קראו דוגמא מהפסיקה בנושא שמירת הריון עקב (רעלת הריון) תאונת דרכים: רעלת היריון הינה מחלה אופיינית להיריון ראשון ולרוב אינה חוזרת בהיריונות עוקבים, אלא אם כן יש לאישה יתר לחץ דם כרוני, מחלת כליות וכד'. קיימת אפשרות להופעת רעלת היריון בהיריון השני אך בסבירות נמוכה. זהו פס"ד בתביעת התובעת לגמלת שמירת הריון, לאחר שהתביעה שהגישה לביטוח לאומי נדחתה. להלן הרקע לתביעה: א. התובעת, אישה כבת 30 בעת ההיריון הרלבנטי לתביעה זו. ב. התובעת ילדה ביום 5.10.09. ג. התובעת עברה תאונת דרכים ב 30.6.09. ד. בתאריך 2.8.09 נתן לה הרופא המטפל, פרופ' יגל, המלצה לשמירת הריון מה - 1.8.09 עד ללידה, וכך אכן עשתה. ה. התובעת הגישה למוסד תביעה לגמלת שמירת היריון, אולם 21.4.10 נדחתה תביעה זו. בהסכמת הצדדים הועבר עניינה של התובעת למומחה רפואי מטעם בית הדין , אשר התבקש להשיב על השאלה:האם המצב הרפואי של התובעת נבע מההיריון וסיכן את האשה או את עוברה ומצדיק היותה בשמירת הריון מתאריך 1.8.09 ועד הלידה ב-5.10.09. המומחה התבקש לנמק את תשובתו תוך התייחסות גם לעניין קיומה או אי קיומה של רעלת הריון וזיקתה או העדר זיקתה להריון ו/או לתאונה. חוות דעת המומחה:בית הדין מינה את פרופ' י. איצקוביץ , מומחה למיילדות וגינקולוגיה, כמומחה יועץ רפואי מטעמו. וכך כתב בחוות דעתו:"גב' ביבי בת 30 שנים בזמן ההיריון. הריונה הראשון עברה ניתוח קיסרי עקב זירוז שכשל על רק רעלת היריון. ההיריון הנוכחי הסתיים בניתוח קיסרי אלקטיבי ביום 5/10/09. נולד בן בריא מהלך הניתוח היה תקין.במכתב הקבלה לניתוח ("גיליון מיון") מתאריך 4/10/09 ובמכתב השחרור לאחר הניתוח הקיסרי מתאריך 9/10/09 אין כל איזכור לבעיה כלשהי במהלך ההיריון. לחץ דם בקבלתה היה 124/73 ולא נמצא חלבון בשתן. בעיון בגליונות הביקורים אצל פרופ' שמחה יגל גם אין כל זכר לבעיה כלשהיא.".המומחה מוסיף ומציין את מועדי ביקורי המעקב של התובעת וציין כי מביקורים אלו עולה כי ההיריון היה "הריון רגיל", וכי גם בטופס "טיפול אחיות" מתאריכים שונים מדידות לחץ הדם היו תקינות. עוד הוסיף המומחה וקבע כי:"בכל המסמכים לא מצאתי התייחסות לתאונת הדרכים אותה עברה בתאריך 30/6/09 כמצויין בטופס "החלטה" מיום 10/10/10". לאור כל זאת קבע המומחה כי:א. לא מצאתי כל ממצא או נימוק המצדיק שמירת הריון בין התאריכים 1/8/09 - 5/10/09.ב.. אין כל רמז לקיומה של רעלת היריון במהלך ההיריון הנדון.המומחה נשאל שאלות הבהרה כדלקמן:באישור התובעת מאת קופת החולים מאוחדת מיום 8/9/09 מצויינת האבחנה: SUSPECTED PREGNANCY T0XEMIA. כיצד אבחנה זו מתיישבת עם חוות דעתך לפיה אין כל רמז לקיומה של רעלת היריון במהלך ההיריון הנדון? האם נכון לומר שכאשר לקתה במהלך ההריון ראשון ברעלת הריון היא נמצאת בקבוצת הסיכון ללקות ברעלת בהריונות הבאים? אם התשובה לכך חיובית, האם לא צדק פרופ' יגל במתן שמירת הריון בנסיבות אלו.וכך השיב:"לאבחנה המצויינת אישור מקופ"ח מאוחדת מיום 8/9/09 אין משמעות. מדובר בחשד ולא באבחנה. כאמור , לא היה כל ממצאים אובייקטיביים בכל מהלך ההיריון לפיהם ניתן היה לקבוע קיומה של רעלת הריון!. היולדת לא פיתחה רעלת היריון בהיריון הנוכחי. יתרה מכך, לא היה צורך לנקוט באמצעים מיוחדים בהיריון הנוכחי עקב ההסטוריה של רעלת היריון בהיריון הראשון, פרט למעקב שגרתי.איני רואה הצדקה למתן שמירת היריון בנסבות הנ"ל. בית הדין ביקש הבהרה מפרופ' יגל והוא השיב כי:"בהיריון נשוא התביעה, בנוסף ליתר לחץ דם מושרה הריון, פיתחה גם רעלת הריונית". פרופ' לא הצביע על כל מסמך רפואי ממנו עולה אבחנה זו.לעניין זה השיב פרופ' איצקוביץ כי הדברים לא עולים מתוך המסמכים הרפואיים, מהם עולה כי ההיריון היה תקין ולפיכך אינו משנה את חוות דעתו. דיון: א. בסעיף 58 לחוק, הוגדר המונח "שמירת הריון", כך: "היעדרות מעבודה בתקופת ההיריון המתחייבת בשל אחד מאלה: (1) מצב רפואי הנובע מההיריון והמסכן את האישה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב; (2) סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהיריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה;". ב. סעיף זה, כמו גם הפסיקה המתייחסת אליו מלמד כי שמירת הריון צומצמה, רק למקרים בהם ההיריון עצמו גורם לסיבוך רפואי שמונע מהאישה להמשיך ולעבוד. מנגד, קיימת חזקה ראשונית פיה המלצת הרופא המטפל לשמירת היריון אכן מחייבת שמירת היריון - חזקה הניתנת לסתירה. בענייננו, אין חולק כי התובעת הייתה בשמירת הריון לאור המלצת הרופא המטפל, פרופ' יגל, לאחר שבהיריון קודם אכן פיתחה רעלת היריונית. לכן החזקה הראשונית הינה כי אכן מדובר במצב רפואי שהצדיק "שמירת הריון", ואף הנטייה הטבעית הינה לקבל את ההמלצה של הרופא המטפל, המכיר את ההיסטוריה הרפואית של האישה ואשר המליץ על שמירת היריון מסיבות רפואיות, כפי שמצא לנכון אותה עת. אלא, שכאמור, חזקה זו ניתנת לסתירה, ובצד הנטייה לכבד את המלצת הרופא המטפל, קיימת למוסד זכות לבדוק מהם המסמכים הרפואיים עליהם נסמך הרופא המטפל בבואו להמליץ על שמירת היריון. שאם לא כן - די יהיה בהמלצה של כל רופא מטפל לשמירת היריון, על מנת שהדבר יחייב את ביטוח לאומי באישור הגמלה. ג. מחוות דעתו של פרופ' איצקוביץ - עולה כי לא נמצא בהיריון הנוכחי כל מסמך המלמד על רעלת היריון וכי המסמכים שבמעקב ההיריון מלמדים כי מדובר בהיריון תקין. ע"פ מסמכים אלו, לא הייתה כל בעיה של לחץ דם, ולא היה חלבון בשתן (סימנים המלמדים על חשד לרעלת היריון). המומחה מציין בתשובתו כי מדובר בnormanl pregnancy"". עוד השיב כי אין די בציון סתמי ב"חשד" לרעלת היריון, וכי "חשד" זה לא גובה במסמכים רפואיים, אלא להיפך: המסמכים הרפואיים מלמדים על כך שלא הייתה רעלת היריון, וכי העובדה שסבלה מרעלת היריון בהיריון הראשון, אין בה די כדי לקבוע כי יש סיכון לכך גם בהיריון השני. כך נאמר כי גם הניתוח הקיסרי שעברה - לא היה קשור לרעלת ההיריון. ד. בפסיקה עניפה של בתי הדין לעבודה נקבע כי הדין מסתמך על חוות דעת המומחה הרפואי (אלא אם כן יש סיבה של ממש לסטות ממנה). בעניין שלפנינו - חוות הדעת ברורה, ונסמכת על המסמכים הרפואיים שבתיק, ועל כן אין סיבה לסטות ממנה. יצויין עוד כי אין מדובר במצב של "ספק" כפי שטוענת ב"כ התובעת, וכי חוות הדעת ברורה לחלוטין ומסתמכת על המסמכים שבתיק. במצב דברים זה, לא ניתן לקבוע כי התובעת עמדה בתנאים האמורים בסעיף 58 לחוק. ה. לאור זאת - אין מנוס מדחיית התביעה. סוף דבר: התביעה נדחית. אין צו להוצאות. ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש לבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין ליד הצד המבקש לערער. שמירת הריוןתאונת דרכיםהריון