סעיף 84 א' (ב) לחוק הביטוח הלאומי קובע מהם התנאים על מנת שרעש קבוע באוזניים יוכר כפגיעה בעבודה. רעש שאינו "תמידי" לא יכול להיות מוכר כפגיעה בעבודה, אף אם מתקיימים כל יתר תנאי הסעיף. קראו דוגמא מהפסיקה בנושא רעש קבוע באוזניים: 1. ביום 28.3.2011 הגיש התובע תביעה לבית הדין כנגד החלטת הנתבע מיום 13.9.2010, לפיה נדחתה תביעתו לדמי פגיעה בגין ירידה בשמיעה וטנטון באוזניים. התובע טען כי מתקיימות בעניינו הדרישות שבסעיף 84א' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי") כדי להכיר בליקויי השמיעה שמהם הוא סובל (ירידה בשמיעה וטנטון) כפגיעה בעבודה. 2. במהלך הדיון בתיק הודיע ב"כ הנתבע כי אושרה תביעת התובע בגין הירידה בשמיעה, ונותרה מחלוקת בין הצדדים באשר להתקיימות התנאים להכרה בטינטון כפגיעה בעבודה. לכן, צומצמה המחלוקת בין הצדדים באשר לשאלות: א. האם סובל התובע בטנטון תמידי באוזניים? ב. האם מתקיימת הדרישה של סעיף 84א' (ב) (3) לחוק הביטוח הלאומי - פניות חוזרת ונשנות לטיפול רפואי עקב הטנטון? בהחלטה מיום 27.1.2013 מונה ד"ר משה גולדשר כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, על מנת שיחווה את דעתו בשאלה של קיום רעש תמידי באוזני התובע. 3. ביום, 3.3.2013 הגיש ד"ר גולדשר את חוות דעתו, בה קבע כי התובע אכן סובל מרעש תמידי באוזניו: טנטון תמידי, וכן כי הירידה בשמיעה אצלו בתדירויות 3000-4000 מחזורים בשנייה היא בערכים ממוצעים של 60 דציבלים בכל אחת מהאוזניים. 4. כבוד המומחה התבקשה להשיב לשאלות הבהרה מטעם הנתבע, בהן הופנה לבדיקת השמיעה מטעם "מכון גל" מיום 11.3.10 ול"מבחן מאפייני טינטון". 5. תשובתו של ד"ר גולדשר לשאלות הבהרה הייתה כדלקמן: "אני מתנצל. אותה בדיקת השמיעה מתאריך 11.3.10 ממכון "גל" עמדה בפניי בזמן מתן חוות דעתי הקודמת אך לא ראיתי את הבדיקה שמעבר לדף של "מאפייני הטנטון". מבחן "מאפייני הטנטון" התובע אמנם מסר אז על "צפצופים לא קבועים באוזניים". לפיכך יש לומר שהתובע סבל בשנת 2010 מטנטון לא תמידי". 6. לאחר קבלת חוות הדעת ותשובת המומחה לשאלות הבהרה, ביקש ב"כ התובע להגיש תצהיר של התובע וכן, לחקור את המומחה מטעם בית הדין. בקשות אלה לא התקבלו וב"כ הצדדים התבקשו להגיש סיכומים. ב"כ הנתבע הסתמכה על תשובת המומחה וביקשה לדחות את תביעת התובע. ב"כ התובע הגיש סיכומים, בהם התייחס לפניות חוזרות ונשנות של התובע לטיפול רפואי עקב טנטון החל משנת 2001, וכן הפנה לעמוד הראשון שבבדיקה מטעם מכון גל שבו נרשם "אנמנזה לא ברורה מפי הנבדק". כמו-כן, הפנה ב"כ התובע לרישום של ד"ר צ. חפר, מומחית אף אוזן גרון, אשר אישרה ביום 16.12.12 כי התובע התלונן מזה שנים רבות על צפצופים מטרידים ותמידיים באוזניים. 7. דיון ומסקנות סעיף 84 א' (ב) לחוק הביטוח הלאומי קובע מהם התנאים על מנת ש"רעש תמידי באוזניים" יוכר כפגיעה בעבודה. רעש שאינו "תמידי" לא יכול להיות מוכר כפגיעה בעבודה, אף אם מתקיימים כל יתר תנאי הסעיף. בשונה מדרישות אחרות שנקבעו בהוראת החוק, הקביעה אם הטנטון הוא "תמידי" אם לאו, היא קביעה רפואית מובהקת. בעניינים שברפואה נעזר בית הדין במומחה יועץ רפואי מטעמו. כך, בענייננו מונה ד"ר גולדשר כמומחה יועץ. ד"ר גולדשר קבע, תוך הסתמכות על בדיקת שמיעה מטעם מכון "גל" שבה בדיקה של מאפייני טנטון, כי אין מדובר בטנטון תמידי. באותה בדיקה נרשם "צפצופים BIP לא קבועים. היו לאחרונה לפני שבוע". אכן, כפי שטוען ב"כ התובע, בעמוד הראשון של הבדיקה (אודיוגרם) נרשם: "אנמנזה לא ברורה מפי הנבדק. מוסר כי מטופל בקופ"ח לא הביא תיעוד". ד"ר גולדשר הסתמך על האמור באותה בדיקה ומשתמע מדבריו כי הוא רואה בה בדיקה אמינה (אף יותר מבדיקות אחרות שהוגשו לעניין רעש באוזניים). בחינת אמינות הבדיקה נעשית על פי שיקול דעת רפואי, לגביו בית הדין לא נוטה להתערב, אלא במקרים של חוסר סבירות. עולה מהבדיקה הנדונה כי התובע תיאר כי בעת ביצוע הבדיקה הוא לא שומע צפצופים, שהיו "לאחרונה לפני שבוע" ומכאן הוסק כי לא מדובר בטנטון תמידי. תיאור על ידי הבודק של האנמנזה כ"לא ברורה" בא להביע חוסר אמינות כלפי תלונות הנבדק, אך אין באמירה זו כדי לסתור את הקביעה אשר עולה מבדיקת מאפייני הטנטון. הבדיקות הרלוונטיות לקביעה הן אלה שקדמו את הגשת התביעה לנתבע. החלטת הדחייה היא מיום 13.9.10 ולכן כל בדיקה או אישור רפואי מאוחר לאותה החלטה אינו רלוונטי להכרעה (ייתכן שיכול להצדיק הגשת בקשה חדשה, אם מתקיימים יתר תנאי הזכאות). הבדיקה ממכן גל נעשתה במועד רלוונטי והיא מבססת את קביעת המומחה, לפיה אין למערער טנטון תמידי בשתי האוזניים. לא קיימות בענייננו הנסיבות החריגות המצדיקות לסטות מחוות דעתו של המומחה שמונה מטעם בית הדין ולכן, דין התביעה להכרת הטנטון כפגיעה בעבודה להידחות. 8. לאור האמור לעיל, אנו דוחים את תביעת התובע כנגד החלטת הנתבע שלא להכיר בטנטון כפגיעה בעבודה. בהתחשב כי מדובר בתביעה בתחום של ביטחון סוציאלי, אין צו להוצאות. 9. כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק הדין. אוזנייםשמיעהמטרד רעש