קראו דוגמא מהפסיקה בנושא קנסות גבוהים על העסקת עובדים זרים ללא היתר: 1. הנאשמת 1 הורשעה ביום 10.1.2013 בהעסקת העובד הזר X בלא היתר, ובניגוד להוראות סעיף 2(א) לחוק עובדים זרים , התשנ"א-1991 (להלן - חוק עובדים זרים). הנאשמים 2 ו-3 הורשעו בהכרעת דין זו בהעסקתו בניגוד להוראות סעיפים 5 ו-2(א) לחוק עובדים זרים. 2. בטיעוניה לעונש טענה המאשימה כי יש להשית על הנאשמים קנסות גבוהים משום שמדובר בעבירה חמורה הפוגעת הן בעובדים הישראליים והן בעובדים הזרים, וכי הנאשמת 1 כבר קיבלה הודעות קנס בגין העסקת עובדים זרים בלא היתר בעבר, והקנסות שולמו או שהם נמצאים בהליכי גביה. מוסיפה המאשימה כי במקרים דומים הושתו קנסות בשיעור של 60% מהקנס המרבי, ועד לקנס המרבי במלואו. 3. מנגד טוענים הנאשמים כי לא הובאה ראיה התומכת בטענה בדבר קנסות קודמים שהושתו על הנאשמת 1, ואף כי הוגשו נגדה כתבי אישום, הם הסתיימו בזיכוי או בביטול כתב האישום. זוהי הרשעה ראשונה של הנאשמים. כמו כן מדובר בעבירה שנעברה בשנת 2005, וחקירה בעניין זה החלה רק בשנת 2008. בשל העיכוב הרב בחקירה, לא עלה בידי הנאשמת 1, המעסיקה עובדים רק באמצעות קבלני משנה, למצוא את החוזה הרלבנטי לעניין, כפי שקרה במקרים האחרים שבהם הוגשו נגד הנאשמת כתבי אישום. בנוסף לכך האלמנט ההתרעתי של ההרשעה אינו קיים בענייננו, שכן הנאשמת 1 כבר אינה פעילה. יש להטיל קנס על הנאשמת 1 בלבד, ואין שום סיבה לכפל הקנסות, ובוודאי שאין להטיל במקרה זה את הקנס המקסימלי. יש להתחשב גם במצבו הבריאותי של הנאשם 3. 4. ביום 10.1.2012 התקבל תיקון 113 לחוק העונשין, שעניינו הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה. התיקון נכנס לתוקף ביום 10.7.2012, והוא חל גם על הליך זה שלפני. על פי התיקון לחוק, העיקרון המנחה בענישה על פי הוראות סעיף 40א' לחוק העונשין הינו עיקרון ההלימה. נדרש קיומו של יחס הולם בין חומרת העבירה, נסיבות ביצועה ומידת אשמו של הנאשם לבין חומרת העונש שיוטל עליו. על בית הדין לקבוע את מתחם העונש ההולם על פי עקרון מנחה זה, ולשם כך עליו להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, ובמדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. 5. לנוכח האמור לעיל, יש ליתן משקל לכך שהעסקת עובדים זרים בלא היתר הינה עבירה חמורה, אשר הוגדרה כ"מכת מדינה", ויש לה השלכות קשות על המצב הכלכלי והחברתי בישראל ועל שוק העבודה. לפיכך יש להטיל על מי שעברו עבירה זו קנס הרתעתי אשר ימנע ביצוע עבירה מסוג זה בעתיד (ע"פ 1001/01 מדינת ישראל - נפתלי נסים, פד"ע ל"ח 145). מאחר שמדובר בעבירה שהינה כלכלית ביסודה, קנס משמעותי יהפוך את ביצוע העבירה לבלתי כדאי, ובכך יתרום למניעת ביצוען של עבירות מסוג זה. יש להבהיר כי ההיבט ההרתעתי של העונש נועד להרתיע לא רק את מי שביצע את העבירה, אלא גם את כלל הציבור. לפיכך יש לדחות את טענת הנאשמים כי הנאשמת 1 אינה פעילה עוד, ולכן אין מקום לשקול את ההיבט ההתרעתי בענייננו. לכל אלה יש להוסיף כי העסקת עובדים זרים בלא היתר מהווה גם סיכון בטחוני. 6. עם זאת יש זכור כי מדובר בעבירה שנעברה בשנת 2005, וכתב האישום לא הוגש אלא כ-5 שנים לאחר מכן. כמו כן הוגשו מסמכים רפואיים המאשרים כי בריאותו של הנאשם 3 אינה טובה (נ/1). יש לדחות את טענת הנאשמים כי אין מדובר בעבירה של העסקת עובדים זרים בלא היתר, אלא באי מציאת החוזה הרלבנטי בלבד. לא כך עולה מהכרעת הדין. כאמור שם לא עלה בידי הנאשמים להוכיח את טענתם כי העובד הועסק על ידי קבלן משנה, ואף כי ניתנו להם הזדמנויות רבות להציג מסמכים הם לא עשו כן (סעיף 8 להכרעת הדין). הנאשם 2 אף לא ידע מיהו קבלן המשנה שביצע את עבודות הצביעה במקום. השאלה אם לנאשמים עבירות קודמות לא הובהרה כראוי. מחד גיסא טען ב"כ המאשימה כי על הנאשמים הוטלו קנסות בעבר, אולם דבריו אלה לא נתמכו במסמך כלשהו. מאידך גיסא טענו הנאשמים כי כל כתבי האישום שהוגשו נגדם בוטלו, אולם גם דבריהם אלה לא זכו לביסוס ראייתי. בבית דין זה מתנהל תיק נוסף נגד הנאשמים, עם זאת לא הובא לידיעתי כי הם הורשעו בעבר. בנסיבות אלה אינני סבורה כי יש להשית על הנאשמים או על מי מהם קנס בשיעור הקנס המנהלי או בשיעור נמוך אחר, כפי שנטען. 7. עיון בגזרי דין שניתנו במקרים דומים מעלה כי הוטלו על נאשמים שהורשעו בהעסקת עובדים זרים בלא היתר קנסות הנעים בין גובה קנס המנהלי ועד 60% מהקנס הפלילי שנקבע לעבירה (הע"ז (ת"א) 2219-09 מ.י. משרד התמ"ת עו"ז נ' X מאיר גזר דין מיום 31.1.13; הע"ז (ת"א) 1340-08 מ.י. משרד התמ"ת עו"ז נ' גני בר חב לבנין בע"מ (1997) בע"מ ואח' גזר דין מיום 24.12.12 הע"ז (ב"ש) 1436-08 מ.י. משרד התמ"ת - מויאל חיי (גזר דין מיום 17.10.12)). 8. לפיכך לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים המפורטים לעיל, ובכלל זה את מתחם הענישה בתיקים הנוגעים להעסקת עובדים זרים בלא היתר, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להשית על הנאשמים קנסות כדלקמן: א. על הנאשמת 1 קנס כספי כולל בסך של 35,000 ₪ (30% מהקנס המירבי). ב. הקנס ישולם ב-25 תשלומים בשיעור של 1401.6 ₪ לכל תשלום. התשלום הראשון ישולם עד ליום 1.11.2013, והתשלומים הבאים ישולמו ב-1 לחודש בכל 24 החודשים שלאחר מכן. ג. על הנאשמים 2 ו-3 יוטל קנס בשיעור של 10,000 ₪ על כל אחד. הקנס ישולם ב-10 תשלומים שווים של 1,000 ₪ כל אחד, מיום 1.11.2013. ד. בנוסף לאמור לעיל, ובהתאם להוראות סעיף 72 לחוק העונשין, יהא על הנאשמים להפקיד בבית הדין עד ליום 1.11.2013 התחייבות להימנע מעבירה כדלקמן: ההתחייבות תהיה למשך 3 שנים מהיום, כלומר תהיה בתוקף עד ליום 1.11.2016. ההתחייבות הינה להימנע מלעבור עבירה על סעיף 2(א) לחוק עובדים זרים. ההתחייבות הינה על סך 30,000 ₪ לגבי כל עבירה על הסעיף האמור ולגבי כל עובד שלגביו תעבר העבירה. ה. אם לא יתייצבו הנאשמים לחתום על התחייבות כמפורט לעיל תחוייב נאשמת 1 בקנס המקסימלי הקבוע בחוק בסך של 116,800 ₪, והנאשמים 2 ו-3 יחוייבו בקנס של 58,000 ₪ כל אחד. הקנס יעמוד לפירעון באופן מיידי ובלא תנאי. גזר הדין יישלח בדואר רשום. ניתן להגיש ערעור בזכות לבית הדין הארצי לעבודה תוך 45 יום מיום שיומצא גזר הדין לצדדים. קנסעובדים זריםהעסקת עובדים זרים