בית המשפט פסק כי האחריות לקרות התאונה רובצת על שני המעורבים בתאונה בחלקים שווים ובגין כך, יש לייחס לכ"א מהם אחריות בשיעור של 50%. קראו דוגמא מהפסיקה בנושא תאונה באשמת שני הנהגים: 1. א. בתאריך 14.8.12 נהג התובע ברכבו באיטיות אחרי רכב שנסע לפניו. רכב אחר, שהיה נהוג בידי הנתבעת 2 (להלן:"הנתבעת") עקף את רכב התובע מצד שמאל ולא הצליח לעבור מאחר והכביש הפך לנתיב אחד ובצד שמאל של הכביש היה אי תנועה והנתבעת אשר סטתה ימינה- פגעה בחלקו הקדמי שמאלי של רכב התובע וכתוצאה מכך, נגרם נזק לרכבו של התובע. מאחר והתובע סבור, שהאחריות לגרם הנזק רובצת על הנתבעת, הגיש הוא תביעה זו לחייב את הנתבע 1, בהיותו בעל הרכב ואת הנתבעת לשלם לו את נזקיו בסך של 7,172 ₪, הכולל בחובו: נזק ממשי לרכב בסך 6,492 ₪, שכ"ט שמאי בסך 680 ₪. ב. הנתבעים סבורים, שאין להטיל האחריות על הנתבעת - זאת משום, שהנתבעת אכן נסעה באותו מקום בו אירע האירוע, אך לטענתה חנה בצד ימין שלה רכב והיא המשיכה בנסיעה איטית לכיוון הצומת במטרה לפנות שמאלה, כאשר לפתע הגיח מאחוריה רכב התובע ופגע בצד ימין אחורי של רכב הנתבעים ותוך כדי נסיעה התחככו 2- 3 מ'. כמו כן, טוענים הנתבעים, שלרכב התובע נגרם שפשוף קל ולא כפי שעולה מתמונות שהציג התובע ולדעת הנתבעים, צולמו תמונות אלו ביום אחר ונעשה נזק במזיד על מנת לנפח את התביעה. 2. לאחר ששמעתי את הצדדים ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחומר הראיות, הרי שבהתייחס לטענות הצדדים עצמם על האופן בו קרתה התאונה ועל מקום ההתנגשות בין הרכבים, אני קובע, שלאור העובדות והנסיבות - כפי שפורטו על ידי הצדדים- האחריות לקרות התאונה רובצת על שני המעורבים בתאונה בחלקים שווים ובגין כך, יש לייחס לכ"א מהם אחריות בשיעור של 50% - זאת מהנימוקים הבאים: א. א) מוסכם על ידי שני הצדדים המעורבים בתאונה, שבמקום האירוע, הולך הכביש וצר, או כטענת התובע, הכביש הפך לנתיב אחד. (ראה האמור בכתב התביעה וראה האמור בכתב ההגנה). התובע הסביר כיצד אירעה התאונה, תוך כדי שנעזר בתרשים ת/1 וגם הנתבעת הסבירה כיצד אירעה התאונה וגם ציינה את מיקום קרות התאונה - זאת על גבי תמונות השטח. (ראה נ/1). ב) אני מקבל את טענת התובע, שאכן בשלב מסוים, עקפה הנתבעת את רכב התובע. כך טוען התובע, אך גם טענות הנתבעת מאשרות את טענת התובע בדבר העקיפה, שכן מטענות הנתבעת עולה, שהיא ראתה את רכב התובע חונה והיא המשיכה בנסיעה לכיוון הצומת על מנת לפנות שמאלה. עצם העובדה, שהנתבעת עברה את רכב התובע מצד שמאל- יש גם במעבר זה משום עקיפה. ב. א) גם אם אקבל את עדות הנתבעת, שאכן התובע עמד במקום שמסומן בצילום 1 של מוצג נ/1 וגם אם אקבל את טענתה, שבאותו זמן היא נסעה סמוך לאי התנועה בכיוון החץ בתמונה זו, גם אז אני קובע, כי בהמשך נסיעתו של התובע מזה והמשך נסיעתה של הנתבעת מזה, תוך חוסר זהירות של כ"א מהם וחוסר תשומת לב מספקת לרכבו של האחר, המשיכו שני הרכבים בנסיעה עד הגיעם לאותו מקום בו הכביש הולך וצר ושם תוך כדי התקרבות יתר של שני הרכבים זה אל זה- התחככו הרכבים וכך תוך כדי התחככות המשיכו עדיין שני הרכבים לנסוע 2- 3 מטרים - כטענת הנתבעת. ב) התובע מציין בכתב התביעה, שבאותה עת, נסע רכב לפניו ועוד מציין, שהנתבעת עקפה את רכבו מצד שמאל ולא הצליחה לעבור מאחר והכביש הפך לנתיב אחד ובצד שמאל של הכביש היה אי תנועה ובשל כך, סטתה הנתבעת ימינה ופגעה ברכב התובע. בעדותו בבית המשפט, לא אומר התובע, שהנתבעת סטתה, אלא מעיד, שהנתבעת: "עקפה מצד שמאל, ונכנסה ביני לבין אי התנועה..." (עמ' 1 לפ',ש' 15, ההדגשה שלי- ג.ב.). גם בהודעה, שמסר התובע לחברת הביטוח, אין הוא אומר שהנתבעת סטתה, אלא אומר, שהרכב עקף אותו מצד שמאל ולא הצליח לעבור מאחר והכביש הפך לנתיב אחד. (ראה ההודעה שצורפה לכתב התביעה). ג) עדות זו, מחזקת - למעשה- את עדות הנתבעת, אשר גם היא מעידה, שהיה אי תנועה והיא נסעה בסמוך לאי התנועה (ראה הסימון בתמונה 1 במוצג נ/1) ואם התובע מציין בכתב התביעה, שבמקום בו עקפה הנתבעת הופך הכביש לנתיב אחד, זה רק בא לחזק מסקנת בית המשפט, שבשל המשך הנסיעה של שני הרכבים בכביש ההולך וצר ומשאף אחד מהם לא טרח להתחשב ברכב האחר ולתת לו זכות קדימה להשתלב לתוך הכביש ההולך וצר - גרמה התנהלות זו בהצמדות יתר של שני הרכבים וכך נפגעו שני הרכבים בתאונה זו ולכן האחריות היא משותפת. 3. א. סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו לעיל, אני קובע האחריות של שני הצדדים לגרם התאונה ויש לייחס לכ"א מהם אחריות בשיעור של 50% ובהתאם לחלוקת אחריות זו, על הנתבעים לפצות את התובע. ב. א) על כן, אני מחייב את הנתבעים, שניהם ביחד ו/או כ"א מהם בנפרד, לשלם לתובע סך של 3,586 ₪ (מחצית מסכום הנזק המוכח) בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה- 17.4.13- ועד התשלום בפועל. ב) כמו כן, אני מחייב את הנתבעים, באופן סולידארי, לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 400 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. לכ"א מהצדדים הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים. רכבתאונת דרכיםנזק לרכב