שטח פרטי פתוח

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא שטח פרטי פתוח:

1. התובעים 1-4 רכשו 3 דירות בפרויקט צמרות א' בהרצליה [להלן: "הפרויקט"] מהנתבעת 1 [להלן: "חב' כרמות"], שבנתה בפרויקט כ- 280 דירות.

הנתבעת 2 [להלן: "העירייה"] הינה הרשות המקומית אשר בתחומה מצוי הפרויקט.

חב' כרמות השלימה את בניית הבנינים בפרויקט וכל הבנינים אוכלסו. הסכמי המכר נחתמו בשנים 1992-1993 . האכלוס החל בשנת 1994. התביעה הוגשה ב- 2006.

2. מדרום לפרויקט, בין רחוב צמרות לבין רחוב הנגב, מצויה קרקע המורכבת משתי חלקות עיקריות:

א. גוש 6546 חלקה 864 ששטחה כ- 3216 מ"ר – החלק המערבי של רצועת הקרקע. החלקה בבעלות פרטית של חב' כרמות, וייעודה שטח פרטי פתוח [להלן: "השפ"פ"].

ב. גוש 6545 חלקה 49 ששטחה כ- 3747 מ"ר – החלק המזרחי של רצועת הקרקע. החלקה בבעלות העירייה, וייעודה שטח ציבורי פתוח [להלן: "השצ"פ"].


בין השפ"פ לבין השצ"פ מקרקעין הידועים כגוש 6546 חלקה 863 וכגוש 6545 חלקה 43 ששטחם כ- 1,520 מ"ר, והייעוד התכנוני שלהם הוא שטח לבנייני ציבור (להלן: "השב"צ").

3. התובעים הגישו תביעה לחייב את הנתבעות ביחד ולחוד להקים גינה ציבורית בחלק המערבי של המקרקעין [בשפ"פ] כרצף לגן שהוקם בחלק המזרחי של המקרקעין [בשצ"פ], וזאת תוך פרק זמן שיקבע בית המשפט או להשלים את פיתוח החלק המערבי לפי תוכניות בניין עיר ולפי המובטח לתובעים, לרבות סילוק כל מבנה הנמצא שלא כדין על המקרקעין.



בסעיף 11[ה] לתקנון תוכנית המתאר [נספח 1 לתצהיר רחל בנגום עמ' 4] נקבע לגבי השפ"פ, שבבעלות חב' כרמות:


"בשטח פרטי פתוח המסומן באות B: יותרו מגרשי חניה, מתקני ספורט ושימושים נלווים להם".

על פי תקנון התב"ע חב' כרמות לא היתה מחוייבת להקים גינה או גינה ציבורית בשטח הפרטי שבבעלותה [השפ"פ]. על פי התקנון חב' כרמות היתה יכולה לפתח על השפ"פ חניון או מתקני ספורט. בנסיבות אלה נעשה ניסיון ע"י התובעים להגיע להסכמה עם חב' כרמות להקים על השטח הפרטי שבבעלותה גינה ציבורית. לניסיונות אלה הצטרפה גם העירייה. חב' כרמות לא חתמה על הסכם מחייב ולא הגיעה להסכמה מחייבת על פיה תוקם גינה ציבורית בשטח הפרטי שבבעלותה [השפ"פ].

הגב' בנגום רחל, מנהלת המחלקה לפיתוח סביבתי בעירייה, העידה בעמ' 96-97: "ש. הר/1829 יש הוראה שקובעת... שהשטח הזה [שפ"פ – י.ג.] צריך להיות פתוח לציבור? ת. לא... ש. בתב"ע בעצם השימושים שקבועים לשפ"פ הם חניה או מתקני ספורט או שימושים נלווים נכון? ת. כן... ש. אם יש שפ"פ בבעלותי... את יכולה כעירייה לחייב אותי לעשות שמה שבילים וגינות? ת. אני לא חושבת".

על פי תוכנית המתאר לא ניתן לחייב את חב' כרמות להקים בשטח הפרטי שבבעלותה [בשפ"פ] גינה בכלל וגינה ציבורית בפרט. איש לא מנע מהתובעים לעיין קודם לכן בתקנון התב"ע החל על המקרקעין הנ"ל, ויש לזכור שהתובע 1 הוא מהנדס בניין, והעד הנוסף שהעיד מטעם התובעים, שאף הוא רכש דירה בפרויקט, הוא עו"ד.

משנוכחה העירייה כי חב' כרמות אינה משתפת עימה פעולה בעניין פיתוח השפ"פ, הקימה העירייה גינה ציבורית בשטח השצ"פ – השטח שבבעלותה, ללא קשר לשפ"פ (ראו סעיף 8 לתצהיר הגב' בנגום). עוד נציין, שהעירייה אף היתה מוכנה לקבל על עצמה את האחריות לתחזוקת השפ"פ אם חב' כרמות תאות להקים בשפ"פ גינה ציבורית, אולם לא ניתנה לכך הסכמה של חב' כרמות.

5. העירייה לא התחייבה להקים על חשבונה גינה ציבורית בשפ"פ, שהינו מקרקעין שבבעלות פרטית של חב' כרמות. לא ניתנה גם הבטחה מצד העירייה לפתח על חשבונה את שטח השפ"פ ולהקים בו גינה ציבורית.

א. ראש העירייה, הגב' יעל גרמן, הצהירה בסעיף 5 לתצהירה, שלא נסתר: "העירייה מעולם לא התחייבה ולא הציגה מצג כלפי התובעים... כי פיתוח השפ"פ כגינה ציבורית יעשה על ידה ו/או על חשבונה, שכן... מדובר בשטח שאינו בבעלות העירייה".

ראש העירייה העידה בחקירה נגדית בעמ' 58 שורות 22-24: "מה פתאום שהציבור יקח על עצמו פיתוח של שטח פרטי. לא דובר על זה... היה ברור מאז ומתמיד שהשטח הפרטי [השפ"פ – י.ג.] באחריות של הקבלן והיזם, והשטח הציבורי באחריותנו". עוד העידה ראש עירייה בעמ' 59, שורות 4-5: "דיברנו רק על שטח ציבורי [השצ"פ – י.ג.] ומעולם לא הסכמתי ואסור היה לי להסכים שכספי הקופה הציבורית תממן שטח פרטי".
ב. בסעיף 2 למכתבה של רחל בנגום, מנהלת המחלקה לפיתוח סביבתי בעירייה, מיום 23.4.01 נאמר במפורש: "הנני להדגיש שהעירייה תבצע את עבודות הפיתוח בשטח הציבורי בלבד אם לא תהיה השתתפות של הקבלן... אך הדבר יחייב שינוי מה בתוכנית" [נספח 14 לתצהיר הגב' רחל בנגום].

ג. במכתב מ- 18.6.03 [נספח 15 לתביעה] הודיעה ראש העיר על נכונותה לממן את ההחזקה השוטפת של הגינה בשפ"פ, להבדיל ממימון עלות הקמת הגינה בשפ"פ, אם תוקם על ידי חב' כרמות. לא היתה התחייבות של העירייה להקים גינה ציבורית בשטח פרטי.

ד. מסיכום הפגישה בעירייה מ- 26.8.03 [נספח 24 לכתב התביעה], עולה בבירור שהעירייה התחייבה לתחזק את השפ"פ אם תוקם בו גינה שתועמד לשימוש הציבור, אולם בפועל לא ניתנה הסכמה על ידי חב' כרמות- הבעלים של השפ"פ- שהתגבשה לכלל הסכם מחייב.

ה. בסעיף 14 לתצהיר מר זקס דניאל, שהעיד מטעם התובעים, הוצהר: בישיבה שבה השתתפתי... הועלתה ההצעה על ידי נציגי עיריית הרצליה כי תקבל על עצמה את תחזוקת הגן גם על שטח הנתבעת 1 [שטח השפ"פ- י.ג.] בתנאי שהנתבעת 1 תקים את הגן על פי תוכנית מוסכמת שהיתה קיימת . הצעה זו לא באה לכלל ביצוע".

ו. גם במכתב של יו"ר חב' הניהול וההחזקה של פרוייקט צמרות
מ- 23.6.03, שהופנה למנכ"ל כרמות, הודגש שההתחייבות שנתנה ראש העיר הייתה בעניין תחזוקת הגינה בשפ"פ לאחר הקמתה על ידי חב' כרמות (נספח 23 לכתב התביעה).

6. לעניין המבנה הממוקם על שטח השפ"פ – המבנה שימש תחילה כמשרד מכירות של הפרוייקט. לעניין הסעדים כנגד העירייה, שעניינן אי אכיפת חוק תכנון ובנייה – הסמכות נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים [ראו: בג"צ 8071/06 יעקובוביץ נ' היועץ המשפטי לממשלה פ"ד נז[1] 121]. לעניין סמכויות אכיפה בעניינים ספציפיים בנושא תכנון ובנייה- הסמכות נתונה לבית המשפט לעניינים מקומיים.

הוא הדין לעניין הסעד המבוקש כנגד העירייה בנושא אכיפת תוכנית הפיתוח של שטח השפ"פ על פי תוכנית המתאר [הקמת מגרשי חנייה או מתקני ספורט]. בפועל התובעים כנראה אינם מעוניינים בהקמת מגרשי חניה ומתקני ספורט אלא בהקמת גינה ציבורית.



העירייה סייעה למשתכנים ככל שיכלה, הן בהקמת גינה ציבורית על שטח השצ"פ, הן בניהול מו"מ עם חב' כרמות שלא הבשיל לכלל הסכם, והן בהסכמה לממן את עלות האחזקה של הגינה הציבורית על שטח השפ"פ אם חב' כרמות תסכים להקים את הגינה על שטח השפ"פ.


התביעה כנגד העירייה משוללת יסוד. נוגדת את תקנון המתאר של התכנית. אין זה מתפקידה של העירייה להקים גינות ציבוריות על שטחים פרטים ולממן את עלותן. העירייה לא התחייבה ולא הבטיחה לממן עלות של גינה ציבורית על שטח פרטי שבבעלות חב' כרמות. התוצאה שיש לדחות את התביעה כנגד העירייה.



ומכאן נשימה פעמינו לתביעה כנגד חב' כרמות. גם תביעה זו לא הוכחה ודינה להידחות. הטעמים לכך הם כדלקמן:


א. התביעה הוגשה מטעם 3 בעלי דירות שרכשו דירות בפרויקט.

2 מתוך 3 בעלי הדירות לא הגישו תצהירים ולא העידו במשפט. מטעם התובעים העידו 2 עדים: מר יצחק טודרס – התובע 1, והעד דניאל זקס, שהינו בעל דירה בפרויקט אולם אינו תובע בתביעה.

ב. בהסכמי המכר שהוצגו לא נכללת התחייבות של חב' כרמות לבנות גינה ציבורית על השפ"פ. גם בתשריטים שצורפו לחוזים אין אזכור לשטח השפ"פ הנמצא במגרש אחר. גם במפרטים שצורפו לחוזים אין התחייבות של חב' כרמות להקים גינה ציבורית על השפ"פ.
סעיף 14.13 למפרט עוסק בגינה של המגרש עליו בנוי הפרוייקט ולא בשטח השפ"פ.

מר שמעון קמינסקי, מנהל המכירות של חב' כרמות העיד בעמ' 67 שורות 16-21: "זה בהחלט [סעיף 14.13 למפרט – י.ג.] מתייחס לתוך הגינה שנמצאת באזור הבריכה... כל מה שכלול בשטח הבניה של הבניינים".

בתוכנית הסביבה [נספח ב(1) לתצהירי חב' כרמות] - השפ"פ מחוץ לשטח המסומן של הפרויקט בו הוקנו לתובעים זכויות.

ג. מר יצחק טודרס הודה בחקירתו הנגדית בעמ' 11 שורות 4-9 לעניין התשריט שצורף לחוזה שנחתם עימו: "ש. אני רואה שהגינה [בשפ"פ – י.ג.] לא מסומנת בתור השטח שבכלל שייך לפרויקט נכון? ת. לא מסומן... שהיא חלקה נפרדת היום אני יודע". עוד העיד מר יצחק טודרס בעמ' 11 שורות 28-30 ובעמ' 12 שורות 1-5: "ש. ואתה אומר שבחוזה הזה אני למדתי שהקבלן חייב לבנות לי גינה? ת. לא. אני למדתי את זה מזה שהסבירו לי איפה שטח הפרויקט ומה אני מקבל... ש. אתה אומר שאתה הבנת שהקבלן צריך לבנות לך גינה [בשפ"פ – י.ג.] לא הסתמכת על התשריט הזה...? ת. לא. ש. אבל כשחתמת על החוזה היה סימון? ת. כן".

ד. מר דניאל זקס העיד בחקירתו בעמ' 37 שורות 24-25 ובעמ' 38 שורות 1-7: "ש. האם המסמכים בכתב שנחתמו: חוזה, מפרט... [יש אזכור להתחייבות חב' כרמות לבנות גינה ציבורית בשפ"פ – י.ג.]? ת. בחוזה אין, בחוזה אין שום דבר כזה. אני מסכים וזה גם מקובל".

ה. עוד טענו התובעים להבטחות ומצגים שניתנו להם ע"י חב' כרמות בעל-פה עובר לחתימת החוזה.

העד דניאל זקס הצהיר בסעיפים 4-5 לתצהירו: "בתחילת הבנייה של הפרויקט בשנים 93'-94'... ניהלתי מו"מ לרכישת הדירה... בעת ניהול המו"מ הוצגה בפני מצגת בצירוף תרשימים ובהן פורט השטח המזרחי... כגן ציבורי". בפועל הוברר שהמו"מ ב- 1993 לא התגבש לכלל עסקה ורק בשנת 2000, כאשר הבניין הושלם, רכש העד דירה בפרויקט.

העד דניאל זקס אינו תובע בתביעה, והוא טען למצגים שהוצגו לו כ- 7 שנים לפני רכישת הדירה.

מר שמעון קמינסקי, מנהל המכירות של חב' כרמות העיד בעמ' 64 שורות 16-19: "אנחנו למעשה לא הסברנו כלום בקשר לגינה הזו [בשפ"פ – י.ג.] מה שהתייחסנו זה למגדלים שיוקמו כולל בריכת שחייה". עוד העיד מר שמעון קמינסקי בעמ' 66 שורה 17: "אנחנו לא התייחסנו לשטח הזה [בשפ"פ – י.ג.] בשום מקרה". כן העיד מר שמעון קמינסקי בעמ' 69 שורה 10: "אם שאלו אותי - התשובה היתה זה לא שייך לפרויקט".

ו. לעניין הפרוספקט [ראו מוצג ת/1] – אין באיור ובהדמייה כללית של סביבת הפרויקט די כדי להטיל חבות להקים גינה ציבורית על שטח פרטי פתוח של חב' כרמות. מהפרוספקט הנ"ל בלבד לא ניתן ללמוד על התחייבות של חב' קבלנית להעמיד שטחים לטובת רוכשי דירות ולבנות עליהם גינות ציבוריות בה בעת שתוכנית המתאר מגדירה את השטח כשטח פרטי ואינה מחייבת הקמת גינה בכלל וגינה ציבורית בפרט.

בחוזה של התובעים 1 ו- 2 עם חב' כרמות (נספח ב' לתצהיר חב' כרמות, עמ' 1) נרשם בראש ההסכם הפנייה לתב"ע הר/במ/8/ 1829. תב"ע זו צורפה כנספח 1 לתצהיר הגב' רחל בנגום. בסעיף 11(ה) לתקנון התב"ע נרשם במפורש: "בשטח פרטי פתוח המסומן באות B יותרו מגרשי חנייה, מתקני ספורט ושימושים נלווים להם". על פי התקנון לא חלה חובה להקים בשפ"פ גינה או גינה ציבורית. כאמור התובע 1 הינו מהנדס בניין והעד הנוסף שהעיד מטעם התובעים, שרכש דירה בפרויקט, הינו עו"ד. אם הפיתוח של השפ"פ היה חשוב לתובעים היה עליהם לבדוק את יעוד השטח בתוכנית המתאר, במיוחד לאור ההפנייה בחוזים שנחתמו לתוכנית המתאר, לאור העובדה שלא הייתה התחייבות בחוזה או במפרט או בתשריט שצורפו לחוזה להקים גינה ציבורית על השפ"פ, ובהתחשב בכך שמדובר בשטח פרטי שבבעלות חב' כרמות.

בע"א 8737/00 "שלפרד" חב' לפיתוח ובניין בע"מ נ' יוסף ז'אק פ"ד נ"ו(4)662, פסק השופט אנגלרד בעמ' 670-672:

"השאלה מתמקדת איפה... בתיאור השטח הירוק כשטח פנוי כפי שהופיע בדגם, בפרוספקט ובמודעות. האם יש בתיאור זה של השטח הירוק כשטח פנוי משום התחייבות מצד חב' שלפרד כי השטח יישאר פנוי. לדעתי, התשובה היא שלילית... אין בחוזה התחייבות כלשהי כי השטח הירוק יישאר פנוי... אם הקונים חפצו כי השטח ישאר פנוי היה עליהם להתנות זאת במפורש בחוזה המכר. התחייבות מעין זאת היא בעלת משמעות כלכלית גדולה... לשני הצדדים, ולכן יש לפרטה בהסכם במילים מפורשות... גם בהנחה כי מי מבין המוכרים הציג לקונים את השטח הירוק כשטח ציבורי פנוי, הרי לדעתי, מצג זה נשאר מחוץ לחוזה, ולא הפך לתנייה בחוזה".

ז. היה על התובעים, אם רצו להבטיח בניית גינה ציבורית על השטח הפרטי שבבעלות חב' כרמות - להתנות זאת מפורשות בהסכם המכר, כפי שנקבע בסעיף 22 לחוזה המכר לעניין התחייבות חב' כרמות להקים בריכה חצי אולימפית בתחום הפרויקט.

ח. זאת ועוד, בסעיף 25 לחוזה המכר שנחתם בין חב' כרמות לבין התובעים 1-2 [נספח ב'1 לתצהיר הנתבעים] נאמר במפורש: "הסכם זה מבטל כל מו"מ מוקדם בין הצדדים וכל התחייבות אחרת שנעשתה בין הצדדים לפני חתימת הסכם זה. מוסכם בין הצדדים כי הצהרות והודעות בעל -פה של הקונה ומנהלי, פקידי ועובדי המוכר, בכל עת, אינן מחייבות את הצדדים. את המוכר מחייבות אך ורק הודעות בכתב החתומות על ידי הנהלת המוכר".

לא ניתן ללמוד מהחוזים שלגבי שטח השפ"פ, שהיה בבעלות פרטית של חב' כרמות, היתה הסכמה שהוא יהיה חלק מפרויקט הבניה בו הוקנו לתובעים זכויות. בהסכם המכר, בתשריט, ובמפרט - אין זכר להתחייבות של חב' כרמות לבנות גינה ציבורית על השטח הפרטי שבבעלותם - השפ"פ. שטח השפ"פ מצוי מעברו של הכביש ומעבר לאזורי החניה, ולא ניתן לעניין המחלוקת לקשור אותו לאזורי המגורים המצויים מעברו השני של הכביש (ראו מוצג נ/1). "בתוכנית הסביבה" שצורפה לחוזה שנחתם בין התובעים 1-2 לבין חב' כרמות שטח השפ"פ מצוי מחוץ לשטח המסומן של הפרויקט בו הוקנו לתובעים זכויות (ראו נספח ב'1 לתצהיר הנתבעת 2).

ט. חב' כרמות מפנה גם לסעיף 23(ב) לחוזה המכר בו נקבע כי המוכר רשאי לערוך שינויים ביעוד השטחים בתחום הפרויקט, וטוענת שגם מטעם זה, אפילו לגרסת התובעים, אין הפרוספקט יכול להועיל לתובעים. עוד נדגיש שבסעיף הנ"ל נקבע שהוראה זו לא תחול על בריכת השחייה שהקבלן התחייב להקים. משמע, משרצו הצדדים – החריגו מהוראת הסעיף את הבריכה.

י. לא הוכח שהייתה התחייבות של חב' כרמות לבנות גינה ציבורית על השפ"פ, ולא הוכח שהתובעים רכשו זכויות בשפ"פ מכוח הסכם המכר. מר יצחק טודרס הודה בחקירתו בעמ' 16 שורות 16-17: "ש. רשום בהסכם המכר שאתה קנית שתירשם לטובתך זיקת הנאה על המגרש הזה? ת. לא".

יא. אין בהתכתבויות ובמו"מ שהתנהל בין חב' כרמות לבין העירייה והדיירים כדי ללמדנו שנכרת הסכם או שניתנה התחייבות שיש לאוכפה. גם עיריית הרצליה לא טענה שהמו"מ הגיע לגדר הסכם מחייב שמכוחו ניתן לאכוף על חב' כרמות להקים גינה ציבורית על השפ"פ. העירייה בסעיף 21 לכתב ההגנה טענה: "בין הנתבעות 1-2 התנהלו מגעים להקמת גינה ציבורית... משלא צלחו המגעים הנ"ל הקימה העירייה גינה ציבורית בשטח השצ"פ".

גם אם הייתה כוונה מצד חב' כרמות להקים גינה על השפ"פ- לאחר מסירת החזקה בדירות - לאור הפניות של העירייה, הרי כוונה זו לא השתכללה לגדר הסכם או התחייבות מחייבת שיש לאוכפה. לעניין זה גרסת מנכ"ל כרמות, מר רון יצחקי, בסעיף 28 לתצהירו, שהכוונה להקמת הגינה על השפ"פ הייתה כפופה לסיכום עם העירייה, וסיכום כזה לא הושג - מהימנה על בית המשפט.

במכתבה של רחל בנגום, מנהלת המחלקה לפתוח סביבתי בעירייה, מ- 29.3.04 למהנדס חב' כרמות הודגש בסעיף 7: "להבטחת ביצוע והחזקה יש לערוך חוזה עם העיריה עם קבלת הסכמתם לביצוע. יש לפעול מיידית לעריכת החוזה". חב' כרמות לא הגיעה להסכמה עם העירייה ולא נערך חוזה (ראו נספח 26 לכתב התביעה).

במכתבו של פרקליט חב' כרמות מ- 24.11.04 לב"כ התובעים הודגש: "יחד עם זאת כרוך הדבר בהגשת תוכנית לעירייה, קבלת היתר וחתימה עם העירייה על הסכם בכל הנוגע לתחזוקת הגינה" (ראו נספח 27 לתביעה). הצהרה על כוונות מצד חב' כרמות, שנים רבות לאחר מסירת החזקה בדירות, אינה הופכת הצהרה זו להסכם מחייב, באשר העירייה והחב' הכפיפו את ההסכמה לעריכת חוזה, והחוזה לא נחתם.

יב. בית המשפט התרשם שההסכם בין חב' כרמות לבין העירייה והדיירים לא נחתם לאור מחלוקת על אגרות והיטלי הפיתוח. העירייה טענה שחב' כרמות חבה לה כספים בגין היטלי הפיתוח (ראו סעיף 5 לפסק הדין בתיק עת"מ 2576/05 שניתן בעתירה מנהלית שהגישה חב' כרמות כנגד העירייה).

9. שטח השפ"פ לא פותח עד כה עפ"י תוכנית המתאר [שאינה מחייבת הקמת גינה ציבורית]. בהעדר הסכמה של חב' כרמות להקים גינה ציבורית על השפ"פ – על העירייה לפעול לאכוף את תקנון תוכנית המתאר לרבות נקיטת פעולות משפטיות לצורך הריסת מבנה לא חוקי אם הוקם.

לעניין זה הוצגה בפני בית המשפט התחייבות של מנכ"ל חב' כרמות שהופנה לעירייה עוד ב- 16.4.96 ובו נאמר: "בפרויקט צמרות קיים שטח פרטי פתוח אותו התחייבנו לפתח. העבודות בשטח זה יחלו בחודש ספטמבר 96', לאחר גמר מדרכות וכבישים, ויסתיימו עד חודש פברואר 97'".

לא הוכח בפני בית המשפט שהתובעים רכשו בעניין השפ"פ זכויות מכוח הסכמי המכר. לפיכך לא ניתן להורות על אכיפה לעניין פיתוח השטח של השפ"פ ככל שהוא מתייחס לתוכנית המתאר הקיימת, כשאנו דנים בסעדים הנתבעים על ידי התובעים.

בידי העירייה מצוי המנגנון לאכוף את חוקי התכנון והבניה, ויכול ובנסיבות מסוימות התובעים זכאים לעתור בענין כנגד העירייה לבית המשפט לעניינים מינהליים.

10. בשולי הפסק, טענת ההתיישנות נשללת לאור ההתכתבויות הרבות והמו"מ הממושך שהתנהל בין הדיירים והעירייה לבין חב' כרמות בעניין הקמת גינה ציבורית על השפ"פ.

11. התובעים לא הרימו את נטל ההוכחה המוטל עליהם. התביעה נדחית. התובעים ישלמו לנתבעת 1 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪. התובעים ישלמו לנתבעת 2 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פרשנות תב"ע

  2. תוכנית מש-1

  3. תוכנית 3700

  4. תוכנית מיתאר שכונה

  5. תכנית פרטנית

  6. חריגה מתב''ע

  7. תכנית רע-2010

  8. מתחם בן יהודה

  9. תכנית הר-2050

  10. שטח פרטי פתוח

  11. תוכנית התע''ש

  12. תכנית רע 2015

  13. רובע טז אשדוד

  14. תוכנית רע-2014

  15. תוכנית חד 2020

  16. נספח בינוי מנחה

  17. קו כחול בתוכנית

  18. סטיה מהיתר או מתכנית

  19. הגדלת אחוזי בנייה - תב"ע

  20. תוכנית ממ-1517-א

  21. תכנית לפני הפקדה

  22. הר 1202 הוד השרון

  23. התנגדויות חד 2020

  24. שטח נוף כפרי פתוח

  25. סירוב להפקיד תכנית

  26. עתירה לביטול תוכנית

  27. היתר תכנית שינויים

  28. הפקדת תכנית מפורטת

  29. תב''ע רע-3000 רעננה

  30. מתחם 1202 הוד השרון

  31. תוכנית הבינוי בניגוד לתב''ע

  32. שלב ההתנגדויות לתכנית

  33. אי סבירות קיצוני תוכנית בניה

  34. נכס גובל בתכנית פוגעת

  35. בקשה להיתר תואמת תכנית

  36. הכנת תכנית לצרכי רישום

  37. תכנית עיצוב ארכיטקטוני

  38. פגם יסודי באישור תוכנית

  39. זכויות קנייניות – תוכנית בניה

  40. ביטול תכנית בניה עירונית

  41. הצעת חוק תוכניות באמהרית

  42. שינוי תכנית מיתאר מקומית

  43. התנגדויות לתכנית תא-2971

  44. תכנית הר-2200-א חוף התכלת

  45. הפקדת תכנית בועדה המקומית

  46. הפקדת תכנית בועדה המחוזית

  47. התנגדות לתוכנית - הרחבת בית קברות

  48. טופס אישור תכנית ע''י מודד

  49. בקשה תואמת את הוראות תכנית

  50. ביטול תוכנית בניה בראש העין

  51. תכנית ביוזמת הועדה המקומית

  52. ביטול החלטה לגבי תוכנית בניין עיר

  53. תכנית לשימור מבנים בתל אביב

  54. תוכנית מבנה מיועד לתעשיה עתירת ידע

  55. תכנית תשתית לאומית תת"ל 24/א

  56. קרקע בבאר טוביה תכנית ד-313

  57. עלות תכנית עיצוב פנים לדירה

  58. התנגדויות לתכנית פת-49-1255

  59. נזקים בגין הפקדת תכנית מיתאר

  60. קביעת תנאי בתוכנית לאחר הפקדה

  61. תכנית הצ 1 1 374 א אבן יהודה

  62. טופס אישור תכנית חידוש גבולות

  63. התנגדות לבקשה להיתר תואמת תב"ע

  64. ערעור על אישור של תוכנית מיתאר מקומית

  65. אזור נופש מטרופוליני נס ציונה

  66. התנגדויות לתכנית לתכנית מח-115

  67. פיצויים עקב תכנית תשתית לאומית

  68. חוף הקשתות אשדוד - תוכנית בנייה

  69. אזור נופש מטרופוליני ראשון לציון

  70. מבנה מדורג הבנוי בטופוגרפיה משתפלת

  71. הפסקת הליך אישור שינוי תכנית ייעוד

  72. לא הוגשה תכנית אחידה עם המבנה הסמוך

  73. הפסקת קידום תכנית על ידי ועדה מקומית

  74. תכנית הרחבת דרך בתוואי מאושר לכדי כיכר

  75. נטען כי הבקשה סוטה מהבינוי הקבוע בתב"ע

  76. תיקון תכנית לצרכי רישום - צו מבית משפט

  77. תכנית ד-631 באר טוביה פארק חולות אשדוד

  78. מהי רמת הפרוט הנדרשת בהגשת תוכנית בניה ?

  79. ערר לא לאשר תיקון לתכנית הבינוי מכוח תכנית

  80. תיקון תכנית רישום שיכונים ציבוריים (תרש"צ)

  81. חסרה תכנית הנדסית למניעת פגיעה בבתים שכנים

  82. פתרון לנושא התנועה ברחוב במסגרת תכנית בניה

  83. פגיעה בעצי ברוש עתיקים עקב אישור תכנית בניה

  84. קונטור החפירה אינו זהה לקונטור בנספח הבינוי

  85. בקשה להיתר תואמת תכנית או אינה תואמת תכנית ?

  86. התנגדות לתכנית בניה בגלל חסימה מוחלטת של הנוף

  87. תביעה נגד איש מקצוע בגין בניה שלא על פי תכנית

  88. תכנית אשר חילקה את שטחי "המשבצת" לייעודים שונים

  89. ביטול הוראה בתכנית בניה עקב הפניה לתקנות שבוטלו ?

  90. התכנית החדשה קובעת תוואי כביש בסמוך לדירות העוררים

  91. ניצול של יחידות הדיור מעבר ל-80% מסך היחידות בתוכנית

  92. תכנית "חדשה" שלא ניתן להוסיף עליה שטחים, ולו שטחי שירות

  93. ערר לא לאשר הפקדת תכנית להגדיל צפיפות בשכונה בכפוף לתנאים

  94. שימור עץ אלון התבור במרכז האזור המיועד לשמש כדרך לפי תוכנית

  95. בקשה שכוללת חריגה מהוראות התכניות התקפות ובקשה זו לא פורסמה

  96. כשיש שתי פרשנויות לתכנית יש לבחור את זו שמיטיבה עם זכות הקניין

  97. טענה כי קביעת תנאי של קבלת אישור המינהל מקורה בטעות בהתאם לתכנית

  98. נטען כי הפרוגרמה שהוכנה בדיעבד הוכנה ללא בדיקה עצמאית של צרכי הישוב

  99. אי נטרול השפעת הציפיות הקונקרטיות לעליית השווי עקב אישור תכנית חדשה

  100. הועדה המקומית אינה יכולה לאשר חריגה מקווי הבנייה בתכניות בדרך של אישור הקלה

  101. התנגדות תכנית המגדירה את ייעוד המקרקעין כאזור מגורים ב' - בניה המותרת בשתי קומות

  102. תכנית שינוי קווי בניין והגדלת מספר יחידות הדיור ומטרתה להקים בניין מגורים במקרקעין

  103. נטען כי הוועדה המקומית הייתה מנועה מלדון בתכנית לאור ניגוד עניינים הנובע מההסכם שנחתם

  104. טענה כי אישור הבקשה מהווה סטייה ניכרת מתכנית שכן מדובר בחריג בסביבה המורכבת בעיקרה מבתים נמוכים

  105. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון