קביעת אחוזי נכות על ידי ועדה רפואית ללא הפניה לבדיקות

המערער טען כי הוועדה קבעה את נכותו הזמנית באופן שרירותי ומבלי להפנותו לבדיקות המתאימות, לרבות לבדיקת EMG. קראו דוגמא מהפסיקה בנושא קביעת אחוזי נכות על ידי ועדה רפואית ללא הפניה לבדיקות: 1. בפניי ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 7.5.13 ("הוועדה"). תמצית העובדות 2. ביום 12.3.01 היה המערער מעורב בתאונת דרכים שהוכרה ע"י המשיב כתאונת עבודה. בהחלטה מיום 2.6.03 קבעה ועדה רפואית למערער 10% נכות בגין הגבלות בעמוד שדרה צווארי לפי תקנה 37(א)(5) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 ("התקנות"), בניכוי מצב קודם בשיעור של 5% לפי תקנה 37(8)(א). 3. ביום 28.10.10 נפגע המערער בתאונת דרכים נוספת, שהוכרה אף היא ע"י המשיב כתאונת עבודה. 4. הוועדה התכנסה לדון בענינו של המערער ביום 7.5.13 ופסקה לו 30% נכות זמנית לתקופה שמיום 10.12.10 עד ליום 30.4.11 בגין נכות נוירולוגית, סחרחורות, ונכות בצוואר, וכן 15% נכות צמיתה אורטופדית בגין המגבלה בעמוד השדרה הצווארי, לפי תקנה 37(5) (א)-(ב) (מותאם) לתקנות בניכוי מצב קודם בשיעור של 5% לפי תקנה 37(5)(א) לתקנות, ו- 10% נכות נוירולוגית לפי תקנה 29(6) (II) לתקנות, בניכוי מצב קודם בשיעור 5% לפי תקנה 29(6) (II) במחצית (מותאם). על החלטה זו הערעור שבפניי. טיעוני הצדדים 5. לטענת המערער שגתה הוועדה בכך שניכתה 10% מנכותו האורטופדית בגין מצב קודם, לאור העובדה שבעבר נקבעה לו נכות צמיתה בשיעור של 5% בלבד. הוסיף וטען המערער, כי שגתה הוועדה הרפואית בכך שייחסה 5% מנכותו הנוירולוגית לעֲברו, שכן בעבר לא נקבעה לו דרגת נכות בגין נכות נוירולוגית. הוסיף וטען המערער כי הוועדה קבעה את נכותו הזמנית באופן שרירותי ומבלי להפנותו לבדיקות המתאימות, לרבות לבדיקת EMG. 6. לטענת המשיב, הוועדה פירטה רישומים רפואיים מוכחים מעברו של המערער בגינם יש הצדקה לנכוי מצב קודם. בהחלטה מיום 2.6.03 המתייחסת לתאונה מיום 12.3.01, קבעה הוועדה הרפואית למערער נכות צווארית בשיעור של 10% בניכוי נכות בשיעור של 5% בגין מצב קודם. הוסיף וטען המשיב כי מבחינה נוירולוגית, הוועדה ניכתה נכות בגין עבר רפואי, ופירטה רישומים מוכחים מהשנים 2001, 2004 ו- 2007 מתיקו הרפואי של המערער. המשיב הדגיש כי הממצאים הנוירולוגיים שפורטו ע"י הוועדה בגין עברו הרפואי, הינם מאוחרים למועד התכנסות הוועדה מיום 2.6.03. לפיכך, הוועדה פעלה עפ"י הכללים שנקבעו בהלכת מרגוליס וניכתה למערער אחוזי נכות בגין עבר רפואי, כדין. לבסוף, הוועדה התייחסה באופן מלא לתלונות המערער ולתעוד הרפואי שעמד בפניה וקבעה לו נכות זמנית - קביעה שהינה רפואית ובתחום מומחיותה וסמכותה. לא חלה על המשיב חובה לשלוח את המערער לבצע בדיקת EMG או לבדיקה אחרת כלשהי וטענת המערער בעניין זה היא טענה רפואית ולא משפטית. דיון והכרעה 7. עפ"י הדין, במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים, בית הדין מוסמך לדון רק בשאלות משפטיות. במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה [עב"ל (ארצי) 10014/98 הוד - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213 (1999)]. עוד נקבע כי קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הן קביעות רפואיות מובהקות הנמצאות בתחום סמכותה הבלעדי של הוועדה ובית הדין אינו מוסמך להתערב בהן [עב"ל (ארצי) 217/06 בן צבי - המוסד לביטוח לאומי, (22.6.2006)]. אחת החובות המוטלות על הועדה הרפואית לעררים, שהיא גוף מעין שיפוטי, היא חובת ההנמקה, על מנת לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה [דב"ע שם/01-1318 עטיה - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו 60 (1983), דב"ע מג/ 01-1356 לביא - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 130 (1985)]. בדב"ע לה/ 01-129 שריקי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז 206 (1975) נפסק: "ההנמקה צריכה שתהיה כזאת שממנה ילמד לא רק רופא אחר את מהלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא שגם בית הדין יוכל לעשות זאת ולעמוד על כך אם הוועדה נתנה פירוש נכון לחוק." 8. בסוגיית ניכוי מצב קודם, המוסדרת בסעיף 120 לחוק, ההלכה הפסוקה היא [דב"ע נג/46 - 01 מרגוליס - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כו 364 (1994); ("הלכת מרגוליס")] כי ניכוי מצב קודם יכול שייעשה על סמך נתונים מוכחים שאובחנו במבוטח טרם קרות התאונה, ואשר היתה יכולה להקבע בגינם נכות, אם היה נבדק ע"י הוועדה לפני קרות התאונה. עוד נקבע כי "בעריכת חשבון עובר ושב" מחייבים את החשבון באחוזי הנכות שהיו לנפגע לפני הפגיעה ומזכים את החשבון באחוזי הנכות שנמצאו בנפגע בעת בדיקתו ע"י הוועדה. ההפרש בניהם הוא הנותן את דרגת הנכות עקב הפגיעה (דב"ע נא/133 - 99 פצ'י - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כב 532, 534 (1991); בר"ע 587/08 (ארצי) יופה - המוסד לביטוח לאומי, 26.1.2009). על יסוד כל האמור לעיל יש לבחון את החלטת הוועדה. 9. תלונות המערער וטענותיו, נרשמו בפרוטוקול הוועדה. הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית ורשמה את ממצאיה ובפרק "סיכום ומסקנות" התייחסה הוועדה לטענות שבפניה. 10. לא מצאתי לקבל את טענת המערער לפיה הוועדה קבעה את נכותו הזמנית באופן שרירותי ובלי להפנותו לבדיקות המתאימות. החלטת הוועדה מנומקת, יש בה התייחסות לתלונות המערער ולטיעוני בא כוחו והיא מבוססת על ממצאים שעמדו בפניה: ממצאי בדיקתה, תיקו הרפואי של המערער אצל ד"ר דגן והמסמכים הרפואיים. הוועדה אף ציינה במפורש, כי "המדובר בפתלוגיה זמנית חולפת נמשכת בד"כ שבועות עד חודשים בודדים, לפיכך הוועדה סבורה כי יש מקום לפסוק נכות זמנית". קביעה זו היא קביעה רפואית מובהקת הנמצאת בתחום סמכותה הבלעדי של הוועדה, ובית הדין אינו מוסמך "להכנס לנעליה" ולהתערב בה. כמו כן, החלטה זו הינה ברורה לכל וניתן לעקוב אחר הלך מחשבתה של הוועדה. אף טענת המערער לפיה חלה על הוועדה החובה להפנותו לבדיקת EMG או לבדיקה אחרת כלשהי, היא טענה רפואית גרידא, שבית הדין אינו מוסמך להתערב בה. לאמור יש להוסיף כי ממילא, בהתאם להלכה, בדיקה קלינית של הוועדה עדיפה על פני ממצאים הדמיתיים (הלן נחמיאס נ' המל"ל). 11. לא מצאתי לקבל אף טענות המערער באשר לניכוי מצב קודם. בהחלטה מיום 2.6.03, קבעה הוועדה, למערער, נכות אורטופדית בשיעור של 10% בגין המגבלות בעמוד השדרה הצווארי, לפי תקנה 37(5)(א). החלטה זו הינה החלטה חלוטה. לפיכך, ובשים לב לכללים שנקבעו בהלכת מרגוליס, בדין ניכתה הוועדה למערער 10% נכות אורטופדית בגין מצב קודם, וטענת המערער בנושא זה נדחית. 12. באשר לנכות הנוירולוגית, הוועדה קבעה כי למערער ממצאים מוכחים טרם קרות תאונת העבודה: "הוועדה עיינה במסמכים רפואיים. ידוע על בעיה צווארית טרום התאונה עם תלונות על חולשה והירדמות ביד שמאל. בלט דיסק גדול בצוואר C5-6 עם לחץ על החוט. לפי התיק הרפואי ב - 2001 עבר ת.ד "צליפת שוט לאחר תאונה זרמים ביד רגל ושמאל...". כאבי ראש. MRI צואר מ - 4/04 - בקע דיסק 5-6C לטרלי שמאלי לחץ... על החוט, שרוול שורש שמאלי. בבדיקה הפרעות בתחושה מצד שמאל. ביקורים חוזרים עם תלונות דומות ב - 2004. יש אבחנה של מילופאתיה ופגיעה רדילקולרית 5-6C משמאל. ממצאים דומים בביקורים מ -1/07." (ההדגשות אינן במקור) תקנה 29(6) קובעת נכות בגין נוירופתיה, כדלקמן: (6) NEURITIS (I) בצורה קלה 0% (II) בצורה בינונית 10% לפיכך, הממצאים שצויינו על הוועדה תואמים את סעיף הליקוי בגינו בוצע הניכוי - תקנה 29(6) (I) -(II) מותאם. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי נפלה טעות בהחלטת הוועדה לנכות מצב קודם מנכותו הנוירולוגית של המערער. 13. סוף דבר - לא מצאתי כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה ולאור כל האמור - הערעור נדחה. כמקובל בהליכים מתחום הבטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות. ניתן להגיש בקשת רשות לערער לבית הדין הארצי לעבודה, תוך 30 ימים. רפואהנכותאחוזי נכותועדה רפואית