רישום הבעלות ברכב הינו דקלרטיבי, הצהרתי, בלבד ואין בו כדי ליצור בעלות. ראה למשל רע"א 5379/95 "סהר" חברה לביטוח בע"מ נ. בנק דיסקונט לישראל בע"מ ואח' פד"י נ"א (4) 464- " ... בית-משפט זה התייחס לא אחת לשאלת מעמדו של רישום כלי רכב במשרד הרישוי. בע"א 782/86 חברת אוטובוסים מטאר אל-קודס נ' מנהל מס ערך מוסף [1], בעמ' 570 נסקרה הפסיקה שקבעה כי הרישום הוא בעל ערך "דקלרטיבי" גרידא, ובראשה פסק-הדין בע"א 492/64 לוי נ' וייס ואח' [2]. שם נקבע כי הרישום במשרד הרישוי אינו יוצר בעלות והשינוי ברישום אינו משנה בעלות ... " קראו דוגמא מהפסיקה בנושא רישום כלי רכב במרשם משרד הרישוי: 1. תביעה זו עניינה נזקי רכוש שנגרמו למכונית בה נהגה הגב' X בתאונת דרכים שאירעה ביום (להלן: "התאונה"). 2. על פי העובדות המפורטות בכתב התביעה התאונה ארעה שעה בה ברכב מסוג סובארו מ.ר. 4074608, נהגה הגב' X (להלן: "רכב התובע"). הנתבע מס' 1 נהג ברכב מספר רישוי 7238904 (להלן: "רכב הנתבע"). הנתבעת מס' 2 מבטחת רכב הנתבע , בבטוח צד ג', בעת התרחשות התאונה. 3. בטרם אדון בשאלות נסיבות התרחשותה של התאונה קיימת בפני בעיה המתעוררת ביחס לזהותו של התובע. 4. סעיף 2 לכתב התביעה מפרט את מעמדו של התובע המאפשר לו הלגיש תביעתו זו. הסעיף במלואו הינו כדלהלן- " התובע הינו תושב טמרה, בזמן הרלוונטי לתביעה זו היה הבעלים, המשתמש והמחזיק של רכב סובארו מ.ר. 4074608 (להלן: רכב הסובארו)." 5. במהלך שמיעת הראיות בתיק התברר כי הצהרה זו בכתב התביעה אינה נכונה. 6. קיימת הייתה הסכמה דיונית בין הצדדים על פיה משוחררים הצדדים מחובת הגשת תצהירי עדות ראישת, יעידו הנהגים וכל עד נוסף שיבקש צד להביא. 7. מטעם התובע העידו שנים. הנהגת הגב' מנאל חג'אזי ובעלה. יצויין כי בתחילת הדיון נוצר הרשום, אשר ספק אם היה מכוון, כי בעלה של הנהגת הינו התובע. יעיד על כך רישום הנוכחים בפתח הפרוטוקול המציין כי התובע נוכח, הגם שבסופו של הדיון התברר אחרת. 8. התובעת העידה ולאחריה העיד בעלה. הטעות נמשכה ונרשם כי שמו הוא ראיד כשם התובע. 9. בתום שמיעדת כל העדים וסיכומי טענות הצדדים, התברר כי התובע אינו מיש נכוח באולם, ואין הוא בעלה של הנהגת. התברר כי שמו של בעלה של התבועת הינו ראדי. מפי ב"כ התבוע נרשם- "בעל הרכב, התובע, הוא דוד של ראיד" ומפי בעלה של הנהגת נרשם- "התובע בעל הרכב הוא בן דוד שלי. הרכב רשום על שמו בנסיבות שלי." וב"כ התובע הוסיף- "בעל הרכב חתם על יפויי כוח אצלי. הוא הבעלים הרשום. אני לא יכול לתבוע בשם מישהו שאינו בעל הרכב. הבעלים של הפוליסה זה ראדי. צירפתי עותק מאישור אי הגשת התביעה של בעלה של הנהגת." 10. נמצא כי התובע הינו מי שרשום כבעלים של הרכב אך אינו הבעלים בפועל של הרכב. הבעלים בפועל הינו בעלה של הנהגת, אשר בחר לרשום את הרכב על שמו של בן משפחתו מטעמיו הוא. 11. רישום הבעלות ברכב הינו דקלרטיבי, הצהרתי, בלבד ואין בו כדי ליצור בעלות. ראה למשל רע"א 5379/95 "סהר" חברה לביטוח בע"מ נ. בנק דיסקונט לישראל בע"מ ואח' פד"י נ"א (4) 464- " ... בית-משפט זה התייחס לא אחת לשאלת מעמדו של רישום כלי רכב במשרד הרישוי. בע"א 782/86 חברת אוטובוסים מטאר אל-קודס נ' מנהל מס ערך מוסף [1], בעמ' 570 נסקרה הפסיקה שקבעה כי הרישום הוא בעל ערך "דקלרטיבי" גרידא, ובראשה פסק-הדין בע"א 492/64 לוי נ' וייס ואח' [2]. שם נקבע כי הרישום במשרד הרישוי אינו יוצר בעלות והשינוי ברישום אינו משנה בעלות ... " 12. משמעות הדבר היא כי על פי טעיוני עדיו של התובע ובא כוחו הרי שאינו בעליו של הרכב אלא רק רשום כבעליו. אכן מסכימה אני כי הרישום יוצר חזקה, והיה על התובע האמיתי, על פי טיעוני ב"כ התובע בעלה של הנהגת, להבהיר והלוכיח כי הוא אכן הבעלים., אולם, לא ניתן מחד לומר כי התובע אינו הבעליםה אמיתי ומאידך לתבוע בשמו זכויות הנובעות מן הבעלות. וכבמקרה אשר לפנינו, לא הוכח אליו נזקי רכוש נגרמו לתובע עצמו, שהרי אינו הבעלים של הרכב. 13. במקרה בו הרכב אינו רשום על שם הבעלים האמיתי, אין נחסמת הדרך לתבוע בגין נזקי רכוש. יש לתבוע בשם הבעלים האמיתי, להבדי מן הרשום ולהציג הוכחות לבעלות זו וכן להפיס דעתו של הנתבע ובית המשפט שלא יעמוד הנתבע בעתיד בפני תביעה זהה על ידי מי שיטען בבוא היום שהוא הבעלים, בין אם זה הבעלים הרשום או אחר. 14. אכן מקשה הדבר על התובע. אולם, משמבקש התובע להקנות לו זכויות לא לו באמצעות הרישום הכוזב, בהליכים אחרים, בין אם בפני בית המשפט ובין אם בערכאות או מוסדות אחרים, לוקח הוא על עצמו סיכון זה. 15. אוסיף לעניין זה ואפנה להלכה שעניינה השתק שיפוטי, כאשר אדגיש כי לא הוכחו לפני היסודות הנדרשים לתחולתה במקרה זה, אך יש בה כדי ללמדנו על עמדת בתי המשפט ביחס לנסיון לטעון במקום אחד "אינני בעליו של רכב" ובמקום אחר "הרכב ניזוק הוא שלי ונגרם לי נזק כתוצאה מכך". ברע"א 4224/04 בית ששון בע"מ נ. שיכון עובדי והשקעות בע"מ מבהיר ומפרט כב' הנשיא גרוניס את התכלית של ההלכה (פסקה 9)- "הטענה בדבר השתק שיפוטי יכולה להתעורר במקום בו אחד מבעלי הדין מעלה טענות עובדתיות או משפטיות סותרות באותו הליך עצמו או בשני הליכים שונים...התכלית מאחורי ההשתק השיפוטי היא למנוע פגיעה בטוהר ההליך השיפוטי ובאמון הציבור במערכת המשפט וכן להניא מפני ניצולם לרעה של בתי המשפט...טענה בדבר השתק שיפוטי יכולה לעלות בלא קשר לנושא המשפטי המהותי העומד על הפרק." דומני כי יש לשים לב להלכה זו גם כאשר מבקש אדם, מה שלא הוכח לפנינו, לרשום נכסיו על שמם של אחרים על מנת למנוע עיקולם על ידי נושים ובד בבד תובע נזקיו בגין פגיעה באותם נכסים. 16. לפיכך, דיןה תביעה שלפני להדחות מאחר שהוכח באמצעות עדי התבוע עצמו, כי לתובע המנהל תביעה זו לא נגרם כל נזק רכוש, שכן הרכוש אשר נפגע בתאונה, המכונית כלל אינה שלו. 17. מצואת אני לנכון להעיר כי דין התביעה להדחות גם אם הייתה מנוהל על ידי התובע הנכון, הבעלים האמיתי של הרכב. אפרט בתמצית. 18. נהגת מכונית התובע טוענת כי נסעה מאחורי מכוניתו של הנתבע כאשר הנתבע החל לפתע ליסוע לאחור ופגע במכוניתה. הנתבע טוען כי כאשר הגיעה ל"במפרים" בכביש האט את נסיעתו ורכב התובע פגע בו מאחור. 19. קיימת בפני גרסה מול גרסה. לא ניתן ללמוד ממצאי הפגיעה עצמה איזה מן התיאורים הינו הנכון. מטעם התובעת העיד כאמור גם בעלה. בעלה לא נכח בתאונה אך התובע או מי אשר מנהל תביעה זו בחר להעידו. מטעם הנתבעים העיד נוסע ברכב בכן "דודם" של הנהג והנוסע אשר הגיע למקום התאונה סייע להם. בעלה של התובעת לא הגיע למקום התאונה אלא היהעמה בקשר טלפוני. מי אשר הגיע למקום התאונה הוא אביו, חמה של הנהגת. החם לא הגיע לעדות ולא זומן בעלה של התבועת הבהיר כי בחר שלא לזמנו כי הוא לא נכח בעת התרחשותה של התאונה. אולם, אין בכך כדי לספק הסבר מניח את הדעת, שכן הוא נכח מיד לאחר התרחשותה של התאונה והא אשר דיבר ישירות עם הצדדים. 20. לאחר שמעתי את כל העדים, נחה דעתי כי מאזן ההסתברויות אינו נוטה לאף צד. לפיכך, כאר נטל הוכחת הביעה מונח על כתפי התביעה, דין התביעה להדחות. 21. מאחר ובהכרעה לגופו של דבר נדחתה התביעה על בסיס שאלת הנטלים, אזי איני מוצאת לנכון עלושת צו להוצאות. רכבמשפט תעבורהמשרד הרישוי / משרד התחבורה