תאונת דרכים נהג שיכור

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא תאונת דרכים נהג שיכור: כתב האישום ומהלך המשפט הנאשם הואשם בכך שבעת נהיגתו ברכב , נהג בהיותו שיכור וגרם לתאונת דרכים בה נחבלה נוסעת ברכבו. מעובדות כתב האישום ובהמשך לתוצאות בדיקת הינשוף עלה כי בגופו של הנאשם נמצא אלכוהול בריכוז של 425 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף. בנוסף לכך הואשם הנאשם בנהיגה ללא רשיון נהיגה תקף וללא פוליסת ביטוח תקפה. בפני בית המשפט העידו מטעם התביעה שוטרים שנכחו במקום בליל הארוע, קצין משטרה שערך לנאשם שימוע בדבר פסילה מנהלית, גובה הודעת הנאשם, בוחן תנועה, והנהג המעורב בתאונה. מטעם ההגנה העיד הנאשם בלבד. ההגנה לא ביקשה להעיד מטעמה את הנוסעת ברכב הנאשם שכאמור על פי כתב האישום נפגעה בתאונה והיתה עדה למתרחש. הצדדים סיכמו. התביעה סיכמה בעל פה בתום עדות הנאשם וביקשה להרשיע את הנאשם בכל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום . הסנגור, לבקשתו, הגיש סיכומים בכתב, ומבקש הוא לזכות את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו. הסניגור טען ממושכות בסיכומיו לענין רישום תרשומות מפי הנאשם, אשר דובר אנגלית בלבד וכאשר התרשומות לא נערכו על ידי מתורגמן מוסמך. על כן טוען הסנגור אין לקבל את ראיות התביעה בכל הנוגע לגירסת הנאשם ויש לקבל את גירסתו בבית המשפט, ולזכותו על פיה. כמו כן טען ב"כ הנאשם כי לא מולאו הוראות ונוהלי משטרת ישראל בכל הנוגע לבדיקת הינשוף ועל כן אין להרשיע את הנאשם בשכרות על סמך תוצאות בדיקת הינשוף. הסניגור הוסיף וטען טענות נוספות והרלוונטיות שבהן יבחנו להלן. דיון והכרעה האישום בגין תאונת דרכים על פי עובדות כתב האישום הנאשם נהג ברכבו ברחוב ארלוזורוב ממזרח למערב ובהגיעו לצומת עם דרך נמיר ובהיותו בנתיב השמאלי ביותר פנה שמאלה לדרך נמיר וזאת כאשר אסורה הפניה שמאלה במקום, באותה עת הגיע הרכב המעורב ממולו בחסות רמזור ירוק שבכיוון נסיעתו ובשל כך ארעה תאונת דרכים. טענת ההגנה של הנאשם הינה שהאמור בכתב האישום איננו נכון. אמת הדבר שנסע הוא ברחוב ארלוזורוב ממערב למזרח ואולם בכוונתו היה להמשיך ישר ולחצות את דרך נמיר. טוען הנאשם בעדותו בבית המשפט כי בעת נסיעתו ישר בצומת, רכב אלמוני הגיח מצידו, הוא ניסה להתחמק מהרכב, סטה מנתיב נסיעתו שמאלה ובשל כך הגיע עד לנתיב נסיעתו של הרכב המעורב שנסע ממולו וכתוצאה מכך ארעה התאונה. אין לי אלא לדחות טענה זו. הנאשם נחקר במשטרה ובהודעתו (ת/17) מסר כך: "אני ראיתי שיש לי רמזור ירוק מרחוק ואז פניתי שמאלה לרחוב נמיר ואז רכב מספר 59-400-61 הגיע ממולי ואז ארעה התנגשות בין כלי הרכב (שורות 15-17). בהמשך חקירתו נשאל הנאשם: "מאיזה נתיב אתה פנית שמאלה לרחוב נמיר" והנאשם השיב: "פניתי שמאלה מהנתיב השמאלי ביותר..." (שורות 26-28). החוקר הוסיף ושאל "מאיפה חזרת ולאן רצית להגיע" והנאשם השיב: "רצית לחזור הביתה לנתניה וחזרתי מאבן גבירול שם יש בר...". אם לא די בכך, להודעתו של הנאשם צורפה סקיצה, שאושרה בחתימת ידו, סקיצה אשר מתארת את נתיב נסיעתו, סקיצה אשר משתלבת עם הגירסה שמסר לחוקר המשטרה בהודעתו ת/17. מבקש ב"כ הנאשם מבית המשפט שלא לקבל את הודעתו של הנאשם במשטרה ואף לא את הסקיצה וזאת מאחר והנאשם כאמור איננו דובר עברית כלל והחקירה לא נערכה בהתאם להוראות חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) התשס"ב-2002. נכון הדבר שהחקירה לא תועדה באמצעים חזותיים או קוליים כמצוין בסעיף 4 לחוק ואולם בניגוד לדעתו של הסניגור אני סבור כי הוראות סעיף 2 לחוק מולאו. הסניגור חוזר ואומר כל העת כי החקירה ויתר התרשומות לא נערכו על ידי מתורגמן מוסמך, ואולם מעיון בסעיף 2 לחוק עולה כי אין הכרח במתורגמן מוסמך. דרישת המחוקק הינה כי: "חקירת חשוד תתנהל בשפתו או בשפה שהחשוד מבין ודובר אותה". לכן די בכך שבית משפט התרשם והשתכנע שהחקירה בוצעה בשפה אנגלית כדי לקבוע שלא נפל פגם בחקירה. בסופה של החקירה (ת/17) צוין כדלקמן: "זאת הודעתי אשר הוקראה בפני ואושרה כנכונה בחתימת ידי ותורגמה מאנגלית לעברית וההפך" (שורה 70). גובה ההודעה ת/17 העיד בפני בימ"ש, ולאחר ששמעתי את עדותו לא מצאתי כל מקום לפקפק במהימנות האימרה שצויינה בסוף ההודעה. יתרה מזאת, אם הסניגור הגיע למסקנה שדברים שנרשמו מפי הנאשם ב- ת/17 אינם משקפים את אשר אמר מדוע לא חקר כלל בענין זה את מר דוד קלרק אשר גבה את ההודעה. משכך אין לי אלא לקבוע שהאמור בהודעת הנאשם (ת/17) משקפת את גירסתו הראשונית. מגירסה זו עולה כי הנאשם אכן פנה שמאלה מרחוב ארלוזורוב לדרך נמיר, פניה אשר אסורה במקום, ופניה אשר מפרה את חובת זכות הקדימה כלפי הרכב המעורב. הנאשם ביקש לפנות שמאלה, ואין מדובר בסטיה שמאלה לנתיב הנגדי בעקבות רכב אלמוני.בהקשר זה יצוין כי הנאשם בחקירתו במשטרה לא הזכיר ולו ברמז את קיומו של רכב אלמוני אשר "חתך" את נתיב נסיעתו. תמיכה לגירסת הנאשם בהודעתו (ת/17) מצויה בסקיצה (ת/18). בניגוד לטענות הסניגור, על גבי הסקיצה רשומות מילים בשפה האנגלית, אין בית משפט יודע מי רשם מילים אלו, האם גובה ההודעה או הנאשם, ב"כ הנאשם לא חקר את גובה ההודעה אף בנקודה זו, ואולם ברור שיש בכך כדי להפריך את טענת ב"כ הנאשם בסעיף 44 לסיכומיו. הסקיצה מתארת את אופן פניית הנאשם ואין בה ולו רמז לקיומו של רכב אלמוני אשר "חותך" את נתיב נסיעת הנאשם. תמיכה נוספת לאופן פנייתו של הנאשם בצומת מצויה בדברים שמסר לשוטר הסיור שהגיע למקום. הנאשם אמר לעד רמי נוילנדר "נסעתי על ארלוזורוב ממערב למזרח כשהגעתי לצומת עם נמיר באור ירוק פניתי שמאלה לנמיר לצפון". בפי הסניגור טענות אף לענין עד זה בכל הנוגע לשיחה עם הנאשם בשפה האנגלית ואולם העד נשאל בענין זה בעדותו בבית המשפט וציין ששוחח עם הנאשם בשפה האנגלית והוא דובר אנגלית רהוטה (פרוטוקול עמוד 9 שורות 11-14). כיווני נסיעת הנאשם גם משתלבים עם מגמתו להגיע לביתו בנתניה, שהרי פניה שמאלה מרחוב ארלוזורוב לדרך נמיר לצפון מתאימה למטרת הנאשם להגיע לביתו בנתניה. בבית המשפט העיד הנאשם כי ביקש לנסוע למקום אחר, לאכול,טרם חזרתו לנתניה ,ואולם גם זו גרסה כבושה שאין לקבלה לנוכח הראיות החותכות המלמדות כי אין הדבר כך. בנוסף לכך ברכבו של הנאשם ישבה נוסעת, חברתו דאז, נוסעת זו יכולה היתה לשפוך אור על כיווני נסיעת הנאשם ואולם הנאשם בחר שלא להביאה כעדת הגנה והדבר אומר דרשני. משהוכח בפני למעלה מכל ספק סביר כי הנאשם פנה שמאלה בצומת האמור וזאת למרות האיסור לפנות שמאלה במקום, וכאשר לנהג הרכב המעורב רמזור ירוק בכיוון נסיעתו, אין ספק כי האשמה בתאונה רובצת לפתחו של הנאשם. בשולי פרק זה אוסיף כי לאחר סיום הבאת הראיות ע"י ההגנה ולאחר סיכומי הצדדים וימים ספורים לפני מועד מתן הכרעת הדין העביר הסנגור לתיק ביהמ"ש ראיות נוספות,זאת כמובן בניגוד לסדרי הדין. אם מבקש הסנגור לעשות כן עליו לבקש הגשת ראיות נוספות לקבל את תגובת התביעה ובהמשכה החלטת ביהמ"ש,ולפעול בהתאם להחלטה. תחת זאת העמיד הסנגור את ביהמ"ש בפני עובדה מוגמרת באמצעות העברת המסמכים למחשב ביהמ"ש. אף לגופו של עניין אין בראיות אלו כדי לשפר את מצבו של הנאשם. כל שניתן ללמוד מהמסמכים שהועברו לתיק הוא ,שככל הידוע לגורמי החקירה במשטרת ישראל, הצומת נשוא התאונה לא מצולם במצלמת רמזור משנת 2006 ואילך. כמובן שאין בנתון זה כדי להוסיף או לגרוע מכל שנכתב עד כה. נהיגה בשכרות בדיקת ינשוף לבית המשפט הוגש פלט ינשוף המציין כי בוצעה "מדידה תקינה" שתוצאתה 425 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף. בפני ביהמ"ש העידה מפעילת הינשוף ולא מצאתי פגם משמעותי בהתנהלותה. נכון הדבר שהשוטרת מציינת כי שוחחה עם הנאשם בעברית שפה שהנאשם ככל הנראה לא שולט בה ואולם אין בנתון זה כדי לפסול את תוצאת המכשיר. הנאשם מודה שנשף למכשיר ושמו באנגלית רשום על גבי פלט הינשוף, מכאן שאין סיבה שלא לקשור בין הנאשם לפלט הנשיפה שיוחס לו. הנאשם סרב אמנם לחתום על גבי הפלט כמו סרובו לחתום במקומות נוספים (ראה ת/9 ו- ת/10 )ואולם הנסיבות שצויינו מביאות למסקנה שפלט הנשיפה שבתיק מתעד את נשיפותיו של הנאשם. יחד עם זאת ישנו פגם אחר בראיות התביעה. על פי נהלי המשטרה ונוהל הפעלת הינשוף יש להשגיח על הנאשם במשך 15 דקות לפני ביצוע בדיקת הינשוף. לאחר שמיעת ראיות התביעה לא שוכנעתי למעלה מכל ספק סביר כי משטרת ישראל קיימה את הוראת הנוהל. הראיות היחידות שמציינות את נושא ההשגחה הן ת/2 ו ת/8 .בתרשומת המפעילה ת/8 צויין אמנם כי המפעילה ווידאה שבוצעה השגחה ואולם אין כל ראיה שהמפעילה היא זו שהשגיחה בפועל. בדרך כלל משמעות תרשומת זו הינה שהמפעילה ווידאה זאת באמצעות אדם אחר. הנאשם הועבר למפעילה ע"י המתנדב אלברגר. עד זה ערך את התרשומת ת/2 המתייחסת אף היא לסוגיית ההשגחה . לכאורה עולה מהמסמך כי העד השגיח על הנאשם כנדרש ואולם בית המשפט אינו יכול לתת לראיה זו משקל משמעותי. התרשומת לא נרשמה על אתר, כפי שמצפים היינו שתרשם. אף לא ברור מתי נרשמה שהרי אינה נושאת כל תאריך. העד נשאל בעניין זה ותשובתו היתה "אני לא זוכר את ההקשר שבו כתבתי ומי ביקש ממני לזכור . אני נוטה להאמין שאם זה נכתב זה משהו שהוא חלק מהטיפול..." (עמ' 5 לפרוטוקול שורות 12-13). ברור שלא ניתן לקבוע כל ממצא בהסתמך על תרשומת זו, ובהעדר כל תרשומת נוספת בסוגיה זו אין ראיה לכך שהנאשם הושגח . מאחר ומשטרת ישראל לא מילאה אחר הוראות נוהל הפעלת הינשוף לא ניתן להרשיע את הנאשם בנהיגה בשכרות על בסיס תוצאות המכשיר. נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים הנאשם הודה ששתה שתי בירות, כך מסר בהודעתו במשטרה ת/17, וכך בעדותו בביהמ"ש כאשר אישר שדברים אלו אמר לגובה ההודעה . מגירסת הנאשם עולה כי התאונה ארעה כחצי שעה לאחר שסיים לשתות משקאות אלכוהוליים . לא בוצעה בדיקת מאפיינים ,ככל הנראה בשל העובדה שנגרמה תאונת דרכים. לנאשם בוצעה בדיקת נשיפון שהראתה אינדיקציה לשכרות (ת/4). פנייתו של הנאשם שמאלה בצומת מעידה על פגם משמעותי בשיקול דעתו, והתבוננות בתצלום מס' 1 שבלוח התצלומים ( ת/13 ) מבהירה זאת היטב. בית המשפט קבע אמנם שלא ניתן להרשיע את הנאשם בנהיגה בשכרות בשל אי עמידת המשטרה בנוהל המחייב השגחה על הנאשם ואולם לא ניתן להתעלם לחלוטין מתוצאות הבדיקה. בהקשר זה יש לתת את הדעת לכך שהנאשם לא טען , אף לא בעדותו בבית המשפט, שטרם נשיפתו במכשיר הינשוף אכל עישן שתה או הקיא .כאמור בית המשפט אינו יכול להתעלם מאי עמידת המשטרה בנהליה , ואולם מטרת הנוהל הינה לוודא שהנאשם לא ישתה /יאכל/יעשן/ יקיא ובכך יפגום בתוצאות המדידה . משכך, מקום בו הנאשם כלל לא טען שעשה אחת מהפעולות העלולות לפגום בתוצאות המכשיר,ניתן לדעתי לראות בתוצאות המדידה ,ולו "דבר מה נוסף" לצורך השאלה האם הנאשם נהג תחת השפעת משקאות משכרים. מאחר שאין חולק שהנאשם שתה 2 מנות של משקה משכר, ומאחר שנקבע כי הנאשם כשל בבדיקת הנשיפון, גרם לתאונת דרכים ברשלנות גבוהה, כל זאת יחד עם תוצאות המדידה ,אני סבור שיש די ראיות לשם הרשעת הנאשם בנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים. לפיכך אני מזכה את הנאשם מנהיגה בשכרות. אני מרשיע את הנאשם בנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים עבירה על תקנה 26 (2) לתקנות התעבורה וכן מרשיע אותו בגרימת תאונת הדרכים ובעבירות על סעיף 62(2) לפקודת התעבורה, תקנה 22(א), ותקנה 36(ד) לתקנות תעבורה. הנאשם הואשם בכתב האישום בנהיגה ללא רשיון נהיגה תקף וללא פוליסת ביטוח תקפה. הצדדים לא התייחסו לסוגיה זו כלל, הן במהלך הקראה,הן בשלבי הבאת הראיות ואף לא בסיכומיהם. עבירות אלו לא הוכחו ע"י התביעה ולפיכך אני מזכה את הנאשם מעבירות אלו. משפט תעבורהתאונת דרכיםשכרות