קראו דוגמא מהפסיקה בנושא פשיטת רגל אם חד הורית: א. מבוא 1. לפני בקשת החייבת, ילידת 1966, להכריזה כפושטת רגל. החייבת הינה אם חד הורית לבת קטינה ובן חייל. 2. ביום 15.11.2011 ניתן צו לכינוס נכסי החייבת, על פי בקשתה בגין חובות מוצהרים אשר נאמדים בסך של 157,661 ₪ ל - 8 נושים. על החייבת הושת תשלום חודשי בסך של 500 ₪ לחודש החל מיום 1/7/2010. עו"ד ציפי פריד למפיטר מונתה כמנהלת מיוחדת על נכסי החייבת. 3. עד מועד הגשתו של הדוח על ידי המנהלת המיוחדת ביום 18/10/2012 הוגשו נגד החייבת 6 תביעות חוב בסכום כולל של 206,402 ₪. ביום 26/6/2011 נערכה לחייבת חקירה במשרדי המנהלת המיוחדת לצורך הגשת חוות דעת לבית המשפט. 4. אשר לנסיבות היווצרות החובות טענו בעלי התפקיד כי מבקשת החייבת וממסמכים שסיפקה קשה היה להבין כיצד נוצרו חובותיה. לאחר חקירה וקבלת תשובות הובהר כי לטענת החייבת נוצרו חובותיה כתוצאה מכישלון עסקי. 5. החייבת טענה כי חובותיה נוצרו מעסק של מספרה שניהלה בין השנים 20008 - 2009 ואולם עסק זה כשל בשל התנהלות בן זוגה. זה היה אלים כלפיה ופגע ביכולתה לעבוד בעסק באופן סדיר. כן נטען שהחייבת לא עבדה בעסק באופן רציף גם מפני שנאלצה לטפל באמה שחלתה בסרטן. החייבת טענה כי עסק המספרה כשל וצבר חובות, עד שנסגר באוקטובר שנת 2009. 6. בתחילה לא מילאה חובותיה בהליך, לא הגישה דוחות במועד ואף לא התייצבה לחקירה. ביום 22/11/2012 התקיים דיון בעניינה של החייבת במהלכו ניתנה ארכה להסרת מחדלים ולהתייצבות החייבת לחקירה. 7. אין מחלוקת כי נכון למועד כתיבת פסק דין זה החייבת התייצבה לחקירה ועומדת במטלותיה בהליך למעט הטענה כי החייבת אינה ממצה פוטנציאל השתכרותה. נטען כי היא מסוגלת לעבוד משרה מלאה, דבר שאינה עושה כיום, לטענתה בשל בעיות בריאות (בעיות בגב). 8. בעלי התפקיד מתנגדים להכרזת החייבת פושטת רגל משום שלטענתם: א. החייבת אינה ממצה פוטנציאל השתכרותה. ב. החייבת נטלה הלוואות במועדים לא ידועים והעבירה סך של 20,000 ₪ מחשבון לחשבון (הכל לפני תחילת ההליך). ג. החייבת בדוחות שהגישה לא כללה דיווח על קבלת עזרה חודשית בדיור. ד. החייבת לא דיווחה על קבלת כספי פיצוי פיטורין ולא העבירה אותם לקופת הכינוס. ה. החייבת לא המציאה אישורים כי קיזוז שמבצע המוסד לביטוח לאומי מתשלומים המשולמים לה בוטל בשל הליך הכינוס ולא המציאה אישור על ביטול תביעת החוב של המוסד לביטוח לאומי. 9. החייבת בתגובתה ענתה כי: א. לא נטלה הלוואות למעט הלוואה אחת ממשרד הקליטה בסיוע לעסק והעברת הכספים בוצעה משום שכספי הסיוע משולמים רק באמצעות בנק אחד ולחייבת היה חשבון בבנק אחר. ב. החייבת פעלה להפסקת ביצוע תשלומים ע"ח ההלוואה מתחילת ההליך. ג. החייבת כן דיווחה על קבלת סיוע בדיור בדוחות. ד. תביעת החוב של מס הכנסה בוטלה. 10. בתגובה המסכמת נותרו בעלי התפקיד איתנים בהתנגדותם למתן הכרזה אם כי לא נסתרה גרסת החייבת באשר לאופן היווצרות החובות. הסברי החייבת בתגובתה התקבלו אם כי נטען כי החייבת נטלה (ע"פ האמור בדוחות מדפי הבנק) יותר מהלוואה אחת. נטען עוד כי החייבת לא המציאה מסמכים על ביטול תביעת חוב של מס הכנסה ועל ביטול קיזוז שמבצע שלא כדין המוסד לביטוח לאומי מכספים המגיעים לה. כן הודגש כי החייבת לא ממצה פוטנציאל השתכרותה. ב"כ הכונס כן ציין כי החייבת ממלאת אחר חובותיה בהליך ואולם הצטרף לעמדת המנהלת המיוחדת. ב. המסקנה 1. לטעמי אחרי שבחנתי כלל הנסיבות בתיק זה, בהתחשב בגילה של החייבת, בעובדה כי מאז יצירת החובות ועובר להגשת הבקשה אינה יוצרת חובות חדשים, בהתחשב בעובדה כי לא נסתרה גרסתה לאופן יצירת החובות וכי לחייבת פוטנציאל להשתכר ולהשתלב באופן מלא וממצה במעגל העבודה היצרני ובהתחשב בתועלת העתידה לצמוח לנושים באם תוכרז החייבת פושטת רגל וינקטו הליכים לכינוס נכסים ולסילוק תביעת מס הכנסה באמצעות הנאמן, ולהפסקת קיזוזי המוסד לביטוח לאומי, יש מקום להכריז על החייבת פושטת רגל. 2. הוראת סעיף 18ה לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה") קובעת כדלקמן: "א. בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה: להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42; לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;...". 3. השאלה העיקרית העומדת בפני בית המשפט בדונו בבקשת החייב להכריזו פושט רגל, היא האם נהג החייב בתום לב בעת יצירת חובותיו, עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם. בהעדר תום לב , אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה. ראה לעניין זה: שלמה לוין ואשר גרוניס, "פשיטת רגל", מהדורה שלישית, בעמוד 173 ע"א 5503 עדה קריצמן ואח' נ' הכונ"ר, פד"י מט (1) עמ' 479 בעמ' 576 ע"א 6021/06 דגנית פיג'ון נ' הכונ"ר, תק' - על 2009 (3) 1913 (2009) שאלת תום ליבו של החייב נבחנת אפוא בשתי תקופות שונות, האחת, לפני הגשת הבקשה, בעת יצירת החובות, והשנייה, לאחר הגשתה, לרבות לאחר מתן צו הכינוס. נטל הוכחת תום הלב מוטל תמיד על החייב. לעיתים, גם אם יתקשה בית המשפט לקבוע שחובות החייב נוצרו בתום לב הרי התנהלות מופתית של החייב הליך הכינוס כמו גם חלוף זמן ממועד יצירת החובות ואי יצירת חובות חדשים ונסיבות אישיות כמו גיל ומצב רפואי יקלו על בית המשפט לקבוע כי יש ליתן הכרזה בעניינו של החייב, בשל הצורך לאפשר לו פתיחת דף חדש. ולהיפך, לעיתים גם אם יצר החייב חובות בתום לב אך לא התנהג כמצופה מחייב הליך, לא תיעתר בקשתו. 4. כאמור להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות, האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה והיעילה והשווה ביותר, והשנייה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות. ראה לעניין זה: ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכונ"ר, פ"ד נז (4) , 197, 206 - 205 ע"א 92/76 בן ציון נ' מדינת ישראל, פ"ד לא (1) 166, 164 ע"א 4892/91 אשכנזי נ' הכונ"ר, פ"ד מח (1), 55, 45 ע"א 501/67 הכונ"ר נ' ולנסי ואח', פ"ד כב (1) 28, 23 א' פרקצ'יה, פשיטת רגל על פי בקשת חייב, הפרקליט ל' (תשל"ו) 271, 5. בעקבות תיקון מס' 3 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל") משנת תשנ"ו, מודגשת יותר, מבעבר, התכלית השנייה שעניינה החייב. בעת הזו, לאור הפסיקה המרובה בנושא ובעקבות תיקוני החקיקה בפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980, נדרשים אנו להדגיש יותר מבעבר התכלית השנייה. זאת משום שקיים אינטרס ציבורי מהותי בקיום הליכי פשיטת הרגל לצורך שיקומו של החייב המתאים לכך. זאת מכיוון כי החברה בכללותה יוצאת נשכרת מתוצאות הליכי פשיטת הרגל מוצלחים בסיומם, אדם שהיווה נטל על החברה, משתקם, לומד התנהלות כלכלית נכונה וראויה ופועל למיצוי כושר השתכרותו וסילוק חובותיו, תחת עינו הפקוחה של בית המשפט ושל הכו"נר. 6. לנוכח האמור, סבורני כי אין לקבוע כי החייבת פעלה בחוסר תום לב ביצירת חובותיה רק משום שלא המציאה מסמכים לאימות טענתה בדבר התנהלות בן זוגה כלפיה. 7. גרסת החייבת לא נסתרה וקיומה של תביעת חוב מטעם מס הכנסה אשר כנראה בוטלה תומכת בגרסה זו. עסקינן בחייבת אשר פתחה עסק ונכשלה בכישלון עסקי בניהולו. גם גובה מצבת חובותיה תומך בטענה זו. יש לזכור כי עסקינן בחייבת שאינה צעירה, אם חד הורית, אשר לא יצרה חובות מאז מועד יצירת החובות נשוא ההליך והיא עומדת במטלות ההליך. עסקינן גם בחייבת אשר יכולה להגדיל הכנסותיה תוך ניצול מלא של פוטנציאל השתכרותה ובכך יכול הליך זה לסייע הן לחייבת והן לנושים. בנסיבות העניין יש לתת משקל לגיל החייבת, מצבה הבריאותי, המשפחתי וחלוף הזמן ממועד היווצרות החובות ולהתנהלותה בהליך. 8. כאמור, בעלי התפקיד בסופו של יום לא העלו טענות חמורות באשר להתנהלות החייבת בהליך פרט לטענה ממשית כי החייבת אינה ממצה פוטנציאל השתכרות. אין טענה כי החייבת יוצרת חובות או מוציאה הוצאות מופרזות בהליך. 9. בהתחשב בגילה של החייבת, במצבה המשפחתי ובהתחשב באפשרות כי ניתן להמריץ החייבת לצאת לעבודה בדרך של הגדלת התשלומים החודשיים אני סבורה כי הוכח כנדרש שיש מקום להעדיף בעניינה של החייבת את התכלית השנייה של הליך פשיטת רגל. 10. לנוכח כל האמור לעיל אני סבורה כי יש מקום להכריז על החייבת פושטת רגל. לאור כל האמור לעיל ובהעדר התנגדות מטעם נושי החייבת אשר לא התייצבו לישיבת בית המשפט שנוהלה בעניינה של החייבת, אני מקבלת את הבקשה ומכריזה כי החייבת פושטת רגל. כל ההגבלות שהוטלו על החייבת יעמדו בעינן, והחייבת תשלם סך של 600 ₪ לקופת הפש"ר מידי חודש בחודשו. והחל מיום 1/1/2014 סך של 750 ₪. עו"ד ציפי פריד למפיטר תשמש כנאמנת בהליך, כנגד חתימה על התחייבות עצמית על סך 50,000 ₪, להבטחת מילוי תפקידה. לאור תוצאות ההליך ישולמו הוצאות ההליך ושכר הכונס מכספים שהצטברו בקופת הכינוס עד מועד מתן פסק דין זה. שכר טרחת בעלי התפקיד ישולמו בהתאם לתקנות. הוצאות בסך 500 ₪ ישולמו בנוסף. אם חד הורית / משפחה חד הוריתפשיטת רגל