תקנה 13 לתקנות ההסדרים למשק המדינה [הנחה מארנונה], התשנ"ב-1993 קובעת כי מועצה רשאית לקבוע הנחה בשיעור כמפורט להלן, למחזיק של "נכס ריק" שאין משתמשים בו במשך תקופה מצטברת. להוכחת היותו של הנכס נכס ריק שאין משתמשים בו, כאמור בתקנה 12 ובתקנת משנה (א), ימציא המחזיק בבנין ראיות על פי הוראות המועצה. תקנה 1 לתקנות האמורות מפנה לעניין הגדרת "מחזיק" ו"בעל" לסעיפים 1 ו- 269 לפקודת העיריות, שם נקבע כי: הגדרת "'בעל" - לרבות אדם המקבל או זכאי לקבל הכנסה מנכס, או שהיה מקבלה אילו היה הנכס נותן הכנסה, בין בזכותו או כבא-כוח או כנאמן, בין שהוא הבעל הרשום של הנכס ובין שאינו הבעל הרשום וכולל שוכר או שוכר משנה ששכר נכס בתקופה של למעלה מ- 3 שנים. הגדרת "מחזיק" - אדם המחזיק למעשה בנכס כבעל או שוכר או בכל אופן אחר למעט אדם הגר בבית מלון או בפנסיון". כאמור בסע' 8(א) לחוק ההסדרים, נקודת הפתיחה הינה כי הארנונה משולמת על ידי "המחזיק" בנכס, כאשר "המחזיק" יכול שיהא "מחזיק" ויכול שיהא "בעל" - לפי העניין. בית המשפט פסק כי לשון תקנה 13 האמורה המקנה את ההנחה ל"נכס ריק" הינה ברורה וחד-משמעית. היא נוקטת ומשתמשת במילים "מחזיק" ו"בעלות" ועושה שימוש בהם בהקשרים שונים באותה פסקה ממש. התקנה קובעת מפורשות כי ניתן לקבוע הנחה ל"מחזיק" פשוטו כמשמעו. יכול שיהא מחזיק בגדר "שוכר", יכול שיהא מחזיק בגדר "בעלים". לשון התקנה אינו מאפשר קיומן של שתי פרשנויות, כי אם בלשון ברורה וחד-משמעית, מקנה את ההנחה ל"מחזיק". העובדה כי מתקין התקנות עושה שימוש הן במונח בעלות והן במונח מחזיק בהקשרים השונים מעידה כי הוא היה ער למשמעויות השונות, ומכאן אתה למד כי אם היה רוצה להקנות את ההנחה לבעלים בלבד היה מציין זאת באופן מפורש. העובדה כי המחוקק עשה שימוש במילה "מחזיק" כאשר הוא מתאר את הזכאי לבקש הנחה, מעידה כי התכוון להעניק את ההנחה ל"מחזיק" שיכול שיהא גם הבעלים, אולם גם השוכר. לא נראה כי יש לרשות המקומית, קרי: למשיבה, שיקול דעת בעניין זה וככל שהיא נדרשת לכך עליה להקנות את ההנחה האמורה, והיא תעשה כן פעם אחת בלבד במשך תקופת בעלותו של אותם הבעלים. התקנה האמורה עברה אף מספר גלגולים ושינויים והוכנסו בה תיקונים שונים (תיקון תשנ"ג, תשנ"ד,תשס"ד) כאשר לא שונה השימוש במונח "מחזיק", ובכך גם כן יש כדי לחזק את עמדת ועדת הערר, שכאשר מתקין התקנות התכוון ורצה, יכול היה לעשות כן. כוונת המחוקק כעולה מן הסעיפים האמורים לא היתה ליתן הנחה לבעלים דווקא אלא ל"מחזיק". ויכול ש"המחזיק" או "בעל", כפי שהוא מוגדר בסעיף 1 לתקנות האמורות, יהיה בעל רשום, בעל שאינו רשום, לרבות שוכר או שוכר משנה לתקופה של למעלה משלוש שנים. המחוקק ביקש להדגיש בנוקטו בביטוי 'מחזיק' אינו מתכוון דווקא למי שמוקנות לו הזכויות המשפטיות המקיפות ביותר לגבי הנכס, אלא למישהו שהוא, יחסית, כמובן בעל הזיקה הקרובה ביותר אל הנכס. זיקתו של בעל הנכס, לצורך עניין זה, יכול להידחק למקום שני אם יש שוכר או בעל רשות או מחזיק באופן אחר, אולם שרירה קיימת וראשונית, כאשר אין גורם חוצץ והבעל נשאר במקום מול הרשות. ארנונה (סיווג)