קראו דוגמא מהפסיקה בנושא צ'ק ביטחון לאולם אירועים: 1. לפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בראשל"צ (כב' השופטת סילש) בת"א 27288-07-10 מיום 10.3.13, לפיו התקבלה תביעת המשיבה במלואה. 2. התביעה שעמדה בפני בית משפט קמא היא תביעה שטרית, לפי שטר בטחון שהוגש להוצל"פ בבקשה לביצוע שטר, והועבר לבית המשפט עם הגשת התנגדות לביצועו. 3. הרקע לדברים ולמתן השטר, כפי שנקבע על ידי בית משפט קמא, יפורט להלן: המערער וזוגתו עמדו להתחתן, ופנו למשיבה, אשר לה יש גן אירועים. הצדדים התקשרו בהסכם מיום 19.10.09, בו סיכמו על אירוע חתונה ביום 4.3.10 ועל מתכונת המחיר והתשלום (מוצג ג'2 לתיק המוצגים של המשיבה). ביום 31.1.10 עדכנו את ההזמנה (מוצג ד'), תוך הוספת תוספת בכתב יד (מוצג ה'). במעמד העדכון והתוספת האמורים אף נמסר השטר נושא התובענה. המחיר הכולל (לאחר הפחתה שסוכמה במעמד העדכון) היה 63,000 ₪, מהם שולמו 5,000 ₪ כמקדמה על חשבון, והיתרה בסך 58,000 ₪ הייתה אמורה להשתלם ביום 8.3.10 מיד לאחר האירוע, באמצעות שיק מעותד שהיה אמור להימסר מלכתחילה. השטר שניתן כאמור היה שיק בסכום של 58,000 ₪ (יתרת התמורה המוסכמת), הוא נשא תאריך 8.3.10 (המועד החוזי לתשלום היתרה האמורה), ונרשמה עליו המילה "לביטחון". התוספת שנרשמה בכתב יד בעת עדכון ההזמנה ומסירת השטר הייתה כדלקמן: "במידה ומזג האוויר יאפשר לקיים חופה בחוץ, האולם יאפשר זאת. פינות ישיבה יפוזרו גם בחוץ (בגן) כמובן במידה ומזג האוויר יאפשר". 4. באשר לאירועים שלאחר ההתקשרות ולאחר מסירת השיק, קבע בית משפט קמא כדלקמן: במהלך הזמן שלאחר ההתקשרות ובטרם אירוע החתונה, הגיעו בני הזוג ואבי החתן למספר ביקורים במקום, הן לטעימות והן מטעמים נוספים. כבר במהלך אירוע הטעימות נוכחו בני המשפחה בקיומו של אוהל גדול המותקן במקום לשם קיום אירועים בתוכו בעת מזג אוויר המחייב זאת. עד 4 ימים בטרם אירוע החתונה היה מזג אוויר חורפי וירדו גשמים רבים, בכמויות חריגות בהיקפן. בארבעת הימים שקדמו לחתונה, ואף ביום החתונה עצמו, לא ירדו גשמים. הגשמים הכבדים שירדו עד 4 ימים לפני החתונה גרמו להצפת המקום, כך שהקרקע הייתה מלאת בוץ וספוגה. בעקבות זאת החלה התובעת במהלך הימים הספורים שקדמו לחתונה בעבודות שיקום וטיפול נרחבות בגן, תוך שימוש בטרקטורים, הסרת מצעי דשא, והסרת וחידוש צמחייה. בסופו של דבר התקיים אירוע החתונה כולו בתוך האוהל - גם החופה, גם קבלת הפנים, וגם השלבים החגיגיים שלאחר מכן. 5. לאחר החתונה היה דין ודברים בין המערער (החתן) ואביו לבין המשיבה. בני המשפחה העלו תלונות בקשר לקיום החתונה באוהל ולא תחת כיפת השמיים, וביקשו להפחית מהתמורה. המשיבה התנגדה לכך. משלא באו להסכמה, ולאחר שהשיק חולל בעת הצגתו בבנק - הגישה המשיבה בקשה לביצוע השטר בהוצל"פ נגד המערער (עושה השטר). המערער הגיש התנגדות. התיק הועבר לבית משפט קמא, וניתנה רשות להגן על תנאי של הפקדת מלוא סכום השטר בקופת בית המשפט, וכך נעשה. בהמשך, ולאחר שמיעת ראיות, קיבל בית המשפט את התובענה לפי השטר, והורה על שיפעול תיק ההוצל"פ. 6. טענות המערער לפניי היו בעיקרן כדלקמן: א. השטר הינו שטר לביטחון, הוא נמסר על תנאי של קיום החתונה מתחת לכיפת השמיים, התנאי לא התקיים, ולכן יש לראותו כשטר שלא נמסר, אסור היה על המשיבה להגישו להוצל"פ, ויש לדחות את תביעתה לפיו (להבדיל מתביעה חוזית שיכולה לעמוד לה). ב. כאשר מדובר בשטר בין הצדדים הישירים לעסקה, חלים בעניין דיני החוזים, וניתן אף להפחית מהחיוב החוזי כל נזק שהנפרע לפי השטר (המשיבה) גרם לעושה השטר (המערער) תוך הפרת החוזה שביניהם, גם אם מדובר רק בכישלון תמורה חלקי שאינו קצוב. בענייננו, המשיבה הפרה את החוזה בין הצדדים בכך שלא אפשרה לקיים את החתונה מתחת לכיפת השמיים. ביום החתונה ובארבעת הימים שקדמו לו לא היו כל גשמים, והדבר היחידי שמנע את קיום החתונה באופן האמור היה בחירתה של המשיבה לערוך שיפוצים נרחבים בגן. לכן אחראית המשיבה לכל נזק שגרמה למערער, ובפרט לנזק של עוגמת נפש. נזק זה נתון לאומדנו של בית המשפט על יסוד הראיות שהיו בפניו, וניתן להפחיתו מיתרת התמורה החוזית ומהחיוב השטרי. 7. המשיבה טענה לפניי כדלקמן: א. אין להתערב בממצאי עובדה שקבעה הערכאה הדיונית. ב. השטר לא נמסר על תנאי, ובפרט לא על תנאי של קיום חתונה מתחת לכיפת השמיים. ג. ההסכם בין הצדדים דן רק באפשרות לקיים את החופה ואת קבלת הפנים בלבד מתחת לכיפת השמיים, וגם זאת רק במקרה שמזג האוויר יאפשר זאת - אך מזג האוויר לא אפשר זאת, עקב הגשמים הקשים וההצפות מספר ימים קודם לחתונה, ולכן לא הפרה המשיבה כל התחייבות חוזית. ד. המערער לא הוכיח כל נזק שנגרם לו, אף לא נזק של עוגמת נפש, ולא די בהעלאת טענות לא מבוססות לעניין שיעור הנזק. ה. בכל מקרה אין להפחית מהחיוב השטרי כל סכום בגין כישלון תמורה שאינו מלא או אינו חלקי קצוב, היינו בגין כישלון תמורה חלקי שאינו קצוב. דיון והכרעה 8. שקלתי בדברים ובאתי לכלל מסקנה כי הדין עם המשיבה. 9. ראשית נקדים ונחזור למושכלות יסוד, כי אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בקביעות ובממצאים עובדתיים של הערכאה הדיונית, ובמיוחד כאשר אלו מבוססים על התרשמות הערכאה הדיונית מהעדים שבפניה ועל ממצאי המהימנות בהתאם לכך. אכן, ישנם מקרים חריגים ובהם ניתן לחרוג מכלל אי ההתערבות, אך לא הוצגו בפניי כל טעמים מדוע לעשות כן בענייננו, ובפרט כאשר בית משפט קמא ראה לקבוע את ממצאיו בין היתר על יסוד התרשמותו השלילית ממהימנות עדי התביעה, כמפורט בהרחבה בעמ' 3-4 לפסק הדין. 10. ולעצם העניין. השטר שניתן אכן נושא שרטוט "לביטחון", ואולם אין לומר כי ניתן על תנאי של קיום טקס החתונה תחת כיפת השמיים. אכן, במקביל למתן השטר סוכם כי "במידה ומזג האוויר יאפשר לקיים חופה בחוץ, האולם יאפשר זאת. פינות ישיבה יפוזרו גם בחוץ (בגן) כמובן במידה ומזג האוויר יאפשר". ואולם, כפי שקבע בית משפט קמא על יסוד הראיות שבפניו - לא היה זה תנאי למתן השטר. כך - גם משום שהחובה למסור את השטר נקבעה עוד בהסכם הראשוני, ולא "נולדה" רק בעת העדכון והתוספת שבכתב-יד להסכם ובמעמד מסירת השטר; וגם משום שהחיוב לאפשר חתונה מתחת לכיפת השמיים אינו חיוב מוחלט, אלא מדובר בחיוב מותנה שתלוי בגורמי שמיים (מותנה במזג אוויר); ומכל מקום, החיוב המותנה האמור לא התייחס לכל מרכיבי האירוע אלא רק לחופה ולקבלת הפנים. 11. שנית ועיקר. אכן מדובר בתביעה שטרית בין הצדדים הישירים לעסקה, ולכן צודק המערער שניתן היה לקזז מהחיוב השטרי גם נזק טעון-אומדן, ובפרט נזק של עוגמת נפש, שהמשיבה חבה בו כלפי המערער לפי החוזה ובשל הפרתו הנטענת. אלא כפי שקבע בית משפט קמא על יסוד הראיות שבפניו והתרשמותו מהעדים - המשיבה לא הפרה את ההסכם שבין הצדדים בכך שלא ערכה תחת כיפת השמיים את החתונה כולה או למצער את המרכיבים של החופה וקבלת הפנים בלבד. אכן לא היה גשם ביום החתונה ובארבעת הימים שקדמו לו - אך מזג האוויר החורפי הקשה ששרר עד 4 ימים לפני החתונה גרם להצפות כאלו, שלא איפשרו כל פעילות טקסית במתחמים הפתוחים של גן האירועים, וחייבו עבודות שיקום מיידיות (שהמשיבה החלה בביצוען לאלתר מייד בעקבות זאת). לכן, עריכת החתונה כולה בתוך האוהל, לרבות החופה וקבלת הפנים, לא היוותה כל הפרה מצד המשיבה - שכן מערכת הגשמים וההצפות שהתקיימו עד 4 ימים לפני החתונה עלו כדי שלילת התנאי "במידה ומזג האוויר יאפשר" שבתוספת להסכם, והמשיבה לא הייתה חייבת ואף לא הייתה יכולה לאפשר את קיום החתונה תחת כיפת השמיים. דא עקא, שבהעדר כל הפרה מצד המשיבה - אין גם כל חבות בכל נזק מצידה, אף אם נזק כזה (לרבות הנזק הנטען של עוגמת נפש) אכן נגרם למערער. אך כידוע, אין למערער כל זכות לפיצויי נזק מהמשיבה ללא כל חבות שלה בנזק כאמור; ואין הוא זכאי לקזז מחיוביו כלפי המשיבה, בין לפי השטר ובין לפי החוזה, כל נזק שאין היא חבה בו. 12. לפיכך צדק בית משפט קמא בחייבו את המערער בכל סכום השטר; דין הערעור להידחות; וכך אני מורה. 13. המערער ישלם למשיבה את הוצאות הערעור ושכ"ט עו"ד בערעור בסך של 10,000 ₪. התשלום יבוצע מתוך העירבון להוצאות המופקד בביהמ"ש, והמזכירות תעביר התשלום לידי ב"כ המשיבה. יתרת העירבון תושב לידי ב"כ המערער. אולם / גן אירועיםשיקיםאירועים (תביעות)