קראו דוגמא מהפסיקה בנושא תאונת דרכים בתוך תחנת דלק: מונחת בפני תביעה שעניינה בתאונת דרכים. רקע: ביום 23.11.2011 במתחם בתחנת דלק ארעה תאונת דרכים בין שני כלי הרכב נשוא התביעה (להלן: "התאונה"). אין חולק כי התרחשה התאונה בין שני כלי הרכב, אך יש חולק באשר לנסיבות קרות התאונה, והאחריות בגינה. העיד בפני עת/1 (להלן: "עת/1") שהינו נהג רכב המבוטח אצל התובעת (להלן: "רכב התובעת"), כמו כן העיד נתבע 1 (להלן: "נתבע 1") שהינו נהג רכב המבוטח אצל הנתבעת 2, מסוג מונית (להלן: "המונית"). עיקר טענות הצדדים: לטענת ב"כ התובעת, עת עמד רכבה בתחנת דלק בסמוך למשאבות מצד ימין, לפתע הגיחה מאחור המונית, אשר ביקשה להידחק בין רכב התובעת למשאבות מצד ימין, ופגעה בצידו הימני אחורי של רכב התובעת. לטענת ב"כ הנתבעים, עת המתין נתבע 1 לעמדת התדלוק שתתפנה, עת/1 החל בנסיעה לאחור, ופגע במונית. לשיטתו, בכתב התביעה צויין כי המונית עמדה מאחורי רכב התובעת, וזו האחרונה הייתה בצד שמאל ליד המשאבות, ושהמונית ניסתה להידחק, ולא ברור כיצד ניסתה המונית להידחק. לטענתו, רכב התובעת אכן עמד בצד שמאל, ניסה להיכנס למשאבות מצד ימין, על כן נסע לאחור ופגע במונית. דיון והכרעה: השאלה הצריכה לענייננו בתיק דנן - מי אחראי לקרות התאונה - האם נתבע 1 ניסה להידחק בין רכב התובעת לבין המשאבות מצד ימין וגרם לתאונה, או האם עת/1 נסע לאחור. כבר עתה אומר, שלאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הרכבים, מיקום הפגיעות ועיינתי בכל אשר הובא בפני, השתכנעתי להעדיף את גרסתו של עת/1. עדותו של עת/1 הייתה בהירה וקולחת, ונתתי אמון בעדות זו, הגם שהשתלבה עם הראיות שהובאו בפני. ובמה דברים אמורים: העיד עת/1 בצורה פשוטה וברורה כי המתין להכנס למשאבות התדלוק, עמד, וכאשר נהג המונית ניסה להידחף, שפשף את רכבו. וזאת, כפי שהדברים מצאו ביטויים בתמונות הנזק - ת/2. כמו כן סיפר עת/1 כי במקום נכחו אנשים נוספים, והנתבע 1 הציע להסדיר את הנזק שנגרם לרכבו, אך הוא סרב. יודגש, הנתבע 1 הכחיש את דבריו של עת/1. כשנשאל עת/1 בחקירתו הנגדית, שבכתב התביעה כתוב כי עמד עם רכבו בסמוך למשאבות בצד שמאל, השיב (עמ' 2): "לא. הטנק דלק של בצד ימין". הגם, שהפנה לתמונה נ/1, הממחישה את מיקום התאונה, ואת מיקום רכבו, וניתן לראות את רכב התובעת עומד במרכז, ושיש מרווח בינו לבין המשאבות מצד ימין. עת/1 חזר ואמר בצורה עיקבית לכל אורך עדותו כי עמד, שנהג המונית הגיח מאחוריו וניסה להידחק במרווח שנוצר. מנגד, העיד הנתבע 1, ובפתח עדותו אמר (עמ' 3): "נכנסתי לתחנת הדלק לתדלק, היה בחור בתחנה, הוא היה בצד שמאל עם רכב לבן, ואני רציתי לתדלק בצד ימין, כיביתי את הרכב...". שנשאל על-ידי בית המשפט האם כיבה את הרכב לפני שנכנס לכיוון המשאבות, השיב שכן. וישאל השואל - מדוע היה עליו לדומם את המנוע, טרם הכניסה למשאבות התדלוק. הנתבע 1 המשיך וגולל כי פתאום רכב התובעת נסע לאחור, שצפר לעברו, ואז התרחשה התאונה. לשיטתו, עת/1 התבלבל, ורצה לחזור למשאבות התדלוק מצד ימין. וישאל השואל - אם אכן עת/1 התבלבל וביקש להיכנס למשאבות מצד ימין, אז מדוע נסע בזוית לאחור, כאשר ההגה מוטה לשמאל, ולא לימין? לא זו אף זו, במונית נכחה נוסעת שהיה בידה כדי לאשש את גרסתו של הנתבע 1, אך משום מה לא הוזמנה לדיון, וכבר נאמר לא אחת כי אי הבאת עד רלוונטי על-ידי צד, עומד לאותו צד, לרועץ. למעלה מכך, הנתבע 1 טרח לצלם את כלי הרכב לאחר התאונה, וניתן לראות כי רכב התובעת היה במצב "ישר", ולא בזוית, ודווקא מהתמונות שהציג הנתבע 1, ניתן לראות כי המונית היא זו שהייתה בזוית ימינה. ב"כ הנתבעים שם יהבו באופי המכה במונית, אך משום מה התעלם ממכת השפשוף ברכב התובעת. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עיינתי בתמונות הנזק, ובתמונות מהמקום נשוא התאונה הגעתי לכלל מסקנה כי גרסתו של עת/1 מסתברת והגיונית יותר מגרסתו של הנתבע 1, ועל כן על-פי מאזן ההסתברויות השתכנעתי לקבל את התביעה. התובעת תמכה את נזקיה בחוו"ד שמאית המעידה על שומת הנזק, וחוו"ד לא נסתרה. סוף דבר לאור המקובץ לעיל ישלמו הנתבעים לתובעת סך של 5,168 ₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה, ואגרת בית משפט ששולמה. שכר בטלת עדים כפי שנפסק במהלך הדיון ושכ"ט עו"ד בסכום של 1,800 ₪. רכבתחנת דלקתאונת דרכיםנזקי רכושדלקנזק לרכב