קראו דוגמא מהפסיקה בנושא צפצופים באוזניים לעובדי מפעל: 1. התובע הגיש תביעה שבה ביקש להכיר בליקוי השמיעה - צפצופים באוזניים, כפגיעה בעבודה. 2. התובע יליד 1951, עובד ייצור במקצועו, עובד החל משנת 1996 במפעל התעשיה הצבאית (תע"ש) בחולון. התובע טען כי במסגרת עבודתו בתע"ש הוא נחשף לרעש מזיק העולה על המותר ועקב כך נגרם לו ליקוי שמיעה, כושר השמיעה פחת בשיעור של 20 ד"צ לפחות בכל אחת מהאוזניים ועקב כך נגרמו לו צפצופים תמידיים בשתי האוזניים. על כן, ביקש התובע להכיר בליקוי השמיעה ובטנטון כפגיעה בעבודה. 3. הנתבע טען בכתב ההגנה שהוגש מטעמו כי הירידה בשמיעה של התובע הוכרה כפגיעה בעבודה בשנת 2008. התובע הגיש תביעה לנתבע בשנת 2008 לגבי ליקוי שמיעה וטנטון, אשר נדחתה לעניין הטנטון במכתב מיום 12.1.09. התובע הגיש תביעה לבית הדין ותביעתו נמחקה בפסק דין מיום 2.6.10 (תיק ב"ל 1420/09). לכן, מצבו של התובע קודם למועד מכתב הדחייה מיום 12.1.09 אינו יכול להיות נושא לדיון בתיק הנוכחי. הנתבע טען כי על התובע להוכיח חשיפה לרעש החל משנת 2008. אולם, ככל שיוכח שתנאי העבודה לאחר שנת 2008 היו זהים לתקופה קודמת, אזי אין מחלוקת לגבי חשיפה לרעש מזיק. לגרסת הנתבע לעניין הטנטון, התובע לא עומד בתנאי שבסעיף 84א(ב)(1) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי"), וכן אינו עומד בתנאי שבסעיף 84א(ב)(3) לחוק הביטוח הלאומי, כאשר הרישומים הקיימים שנוצרו לאחר הדחייה הקודמת הנם מגמתיים ולא אוטנטיים. לחילופין, טען הנתבע כי אין קשר סיבתי בין הטנטון לבין החשיפה לרעש מזיק, אלא מדובר בתחלואה טבעית. 4. אחרי קדם המשפט שהתקיים בתיק, הודיעה ב"כ הנתבע כי לאחר בדיקה נוספת, הנתבע אינו טוען כי התובע אינו עומד בתנאי של ירידה בשמיעה בשיעור של 25 דציבלים. לכן, נותרה מחלוקת באשר לקיום התנאים שבסעיף 84א(ב)(3) לחוק הביטוח הלאומי ולגבי הקשר הסיבתי בין עבודת התובע ברעש לבין הטנטון. 5. עובדות המקרה א. התובע יליד 1951. ב. התובע עובד ייצור במפעל תע"ש בחולון המייצר חוברות כריכייה החל מספטמבר 1996 ועד היום. ג. במהלך עבודתו חשוף התובע לרעש מזיק. ד. בשנת 2008 הגיש התובע תביעה לנתבע שבה ביקש להכיר בירידה בשמיעה ובטנטון כפגיעה בעבודה. הירידה בשמיעה של התובע הוכרה על ידי הנתבע כפגיעה בעבודה, אך לא כך לגבי הטנטון, ותביעתו בגינו נדחה. כנגד החלטת הנתבע הגיש התובע תביעה קודמת לבית הדין (תיק בל 1420/09), תביעה שנמחקה לבקשת התובע. ה. ביום 31.3.11 הגישה התובע תביעה חדשה לנתבע להכרה בטנטון כפגיעה בעבודה. תביעה זו נדחתה על ידי הנתבע ביום 30.6.11. כנגד החלטה זו הוגשה התביעה הנוכחית לבית הדין. ו. באשר לחשיפה לרעש של התובע, לא נסתרה הצהרתו, כפי שעולה מתצהיר עדות הראשית, כדלקמן: "1. אני עבדתי משנת 1996 ועד לשנת 2000 בממוצע 18 שעות ליום עבודה. 2. אני עבדתי משנת 2000 ועד לשנת 2006 בממוצע של 12-13 שעות ליום עבודה. 3. אני עובד משנת 2006 ואילך בממוצע 10 שעות ליום עבודה". במסגרת תפקידו היה התובע חשוף לרעש מזיק של מכונות ייצור, מכונות תפירה סיכות, מכונות קיפול, מכונות עיטוף, מכונות איסוף, מכונות תפירה פשתן, מכונות הדבקה וכו', זאת במשך מרבית שעות עבודתו. לכך יש להוסיף, כפי שעלה מחקירתו של התובע בדיון, כי במהלך שנת 2006 סבל התובע מאירוע לבבי, ולא עבד כ-4 חודשים. 6. המסגרת הנורמטיבית סעיף 84א לחוק הבטוח הלאומי קובע: "(א) אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה: (1) המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל - 1970 (להלן - רעש מזיק); (2) כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; (3) הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה: (א) היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (בסעיף זה - רשומה רפואית); (ב) היום שבו, לדעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים כמשמעותן בפרק זה, לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה. (ב) רעש תמידי באוזניים (להלן - טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה: (1) כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לענין זה, "תדירויות גבוהות" - תדירויות של 3000 ו-4000 מחזורים בשניה; (2) הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק; 3) הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית". כאמור, המחלוקת בתיק הינה באשר לקיום של התנאי שבסעיף 84א(ב) (3) - פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי בשל הפגיעה בתפקוד עקב הטנטון, וכן באשר לשאלה של קשר סיבתי בין העבודה בתנאי רעש לבין הטנטון. אנו נכריע בשאלה הראשונה, מאחר והשאלה השנייה היא במהותה רפואית ודורשת ייעוץ עם מומחה רפואי מטעם בית הדין. 7. האם מתקיים התנאי של "תלונות חוזרת ונשנות עקב הטנטון" ב"כ הנתבע טענה באשר לאמיתות התלונות בפניות לטיפול רפואי, עת התביעה הקודמת של התובע, אשר נדחתה על ידי הנתבע מאותם נימוקים, נמחקה לבקשת התובע. גישתו של בית הדין בעניין פגיעה בתפקוד כתוצאה מהטנטון, והתלונות לגורם רפואי כפי שמתועדות במסמכים הרפואיים, הפכה לאחרונה לליבראלית יותר, כפי שנפסק בעב"ל 31583-06-10 המוסד לביטוח לאומי - גנאים פהד (27.6.12, להלן: "פסק דין גנאם"), עב"ל 27546-04-11 יובל מרדכי - המוסד לביטוח לאומי (21.11.12), עב"ל 51863-05-11 המוסד לביטוח לאומי - אריה סולומן (19.11.12). כך, נאמר בפסק דין גנאם: "באשר לתנאי השלישי להכרה בטנטון כפגיעת עבודה, זה המוזכר בסעיף 84א(ב)(3), "שהפגיעה בתפקוד עקב הטנטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי שתועדו ברשומה רפואית", כאן יש לשים אל לב לנקודות הבאות: א. הטנטון התמידי מקשה על חיי היום יום. משום כך הנחת המחוקק הינה, כי הסובל מטנטון אמת יתלונן בפני רופאו על סבלו. לאור האמור יש לקבוע ככלל, כי עצם התלונה על טנטון מעידה על פגיעה בתפקוד, שהרי מדוע יפנה מבוטח לקבל מזור לליקוי אם אין הוא סובל מאותו ליקוי, והוא אינו מפריע לו ופוגע בתפקודו. לפיכך אין צורך שברשומות הרפואיות יינתן ביטוי מילולי ומפורש להפרעה בתיפקוד. ב. מהיות הטנטון תופעה מטרידה המקשה באופן מתמשך על חיי היום יום, הניח המחוקק, כי הסובל מאותה תופעה לא יסתפק בפניה חד פעמית לרופא, ומשום כך דרישתו באותו סעיף "לפניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי", כתנאי להכרה בטנטון כפגיעה בעבודה". במקרה הנידון, התלונות הרלוונטיות הן אלה שהיו אחרי פסק הדין שניתן בתביעה הקודמת ועד להגשת התביעה הנוכחית לנתבע - 31.3.11. מתיקו הרפואי של התובע עולה כי ישנם תלונות בתאריכים כדלקמן: 11.7.10, 29.8.10, 5.10.10, 9.11.10, 17.12.10, 30.1.11. התובע נשאל בחקירתו הנגדית לגבי הפניות הנ"ל ומדוע הוא פנה לרופא, וכך השיב: "ש. ביולי הלכת לרופא ואמרת לו שאתה סובל מצפצופים, ביקשת בדיקת שמיעה עשו לך אותה, לאחר מכן ביקשת שוב בד לצפצופים? ת. נכון, הרופא אמר לי שאין טיפול בצפצופים ואני אסבול כל החיים. ש. למה הלכת עם תשובה כזאת בחודש ספטמבר לרופא עוד הפעם? ת. אני כל הזמן הולך, אולי יהיה פתרון. אני כל חודשיים שלושה הולך לבדיקה, מאוד תלוי. ש. אתה צריך להיות במעקב בקשר לליקוי השמיעה שלך? ת. כן, כל הזמן, זה כתוב. אפילו הלכתי לפני כמה חודשים כי היה לי דלקת בתוך האוזניים, כשיש בעיה אני הולך לרופא". (ע' 6 ש' 3-11 לפרוטוקול) באשר למהות ההפרעה, נשאל התובע על ידי בית הדין: "לשאלת נציגי הציבור: ש. מתי יש לך צפצופים? ת. כשיש שקט, אם אני ישן כל הלילה עם טלויזיה דלוקה אין צפצופים, אבל כשיש שקט אני סובל מזה. יותר גרוע כשיש שקט, גם עכשיו יש לי רעשים באוזניים, זה כל הזמן". (ע' 7 ש' 4-8 לפרוטוקול) ב"כ הנתבע טענה בסיכומיה כי מרבית התלונות של התובע (בתקופה הרלוונטית לתביעה היו אחרי חודש אוגוסט (2010), אז נאמר כבר לתובע כי אין מזור לעניין הטנטון, "כך שלא ניתנה סיבה סבירה מדוע התובע פונה בערך אחת לחודש לרופא א.א.ג. בנושא תלונות על צפצופים" (ראו ע' 8 לפרוטוקול הדיון). קשה לנו לקבל את טענת ב"כ הנתבע, מאחר שהדרישה של פניות חוזרת ונשנות לטיפול רפואי עקב הטנטון נקבעה בחוק, כאשר כבר הפך "ידיעת רבים" שאין תרופה או טיפול לבעיית הטנטון. אם מקבלים את גישתה של ב"כ הנתבע היינו מייתרים את דרישת החוק. יש לציין כי הרופא המומחה אשר בדק את התובע לא שלל את תלונותיו, אלא רשם אותן וקבע שהוא זקוק למעקב, תוך הפנייה לבדיקות שמיעה מדי פעם. כן, לתובע ירידה בשמיעה בתדרים הגבוהים, של 25 ד"צ לפחות, שהינה תנאי נלווה להכרה בטנטון תמידי כפגיעה בעבודה. בהתאם לכך, אנו סבורים כי תלונותיו של התובע לגבי צפצופים באוזניים הן תלונות אמיתיות וכי מתקיימת בעניינו הדרישה שבסעיף 84א(ב)(3) לחוק הביטוח הלאומי. באשר לקיום של טנטון תמידי והקשר הסיבתי עם החשיפה לרעש בעבודה, יש למנות מומחה יועץ רפואי. אוזנייםמפעלשמיעה