שבר בשוק בתאונת דרכים

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא שבר בשוק בתאונת דרכים: לפניי תביעה לתשלום פיצויים בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים התשל"ה- 1975. 1. התובע יליד 1980, מוקדן בחברת ויזה כ.א.ל, נפגע בתאונת דרכים שארעה ביום 26.10.06 בעת שנהג בקטנוע מ.ר. 5415550 (להלן: "הקטנוע"). התאונה התרחשה כתוצאה מכך שרכב צד ג' פגע בקטנוע ודחק אותו לשולי הכביש (להלן: "התאונה"). כתוצאה מהתאונה טוען התובע לנזקי גוף. 2. הנתבעת מודה בחבותה על פי דין ועיקר המחלוקת בתיק זה היא בשאלת גובה הנכויות (רפואית ותפקודית) ושיעור הנזק הנובע מהן. הנכות הרפואית: נכות אורתופדית: 3. ממקום התאונה פונה התובע באמבולנס לבית החולים "שיבא" שם אובחנה פגיעה בצוואר בצלעות וברגל ימין. התובע הועבר למרכז רפואי תל אביב, שם אובחנו שבר סגור של עצמות שוק ימין ופצע בצוואר. עקב כך נותח ועבר שחזור סגור וקיבוע של עצם הטיביה באמצעות מסמר תוך לישדי. הפצע בצוואר עבר הטרייה ותפירה. המהלך הניתוחי היה תקין. אובחנו גם שבר בקונדיל הטיביאלי ללא תזוזה ורפיון מדיאלי קל של הברך הימנית. התובע שוחרר לביתו ביום 30.10.06 והיה במעקב במרפאה האורתופדית. התובע טופל גם בטיפולי פיזיותרפיה. 4. ד"ר מריו אייכנבלט, אורתופד מנתח, מונה בהסכמת הצדדים ובדק את התובע ביום 19.6.08 וקבע בחוות דעתו בפרק: "סיכום ומסקנות" כי: ..."בבדיקתי האורתופדית מצאתי שהשבר בשוק ימין התאחה בעמדה משביעת רצון תוך קיצור של 5 מ"מ ובליטה גרמית באזור האיחוי. כמו כן רגישות פטלרית קלה בברך ימין ללא דלדול שרירים. הברך והקרסול יציבים עם טווח תנועות תקין. אין ממצא פתולוגי אובייקטיבי בבדיקת הגב". 5. המומחה מצא שיש מקום לקביעת נכות בשיעור של 7% על פי סעיף 35 (1) ב חלקי ומותאם לתקנות המל"ל בגין הממצאים ברגל ימין והשפעתם על כושר הפעולה הכללי בזיקה לתאונה. המומחה הוסיף וקבע כי התובע סבל מדרגת אי כושר זמנית מלאה מיום התאונה לארבעת החודשים שלאחריה וכן מאי כושר בשיעור של 30% לחודשיים נוספים. נכות פלסטית: 6. בית המשפט נעתר לבקשת התובע ומינה את ד"ר ביבי כרמל, מומחה לכירורגיה פלסטית, אשר בדק את התובע ביום 3.1.11 וקבע בחוות דעתו כי בנוסף לשברים בעצמות השוק הימנית, אובחן התובע כסובל מחתך שטחי בצוואר ימין שלא עבר את שריר הפלטיזמה, באורך של 5 ס"מ על 3 ס"מ. בוצעו הטרייה ותפירה של החתך בצוואר ימין. המומחה בדק את התובע וקבע כי נותרה צלקת במנח רחבי במעלה צוואר ימין באורך של 6 ס"מ וברוחב של 1.5 ס"מ בצבע ורוד. הצלקת אינה רגישה ולא קיימת בעיית תחושה או תנועה. המומחה פרט כי לתובע שתי צלקות נוספות באזור הצוואר מימין אשר אינן בזיקה לתאונה. 7. המומחה סבור כי הצלקת כתוצאה מהתאונה מהווה פגם אסטטי בשיעור של 5% נכות על פי סעיף 75 (2) ב לתקנות המל"ל. הצלקת היא סופית ולא צפוי שיפור במצבה . ניתן לנסות לשפר בניתוח שעלותו 4,000 ₪ אך לא תהיה הפחתה באחוזי הנכות. המומחה סבור כי אין בצלקת משום הגבלה תפקודית. 8. התובע סבור כי היה על ד"ר כרמל לעשות שימוש בתקנה 75 (2) ג' ולא בתקנה 75 (2) ב משום שמדובר בצלקות רחבות ומכערות בצווארו ובפניו של התובע המצדיקות שיעור נכות של 20%. בנוסף, אין המדובר בצלקות אסתטיות בלבד, הצלקות מסבות לתובע בושה רבה הגורמת לו לעשות כל שבידו על מנת להסתירם , בשל היותן ארוכות ומכאיבות והוא נאלץ להימנע מחשיפה לשמש ודי בכך כדי לצמצם את קשת העבודות בהן הוא יוכל לעסוק. 9. מנגד, טוענת הנתבעת כי התובע לא ערער על חוות דעתו של ד"ר כרמל, לא בשליחת שאלות הבהרה למומחה ולא בעתירה לפסילתו וכל טענותיו מבוססות על תמונות שצולמו סמוך לאחר התאונה בבית החולים כשבע שנים לפני הגשת הסיכומים. בנוסף, מדובר בצלקת קטנה באורך 1.5 ס"מ ולא בצלקת רחבה ומכערת. 10. אני סבור כי יש לקבוע את שיעור הנכות האסטטית בגין הצלקת על פי מלוא תקנת 75 (ב) 2 לתקנות המל"ל , כלומר בשיעור 10% ולא 5% כדעת המומחה ואף לא 20% כדעת התובע מהטעמים הבאים: רוחבה ואורכה של הצלקת, ככל העולה מהתמונות ומחוות דעת המומחה עונים על הגדרת "צלקת צוואר מכערת". המומחה סבר כי יש אפשרות אף לתקן את הפגם האסתטי בניתוח. משכך איני סבור כי היה מקום להפחית באחוזי הנכות כמצוות התקנה כפי שעשה בפועל המומחה. אני סבור כי הצלקת אינה תפקודית, ככל העולה מתצהירו ועדותו של התובע באשר למגוון העבודות בהן עסק עובר ולאחר התאונה. כמו כן גם המומחה ציין כי אין כל השפעה תפקודית של הצלקת. 11. משכך, נכותו הרפואית הכוללת של התובע הנה: 7% על פי סעיף 35 (1) ב חלקי ומותאם לתקנות המל"ל בגין הממצאים ברגל ימין והשפעתם על כושר הפעולה הכללי בזיקה לתאונה. וכן, 10% על פי סעיף 75 (2) ב מלא בגין צלקת מכערת בצוואר בזיקה לתאונה. סך הכול נכותו הרפואית המשוקללת של התובע: 16.3%. נכות תפקודית: 12. התובע טוען כי נכותו הרפואית גדולה מנכותו התפקודית. אביו של התובע העיד על הצורך בהענקת עזרה לבנו בחודשים הראשונים לאחר התאונה. התובע סבור כי גם המומחה הרפואי קבע כי 7% הנכות הנם תפקודיים ומשפיעים על כושר הפעולה. התובע ציין בסיכומיו כי עובר לתאונה עבד בעבודה פיסית אשר דרשה ממנו עמידה והליכה ממושכת, כיפוף ורכינה, ירידה ועלייה במדרגות , נשיאת משאות ומתן שירות פוטנציאלי ללקוחות. כיום התובע מתקשה בביצוע כל פעולה פיסית ובמתן שירות פרונטאלי ללקוחות. התובע נאלץ להתפטר מעבודתו ולבצע עבודות מתונות ההולמות את כושרו הפיסי. החל לעבוד בעבודות שעיקרן הוא משרדי אשר להן השפעה ישירה על הכנסתו של התובע. על כן מבקש התובע לקבוע את נכותו התפקודית בשיעור של 12%. 13. אני סבור כי נכותו התפקודית גבוהה במעט מנכותו הרפואית בתחום האורתופדית. עוד אני סבור כי נכותו האסתטית אינה תפקודית. אני קובע כי התובע סובל מנכות תפקודית בשיעור של 10% בגין הממצאים ברגל ימין המשפיעים במידת מה על תפקודו של התובע. התובע נחקר בבית המשפט ותאר את המסגרת התעסוקתית שלו עובר לתאונה ולאחריה בפירוט רב. התובע העיד כי לאחר התאונה התחתן והוא עתיד להיות אב. באשר למסגרת התעסוקתית מאוגוסט 2006 ועד יום התאונה באוקטובר 2006 עבד כמנהל משמרת ברשת קפה, 6 משמרות בשבוע, 8 שעות ביום בעבור 30 ₪ לשעה. כמו כן למד במכללת רמת גן פעמיים בשבוע. לאחר התאונה שב לעבוד כברמן ומנהל משמרת, שלושה חודשים לאחר התאונה. שב לאותה מסגרת תעסוקתית, בה נשאר לעבוד 7 ל-9 חודשים נוספים. במקביל התחיל ללמוד לוגיסטיקה במכללת ספיר בנובמבר 2008. אז גם עבד בחברה אחרת - בחברת ויזה כאל, שם עבד כשנתיים. הגיע ללימודים במכללת ספיר שבשדרות מגבעתיים ברכב, למד יומיים בשבוע. כיום עובד כמתאם יבוא ויצוא בשדה התעופה נתב"ג בחברת סוויס ספורט. התחיל לעבוד שם באוגוסט 2010, משתכר 27 ₪ לשעה. במסגרת תפקידו כנציג תחנת מטען, אחראי להוציא רשימה של שטרי מטען שאמורים להגיע לטיסה, בודק עם לקוחות אם נדרש תיאום אחסנה מיוחד, מוודא שכל המטענים יורדים מהמטוס ומטפל בניירת. מדובר בעבודה פקידותית ופיסית בשטח מאד גדול. מדובר בעבודה במשמרות, כל משמרת 8-10 שעות לעיתים עובד במשמרת בוקר ולעתים במשמרת לילה, עובד בממוצע חמש משמרות בשבוע. מתגורר בגבעתיים ועל כן מגיע לעבודה באמצעות קטנוע. 14. התרשמתי כי התובע מתמיד בעבודתו, השתקם לאחר התאונה, לאחר תקופת השיקום וההחלמה, התובע שב למתכונת עבודתו בה עבד חודשים ארוכים עד להתפטרותו. המומחה אף הוא סבור כי התובע יכול ויוכל בעתיד לתפקד באופן תקין והפרעות צפויות יכולות להתבטא באופן קל בריצות. 15. ראשי הנזק: 16. הפסד שכר לעבר: התובע טוען להפסד שכר של ארבעה חודשים בסמוך ולאחר התאונה. תקופה אשר לה תימוכין בתיעוד הרפואי ובחוות דעת המומחה . בתום תקופה זו נאלץ לשוב לעבודתו אך בשל היעדרויות וחוסר מסוגלות התפטר ממקום זה. קודם לתאונה עבד כמנהל משמרת והשתכר שכר ממוצע של 4,990 ₪ נטו נכון למועד התאונה. לאחר התאונה חלה ירידה משמעותית בשכרו הממוצע בסך של כ- 1,580 ₪ בממוצע לחודש. שכרו הממוצע של התובע בשנים 2010-2011 נמוך בסך של 1,392 ₪ בממוצע נטו, ובשל ירידה בשכר זו , מבקש התובע להעריך את הפסדיו בפועל של התובע במכפלת חודשי העבודה. 17. קשה לחלץ את בסיס השכר של התובע, התלושים עובר לתאונה אשר הוגשו חלקיים ובלתי קריאים. ממה שניתן לקרוא -אני קובע כי בסיס שכרו של התובע לא היה גבוה מסך ממוצע של 5,000 שח נטו לאחר שערוך. על כן, אובדן השכר לארבעת החודשים שלאחר התאונה יהיו: 5,000 ₪ X 4 חודשי אי כושר מלאים = 20,000 ₪. לאחר מכן בעבור חודשיים בהם המומחה קבע נכות זמנית בת 30%, יש לקבוע פיצוי בסך של: 5,000 ₪ X 30% X 2 חודשים= 3,000 ₪. מתום תקופה זו, ועד ליום זה אני קובע פיצוי בשיעור הנכות התפקודית 10%: 5,000 ₪ X 10% X 78 חודשים= 39,000 ₪. 18. סך הכול אובדן הכנסה לעבר: 62,000 ₪. 19. אובדן שכר לעתיד וזכויות סוציאליות: 20. 5,000 ₪ X 10% X 253.3984 (מקדם ל-33 שנים + 7 חודשים עד הגיעו לגיל 67)= 126,699 ₪ בנוסף אובדן זכויות סוציאליות בשיעור של 12,000 ₪. סך הכול לפרק זה" 138,699 ₪. 21. כאב וסבל: 22. על פי חישוב המשערכת בהתאם לגילו של התובע, תאריך התאונה, אחוזי הנכות הרפואית ומספר ימי האשפוז זכאי התובע בגין פרק זה בסך של 35,417 ₪ (וזאת לאחר שהגדיל בית המשפט את נכותו הרפואית מעבר לקביעת המומחה בתחום הפלסטיקה). 23. הוצאות רפואיות ונסיעות: 24. בנסיבות המקרה, בכפוף להמלצות המומחים הרפואיים ולקבלות החלקיות שנשתמרו בידי התובע אני סבור כי בגין פרק זה יש לפצות התובע בסך של 20,000 ₪. 25. הוצאות בגין עזרת צד ג': 26. אני סבור כי יש מקום לפצות התובע בעבור ששת החודשים לאחר התאונה בלבד בסך של 9,000 ש"ח. סוף דבר: 27. סכום התביעה: 265,116 ₪. הנתבעת תישא בתשלום סכום התביעה לתובע, כמו כן בהוצאות משפט ובשכר המומחים הרפואיים. כמו כן תשלם שכר טרחת עו"ד התובע בשיעור הנקוב בחוק 13% מסכום התביעה. הסכומים אשר שולמו בפועל על ידי התובע בעבור שכר עדים ושכר מומחים ואגרות, יישאו הפרשי ריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל על ידי הנתבעת. שאר הסכומים יישאו הפרשי ריבית והצמדה מיום מתן פס"ד ועד ליום התשלום בפועל. 28. זכות ערעור תוך 45 ימים לבית המשפט המחוזי. המזכירות תדאג לשלוח העתקים לצדדים. תאונת דרכיםשבר