכירות ולא קניות. שוני זה הוא מהותי. בנוסף, לא ערך התפלגות פנימית של הפעולות השונות ולכן, מאחר שהיה צריך לקחת את אחוז החומר הכולל, כלומר, את סך כול קניית החומרים חלקי המחזור הכולל, היה מגיע לאחוז חומר של 34.23% (סעיפים 36-37 לסיכומי המערער).
בנסיבות אלה, לא ברור בכלל כיצד הגיע המפקח לתוספת מחזור של 269,993 ₪.

עוד הדגיש המערער, כי המשיב טעה טעויות הנוגעות להנחות שהניח, לא בדק את סוגיית ההתפלגות וממילא טעה גם מבחינה חישובית.

לעניין נטלי הראייה, טען המערער כי מאחר שהספרים לא נפסלו לשנת המס 2001, הרי שהנטל מוטל על המשיב.

13.     בשאלה האחרונה - נטלי ראייה - כפי שהובהר בפסקי דין אחרים (עש (חי') 198/00 ירון חנני בע"מ נ' מס ערך מוסף עכו. ניתן ביום 21/9/01) וההפניות שם) יש להידרש לשאלת נטלי הראייה, רק כאשר בניתוח הראיות שהוצגו, נוצר מצב של איזון, ללא הכרעה. אין זה המקרה בתיק זה. מעבר לכך, בין הנימוקים שיש בהם לבסס את השומה, נבדקו גם הצהרות הון ונמצאו הפרשי הון. בנושא האחרון, אין רלוונטיות לשאלת קבילות פנקסים כמשליך על נטלי הראייה, בהיות הנושא לבר פנקסי.

14.     אין אני מקבלת הטענה בדבר העדר עקביות באופן עריכת השומה לשנת המס 2001. המשיב למד על פערי אחוז תצרוכת חומרים מהתדריך, ואולם זו הייתה נקודת המוצא לשומה בלבד. המשיב הוסיף ובדק נתונים ובסופו של דבר, בהסתמך על ספרי המערער הגיע לגילום אחוז תצרוכת החומר על בסיס קניות בפועל.
     בסופו של דבר הגיע לתוספת הכנסה שאינה עולה על זו שהוספה לכול אחת משנות המס האחרות, כאשר שם התוספת התבססה על הפרשי הפקדות.
     עלות חומרים אינה אלא האידך גיסא של הרווח הגולמי. ככול שתצרוכת החומר עולה, כך קטן הרווח הגולמי. הקניות בפועל, אינן אלא דרך נוספת לקבוע את תצרוכת החומרים. ככול שביקש המערער להתייחס לפרטי הקביעה, היה עליו להתמודד עם ראיות ספציפיות יותר ולעשות כן עוד בשלב א' או לכול המאוחר בשלב ההשגה.

הפרשי הון:
15.     כאמור, בנוגע לתקופת ההשוואה, נמצאו הפרשים משמעותיים, וללא הסבר.

     המערער טען כי אין כל היגיון בעריכת השומה, מאחר שהנחת העבודה של המשיב היא, שכל הכספים שנכנסו לחשבון, יצאו ממנו, ולא כך הם פני הדברים. אילו תתקבל גרסת המשיב, ניתן יהא לדבר על פעילות בלתי הגיונית. אדם אינו מוציא עבור עצמו לצורך שימושים שונים כספים בהיקף כה גדול, במיוחד כאשר אין לו דירת מגורים, והוא גר אצל הוריו.
התנהלות "סבירה", אינה מנותקת מכלל הראיות ואם הכוונה לטבלאות המחייה, אלה אינן רלוונטיות למערער מאחר שהוא חיי ופועל ברמת חיים שונה וגבוהה מזאת שבטבלאות.

המערער לא הכחיש כי הוא נוסע מספר פעמים בשנה לחו"ל. לטענתו הנסיעות מומנו על-ידי חב' וולה או לוריאל. גרסה זו לא הוכחה.
     כפי שהבהרתי, תחום המס דורש מסמכים, בכלל, וכאשר ניתן לגבות את הראיות באלה, בפרט. לאור הטענה כי נסיעותיו לחו"ל היו כולן במימון חברות המספקות לו את החומרים הנדרשים או חברות העוסקות בתחום הספרות, הרי שלא הייתה כל מניעה להציג עדות או אישורים מאותן חברות, תוך התייחסות מפורטת למועדים בהם נסע, אורך הזמן וגובה המימון.

     משנמנע המערער מלעשות כן, חל הכלל שאי הבאת עד רלוונטי נזקפת לחובתו של בעל הדין הנמנע מהבאתו של אותו עד (ע"א 2275/90 לימה חב' ישראלית לתעשיות נ' פרץ רוזנברג פ"ד מז(2) 605). לאור האמור לעיל, אין אני נדרשת לטענת המשיב, כי עצם מימון נסיעות על-ידי חברות מספקות חומרים, ניתן להניח כי היקף הכנסותיו של המערער גדולות מאלה עליהם דווח, שהרי חברה כזו אינה מממנת נסיעות לחו"ל לכל מי שעוסק בתחום.

16.     בנושא גובה הוצאות מחייה, צדק המשיב שאין מקום להשוות את הוצאות המחייה לתדריך כאשר ישנן עובדות המייחדות את הנישום הרלוונטי.
     המשיב הצביע כי על פי דפי כרטיס האשראי מסוג ישראכרט, נהג המערער למשוך סכומים גבוהים של כ- 10,000 ₪ ואף למעלה מכך מקזינו ביריחו. בהסתמך על עובדות אלה, טען גם המשיב, כי אישורים אלה תומכים בגרסתו שהמערער נהג להמר בכספים שנתקבלו אצלו מהכנסותיו.
     כך לדוגמא הצביע המשיב כי על פי חיובים של כרטיס האשראי לחודש נובמבר 99', ב- 2 בנובמבר (ביום ב' בשבוע) משך המערער סך של 9,500 ₪ בקזינו אואזיס ביריחו. ביום 20/11/989 (יום שבת), משך המערער שני סכומים נוספים על סך של 2,375 ₪ כל אחד. שבוע לאחר מכן שוב בשבת (27/11/99), שהה המערער במלון הילטון וביום זה משך 2,375 ₪. כך שבמהלך חודש אחד משך 16,625 ₪ ולטעת המשיב, עשה כן לצורך שימוש בקזינו.
     
     המערער טען מנגד, כי נהג לנסוע ליריחו כדי למשוך שם (בחו"ל) כספים לצורך פרעון חובותיו. ואולם, אין בטענה כדי להסביר מדוע צריך היה לנסוע דווקא לשם.

קביעת שומה לפי אחוז צריכת חומר לכלל שנות המס:
17.     המערער סבור, כי אם אכן ערך המשיב את השומה בצו לגבי שנת המס 2001 על בסיס עלות חומר, הרי שהיה עליו לעשות כן גם לגבי שנות המס 1998 - 2000, ולא ללכת בדרך "הלקויה" של ההפקדות.
     טענה זאת דינה להידחות.

18.     אין ספק שמבחינת הנתונים, השומה שהוצאה לגבי שנות המס 1998 - 2000 מדויקת יותר. אין מדובר בהערכה או אומדנה. המשיב לא נדרש לגבי אותן שנים להחליט על אחוז רווח בענף או על "מתחם הרווח". באותן שנים היו למשיב ממצאים מפורטים לגבי כלל ההפקדות שהיו בבנק, וככל שהיו שם הפקדות שהם מעבר למחזור המדווח, רשאי היה המשיב - בהעדר הסבר דווקני, מפורט ומלא לגבי כל הפקדה כזו - להוסיף את הסכומים להכנסתו של המערער באותה שנה.

     יש להעיר, כי מידת התערבותו של בית המשפט באופן קביעת השומה או בשינוי אחוז הרווח הגולמי, אינו דבר שבשגרה. רשות המס, היא בגדר רשות מינהלית שלה המומחיות הנדרשת לתחום זה. בחינת שיקול דעת הרשות נעשה, במידה רבה, בהתאמה לעקרונות הביקורת השיפוטית של החלטות של רשות מינהלית. לצורך התערבות נוספת, נדרשות ראיות המאפשרות להגיע למסקנה כי החלטת הרשות כרשות מינהלית מקצועית, אינה סבירה או מופרכת באופן המחייב התערבות שיפוטית (ע"א 734/89 פיקנטי תעשיות מזון בע"מ נ' פקיד השומה גוש דן, פ"ד מו(5) 309; וכן הערותיי בעמ"ה (חי') 525/04 אדרי נ' פקיד שומה חדרה. ניתן ביום 30/7/08).

טענות נוספות:
19.     המערער העלה טענות נוספות:
19.1      המערער הציג בקשה שהגיש בתיק הוצאה לפועל (תיק הוצל"פ 02-21854-05-9), לפיה נקט שם בהליכים לחיובו בתשלומים ולהכריז עליו מוגבל באמצעים.
     מצוינים שם 11 נושים שחלקם המרבי מתבסס על פסקי-דין שניתנו.
אין במסמך זה כדי לשנות את השומה שהוצאה.

בין אם הוחזרו כספים לשוק האפור שם נלקחו הלוואות, על פי גרסת המערער, ובין אם הוצאו הכספים לצורך הימורים, היה באלה כדי להביא להידרדרות במצבו הכלכלי של המערער. משלא נתקבלה הגרסה בדבר ההלוואות לצורך כיסוי הפסדי בורסה, נותרה הגרסה האחרת שהוצגה מטעם המשיב, כי מדובר בהפקדות שהן הכנסה מעסק.

     אילו הסביר המערער באופן פרטני את סכומי ההפקדות והיה מתמקד בהן, לצורך הוכחת גרסתו, תוך הצגת פרטים נדרשים וגיבויים במסמכים, ייתכן שניתן היה להצביע על קיומה של תשתית ראייתית, המאפשרת ביקורת שיפוטית לגוף החלטות המשיב, וייתכן שלו הוצגו אלה בשלבים המוקדמים, הייתה יוצאת שומה אחרת.

19.2     המערער טען, כי המפקח, ראמי חזן, כלל לא היה אצל המערער בביקורת, ולא תשאל אותו בכל הקשור לאחוזים השונים אותם הניח לצורך עריכת שומה.
     המערער טוען עוד, שהמשיב לא הסביר, מדוע אותם מפקחים שהיו בביקורת, לא ערכו תצהיר.
     אין חובה על המשיב לזמן לעדות מטעמו את כול מי שטיפל בתיק או ביצע בקורת. ראוי, כי המשיב יבחר את העד הרלוונטי. סבור המערער, כי להגנתו יש לזמן עובדים נוספים שטיפלו בתיק, שמורה לו הזכות להזמינם.

התוצאה:
20.     אשר על כן, אני מורה על דחיית הערעור. המערער ישלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד, בסכום כולל של 10,000 ₪. הסכום ישולם תוך 30 ימים מהיום.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק מס הכנסה

  2. ערעור מס הכנסה

  3. מס הכנסה שלילי

  4. הסכם מס הכנסה

  5. מס הכנסות מבנין

  6. סיווג מחדש

  7. סיווג עסקה

  8. מאפיה - מס הכנסה

  9. מיסים עקיפים

  10. סעיף 2 פקודת מס הכנסה

  11. דוגמא לערעור מס הכנסה

  12. מס הכנסה - חופש המידע

  13. סודיות מס הכנסה

  14. קרקע תפוסה - צו מיסים

  15. קוד ISHR - מס הכנסה

  16. מס הכנסה - קיוסק

  17. תקנות מס הכנסה רכב

  18. תקנות מס הכנסה פחת

  19. ביקורת מס הכנסה – דוגמא

  20. אישור לגבות מיסים

  21. תקנות רכב מס הכנסה

  22. ערעור הפחתת הוצאות מחיה

  23. סיווג מוצרים - מס הכנסה

  24. ניכוי תשלום חוב מס הכנסה

  25. סעיף 152 לפקודת מס הכנסה

  26. מחילת חוב מס הכנסה

  27. דיני מס הכנסה - בג''צ

  28. סעיף 220 לפקודת מס הכנסה

  29. סעיף 147 א לפקודת מס הכנסה

  30. מס הכנסה - מאגר מידע

  31. סעיף 130(ג) פקודת מס הכנסה

  32. ערעורי מס הכנסה מאוחדים

  33. קילומטראז - מס הכנסה

  34. תיקון ערעור מס הכנסה

  35. ביקורת מס הכנסה עוסק מורשה

  36. אי הגשת דוחות מס הכנסה בזמן

  37. דרישת הכתב דיני מיסים

  38. עבירות על פקודת מס הכנסה

  39. הכנסה עסקת אקראי - מס הכנסה

  40. החזרת מס יתר ששולם למס הכנסה

  41. תשלום מעביד הפרשים למס הכנסה

  42. מס הכנסה - חברת השקעות

  43. תקנות מס הכנסה פחת מואץ

  44. נקודות זיכוי תושב - מס הכנסה

  45. סעיף 66(ד)(2) פקודת מס הכנסה

  46. סעיף 92(א)(1) פקודת מס הכנסה

  47. סוכן שחקנים - מס הכנסה

  48. תקנות מס הכנסה שכר דירה

  49. ביקורת מס הכנסה - מספרה

  50. סעיף 86 לפקודת מס הכנסה

  51. בניין משובח - צו מיסים עירייה

  52. אי הגשת דוחות למס הכנסה

  53. צו שעת חירום גביית מסים

  54. סעיף 147 לפקודת מס הכנסה

  55. סעיף 135 לפקודת מס הכנסה

  56. סעיף 194 לפקודת מס הכנסה

  57. סעיף 160 לפקודת מס הכנסה

  58. סעיף 153 לפקודת מס הכנסה

  59. תקנות מס הכנסה שיעורי פחת

  60. סעיף 159 לפקודת מס הכנסה

  61. חוק מס הכנסה עידוד להשכרת דירות

  62. תקנות מס הכנסה ומס מעסיקים

  63. אי תשלום מס הכנסה - זיכוי

  64. תקנות מס הכנסה מחירי העברה

  65. ביקורת מס הכנסה - בית קפה

  66. תיקון 132 לפקודת מס הכנסה

  67. סיווג עסקה - הונית או פירותית ?

  68. אופציות לעובדים - מס הכנסה

  69. ביקורות פתע - מפקחים של מס הכנסה

  70. סעיף 119א לפקודת מס הכנסה

  71. איחור בהגשת ערעור מס הכנסה

  72. מירוץ ההתיישנות - מס הכנסה

  73. תקנות מס הכנסה נסיעות לחו''ל

  74. ערעור מס הכנסה - עוסק מורשה

  75. סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה

  76. בקשה למסור מידע על הכנסות מס הכנסה

  77. הנחה במס הכנסה בישובי גבול הצפון

  78. דיווח על בן משפחה כעובד – מס הכנסה

  79. תקנות מס הכנסה קביעת תנאי שוק

  80. חזקת תלות מקורות ההכנסה בין בני זוג

  81. דיון בדלתיים סגורות - מס הכנסה

  82. הודעת השגה - סעיף 150 פקודת מס הכנסה

  83. מס הכנסה על פיצויים בית דין לעבודה

  84. מס הכנסה - דיווח נפרד על ידי בני זוג

  85. הארכת תקופת ההתיישנות מס הכנסה

  86. הכנסות מלקוחות חו''ל - מס הכנסה

  87. אי הגשת דוח מס הכנסה במועד – כתב אישום

  88. תקנות מס הכנסה ניכוי הוצאות מסוימות

  89. האם צריך לשלם מס הכנסה על הכנסות בחו"ל ?

  90. תקנות מס הכנסה תכנון מס החייב בדיווח

  91. חוק מס הכנסה ניכויים מיוחדים בשל אינפלציה

  92. תקנות מס הכנסה פטור מהגשת דין וחשבון

  93. מכירת שווארמה, פלאפל, שתייה קלה – מס הכנסה

  94. חישוב מאוחד - הכנסות שני בני זוג מס הכנסה

  95. התחמקות שיטתית מהגשת דוחות למס הכנסה

  96. פחת בשל ציוד - סעיף 2(ג)(1) לתקנות מס הכנסה

  97. הסברים על הכנסות מעסק במסגרת ערעור מס הכנסה

  98. ניכוי הוצאות פרויקט כנגד הכנסות פרויקט אחר ?

  99. תקנות בית המשפט ערעורים בענייני מס הכנסה

  100. אי רישום תקבולים - סעיף 216(7) פקודת מס הכנסה

  101. זיכוי מס - מוסד לילדים בעלי צרכים מיוחדים

  102. סעיף 145ב (א)(1) פקודת מס הכנסה - אי רישום תקבול

  103. תקנות מס הכנסה שיעור פחת לדירה מושכרת למגורים

  104. תקנות מס הכנסה תיאומים בשל אינפלציה שיעורי פחת

  105. בני זוג עובדים באותו מקום - דיווח מס הכנסה מאוחד ?

  106. תקנות מס הכנסה ניכוי מתשלומים בעד שירותים או נכסים

  107. מסירת תרשומת כוזבת בדו"ח - עבירה על סעיף 220(2) לפקודת מס הכנסה

  108. מטרת סעיף 145 לפקודת מס הכנסה - מסגרת אירגונית לביצוע רישומי התקבולים

  109. מתי יש לדווח למס הכנסה על הפסד מכירת מגרש ? - סעיף 8א'(ג) לפקודת מס הכנסה

  110. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון