קראו דוגמא מהפסיקה בנושא קצבת ילדים על ילד עם אזרחות אמריקאית: 1. עניינה של התובענה הוא בשאלה אם התובעת זכאית לקצבת ילדים בגין בתה, לתקופה שמיום 21.7.03 ועד יום 31.10.09. התביעה בגין תקופה זו נדחתה על ידי הנתבע, על יסוד הוראת סעיף 296(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן - החוק). 2. להלן העובדות המוסכמות על הצדדים: א. התובעת היגרה לארצות הברית בשנת 1994, שם נולדה בתה (בשנת 1996). בעקבות עזיבתה לארצות הברית, הנתבע הכיר בתובעת כ"לא תושבת" לתקופה שמיום 7.12.1994. ב. לימים, התובעת ובעלה התגרשו ובעקבות זאת, התובעת ובתה חזרו לישראל. ג. התובעת שבה מארצות הברית עם בתה, ביום 21.7.2003. ד. ביום 1.10.03 הנתבע הודיע לתובעת שהוא מכיר בה כתושבת ישראל מיום 22.7.2003. ה. ביום 22.10.2003 התובעת פנתה לדואר ונרשמה לקופת חולים מכבי, כולל בתה. בהתאם, הוסדר ביטוחה של בתה של התובעת בקופת חולים מכבי, על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד - 1994, החל מחודש ינואר 2004. ו. ביום 19.1.2004 התקבל אצל הנתבע מידע ממשרד הפנים על בתה של התובעת, על פי רישום שבוצע במשרד הפנים ביום 8.1.2004. בעקבות קבלת המידע על הבת, ביצעה מערכת הבריאות אצל הנתבע שיוך ושייכה את הבת לקופת חולים מכבי, יחד עם התובעת. ז. התובעת הגישה תביעה לקצבת ילדים ביום 10.11.2010. הנתבע אישר את תשלום הקצבה רטרואקטיבית, החל מיום 1.11.09. 3. להשלמת התמונה העובדתית נבהיר כי על פי המסמכים שהוצגו, בשאלון לקביעת תושבות (טופס בל 626, מיום 10.8.03; נ/1), התובעת ציינה שיש לה "ילדה בת 7 שנולדה בארה"ב ויש לה רק אזרחות אמריקאית ועדיין לא רשומה בתעודת הזהות שלי". במכתב נוסף, שככל הנראה (על פי סימני פקס בראש העמוד, ככל שהתאריך היה מעודכן במכשיר), נשלח לנתבע ב 20.9.03 (נ/2), התובעת כתבה את הדברים הבאים: "בהמשך לשיחתנו אני מצרפת מכתב מבית הספר של הילדה שמראה כי היא רשומה לשנת הלימודים הקרובה. אני מבקשת תושבות עבור עצמי כדי שאוכל להירשם לביטוח בריאות. במקביל רישום הילדה נמצא בתהליך במשרד הפנים." 4. לטענת התובעת, די בכך שהנתבע ידע על כך שהבת נרשמה במשרד הפנים כבר בינואר 2004, על מנת לקבל את התביעה. מדובר במערכת הבריאות של הנתבע אשר ביצעה שיוך של הבת לקופת חולים מכבי יחד עם התובעת, כלומר שהנתבע יכול לבצע אקט יזום ופוזיטיבי אף ללא הגשת תביעה וללא מילוי טופס בל 666. עוד נטען כי לא הוכח שהתובעת קיבלה הודעה או התראה שעליה לסור לסניף המטפל ולהסדיר את נושא רישום הבת. כלומר, לתובעת לא היתה ידיעה כלשהי דבר זכאותה לקצבת ילדים בעד בתה, שאם לא כן, היתה פונה לנתבע ללא דיחוי. הנתבע אף לא עשה דבר על מנת להודיע לתובעת על זכאותה לקצבת ילדים. התובעת הוסיפה וטענה תקנה 5 לתקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), תשנ"ח - 1998, מאפשרת זכאות לקצבה ללא צורך בהגשת תביעה, כשעילת הזכאות לקצבה מעוגנת במסמך רשמי. טענת הנתבע כי הזכאות לקצבת ילדים מותנית בבדיקת תנאים נוספים נטענה בעלמא, במיוחד כשמדובר בקצבת ילדים המשולמת לכל הורה מבוטח בגין ילדו שהוא תושב ישראל. ביחס לפסיקה עליה הנתבע הפנה (עניין גלעדי ועניין ברש), נטען כי באותם מקרים הנתבע הודיע למבוטחים על זכיותיהם והם אלה שהשתהו במיצוי זכויותיהם - מה שלא קרה בעניינה של התובעת. 4. לטענת הנתבע, תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), תשנ"ח -1998, קובעות כי תביעה לגמלה תוגש בטופס שהורה עליו הנתבע וכי בטופס יצוינו כל הפרטים הנדרשים ויצורפו כל המסמכים הדרושים להוכחת הזכאות. התובעת לא פנתה לנתבע ולא הגישה תביעה לקצבת ילדים. פנייה למשרד הפנים, תשלום ברשות הדואר או פניה לכל גורם אחר לא יכולה לבוא במקום הפנייה לנתבע והיא אינה יכולה להקים זכות לקצבת ילדים או כלל גמלה אחרת. הנתבע הסתמך על הנפסק בעב"ל (ארצי) 162/07 מור - המוסד לביטוח לאומי, 27.11.07 (להלן - פרשת מור) וטען כי העובדה שבידי הנתבע מצוי מידע כלשהו הנוגע לקצבה אינה מלמדת שהגשת התביעה לגמלה היא מהלך מיותר. אדרבא, כללי מנהל תקין מחייבים הגשת תביעה שתכלול את כל הפרטים ותבדק כראוי. הנתבע הצביע על כך שהרישום לקופת חולים היה באמצעות רשות הדואר ולא באמצעות טופס בל 666. התובעת לא פנתה לנתבע ולא יידעה אותו בדבר הרישום באמצעות רשות הדואר. לא מוטלת על הנתבע חובה לעשות שימוש במאגרי מידע שברשותו ולחפש תביעות עבור ציבור המבוטחים. משהתובעת לא בדקה את זכויותיה לגמלה במועד הרלוונטי, אין לה להלין אלא על עצמה. 5. מהמפורט לעיל עולה כי אין מחלוקת עובדתית ממשית בין הצדדים והמחלוקת היא בעיקרה משפטית. אין חולק כי התובעת הגישה את התביעה לקצבת ילדים רק בשנת 2010, כשבע שנים לאחר חזרתה לישראל. גם לא הוצג טופס בל 666, שכותרתו: "קביעת תושבות ובקשה לרישום לקופ"ח", אותו התובעת מילאה עבור בתה, שאז היה ניתן לראות במילוי הטופס כהודעה של התובעת על תושבותה של הבת. 6. על פי ההלכה הפסוקה, כפי שנקבעה בפרשת מור, הגשת תביעה היא תנאי לקבלת גמלאות על פי החוק. כך נפסק על ידי בית הדין הארצי והדברים יפים אף לעניינה של התובעת: "הוראות אלה שבחוק ובתקנות משקפות הסדר מובנה ומחייב לפיו תשלום של גמלה מכח החוק מותנה לא רק בהגשת תביעה לגמלה אלא גם בהחלטת הגורם המוסמך וכך (פקיד תביעות) בדבר עצם הזכאות לגמלה ושיעורה. מדובר בזכות על פי חוק שדרך מימושה קבועה בחוק או בתקנות שהותקנו מכוחו. יותר מכך, מדובר בזכות שמימושה כרוך בקבלת החלטה מהותית - מעין שיפוטית של הגורם המוסמך ופשיטא שהחלטות מסוג שכזה מתקבלות על יסוד מסמך תביעה מפורט ומסודר המוגש למוסד כנדרש (ראו גם עבל 1096/04 המוסד לביטוח לאומי -בדעאן בסעיף 7 לפסק; עב"ל 1069/04 ביתן - המוסד לביטוח לאומי בסעיף 5(ו) לפסק)." עוד נפסק בפרשת מור: "ההסדר הקבוע בחוק בדבר הצורך בהגשת תביעה לקבלת גמלת כסף לא נועד להכביד על הזכאי לגמלה אלא כדי להביא את עניינו בצורה מסודרת בפני הגורם המוסמך להחליט בתביעתו. יש לזכור כי הזכות לגמלה מותנית בתנאים כאלה ואחרים הקבועים בחוק, כגון לענייננו - גיל, רמת הכנסה, תושבות ועוד ומידע זה חייב להיות בפני הגורם המוסמך (ראו דיון לח' 95-0 המוסד לביטוח לאומי - בר פד"ע י' 247, 251). עצם העובדה כי בידי המוסד מצוי מידע כלשהו הנוגע לזכאי לקיצבה שמקורו במוסד או בגורם שלטוני אחר (למשל - מס הכנסה), אינה מלמדת שהגשת תביעה לגמלה הינה מהלך מיותר או בלתי נחוץ. אדרבה, כללי מינהל תקינים מחייבים את המוסד לשלם כספי ציבור על בסיס תביעה מסודרת לגמלה בה מוכיח המבוטח רצונו לקבל אותה והיא נבדקת כראוי ובמידת הצורך מאומתת בעזרת מידע אחר או נוסף הקיים במוסד." 7. יישום האמור בפרשת מור על עניינה של התובעת יכול להביא למסקנה כי דין התביעה להידחות, שהרי אין חולק שהתביעה לקצבת ילדים הוגשה רק בשנת 2010. אולם לדעתנו, יישום דווקני של הנפסק בפרשת מור משמעו ריקון מתוכן של תקנה 5 לתקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), תשנ"ח - 1998 (להלן - התקנות), בה נקבע: "(א) על אף האמור בתקנה 1 רשאי המוסד לשלם גמלה מסוג מסוים בהסתמך על נתונים שבמאגר מידע, אף אם לא הוגשה לו תביעה. (ב) המוסד רשאי לעשות שימוש במאגר מידע לצורך הוכחת זכות לגמלה, לצורף אימות פרטים ומסמכים המוגשים למוסד לעניין תשלום גמלה, וכן לצורך שיפוי מעביד ששילם גמלה. (ג) בתקנה זו, 'מאגר מידע' - כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א - 1981, ואשר נמצא ברשות המוסד." בית הדין הארצי התייחס להוראות התקנה הנ"ל בפרשת מור וקבע: "אכן, לפי תקנה 5 לתקנות הגשת תביעות מוסמך המוסד לשלם גמלה 'מסוג מסויים' בהסתמך על נתונים שבמאגר מידע אף אם לא הוגשה לו תביעה. אלא שהוראה זו אינה מחייבת את המוסד לעשות כן ועל כל פנים, אין היא שוללת את הוראות החוק המחייבות הגשת תביעה. כפי שנאמר בתקנה 5, הרשות לשלם גמלה בלא תביעה יכולה להתייחס לגמלה 'מסוג מסויים' ואין בידינו כל מידע אם המוסד עושה שימוש ברשות זו ואם כך באילו סוגים של גמלאות ובכל מקרה, לא הוכח שרשות זו מיושמת על תשלום של קצבת זיקנה." 8. הנתבע לא הבהיר בטיעוניו באילו מקרים הוא פועל על פי תקנה 5 לתקנות ואף מהעדויות שנשמעו נקודה זו לא הובררה. על פני הדברים, כאשר מדובר בקצבת ילדים, שעל פי החוק התנאי לקבלתה הוא היות ההורה "מבוטח" (סעיף 66 לחוק), נראה כי זהו המקרה בו ראוי שהנתבע ישקול תשלום הקצבה אף ללא הגשת תביעה. 9. בעניינה של התובעת, אנו סבורים שאין מקום לקבוע מסמרות לגבי יישום תקנה 5 בנושא קצבאות ילדים, שעה שאין חולק כי מערכת הבריאות אצל הנתבע ביצעה, על יסוד מידע שהתקבל ממשרד הפנים, שיוך כך שבתה של התובעת שויכה לקופת חולים מכבי, יחד עם התובעת. כלומר לא זו בלבד שהמידע הרלוונטי (שהוא העובדה שבתה של התובעת הוכרה כתושבת ישראל) הגיע לידי הנתבע, אלא הנתבע אף פעל באופן פוזיטיבי ושייך את הבת לקופת חולים. במקרה זה, לדעתנו, היה על הנתבע להמשיך ולפעול על פי אותו מידע וליזום תשלום קצבת ילדים לתובעת או לכל הפחות ליידע את התובעת על זכאותה לתבוע את הגמלה. נדגיש, כי בשונה מהוראת תקנה 5 לתקנות, אין מדובר במידע מתוך מאגר מידע חיצוני לנתבע, אלא במערכת שנמצאת אצל הנתבע, גם אם היא עוסקת בנושא בריאות בלבד. היינו, העובדה שבתה של התובעת היא תושבת ישראל (שאם לא כן, לא היתה זכאית לביטוח בריאות על פי חוק) היתה בידי הנתבע. הנתבע פעל על פי המידע הנ"ל ושייך את הבת לקופת חולים מכבי (בה התובעת מבוטחת), אך הוא לא עשה את הצעד הנוסף המתבקש ולא שילם לתובעת את קצבת הילדים עבור הבת ואף לא הביא את המידע לידיעתה. 10. נוכח האמור לעיל, אנו סבורים כי דין התביעה להתקבל, החל מהמועד בו המידע בדבר תושבותה של הבת היה בידי הנתבע והוא פעל על פיו לשיוכה לקופת חולים. כלומר החל מינואר 2004. 11. הצדדים נחלקו בשאלה אם התובעת התבקשה לסור לסניף המטפל ולהסדיר את מעמדה של הבת. מאחר שפקידת התביעות שטיפלה בעניינה של התובעת פרשה לגמלאות והעד מטעם הנתבע אינו האדם שטיפל בעניינה של התובעת בזמן אמת, הסבריו לפעולות שננקטו בשנים הרלוונטיות (2003 - 2004) או לדברים שנאמרו לתובעת הם בבחינת סברה (ר' למשל עדותו בנושא המכתב שנשלח לתובעת - נספח ח' לתצהיר התובעת והרישום שנוסף על גבי אותו מסמך, בעמוד 5 לפרוטוקול, משורה 14 עד עמוד 6, שורה 12 וכן בעמוד 7 שורות 5-21). נדגיש שלא הוצג מזכר או מסמך אחר שממנו ניתן ללמוד שהתובעת התבקשה לסור לסניף המטפל ולהשלים את רישום בתה כתושבת ישראל. בנסיבות אלה, לא מצאנו סיבה שלא לקבל את גרסת התובעת לפיה לא ידעה ולא יודעה על הזכאות לקצבת ילדים לפני שנת 2010. 12. סוף דבר - התביעה מתקבלת. על הנתבע לשלם לתובעת קצבת ילדים החל מינואר 2004 ועד אוקטובר 2009. מאחר שהתובעת יוצגה על פי מינוי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב - 1972, אין צו להוצאות. קטיניםמשרד הפניםקצבת ילדיםאזרחות