שכר טרחת חוקר פרטי מטעם בית משפט

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא שכר טרחת חוקר מטעם בית משפט: במסגרת הדיון שהתקיים לפניי ביום 26/6/13 הודיעו הצדדים כי הם מסכימים שההליך דנא יימחק, על כל התביעות המתנהלות במסגרתו. לאחר שניתנה לצדדים הזדמנות להגיש את טיעוניהם בשאלת הוצאות המשפט ובשאלת שכרו של החוקר שמונה כבעל תפקיד מטעם בית המשפט, עו"ד X, הגיעה העת להכרעה סופית במחלוקת זו. לאור הסכמת באי כוח הצדדים, כפי שגובשה במהלך הדיון לפניי מיום 26/6/13, ניתן בזאת פסק דין המורה על מחיקת התביעות שהוגשו לבית משפט זה במסגרת ה"פ 49446-05-12, במסגרת ת"א 6395-05-12 ובמסגרת ה"פ 20826-05-12. לפיכך אני מורה על מחיקת ההליכים התלויים ועומדים במסגרת ה"פ 49446-05-12, במסגרת ת"א 6395-05-12 ובמסגרת ה"פ 20826-05-12. באשר לשאלת ההוצאות ובאשר לשאלת שכר טרחת בעל התפקיד שמונה על ידי בית המשפט, מצאתי לפרט תחילה את עיקרי השתלשלות העניינים בתיק, בתמצית. ביום 7/6/12 הגיש אריה מימון (להלן: "מימון") המרצת פתיחה שנפתחה כה"פ 49446-05-12 נגד יותם סעדיה (להלן: "סעדיה"), דב שור (להלן: "שור"), חברת ש.ק.ל.-ר החזקות בע"מ (להלן: "ש.ק.ל.-ר") ומפעלי גרינשפון להנדסה בע"מ (להלן: "גרינשפון"). תובענה זו סווגה כתביעה לסעדים הצהרתיים וסעדים להסרת קיפוח ועניינה דרישותיו של מימון להורות על בטלות החלטות שנתקבלו על ידי סעדיה ושור במסגרת אסיפות בעלי המניות וישיבות דירקטוריון של ש.ק.ל.-ר וגרינשפון, שלטענתו כונסו שלא כדין ובחוסר סמכות. במסגרת תובענה זו עתר מימון עוד להעניק לו סעדים נוספים שעניינם הסרת קיפוח, לפי הוראות סעיף 191 לחוק החברות, תשנ"ט-1999. תובענה זו הועברה לשמיעה לפניי. במסגרת החלטתי מיום 2/7/12 אוחד הדיון בתובענה זו עם הדיון בהמרצת פתיחה 20826-05-12 שהוגשה ביום 10/2/12 ואשר עניינה תביעתו של סעדיה נגד ש.ק.ל.-ר, גרינשפון ומימון למתן צווים הצהרתיים בעניין בטלות פרוטוקול אסיפה כללית מיום 5/4/12 ואסיפה כללית מיום 23/4/12, בטלות ההחלטות המפורטות בפרוטוקול אותן ישיבות ובטלות כל הפעולות שבוצעו על סמך החלטות אלה. אותה המרצת פתיחה שנפתחה כה"פ 20825-05-12 אוחדה בשעתו עם הליך נוסף שהתנהל בבית משפט זה (ת"א 6395-05-12), שיסודו בבקשה לצו מניעה זמני שהגיש סעדיה נגד ש.ק.ל.-ר, גרינשפון ומימון, ואשר במרכזו הדרישה להימנע מהקצאת מניות למימון ו/או לצד ג' כלשהו (ההחלטה על איחוד הדיון בשני הליכים אלה ניתנה על ידי כב' השופט בן-חמו ביום 20/5/12). ביום 20/9/12 ועל יסוד דיון שהתקיים לפניי ביום 6/9/12 וטענות שהועלו במסגרתו, הודיע חיים דן (להלן: "דן") כי הוא מבקש להצטרף כבעל דין בהליך, בציינו כי בכוונתו לתבוע במסגרת זו את המניות שלטענתו מגיעות לו בחברת ש.ק.ל.-ר. על פי החלטה נוספת שניתנה בהמשך, צורף דן כמשיב לתובענה. במסגרת החלטה שניתנה בתאריך 31/10/12 הבהרתי לצדדים כי לאור ריבוי הבקשות בתיק ולנוכח הפערים בין הצדדים ומהות הטענות המועלות, בכוונתי למנות בעל תפקיד לצורך חקירת המתרחש ושיתרחש בחברה. בישיבה מיום 12/12/12 הסכימו הצדדים - כולם - כי בעל התפקיד שימונה יהא עו"ד X, וזה האחרון אכן מונה כמומחה חוקר ובעל תפקיד חוקר מטעם בית המשפט לשם עריכת הבירור הנדרש לגבי שאלת אחזקת המניות בחברת ש.ק.ל.-ר. במעמד אותה ישיבה ולאור הטענות שהועלו, הוריתי לצדדים דן ושור להגיש כתבי טענות מסודרים מטעמם, שבהם יפורטו טענותיהם בדבר זכאותם לנתח מסוים ממניות החברה. בהמשך, אכן הוגשו כתבי תביעה מטעם דן ושור, ובמסגרת זו פירט כל צד מדוע זה לשיטתו עומדת לו זכות לחלק ממניות החברה. בהחלטה מיום 23/12/12 ולאור פניית בעל התפקיד, קבעתי כי עניין שכר הטרחה של בעל התפקיד שמונה כחוקר מטעם בית המשפט, יוכרע לאחר סיום תפקידו ולאחר קבלת עמדת הצדדים. עוד הוספתי והוריתי לכל אחד מהצדדים הטוען לזכות במניות חברת ש.ק.ל.-ר, להעביר לחוקר, על חשבון שכר טרחתו, סך של 10,000 ש"ח בצירוף מע"מ. בתאריך 12/6/13 הוגש הדו"ח מטעם בעל התפקיד, עו"ד X. דו"ח זה, שהנו מפורט, יסודי ומעמיק, נפרש על פני לא פחות מ- 43 עמודים, שבעיקרם נוגעים לבירור טענותיו של שור. במסגרת מסקנתו הסופית, דוחה החוקר את עיקר טענותיהם של שור ודן וקובע את שיעור אחזקת המניות בחברת ש.ק.ל.-ר כדלקמן: מימון - 531 מניות רגילות המהוות 45.54% ממניות החברה; שור - 105 מניות רגילות המהוות 9% ממניות החברה; סעדיה - 530 מניות רגילות המהוות 45.45% ממניות החברה; דן - אינו זכאי לקבל מניות. ודוק: טענותיהם של שור ודן, כך אנו יודעים כיום, אותן טענות שנידונו ארוכות ונדחו על ידי בעל התפקיד, הן אשר עמדו במרכז חוות דעתו של בעל התפקיד מטעם בית המשפט והן אשר דרשו בחינה ובדיקה כה מפורטת ומדוקדקת מצד בעל התפקיד, אף ששניים אלה כלל לא יזמו תביעה על מנת לעמוד על זכויותיהם במניות החברה ועשו כן רק בעקבות הוראת בית המשפט במהלך הדיון שהתקיים ביום 12/12/12, לאחר שהובהר להם כי ככל שיש בפיהם טענות לגבי זכאותם למניות בחברה, כי אז עליהם להתכבד ולהגיש תובענות כנדרש ובמסגרתן לפרט את טענותיהם בנדון, בצירוף מסמכים ואסמכתאות. לאחר שהסתיימה מלאכת עריכת הדו"ח מטעם בעל התפקיד וזה הומצא לתיק בית המשפט, הגיש ביום 25/6/13 בעל התפקיד שמונה מטעם בית המשפט בקשה לפסיקת שכר טרחתו. בישיבה שהתנהלה לפניי ביום 27/6/13 ועל יסוד האמור בחוות דעת בעל התפקיד והערות בית המשפט, גובשה בין הצדדים הסכמה שלפיה ההליך יימחק, על כל התביעות המתנהלות במסגרתו. עוד הוסכם כי לעניין הוצאות המשפט ושכר טרחת בעל התפקיד, תינתן לצדדים אפשרות להגיש טיעונים מטעמם, כשבמסגרת זו יהיו זכאים לבקש החזר אגרות בית המשפט ששילמו. בנוסף, הסכימו הצדדים כי דן ושור יהיו זכאים להגיש עד ליום 15/7/13 תובענות חדשות, בהתבסס על טענותיהם כפי שהועלו בהליך שנשמע לפניי, וכי ככל שיעשו כן, תנותבנה אותן תביעות לפניי ובמסגרתן יעמוד במלוא תוקפו דו"ח החוקר שנערך בהליך דנא. באשר לנושא שכר טרחת בעל התפקיד החוקר מטעם בית המשפט, הרי שעל פי הבקשה שהוגשה לפניי, השקיעו החוקר וצוותו כ- 285 שעות עבודה לצורך הכנת הדו"ח (וזאת מבלי לכלול את ההוצאות הכרוכות בצורך להתייצב לדיון שנקבע לפניי ליום 27/6/13). במסגרת בקשתו, עותר בעל התפקיד לחייב את הצדדים לשלם לו שכר טרחה בסכום מעוגל כלפי מטה בסך של 120,000 ש"ח בתוספת מע"מ כדין, תוך ניכוי הסכומים ששולמו לו כמקדמה על חשבון שכר הטרחה. לפיכך עותר החוקר כי ישולם לו שכר טרחה בשיעור של 80,000 ש"ח בתוספת מע"מ כדין. בהתחשב בהיקף העבודה, כפי שפורטה בדו"ח החוקר שמונה מטעם בית המשפט, ובהתחשב במספר הצדדים, היקף הטענות שהועלו על ידם, הן בכתבי טענותיהם והם בפני בעל התפקיד, כמו גם בהתחשב בעומקן של המחלוקות ומורכבותן, אני סבור כי סכום שכר הטרחה המבוקש הנו סביר בהחלט. בנסיבות אלה, לא מצאתי כל הצדקה לחייב את החוקר לצרף לבקשתו דו"ח שעות מפורט הכולל את מהות העבודה שבוצעה בכל שעה ושעה, ודי בנתונים שצורפו לבקשה שהגיש לפסיקת שכר טרחתו ובמפורט באותה בקשה. יתירה מכך, לאחר שעיינתי בדו"ח בעל התפקיד מטעם בית המשפט ובחנתי את טענות הצדדים בכובד ראש, אני סבור כי לאור מסקנות בעל התפקיד, כמפורט בדו"ח המפורט והיסודי שהגיש, אין מנוס אלא לחייב את שור ודן לשאת בעצמם במלוא שכר טרחתו של החוקר ובהשבת סכומי המקדמה ששולמו לחוקר על ידי סעדיה ומימון. על כן, אני מורה לצדדים שור ודן - יחד ולחוד - לשלם לחוקר מטעם בית המשפט, עו"ד X, את שכר הטרחה המבוקש בסך של 80,000 ש"ח בתוספת מע"מ כדין. אשר לחלוקה הפנימית של תשלום שכר הטרחה, הרי שלאור היקף הבדיקה הנדרש לבירור טענות שור וההתייחסות המקיפה בחוות הדעת למחלוקות שהועלו על ידו, אל מול היקפן המצומצם יותר של המחלוקות והטענות שהועלו על ידי דן, כעולה מחוות הדעת, הרי ששור יישא בתשלום סך של 50,000 ש"ח בתוספת מע"מ מתוך הסכום הנקוב לעיל, בעוד שדן יישא בתשלום סך של 30,000 ש"ח בתוספת מע"מ מתוך יתרת שכר הטרחה לתשלום. להסרת ספק, שור ודן חייבים יחד ולחוד כלפי החוקר, עו"ד X, אך חלוקת הסכום ביחסים ביניהם תהיה כמפורט לעיל. כמו כן, אני מחייב את שור ודן להשיב למימון וסעדיה את המקדמה עבור שכר הטרחה ששולמה על ידי האחרונים בסך של 10,000 ש"ח בצירוף מע"מ לכל אחד מהם. השבת שכר הטרחה תיעשה על ידי שור ודן בחלקים שווים. בנוגע לשאלת ההוצאות, הרי שאכן נראה כי הן מימון והן סעדיה זכאים להחזר ההוצאות שנגרמו להם במסגרת ההליך שהתנהל בפני החוקר מטעם בית המשפט, בעיקר לנוכח העובדה שעיקר חוות הדעת עניינה בירור טענותיהם של שור ודן - טענות שנדחו לבסוף. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים על רקע מכלול החומר שבתיק, אני רואה לקבוע כי שור יישא בשכר טרחת באי כוח מימון וסעדיה ובהוצאותיהם בסך של 5,000 ₪ לכל אחד (סך הכל 10,000 ש"ח), בעוד שדן יישא בשכר טרחת באי כוח מימון וסעדיה ובהוצאותיהם בסך של 3,000 ₪ לכל אחד (סך הכל 6,000 ש"ח). הואיל וסעדיה ומימון הגיעו בינם לבין עצמם להסכמות, וזאת מחוץ לכתלי בית המשפט וללא קשר לעבודתו של החוקר שמונה, הרי שבמישור היחסים ביניהם אין צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו ובשכר טרחת בא כוחו. בשאלת החזרה האגרה ששולמה על ידי מימון וסעדיה עם פתיחת ההליכים על ידם, אינני רואה מקום להורות על החזרת אגרה כמבוקש. מומחה מטעם בית המשפטחוקר פרטישכר טרחה