קראו דוגמא מהפסיקה בנושא ירידת ערך שלא ניתנת לתיקון עקב שקיעה דיפרנציאלית: מבוא: תביעה מתוקנת שהוגשה על-ידי בני הזוג X, שייקראו להלן: "X", כנגד "צ.פ חברה לבניין" בע"מ (להלן: "הנתבעת"), על סך של 200,000 ₪. ביום 01.08.03 חתמו הצדדים מסמך "הודעה על כוונה להזמין שירותי בנייה" להקמת יחידת דיור, תמורת הסך של 531,561 ₪ (מוצג 2). ביום 15.09.03 נחתם בין הצדדים חוזה (להלן: "החוזה") להזמנת שירותי בניה, בעלות של כ- 450,000 ש"ח (מוצג 1), לשם הקמת יחידת דיור בישוב "מבוא חורון" (להלן: "הבית"). לפי האמור בכתב התביעה, הפרה הנתבעת את החוזה בבנותה בית שאינו עונה למובטח ולתקנים. טענה זו נסמכת על חוות דעתו של המהנדס רון ארד (להלן: "ארד"), לפיה, נתגלו בבית לאחר מסירתו בדצמבר 2004, ליקויים שעלות תיקונם כ- 250,000 ש"ח וכן על חוות דעת שמאית הקובעת כי לבית נגרמת ירידת ערך שאינה ניתנת לתיקון, בהיקף של כ- 87,000 ש"ח בשל היווצרותה של שקיעה דיפרנציאלית. על אלה מוסיפים X דרישת פיצוים בגין נזקים עקיפים ועוגמת נפש, כאשר לצורכי אגרה הועמדה התביעה על הסך של 200,000 ₪ בלבד. הנתבעת לעומת זאת טוענת, כי הליקויים שנתגלו בבית הינם שוליים וזניחים ותוקנו במרביתם. לדבריה, פוקחה הבניה על ידי איש מקצוע מטעמם של X, שאישר את תקינות הבניה. אם נוצרו ליקויים, מקורם, לשיטת הנתבעת, בשינויים שבוצעו על ידי X, וזאת עוד במהלך הבניה להם אין היא אחראית. לטעמה, יש לדחות את התביעה בכללותה. חוות דעת מקצועיות: מתוך המוצגים שהוצגו בתיק למדתי על קיומו של דפוס יחסים קבוע בין הצדדים, שהחל סמוך למועד המסירה ( 17.4.05) ונמשך עד להגשת התביעה (29.4.07) ואף לאחריה, שבו מדווחים X על קיומן של אי התאמות והנתבעת נענית להם בסבב של תיקונים וחוזר חלילה (מוצגים 4-27). נוכח אופיו המקצועי של הסכסוך שנתברר לפני, הוריתי ביום 27.12.07 על מינויו של המהנדס גבריאל טרכטנברג (להלן: "המומחה/טרכטנברג") כמומחה מטעם בית המשפט, על מנת שיחווה דעתו בעניין מצבו של הבית. טרכטנברג שכר שירותיו של מומחה משני בתחום התשתיות והביסוס באישור בית המשפט בשם דורון אשל (להלן: "אשל") המתמחה בבעיות סידוק על מנת שטענת X לקיומה של שקיעה תיבדק ביסודיות. בסופו של יום נמצאנו אוחזים בשתי חוות דעת מקצועיות, ניטראליות: זו של אשל (19.5.09 ), בה צוין כי תופעת הסדקים שבה ומתגלה אולם סיבת הופעתה המחודשת אינה נעוצה בהיווצרותה של שקיעת יסודות כפי טענת X, אלא בתופעות שמקורן בהתכווצות חומר האטימה שבו נעשה שימוש. עוד הסביר אשל בחוות דעתו כי מצבו של הבית מבחינת הקרקע ו/או היסודות מצוי בשיווי משקל. עם זאת קיים, להתרשמותו, בהיקף הבית חומר חרסיתי העלול להפעיל לחצים לא רצויים אם יתנפח ויתכווץ כתוצאה מספיחת מים. לפיכך, המליץ אשל על הרחקת מי המרזבים והסדרת שיפועים אל מחוץ לבית, תוך ביצוע מעקב שוטף אחר מצב הדברים. עלות התיקונים שהומלצו על ידיו עומדת על סך של כ- 2,000 ₪. בחוות דעתו של טרכטנברג, שנערכה ביום 16.06.09 נקבע כי הקמת הבית היתה לקויה. הכללים המקצועיים שנקבעו בחוזה בין הצדדים לא נשמרו ובשטח נערכו שינויים בתכניות הקונסטרוקציה, היסודות, הרצפה, המרתף, כך שבפועל, הבית הקיים איננו תואם את ההיתר. בחוות דעתו מציין המומחה, כי ההיבט ההנדסי של הקמת הבית הינו סבוך בשל התנהגות הצדדים שלא בהתאם להסכם, בנייתם בניגוד להיתר, הסכמה שבשתיקה של הרשויות, מחדליהם של המתכננים, אי תפקוד הגורם המפקח, שינויי תכנון תוך כדי בניה ורשלנות בקיום ההנחיות המקצועיות בנושא הביסוס. למצב זה אחראיים לדבריו, כל הגורמים המעורבים בבניית הבית, כולל X, הנתבעת, גורמי הפיקוח, המתכננים והרשויות. טרכטנברג שלל את מקצועיותה של חוות הדעת שנערכה על ידי ארד החסרה ניתוח מחירים תוך שהוא מציג את העלות הנכונה לפי שיקוליו ככזו העומדת על סך של כ- 22,675 ₪. הנתבעת קיבלה את קביעותיו של המומחה טרכטנברג והשלימה עם מסקנותיו המקצועיות. X לעומת זאת, ניהלו מאבק עיקש ולטעמי בוטה, שגלש לפסים אישיים לא ראויים כלפי המומחה. לבקשת בא כוח X נחקר טרכטנברג אודות חוות דעתו בישיבת יום 10.5.10. בסיכומיו, התייחס בא כוח X לטענה שהועלתה על ידו עוד בזמן הדיונים בעניין פסילת חוות דעתו של המומחה. מצדו של הראשון הועלו טענות קשות בעניין חוסר האובייקטיביות כביכול של המומחה, תוך שהוא מפנה לתמלילי שיחות של חוקר שהוזמן מטעמם. באלה נחשפה לדבריו, תפיסת עולם מוטה של המומחה השוללת מראש חוות דעת שהוגשו על ידי צד מסוים. לטענת X, חוות הדעת שנעשתה על ידי טרכטנברג אינה עניינית וקיימות בה שגיאות במספר רב של נושאים, כמו אי שימוש במחירון דקל, אי התייחסות הולמת לנושא חדירת הרטיבות, האשמת שווא כלפי X בנושא היתרי הבניה ואי ייחוס משמעות לחוסר ההפרדה בין הקרקע לבין הרצפה. בעניין זה מפנים X לחוות דעתו של ארד ושל המהנדס ד"ר אברהם עזרא כבעלות ערך מקצועי רב יותר. דיון: סבורני כי התמקדותם של X בסיכומיהם במהימנותו האישית של טרכטנברג, שגויה. הלה הקדיש לבדיקת הליקויים בתיק, מאמצים בלתי שגרתיים בפיקוחו הצמוד של בית המשפט שהנחה אותו בעניין דרך הגשת חוות הדעת יותר מפעם אחת. טרכטנברג הינו איש מקצוע מן השורה הראשונה. המוניטין המקצועי שלו אינו שנוי במחלוקת וניסיונו כולל לימודי הנדסה אזרחית בטכניון ולימודי מוסמך למדעים בהנדסה אזרחית, תואר מגיסטר למדעים בהנדסה אזרחית, ניהול משרד לתכנון קונסטרוקציות בנין, ניהול ופיקוח על עבודות הנדסה אזרחית ומינוי כמרצה בכיר אורח בפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון וחברות בועדות שונות. העובדה שטרכטנברג לא עבד בצמוד למחירונים כאלה ואחרים איננה פוגמת במקצועיותו. להבנתי, אין לצפות ממומחה שייאחז במחירונים כאילו היו אלה "קרנות המזבח" במקום להפעיל שיקול דעת עצמאי, המבוסס על ניסיונו והיכרותו את כללי העבודה התקינה אשר אינם מתמצים רק בטבלאות התקינה והמחירים. שיקול דעתו המקצועי של טרכטנברג וניסיונו הרב מאפשרים לו להעריך את העלויות על בסיס ניסיונו המצטבר , ללא היצמדות למחירון כזה או אחר. לא מצאתי אפוא כל נימוק שיש בו כדי לשלול את תוקפה של חוות הדעת המקצועית של טרכטנברג ולא ראיתי כל סיבה לסטות ממנה בפסק הדין. לעניין זה, ראה ע"א 61/84 יוסף ביאזי נ' אברהם לוי, מב (1) 446. X עותרים לפיצוי ברכיב עגמת הנפש. ואולם לפי חוות דעתו של טרכטנברג היו הם עצמם שותפים למשגים התכנוניים ולחריגה מתנאי ההיתר לפיכך לא מצאתי כי יש לפצותם ביותר מאשר נזקם הריאלי. העובדה כי X המשיכו וניהלו את התיק בצורה מכבידה, הרבה מעבר לנדרש בתביעה מסוג זה, שוללת גם את זכאותם להוצאות ההליך, מה גם שהיקף זכייתם בו עומד על כ-10% מסכום התביעה לצרכי אגרה ועל פחות מ-7% מסכום התביעה הנטען. לפיכך, תישא הנתבעת כלפי התובעים בחיובים כמפורט: סך של 22,675 ₪ לפי חוות הדעת. סכום זה יישא הפרשי ריבית והצמדה מיום 16.6.09 (מועד עריכת חוות הדעת המתוקנת) ועד ליום התשלום המלא בפועל. שקיעת רצפה / בית