קיבלתם זימון למשפט תעבורה ברמת גן ? מתלבטים אם לפנות לעורך דין תעבורה ? אתם לא לבד

##האם להימנעות מלהתייעץ עם עורך דין תעבורה ברמת גן יש מחיר ? ## רבים שואלים את עצמם האם מומלץ להתמודד עם עבירות תעבורה ברמת גן ללא עורך דין ? כאשר אדם חשוד בעבירת תעבורה ונמצא לפני חקירה במשטרה או חמור מכך, אם כבר הוגש נגדו הגשת כתב אישום, השאיפה שלו, מטבע הדברים, תהיה לשכור עורך דין תעבורה "הכי טוב בארץ". מרבית הנאשמים שהחליטו לבחור באופציה של "עורך דין תעבורה זול" - כלומר לייצג את עצמם...ולא להיות מיוצגים על ידי עורך דין מומחה לתעבורה ברמת גן, מצאו את עצמם מתמודדים עם סיטואציות שהם לא מבינים כראוי.

 

באיזה שלב פונים לעורך דין תעבורה ברמת גן ?

מומלץ לפנות לעורך דין לענייני תעבורה ברמת גן בהקדם האפשרי, על מנת לקבל ייעוץ משפטי, הדרכה ובסופו של דבר ייצוג. לא כל עבירת תנועה מסתיימת בקנס כספי זניח, ישנן עבירות שהעונש עליהן הוא שלילת רישיון נהיגה לתקופה ארוכה ואף מאסר בפועל. התייצבות לדיון בבית משפט תעבורה יכולה להיות חוויה לא נעימה, הכרוכה בלחץ נפשי ומתח ועלולה להסתיים במפח נפש. ייצוג על ידי עורכי דין מומחים לדיני תעבורה ברמת גן כבר מהשלב הראשוני, ולא רק בשלב של ערעור תעבורה, יכול להוות את הגורם מכריע בין קבלת עונש חמור, עונש קל או זיכוי מוחלט.

 

איך לבחור עורך דין תעבורה ברמת גן ?

אנו מאמינים כי לקוח ש"עשה שיעורי בית" ולמד לעומק על סוג עבירת התעבורה הרלוונטית לגביו, יפיק תועלת רבה יותר מהייעוץ עם עורך הדין ואף את סיכויי ההצלחה בתיק. אי לכך, העמדנו לרשותכם פלטפורמה משפטית ייחודית בנושא דיני תעבורה ברמת גן, המורכבת מספרות מקצועית, מקבץ פסקי דין והחלטות שניתן לאתר בקלות באמצעות ##מערכת חיפוש פנימית מהמתקדמות בעולם##, שתיתן לכם מענה מלא, מקיף ומקצועי תחת קורת גג אחת. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין תעבורה רמת גן מומלץ לקרוא בעיון על שלל בסוגיות בתחום דיני תעבורה ברמת גן, הרלוונטיות עבורכם במדריך משפטי זה, ואף אל פי שהמידע אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, אין ספק כי תפיקו ממנו תועלת רבה. לרשימה המלאה - 🔍 נהיגה בשכרות🔍 מהירות מופרזת🔍 שלילת רישיון נהיגה🔍 זכות קדימה🔍 נהיגה ללא ביטוח🔍 נהיגה ללא רישיון🔍 נסיעה באור אדום🔍 סטיה מנתיב / עקיפה🔍 אי ציות לתמרור🔍 שמירת מרחק🔍 תאונה מאחור🔍 פניית פרסה🔍 כללי נסיעה בכיכר 

דוגמאות

##(1) עבירת מהירות מופרזת ברמת גן## הנאשם נקנס בגין נהיגה במהירות מופרזת ברכיבה על קטנועו ברחוב אבא הלל ברמת גן, ביום 31/10/00 בשעה 15:05, במהירות של 83 קמ"ש, ואילו המהירות המותרת הרשומה בתמרור היא 50 קמ"ש, הכל בניגוד לתקנה 54 (א) (1) לתקנות התעבורה. בישיבת הקריאה, שהתקיימה בתאריך 7/12/00, השיב הנאשם כדלקמן: "היו נהגים אחרים." השוטר העיד כי ביום שהוזכר לעיל הפעיל מכשיר מד מהירות אלקטרוני ברחוב אבא הלל ברמת גן ליד בית מס '28 ממערב למזרח. מדידת מהירות נסיעתו של הנאשם נעשתה, כאמור לעיל, באמצעות מכשיר אלקטרוני, המבוסס על עקרון קרני הלייזר. ביום 31/10/00 בסביבות השעה 15:05, השוטרים היו בתפקיד ברחוב אבא הלל ברמת גן, הם עמדו ליד בית מס '28 ממערב למזרח, עמדו כמטר וחצי מהמדרכה. . התביעה הוכיחה, מעל לכל ספק, כי המכשיר תקין, שמפעילו מוסמך ומיומן וכי תנאי הדרך היו כאלה המאפשרים מדידה נכונה של מהירות נסיעתו של הנאשם. ##הכרעת בית המשפט:## כאמור לעיל, אין לי ברירה אלא להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, דהיינו במהירות מופרזת, עבירה לפי תקנה 54 (א) (1) לתקנות התעבורה. ##(2) הרשעה בעבירת תעבורה שגרמה לתאונה ברמת גן## הנאשם הואשם בגרימת תאונת דרכים, בעת שנהג במונית ונסע ברחוב אבא הלל ברמת גן, כיוון את רח 'הצעירה והתקרב לצומת עם רחוב ז'בוטינסקי. הנאשם המשיך בנסיעה מבלי לעצור ולמסור לקורבן את פרטיו ומבלי להעניק לו סיוע הולם. הוראות החקיקה לפיהן הואשם הנאשם הן: סטייה ונהיגה בפזיזות, אי מסירת פרטים ואי מתן סיוע, עבירות המנוגדות לתקנות 21 (ג), 41, 144 (א) (2) ו- (3) לתקנות. תקנות התעבורה. בהודעה הוא כתב שכאשר נהג במונית ועמד בצומת אבא הלל - רחובות ז'בוטינסקי ברמת גן באור אדום, ניגש אליו רוכב אופניים ואמר לו שהוא פגע באביו. הנאשם אישר כי אכן נהג במונית במקום ובאותה עת הואשם והוריד נוסע מהמונית ברחוב אבא הלל ברמת גן, ולאחריה החל לנסוע והפנה שמאלה. שני עדי התביעה עשו עלי רושם אמין מאוד, אלה היו שני רוכבי אופניים, אבא בן 68 ובנו בן 29 שרכבו על אופניהם לטום ברחוב אבא הלל ברמת גן, בסביבות השעה 2: 15:00, ביום שישי, בעוד התנועה הייתה דלילה. ##הכרעת בית המשפט:## לכן, אני מרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום: סטייה ונהיגה ברשלנות ואי מסירת פרטים ומתן סיוע, עבירות המנוגדות לתקנות 21 (ג), 41, 144 (א) (2) ו- (3) ) לתקנות התעבורה וסעיף 38 (1) לפקודת התעבורה. ##(3) זיכוי מעבירת אי עצירה בתמרור עצור ברמת גן## הנאשם מואשם בכך שהוא לא עצר את רכבו טרם כניסתו לצומת, למרות עצירה וחתימה ב 37 המאחזים לכיוון נסיעתו. במעשים אלה הפר הנאשם את הוראת תקנה 22 (2) לתקנות התעבורה. הנאשם נסע ברחוב עיר גנים ברמת גן ממזרח למערב, ופנה שמאלה לרחוב הראשונים עם שלטים בקו 37 וקו עצירה לכיוון נסיעתו. מה שעולה מהתיק הוא שעקב תנאי השטח יתכן שהנאשם עצר קצת לפני קו העצירה, השוטרת לא הבחינה בו כשהוא עצר, כשראתה אותו גולש לצומת היא חשבה שהוא לא שם לב לעצור בכלל, בעוד הנאשם עצר לפני קו העצירה. ##הכרעת בית המשפט:## לפיכך בית המשפט מזכה את הנאשם מהספק. ##(4) נהיגה בשכרות ברמת גן## הנאשם הואשם בנהיגה קלילה ובמצב של שכרות ביום 6 בפברואר 2002, בשעה 23:00, ברמת גן. נמצא כי מדגם מדמו של הנאשם מכיל 224 מ"ג אלכוהול ל -100 מ"ל דם (בערך פי 4.5 מהרמה). הנאשם הואשם בעבירות נהיגה בשכרות ובפזיזות, בניגוד לסעיפים 62 (2) ו- (3), 39 א 'ו -38 (1) לפקודת התעבורה ותקנה 26 (2) לתקנות התעבורה. הנאשם הודה באשמת נהיגה, אף שהודה כי היה בדם אלכוהול. הוא העיד כי קיבל דיווח מהמוקד על רכב שנסע בצורה מסוכנת ברחובות רמת גן. השוטר-המתנדב שהיה אז בסיור שגרתי, נסע למקום בו נראה הרכב נוסע, על פי תיאור המודיע, ומצא את הרכב עומד ברחוב הירקון ברמת גן. ##הכרעת בית המשפט:## לסיכום, ההדרכה שנתתי בעדותו של השוטר שראה את הנאשם יושב במושב הנהג ברכב מונע, את חוסר הסבירות של גרסת הנאשם, שהוא עבר למושב הנהג כדי לשמוע מוסיקה, שקריו ושקרו ל ההגנה שלו, כל אלה משכנעים את הנאשם בצורה פרועה ומסוכנת. בהתאם לכך מצאתי כי הנאשם נהג בקלילות במצב של שיכרון כבד ולכן אני מרשיע אותו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום: נהיגה בשכרות ובפזיזות, בניגוד לסעיפים 62 (2) ו- (3), 39 א ו 38 (1) לפקודת התעבורה ותקנה 26 (2) לתקנות התעבורה. ##(5) זיכוי מעבירת נסיעה באדום ברמת גן## הנאשם מואשם בהעברת קו עצירה כאשר נורית אדומה לכיוון נסיעתו דולקת. במעשים אלה הפר הנאשם את הוראות תקנה 22 (א) לתקנות התעבורה. הנאשם עמד ליד מעבר חציה ברחוב ז'בוטינסקי 104 ברמת גן עקב רמזור אדום ברמזור. לטענת הנאשם, הוא מכיר היטב את הרמזור, מתגורר בז'בוטינסקי ברמת גן, הבחין בזמן ברכב ולכן אין שום סיבה שהוא יתחיל לנסוע לפני שהאור ברמזור יתחלף לירוק. כאמור, הנאשם מתגורר ברחוב ז'בוטינסקי ברמת גן, הנאשם עובד כנהג במיניבוס, ולכן הוא מכיר היטב את הרמזור הזה. טענת הנאשם כי היו רכבים לפני הרכב סבירה לאור תרשים השוטר, בנסיבות אלה לא ברור כיצד השוטר יכול היה לעקוב אחריו אלא אם כן הרכבים האחרים היו נוהגים ברמזור אדום, מה שלא סביר כי קרה. ##הכרעת בית המשפט:## לאור האמור לעיל, לא שוכנעתי מעל לכל ספק סביר כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום, ולכן הנאשם מזוכה מחמת הספק. ##(6) עבירת אי מתן זכות קדימה שגרם לחבלה של ממש ברמת גן## נגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו, ביום 10/01/2004 לערך בשעה 06:00, הנאשם נהג ברכב משטרה והחל לצאת מהחניון בתחנת המשטרה ברחוב ז'בוטינסקי ברמת גן, על מנת לחצות את שלושת צירי התנועה, בנתיב הקרוב ביותר. הנאשם לא הבחין בכביש שלפניו, לא נתן זכות קדימה לרכב המתקרב לכביש, לא הבחין מראש בקלנועית שהתקרבה אליו משמאל לימין, חסם את דרכו והרכב התנגש. על פי עדותו ביום האירוע, הוא רכב על הקטנוע שלו ברחוב ז'בוטינסקי ברמת גן ממערב למזרח. הנוסעת בקלנועית העידה כי כשהתקרבו לתחנת משטרת רמת גן, היא הבחינה ברכב המשטרה שעומד לצאת מהחניון. ##הכרעת בית המשפט:## לבסוף, בהסתמך על עדותם של עדי התביעה, שוכנעתי כי הנאשם לא נתן זכות קדימה כנדרש. אני מרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

 

תאונת דרכים ז'בוטינסקי רמת גן - נזק לרכב

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא תאונת דרכים ז'בוטינסקי רמת גן: בפני תביעה בגין נזק רכוש לרכב. התובעת הינה הבעלים של רכב מ.ר. 52-211-23. נתבעת 1 הינה הבעלים והנהגת של רכב מ.ר. 24-838-71. על פי הנטען בכתב התביעה, התובעת נסעה ברכבה ברח' ז'בוטינסקי ברמת גן, לפניה נסע רכב מסוג מונית מ.ר. 79-390-25, הנהוגה על ידי מר X דוד. על פי הנטען בכתב התביעה, רכב המונית עצר באמצע הכביש על מנת לאסוף נוסעים, היא הספיקה לעצור לאחר שהבחינה במונית עוצרת, אך רכב הנהוג על ידי נתבעת 1 פגע ברכבה והדף אותו אל עבר המונית. כתוצאה מהתאונה ובשים לב לנזקים שנגרמו לרכבה, הוכרז רכבה כאובדן גמור. הנתבעים טוענים, כי רכב התובעת נסע אחרי מונית אשר בלמה במפתיע, התובעת לא שמרה מרחק ופגעה במונית מאחור. על פי חוות הדעת, מוקד הנזק בחלק הקדמי, הינו מעל 60% מערך הרכב, אי לכך הרכב בעקבות אותה פגיעה, יש להכריזו כאובדן מוחלט והפגיעה שנגרמה על ידי רכב הנתבעים, הלכה למעשה, מדובר בפגיעה בגרוטאה שלא גרמה לכל נזק. עוד עולה מעדות נהג המונית, כי התובעת פגעה ברכב המונית תחילה ורק לאחר מכן חש מכה נוספת כשרכב הנתבעת פגע ברכב התובעת מאחור. עדי התביעה: מטעם התביעה העידה התובעת ועדה נוספת ועל פי עדותן, רכב התובעת נסע אחרי המונית, המונית בלמה לפתע, אך התובעת הספיקה לעצור, או אז, רכב הנתבעת פגע ברכבה והדפו אל עבר המונית. העדה מטעמה גם כן חזרה על אותה עדות, לפיה התובעת הספיקה לעצור לאחר שהבחינה במונית עוצרת, או אז, רכב הנתבעת פגע ברכב התובעת והדפו אל המונית. עדי ההגנה: נתבעת 1 העידה בפני ואישרה כי רכב התובעת השתלב בנתיב הימני ברח' ז'בוטינסקי, לפניה, אותתה ימינה על מנת לפנות לרח' ז'בוטינסקי, לא הבחינה בבלימה והבחינה ברכב התובעת עוצר באמצע הכביש, היא ניסתה לבלום, אך לא הספיקה. הפגיעה ברכב התובעת היתה פגיעה קלה ולרכבה כמעט ולא נגרם כל נזק. בנוסף, הנתבעת העידה את מר X דוד, אשר העיד בפני כי עצר לצורך העלאת נוסעים לרכבו, או אז שמע מכה חזקה מאחור. העד חזר והדגיש כי שמע בום והרגיש במכה. העד אישר חתימתו על טופס עדות בפני חוקר ולפי עדות זו שנגבתה ממנו ביום 25/10/12, אישר כי לאחר שאחד הנוסעים עלה לרכב, הרגיש מכה מאחור ובעקבותיה הרגיש לפתע עוד מכה מאחור ולסיכום מציין באותה עדות, כי הרגיש מאחור שתי מכות ולא מכה אחת. מדובר בעד כבן 80, העיד עדויות סותרות, הן בפני והן בפני החוקרים. אין בדעתי להסתמך על עדות זו. עדותו שונתה במהלך המשפט והן לפניו, ביחס לנסיבות התאונה והדבר יכול לנבוע מבעיות זיכרון, כפי שהוא העיד על עצמו שזכרונו בגד בו ועל כן, אין להסתמך על עדות זו על מנת להכריע בין הגרסאות. אם כך, חוזרים לעדות התובעת והעדה מטעמה, אל מול עדות הנתבעת ושאר נסיבות התיק, כגון מוקד הנזק ותוכן חוות הדעת. לאחר ששמעתי את העדים והתרשמתי מהם בצורה בלתי אמצעית, אני סבור כי גרסת התובעת והעדה מטעמה, אינה משתלבת עם עדותה ושאר הנסיבות ואני קובע כי התאונה התרחשה לאחר שהתובעת פגעה במונית ורק לאחר מכן, נתבעת 1 פגעה ברכבה. עיינתי עיין היטב בחוות הדעת ומתברר, שהנזק במוקד הקדמי הוא עצום יותר מאשר במוקד האחורי. עלות העבודות ועבודות הצבע, במנותק מהחלקים, עמד על סך 4,900 ₪ ואילו בחלק האחורי, עמד על סך 2,400 ₪, דבר המראה שעוצמת הפגיעה גם מהתמונות, בחלק הקדמי, יותר משמעותיות מהחלק האחורי. לא נראה לי, כי פגיעת הדיפה, יכולה לגרום נזק יותר מאשר פגיעה ישירה. בחלק האחורי מדובר היה בפגיעה ישירה, לטענת התובעת ואילו המוקד הקדמי, הינו כתוצאה מהדיפה. זאת ועוד, על פי עדותה של התובעת, היא עצרה כ- 10 מ' לפני המונית, לאחר שזה נעצר (עמ' 2 ש' 11-18), הכיצד יכול להיות שפגיעה כה קלה במוקד האחורי יכולה להדוף את רכב התובעת כ- 10 מ' וגם לגרום לנזק יותר משמעותי מהפגיעה הישירה. כעולה מהתמונות וחוות הדעת, סבירה יותר גרסת הנתבעת, לפיה היא הצטרפה לתאונה קיימת. מכאן, אני מעדיף את גרסת הנתבעת על פני זו של התובעת והעדה מטעמה. על כן אני קובע, כי הנתבעת אחראית למוקד האחורי וכן תרמה להגדלת הנזק במוקד הקדמי, בשיעור 25%. בפי הנתבעת טענה מעניינת, שהמוקד הקדמי ממילא גרם להורדת הרכב והכרזתו כאובדן להלכה, טענה זו יכולה להתקבל רק במידה והנתבעת אינה אחראית כלל ועיקר על המוקד הקדמי, אך מאחר והצטרפה לתאונה קיימת והגדילה את הנזק במוקד הקדמי, גם היא אחראית על הנזק של הרכב. עיינתי בחוות הדעת ואכן שווי הרכב הינו, ליום המקרה, סך כ- 12,000 ₪. ראה בעניין זה את חוות הדעת, אך מאחר והניצולת (השרידים של הרכב) הוערכו ב- 8%, סעיף 3 לחוות הדעת מטעם התובעת שווי הרכב עמד על סך 11,042 ₪. היות והנתבעת גרמה לנזק במוקד האחורי וגרמה ל- 25% במוקד הקדמי, הרי היא אחראית, בנסיבות העניין, ל-46% מהנזק ולכן היא אחראית גם על 46% מעלות הרכב לפי חוות הדעת. על כן, אני מקבל את התביעה בחלקה ומחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 5,079 ₪, החזר חלק יחסי של שכ"ט שמאי בשיעור 46%, בסך 419 ₪ והחזר אגרת בימ"ש בסך 50 ₪. כל הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. משפט תעבורה