קראו דוגמא מהפסיקה בנושא שינויים שחיקתיים בכף היד: 1. לבית הדין הוגשה תביעה של התובעת כנגד החלטת פקיד התביעות לדחות את תביעתה של התובעת להכרה בפגיעתה בשורשי כפות הידיים (שינויים שחיקתיים), זאת לפי הלכת המיקרוטראומה. במהלך הדיון המשפטי, הגיעו הצדדים לעובדות מוסכמות לצורך מינוי מומחה מטעם בית-הדין. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה האם יש קשר סיבתי רפואי בין אופי עבודתה של התובעת (כעולה מהעובדות המוסכמות) לבין הליקוי הרפואי, וכן השפעת גורמים אחרים. 2. ואלו העובדות הרלוונטיות לענייננו: א. התובעת ילידת 1951. ב. התובעת עובדת כמזכירה בבית הספר אורט ימי אשדוד. ג. מסגרת עבודת התובעת הינה ימים א-ה בין השעות 16:00 - 07:30. ד. התובעת מקלידה בשיטה עיוורת כ- 6 שעות ביום ונדרשת גם לכתיבה בעט; לטענת התובעת, מדובר בעבודה המאמצת את כפות ידיה. ה. היד הדומיננטית של התובעת הינה יד ימין. 3. בהתאם לעובדות, הורה ביה"ד על מינוי ד"ר סוזנה הורוביץ (אורטופדית) כיועצת רפואית לבחינת שאלת הקשר הסיבתי ובה קבעה המומחית כדלקמן: "א. התובעת סובלת ממחלת ארטריטיס ראומטואיד'ית ומתסמונת SJOGREN (שיוגרן), שאחד התסמינים הראשוניים שלה הינו תפיחות וכאבים של שורשי כפות הידיים עקב סינוביטיס (דלקת של הרקמה המצפה מבפנים את קופסית המפרק). ב. לדעתי אין קשר סיבתי בין המחלה לבין עבודתה של התובעת כמזכירה של בית ספר המקלידה 6 שעות ביום. מחלתה הבסיסית של התובעת הינה ראומטואידית ותסמונת SJOGERN. ארטריטיס ראומטואידית הינה מחלה אוטו-אימונית שבה הגוף פועל נגד עצמו, והתסמינים הראשונים שלה הינם תפיחות, סינוביטיס וכאבים של פרקי הידיים. לכן אני סבורה שאין קשר סיבתי בין מחלתה של התובעת, לבין עבודתה. אציין, כי גם ד"ר אנוק, שהיא הראומטולוגית שטיפלה בתובעת, סברה כי הסימפטומים בידיה של התובעת הינם תוצאה של מחלתה הבסיסית של התובעת, ארטריטיס ראומטואידית. ג. ר' תשובה ב' לעיל. ד. השפעת עבודתה של התובעת על המחלה אינה של גרימה, אך בזמן התלקחויות של המחלה בפרקי הידיים, יופיעו גם כאבים בזמן העבודה". 3. ביום 21.11.12 ניתנה החלטת ביה"ד, כי כל צד רשאי להגיש שאלות הבהרה למומחית מטעמו, משההחלטה לא נענתה ניתנה החלטה על הגשת סיכומים. התובעת טוענת בסיכומיה כי נוכח מחלתה של התובעת ומאחר שעובדת היא כ-6 שעות ביום באמצעות כפות הידיים - הרי שמדובר בהיגיון פשוט לפיו יגרם לתובעת כאב וסבל כתוצאה מתנאי העבודה וברור כי לו הייתה עוסקת בעבודה אחרת לא הייתה סובלת מכאבים בידיים. בנסיבות אלו ומשמצאה המומחית קשר סיבתי די בכך כדי לקבוע כי פגיעתה של התובעת בידיים הינה פגיעה בעבודה כאשר עניינה של התובעת יופנה אל הועדה הרפואית שתבדוק אותה ותקבע את דרכת הנכות כתוצאה מתנאי העבודה והאם כאב זה עולה כדי נכות ומהי דרגת הנכות כתוצאה מהפגיעה. התובעת מביאה כדוגמא פס"ד ביה"ד הארצי בעבל (ארצי) 211/08 רזי בלס נ' המוסד לביטוח לאומי על הכרה בכאב כתוצאה מתנאי העבודה בהתאם להלכת המיקרוטראומה. בנוסף טענה התובעת כי בעוד שלעניין סוגיית הגרימה פסקה המומחית הרפואית בלשון החלטית וברורה (קבעה כי אין קשר סיבתי), הרי שלעניין הכאב נקטה בלשון ברורה וקבעה כי בזמן התקלחות המחלה יופיע הכאב בזמן העבודה. בנוסף טוענת התובעת כי במקרה זה אין מדובר בתביעה לקבלת דמי פגיעה אלא לקביעת דרגת הנכות בלבד, ומשכך, ולנוכח קביעת היועצת הרפואית, הועדה הרפואית שתבדוק את התובעת תוכל לקבוע ממצאיה בעניין זה. לאור האמור ועל יסוד חוות דעת ד"ר הורוביץ ובהתאם להלכת בית הדין הארצי, התובעת תבקש להכיר בפגיעתה כפגיעה בעבודה. 4. הנתבע מנגד טען כי המומחית מטעם ביה"ד נתנה את חוות דעתה באופן חד משמעי וקבעה כי אין קשר סיבתי בין מחלת התובעת לבין אופי עבודתה כמזכירת בית-ספר המקלידה 6 שעות ביום. הנתבע יטען כי לא ניתן ללמוד מדברי המומחית, כי בזמן התלקחויות של המחלה יופיעו כאבים לקשר סיבתי של החמרה, כפי שמנסה התובעת לטעון וכי חוות הדעת ברורה מעל לכל ספק. לעניין משקלה של חוות הדעת הניתנת ע"י מומחה מטעם בית הדין נקבע לא אחת כי בדרך כלל תשמש חווה"ד את ביה"ד בתחום שלביה"ד אין ולא יכול להיות ידע לגביו. לענין זה מופנה בית-הדין לדב"ע נו 0-244 המוסד לביטוח לאומי נ' יצחק פרבר (לא פורסם), שם נקבע כי בית-הדין יסמוך ידיו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהם אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן. וכן עוד מופנה בית-הדין לדב"ע תשן 0-48 המוסד לביטוח לאומי נ' עמירם פוליאקוב, פד"ע כב 321 שם נפסק כי בית-הדין ייתן משקל ראייתי רב לחוות דעת המוגשת ע"י מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים. 5. לאחר שבחנתי את טעוני הצדדים וכן את חוות הדעת של ד"ר סוזנה הורוביץ, דין התובענה להידחות. ככלל בית הדין יאמץ את חוות דעתו של המומחה, יאמצן ולא יסטה מהם אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית לעשות כן. במקרה זה המומחית בחנה את כל החומר שהיה בפניה, היא פירטה באופן מפורש מהי מחלתה של התובעת וממה היא נובעת וקבעה באופן מפורש כי מחלתה אינה נובעת מאופי עבודתה. בנוסף קבעה ד"ר הורוביץ כי אף העבודה השוטפת לאחר שחלתה התובעת אינה משפיעה על מצבה הרפואי בידיים למעט כי התובעת עשויה לסבול כאבים בעת עבודתה כאשר מחלתה הראומטית בידיים מתפרצת. לאור האמור, אין בידי לקבל את טענת התובעת כי עבודתה בעת התקף מחריפה את מחלתה ולכן יש קשר סיבתי בין המחלה לעבודה. 6. לסיכום - התביעה נדחית אין צו להוצאות. כף הידידיים