קראו דוגמא מהפסיקה בנושא תאונה ביציאה מחניה ברוורס: רקע ועובדות עניינה של התביעה והתביעה שכנגד בתיק זה היא תאונת דרכים שהתרחשה ביום 16.11.12 ביישוב ברקת. לטענת התובע (שהוא גם הנתבע שכנגד), הוא יצא מחנייה שליד ביתו בנסיעה לאחור לתוך הנתיב השמאלי של הכביש, נעצר ולפני שהספיק להתחיל לנסוע חפנים ולהשתלב בנתיב הימני נפגע בחוזקה מאחור מרכב הנתבע. התובע טען כי אין אפשרות אחרת לצאת מהחנייה אלא בנסיעה לאחור וכי הנתבע נסע במרכז הכביש ובמרחק ניכר מהשול הימני, ולכן אירעה התאונה. התובע עתר לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לרכב בסך 8,707 ₪, בגין שכר טרחת שמאי בסך 870 ₪ ובגין טרחה ועגמת נפש בסך 500 ₪. סך הכל התביעה על 10,077 ₪. 3. הנתבע (שהגיש כתב תביעה שכנגד) טען בכתב ההגנה ובתביעה שכנגד שהגיש כי נסע בנתיבו וכי התובע הגיח במפתיע בנסיעה מהירה לאחור מצדו השמאלי של הכביש "למרכז הכביש בכוון הנגדי של הנסיעה". לטענת הנתבע הוא נסע במהירות שאינה גבוה, מרחק קצר בכביש פתלתל, כשבתו עמו ברכב, ולא יכול היה לנסוע במהירות מופרזת. הנתבע עתר בכתב התביעה שכנגד לפיצוי בסך 5,229 ₪ בגין הנזקים ברכבו, 600 ₪ שכר טרחת שמאי ופיצויים נוספים בגין נזק לא ממוני, עגמת נפש, הוצאות ופיצויים לדוגמה. הנתבע העמיד את התביעה שכנגד על סך כולל של 25,000 ₪. 4. במהלך הדיון הוצגו בפני בית המשפט תמונות כלי הרכב כפי שצילם התובע מיד לאחר התאונה (ת/1), ומכתבי עדים שהגיעו למקום בסמוך לאחר התאונה (ת/2) כמו כן הציג הנתבע תמונות של מיקום התאונה וסביבתה, ואלה לא סומנו כמוצג, ולפיכך אני מסמנת אותם כעת נ/1. דיון והכרעה 5. לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים וראיותיהם, ראיתי את תמונות הנזק בשני כלי הרכב ועיינתי במכתבי העדים שהוגשו במהלך הדיון, הגעתי למסקנה כי האחריות לתאונה מוטלת ברובה על הנתבע וזאת מהנימוקים הבאים: 5.1 תיאור הנתבע של מקום ונסיבות התאונה היה שונה בטופס ההודעה שמסר למבטחת שלו (צורף לכתב התביעה שכנגד), בתרשים שצרף לכתב התביעה שכנגד ובעדותו בפניי. בעדותו טען הנתבע כי נסע בנתיב הימני ומצדו הימני חנו מכוניות, והתאונה אירעה בנתיב נסיעתו. בהודעתו למבטחת נכלל תרשים קטן ששרטט הנתבע שם צייר את נסיעתו בצמוד לשול הימני, והוא לא סימן בתרשים רכבים חונים. בתרשים שצורף לכתב התביעה שרטט הנתבע רכבים חונים רק בצד שמאל של הכביש ומיקם את רכבו במרחק מה מצדו הימני של הכביש. בשל השינויים האמורים, הפוגעים במהימנותו של הנתבע, אני מעדיפה את גרסת התובע לפיה הנתבע נסע במרכז הכביש. מסקנה זו מתחזקת לנוכח תרשומות העדים לפיהם לאחר התאונה עקף את המכוניות המעורבות בתאונה רכב נוסף מצדו הימני של רכב הנתבע. אמנם העדים לא התייצבו להעיד בדיון אולם המסמכים שהגישו יכולים לשמש כחיזוק נוסף למסקנה אליה הגעתי על בסיס העדויות בפניי. 5.2 הנתבע טען שלתובע לא היה שדה ראייה מאחר ולצד הכביש חנו רכבים. הפרעה זו לשדה הראייה של התובע היתה גם הפרעה לנתבע, שלגרסתו לא יכול היה לראות רכב היוצא מצד שמאל של הכביש. בנסיבות אלו היה על הנתבע להיצמד ככל האפשר לצדו הימני של הכביש ולנסוע בזהירות יתרה, על מנת שיוכל לעצור ככל שיצא כלי רכב או אדם מבין המכוניות החונות מצד שמאל. 5.3 הנתבע העיד כי לא ניסה לבלום כי לא היה לו זמן לחשוב בכלל. לו היה הנתבע נצמד לצדו הימני של הכביש, ובשים לב לעובדה שפגע ברכב התובע מאחור ונסע לדבריו לאט, היה צריך להיות לו זמן מספיק כדי להבחין ברכב התובע חוצה את הנתיב השמאלי בטרם נכנס לנתיב הימני, ולפיכך היה באפשרותו לבלום ולמנוע את התאונה. עובדה שלא הבחין בכך מעידה על נסיעה במהירות גבוהה ו/או על נסיעה במרכז הכביש ו/או על חוסר תשומת לב לנעשה בדרך. כל אלה יש בהם כדי להטיל אחריות על הנתבע. 5.4 מיקום הנזק במרכז חלקו האחורי של רכב התובע מתיישב עם גרסתו כי הספיק לפנות ולהתיישר ברובו בכביש. אם היה התובע נפגע תוך כדי נסיעה לאחור בניצב לכוון הנסיעה, היה צפוי להיגרם נזק לצדו השמאלי של הרכב או לפינה האחורית שמאלית. 5.5 אופן ניסוח טענת הנתבע בכתב ההגנה, לפיהם יצא התובע "בכיוון הנגדי של הנסיעה" תומכת בעדות התובע לפיה נכנס וכמעט התיישר בנתיב הנסיעה השמאלי בכיוונו של הנתבע- היינו, בכיוון הנגדי לנסיעת הנתבע. 5.6 מיקום כלי ברכב בכביש לאחר התאונה כפי שנראה בתמונות ת/1 מחזקים את גרסת התובע הנזקים ברכבים המעורבים ואופיים מתיישבים עם גרסת התובע ואינם תואמים לגרסת הנתבע. רכב הנתבע נראה בתמונות כשהוא אינו מרוחק מאוד מהמכוניות החונות בצד שמאל אלא נמצא במיקום המתאים לגרסת התובע לפיה הנתבע נסע במרכז הכביש. 5.7 התובע טען שבתו של הנתבע נפגעה בראשה ושברה את השמשה מעצמת המכה וטענה זו לא הוכחשה על ידי הנתבע. פציעה כזו מעידה על כך שהפגיעה היתה עוצמתית ותוצאה של נסיעה במהירות משמעותית. מאחר ואין חולק שהתובע יצא מחנייה, המהירות שיכול היה לצבור במרחק של מטרים ספורים עד לכביש אינה גבוהה. בשים לב לעובדה שהתובע היה חייב לעצור לאחר כניסתו לכביש כדי שלב להילוך המתאים לנסיעה לפנים, יש להסיק מכך שהסבירות שנסע במהירות גבוה הנה נמוכה מאוד. מאידך, גם לגרסת הנתבע, הוא נסע עשרות מטרים לפחות עד למקום הפגיעה - מרחק שמאפשר לצבור מהירות ממשית. 6. עם זאת, גם התובע אחראי באחריות תורמת לאירוע התאונה ולתוצאותיה. היציאה לאחור ממקום חנייה בתוך נתיב נסיעה יצרה סיכון, אשר התממש בשל נסיעתו של התובע בכביש באותה שעה. אמנם, התובע יכול היה לבלום את רכבו ו/או להיצמד לימין לו היה ערני מספיק לנעשה בדרך ואין כל סיבה להימנעותו מלעשות כן אלא שאין בכך לפתור לחלוטין את הנתבע מאחריותו בשל יצירת הסיכון. 7. לאחר ששקלתי את מידת האשמה של כל אחד מן הנהגים המעורבים אני קובעת שהנתבע אחראי בשיעור של 85% לתאונה ולתוצאותיה, והתובע נושא באשם תורם בשיעור של 15%. 8. נזקי התובע: הנזקים הישירים (עלות תיקון הנזקים ברכב ושכר טרחת השמאי) מסתכמים בסך של 9,577 ₪. על הנתבע מוטל לפצות את התובע בשיעור אחריותו 85%, היינו, בסך של 8,140 ₪. אינני מקבלת את התביעה לפיצוי בגין טרחה ועגמת נפש. 9. נזקי הנתבע: הנזקים הישירים (עלות תיקון הנזקים ברכב ושכר טרחת השמאי) מסתכמים בסך של 5,829 ₪.על התובע לפצות את הנתבע בשיעור אחריותו 15%, היינו בסך של 875 ₪. אציין כי לא מצאתי כל סיבה להפרזה בפיצוי לו עתר הנתבע בתביעה שכנגד, כשרוב רובו של הפיצוי שנדרש הינו נזק לא ממוני, שאינו בר פיצוי בתביעה המוגשת בשל נזקי רכוש. 10. לאחר קיזוז החיובים, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע את הסך של 7,266 ₪. 11. לאחר ששקלתי זאת הוצאות המשפט, את חלוקת האחריות ואת שיערוך הנזקים עד ליום מתן פסק הדין, אני מעמידה את הסכום הכולל לתשלום אשר על הנתבע לשלם לתובע בסך של 7,600 ₪ בערכים להיום. סכום זה ישולם בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין אצל הנתבעת 1 ו/או הנתבעת 2, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. תאונת דרכיםתאונה ביציאה מחניהחניה