קראו דוגמא מהפסיקה בנושא תאונת דרכים התנגשות בעץ: בפני תביעה בגין נזק רכוש למכוניות. העובדות בקצרה: התובעת הינה חברה לביטוח בע"מ, אשר ביטחה בזמנים הרלבנטיים לתביעה, רכב מ.ר. 17-789-63, בביטוח מקיף. הנתבעת הינה חברת ביטוח ובזמנים הרלבנטיים לתביעה ביטחה בביטוח צד ג' מ.ר. 63-232-15 על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 3.1.12 או סמוך לכך, בעת שנסע הרכב המבוטח אצל התובעת בנתיב הימני, לפתע רכב המבוטח אצל הנתבעת הגיע מאחור ופגע ברכב המבוטח אצל התובעת והדפו לעץ מימין. כתוצאה מהתאונה נגרמו נזקים לרכב המבוטח אצל התובעת ושולמו כספים למבוטח, בסכום כולל של 27,957 ₪. התובעת הגישה את התובענה וסכום התביעה נכון ליום הגשתה עומד על סך 28,500 ₪. הנתבעת בכתב ההגנה טענה, כי מבוטח התובעת נסע בנתיב תחבורה ציבורי, משהסתיים הנתיב, סטה לפתע רכב המבוטח אצל התובעת לנתיב השמאלי ופגע בחלק האחורי ימני של הרכב המבוטח אצל הנתבעת. עדות נהג רכב התובעת: הנהגת שנהגה ברכב המבוטח אצל התובעת, העידה בפני וטענה כי נסעה מכיוון קריות לחיפה. בכיוון נסיעתה היו שלושה נתיבים ובהמשך התחברו לשני נתיבים, תוך כדי נסיעה, כך היא מציינת, הבחינה במשאית שפגעה בה בצד השמאלי ופגעה במכסה הבנזין וכתוצאה מכך התנגשה בעץ. עוד מציינת, כי נסעה מאחורי רכב אחר שנהג בו בן זוגה. התובעת אישרה שנסעה בנתיב הימני ביותר, חלקה על קביעת ב"כ הנתבעת שמדובר בנתיב נת"צ (נועד לתחבורה ציבורית). בחקירתה ציינה כי הספיקה לעבור מנתיב נסיעתה לנתיב הנוסף ופתאום המשאית פגעה בה מאחור. בהודעה שחתמה עליה הנהגת ואשר שוגרה לחברת הביטוח מטעמה, צורף לכתב התביעה, ציינה שתוך כדי נסיעה בנתיב הימני רכב צד ג' נכנס בה מאחור ודחף את הרכב מעבר למדרכה לכיוון העץ מעל המדרכה. בן זוגה של התובעת גם הוא העיד בפני. באותו יום, מספר בן זוגה, שרכבו רכב וביקשו לעשות העברת בעלות ועל כן נסע ברכב שנרכש על ידם, לכיוון הקריות והנהגת של רכב המבוטחת, נהגה בו אשתו, אשר נסעה מאחוריו. העד מציין כי הבחין בתאונה במראה כאשר הסתכל לעבר רכב בת זוגו וציין כי אשתו היה בנתיב הימני, המשאית בנתיב האמצעי והמשאית פוגעת ברכב המבוטח אצל התובעת וכתוצאה מהפגיעה נהדף אל רכב העץ. עדות נהג הנתבעת: העד ציין בפני כי נסע מצומת הצריף לכיוון חיפה, נסע במסלול הימני, כאשר מימינו קיים מסלול נתיב תחבורה ציבורי. עוד ציין כי בצד ימין קיימת תחנת אוטובוס ומספר מטרים לאחר מכן, נתיב זה מסתיים ובמסלול לכיוון נסיעתם, הכביש מצטמצם לשני נתיבים. תוך כדי נסיעה הרגיש נהג המשאית במכה, עצר את רכבו והבחין ברכב פרטי אשר פגע בעץ. העד אישר כי הוא נסע בנתיב הימני, עצר והזמין משטרה. העד אישר כי לא הבחין ולא ראה את רכב המבוטח אצל התובעת (עמ' 6 ש' 21-22 ו-28). על פי ת/4, המסמך שנשלח על ידי העד לנתבעת, מציין כי הוא נסע בנתיב הימני ורכב המבוטח אצל התובעת נסע בנתיב התחבורה הציבורית מימינו וכשהסתיים נתיב הנסיעה רכב המבוטח אצל התובעת ניסה להיכנס לנתיב נסיעתו ופגע במשאית. עד זה מאשר כי מוקד הנזק ברכבו בגלגל אחורי ימני. אין כל תיעוד לגבי מוקד הנזק ברכב הנתבעת. על פי טענת התובעת ובן זוגה, החלק הקדמי ימני של המשאית, הוא זה שפגע ברכב התובעת ולא בחלק האחורי. מוקד הנזק ברכב הנתבעת: מעיון בחוות הדעת ובתמונות שצורפו, מוקד הנזק הם בדופן השמאלי אחורי של רכב הנתבעת, בין המגן לבין הדלת האחורית ובמוקד הקדמי, נובע מהפגיעה בעץ. הכרעה: לאור הגרסה הברורה של עדי התובעת, לפיהם היא כבר השתלבה בנתיב ורכב המשאית פגע ברכבה בחלקו הקדמי ולא כטענת נהג המשאית בחלק האחורי ובשים לב שגרסת נהג המשאית היא שלא ראה ולא הבחין כיצד התרחשה התאונה ו'/או לא יודע את מסלול נסיעתה של נהגת רכב התובעת, אלא מסקנותיו מבוססות על מסקנות שבדיעבד ולא בעת התאונה, בניגוד לעדות הישירה של התובעת ועדיה. מוקד הנזק בחלק האחורי של רכב התובעת מלמד, כי רכב התובעת השתלב או כמעט היה בהשתלבות מלאה ורכב המשאית כמעט ולא הבחין בקיומה. על כן, אני סבור כי התאונה באחריות נהג המשאית עם אשם תורם לא מבוטל המוטל לפתחה של נהגת המבוטחת, בשל ההשתלבות בנתיב מבלי לוודא כי הנתיב פנוי. לא הוכח בפני ברמה המספקת במשפט האזרחי כי אכן היה מדובר בנתיב תחבורה ציבורי ועל כן כאשר מצטמצמים להם שני נתיבים לנתיב אחד, שני הצדדים צריכים לנהוג בזהירות ומאחר ומוקד הפגיעה ברכב התובעת משתלב יותר עם טענת ו/או גרסת רכב התובעת, היה על נהג המשאית להאט את הנסיעה, אך מאחר והוא לא הבחין ולא הסתכל בקיומה, מוטלת עליו האחריות. על כן, אני סבור כי רכב הנתבעת אחראי לתאונה ולנהגת התובעת יש לייחס אשם תורם בשיעור של 30%. במכלול, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת 70% מהנזק. חוות הדעת של השמאי עמדה על סך 25,246 ש"ח וירידת ערך בסך 4,820 ₪. לאור גיל הרכב, היות החלקים ובפרט הפגוש, הם חלקים בטיחותיים ובשים לב לאישורים שהוצגו על ידי השמאי במהלך חקירתו, אני סבור כי אין מקום שלא לקבל את חוות הדעת. ראו בעניין זה ת/1 והאישורים המלמדים על הצורך בהתקנת מגן קדמי חדש. התוצאה: אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 19,950 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה מיום 3.7.12, החזר אגרה על שני חלקיה, החזר הוצאות העדים בסך 1,000 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך 3,363 ₪, כולל מע"מ. כל הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום. תאונת דרכיםהתנגשות