פיתוח צמוד דופן - תמ"א 35

שטח התוכנית מוגדר כשטח "חקלאי", כאשר על התוכנית חלה תכנית תמ"א 35 (סעיף 1.6 לתקנון התוכנית). אולם התוכנית אינה מפרטת לאיזו מהאפשרויות הקבועות בתמ"א 35 מתאימה קרית החינוך - האם מדובר ב"פיתוח צמוד דופן", "ישוב חדש", "תוספת שטח לפיתוח" או "הרחבת ישוב כפרי", כאשר לכל אחת מהאפשרויות יש סייגים והגבלות רבות. התוכנית במסווה של קרית חינוך נועדה להקמת ישוב חדש במטרה לעקוף את הוראות תמ"א 35 ואת ההליכים המחמירים הקבועים בה לצורך הקמת ישוב חדש. קראו דוגמא מהפסיקה בנושא פיתוח צמוד דופן: 1.עתירת מושב "תלמים" וועד מושב תלמים (להלן:"העותרים") לקבוע כי תוכנית מפורטת "קרית חינוך תלמים" (להלן:"התוכנית"), הינה בטלה ועל מוסדות התכנון להימנע מלדון בה. עיקרי העובדות הדרושות: 2.ביום 19.6.08 הגישה המשיבה 1, היא המועצה האזורית לכיש, לועדה המקומית לתכנון ובניה "שקמים" (להלן:המשיבה 4 - הועדה המקומית) תוכנית להקמת קמפוס חינוכי תורני בסמוך למושב תלמים. ביום 24.6.08 נדונה התוכנית בועדה המקומית, תוך המלצה לועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז דרום (להלן: "הועדה המחוזית") להפקיד התוכנית. התוכנית משתרעת על פני 280 דונם וכוללת שטחים של המועצה האזורית לכיש ושל המועצה האזורית חוף אשקלון, אולם כל שטחה שייך למרחב התכנוני של הועדה המקומית שקמים. כעת ממתינה התוכנית לדיון בועדה המחוזית לשם אישור להפקדתה. עיקרי העתירה: 3.בהליכי התכנון שקדמו להגשת התוכנית ובהליכים שלאחר הגשתה לועדה המקומית נפלו פגמים מהותיים שיש בהם כדי להביא לבטלות ההליך. כך, לא התקיים דיון במליאת המועצות האזוריות לכיש וחוף אשקלון, הן המשיבות 1 ו-2, ולא ניתן אישורן להליך התכנוני שמשמעותו הקמת ישוב חדש בשטח השיפוט של מועצה אזורית חוף אשקלון, אשר יועבר בבוא העת, לתחום שיפוט המועצה האזורית לכיש. מועצה אזורית לכיש מחזיקה ב-20% מהחברה הכלכלית לפיתוח מושבי גת, אשר מחזיקה בשטח התוכנית. הקמת היישוב המתוכנן תביא לויתורה של מועצה אזורית לכיש על זכויותיה בהכנסות שמפיקה החברה לפיתוח משטח התוכנית. על כן היה זה מחובותו של ראש המועצה האזורית לכיש להביא את הענין להחלטת המועצה. המועצה האזורית לכיש יוזמת תוכנית המתאר להקמת ישוב קהילתי חדש כאשר לא כל המקרקעין נשוא התוכנית מצויים בתחום שיפוטה וחלקם מצויים בתחום שיפוטה של המועצה האזורית חוף אשקלון. התוכנית הוגשה לועדה המקומית בטרם החל ההליך לשינוי גבולות, שהינו ארוך ומורכב. לא ניתן לקדם הליך תכנוני שעה שאין ודאות לגבי תחומי השיפוט החלים על המקרקעין, נשוא התוכנית. ההליך ננקט בניגוד להוראות מנכ"ל משרד הפנים בדבר "נוהל שינוי תחום שיפוט של רשות מקומית". 4.התוכנית מיועדת להקמת "קרית חינוך" עבור חברי עמותת תלמי גאולת עם ישראל, היא המשיבה 8 (להלן:"העמותה"), אשר הינה למעשה יוזמת התוכנית ובלעדיה לא היתה התוכנית באה לעולם. העמותה היא זו שתפעיל את קרית החינוך, אולם המקרקעין נשוא התוכנית הינם בבעלות מינהל מקרקעי ישראל, הוא המשיב 7. דהיינו למימוש התוכנית יהיה צורך בהקצאת מקרקעין לעמותה. בהגשת התוכנית יש התעלמות ו/או עקיפת הוראות הדין והנוהל הקשורים להקצאת המקרקעין. הגשת התוכנית נגועה בחוסר תום לב מצד ראש המועצה האזורית לכיש ומצד העמותה, אשר במסווה של הקמת קרית חינוך מנסים להביא להקמת ישוב חדש כשהכל נועד לשרת את צרכיו האלקטורליים של ראש המועצה לקראת הבחירות הקרובות (סעיף 6.5. לעתירה). התוכנית הובאה לדיון בפני הועדה המקומית למחרת יום הגשתה לועדה, כשנציג העותרים ומהנדס הועדה זומנו לדיון יום קודם לכן, באופן שלא איפשר להם ללמוד את התוכנית ולהתכונן לדיון בה. הדבר נעשה בכוונה כדי להפתיע העותרים ולמנוע מהם להכין נימוקיהם כנגד הגשת התוכנית. שטח התוכנית מוגדר כשטח "חקלאי", כאשר על התוכנית חלה תכנית תמ"א 35 (סעיף 1.6 לתקנון התוכנית). אולם התוכנית אינה מפרטת לאיזו מהאפשרויות הקבועות בתמ"א 35 מתאימה קרית החינוך - האם מדובר ב"פיתוח צמוד דופן", "ישוב חדש", "תוספת שטח לפיתוח" או "הרחבת ישוב כפרי", כאשר לכל אחת מהאפשרויות יש סייגים והגבלות רבות. התוכנית במסווה של קרית חינוך נועדה להקמת ישוב חדש במטרה לעקוף את הוראות תמ"א 35 ואת ההליכים המחמירים הקבועים בה לצורך הקמת ישוב חדש. תגובת המשיבים 1 ו-3: 6.התוכנית שבהכנה עולה בקנה אחד עם מדיניות הועדה המחוזית לאפשר ניצול מירבי של הקרקע באזורי התיישבות כפרית, תוך מציאת פתרון קבע לצרכי כלל האוכלוסיה באזור. איתור הקרקע והכנת התוכנית נעשו על דעת העותרים וביוזמתם. העתירה מוקדמת מאחר והתוכנית נמצאת בשלבי הכנה טרומיים, טרם ניתנו הערות מפורטות והיא צפויה לעבור תיקונים ושינויים בועדה המחוזית. בנוסף לכך ההגבלות שהוטלו על ידי הועדה המחוזית יש בהם כדי להביא לאיזון ראוי בין האינטרס הציבורי לזכויות העותרים, ככל שקיימת פגיעה בהם. בניגוד לטענת העותרים, ניתן להמשיך בהליך התכנוני עוד בטרם הוסדרו הגבולות המונציפליים שבין הרשויות אשר בתחומן חלה התוכנית וזאת משום שבכל מקרה הסמכות התכנונית נתונה לועדה המקומית שקמים. במקרה דנן אף אין מחלוקת בין שתי המועצות והן מסכימות מראש כי שטחה של אחת יעבור לשניה. העתירה לוקה בשיהוי ניכר והוגשה כחמישה חודשים לאחר שהעותרים קיבלו סיכום הדיון שנערך בועדה המחוזית בו נקבעו שלבי התכנון אותם תוקפים העותרים. התוכנית אותה תוקפים היום העותרים היא אותה תוכנית אותה שהם ניסו לקדם יחד עם העמותה בשטחי המושב. תגובת המשיבה 2: 7.יש לדחות העתירה על הסף משהעלימו העותרים עובדות מהותיות שיש בהן להשמיט הבסיס לעתירה. הסתרת העובדות נגועה בהצגת מצג מטעה וחוסר נקיון כפיים. העותרים לא הביאו לידיעת ביהמ"ש כי כבר בשנת 1995 נתנה המשיבה 2 הסכמתה לחילופי שטחים ושינוי גבולות בינה לבין המשיבה 1, בכפוף לקבלת האישורים הנדרשים לכך. בנוסף, לפני מספר חודשים חזרה המשיבה 2 על הסכמתה העקרונית לחילופי השטחים, בכפוף לכל הוראות הדין החלות בענין. מכל מקום בישיבה מיום 23.1.08 בועדה המחוזית, נאמר כי סוגית גבולות השיפוט אינה מהותית בשלב זה ותיבחן מחדש בשלב מאוחר יותר. תגובת המשיבה 4: 8.הועדה בחנה התוכנית באופן מעמיק ורציני, זימנה, לפנים משורת הדין, את נציגי העותרים להשמיע עמדתם. הבהירה להם שזומנו לדיון אף כי מדובר בדיון מקדמי ושהתוכנית טרם הופקדה להתייחסות הציבור וזאת על מנת לשמוע טענותיהם טרם תגבש הועדה עמדתה. בהחלטת הועדה באה לידי ביטוי עמדת העותרים על כן פנתה הועדה למשיבה 1, מועצה אזורית לכיש, שאל לה לתוכנית לפגוע במושב תלמים וכן הופנתה תשומת ליבה של המשיבה 1 לרגישות החברתית הקיימת במקום. העתירה מוקדמת מדי והוגשה מבלי שמוצו ההליכים בחוק התכנון והבניה. הועדה המחוזית טרם דנה בתוכנית ומשכך היא גם טרם הופקדה. לאחר הדיון בועדה המחוזית, אם ידחו התנגדויות העותרים, ניתן יהיה לפנות לביהמ"ש. תגובת המשיבות 5 - 7: 9.המשיבות הגישו בקשה לדחיית העתירה על הסף מפאת העדר עילה או יריבות או היות העתירה מוקדמת מדי. התוכנית התקבלה בלשכת התכנון ביום 29.7.08 וטרם התקיים דיון על ההפקדה. בעתירה לא מבוקש סעד כנגד המדינה ועל העותרות למצות ההליכים בפני הועדה טרם פנייתן לביהמ"ש. תגובת המשיבה 8: 10.העמותה משרתת תנועה תורנית בראשותו של הרב ניר בן ארצי, המתגורר במשק 26 במושב תלמים. הרב דואג לקיום מבני ציבור לרווחת הקהילה שבנויים באופן לא מוסדר במשק. המשיבה ניסתה במשך שנים למצוא פתרון להסדרת מבני הקהילה הקיימים במשך 26, ולשם כך ניהלה מגעים רבים עם העותרים ונציגיהם. במשך השנים בהם פועלת המשיבה, קידמו העותרים וסייעו בידה בניסיון לממש תוכנית מתאר נקודתית במושב, אשר בסופו של יום לא אושרה והמושב חזר בו מהסכמתו למתן אישור הרחבה לעמותה במסגרת המושב (נספח ג'6 לתגובת המשיבה). עקרונות התוכנית המוצעת כיום דומים ומוכרים לעותרים מזה זמן רב, הם ידעו על הכוונה להקים קרית חינוך הרבה קודם להגשת התוכנית לועדה המקומית. לעותרים אין מעמד בתוכנית שיוזם גורם אחר, כל עוד לא הופקדה התוכנית כחוק. עד שלב ההפקדה, ענינה של התוכנית היא בין היזם למוסדות התכנון בלבד. העותרים הוזמנו לדיון בועדת שקמים לפנים משורת הדין, כאשר המועד להעלות השגותיהם הינו רק לאחר הפקדת התוכנית. כך נקבע בסעיף 100 לחוק התכנון והבניה התשכ"ה - 1965. דיון: 11.התוכנית נשוא המחלוקת חלה בצמוד להרחבה של מושב תלמים. חלקה בתחום שטחה של המועצה האזורית לכיש וחלקה בתחום המועצה האזורית חוף אשקלון. כבר ביום 2.11.98 אישרה המשיבה 1 מבני ציבור וישיבה עבור תלמידי הישיבה בתחומי הישוב. בשנים 2000 - 2001 פעל ועד המושב בתיאום עם נציגי העמותה להקים מבני ציבור בשטח משק 26. המשיבה 4, המליצה על קידום התוכנית, אלא שהועדה המחוזית דחתה את התכנון הנקודתי משסברה שיש למצוא שטח מתאים וקבוע שישמש את קרית החינוך (נספח ד' לתגובת המשיבים 1-3). בעקבות החלטה זו איתרו העותרים יחד עם העמותה את המקרקעין נשוא התוכנית באופן כללי. בשנת 2003 החל מו"מ בין העותרים לעמותה בדבר קידום התוכנית (נספח ה' לתגובת המשיבים 1-2). בשנים 2006-2008, התקיימו ישיבות רבות עם חברי הוועד המקומי וראש המועצה לקידום התוכנית, חלקן אף בביתו של המצהיר מטעם העותרים. במקביל הושגה הסכמה של המשיבה 2 ששטח התוכנית ששיך לה, יועבר למשיבה 1. כך לדוגמא ביום 6.8.06 פונה ב"כ העותרים לב"כ העמותה, בהמשך למו"מ שהתקיים בין הצדדים במכתב "מסכם בדבר עקרונות הסכם שיאפשר התיישבות מרשיך במושב תלמים ובקרבתו". העקרונות כוללים התחייבות חברי העמותה לרכוש 24 מגרשים בתחום ההרחבה בעצמם או באמצעות המדינה כשמיקום האדמות יהיה בהסכמת המושב, בעלות הנהוגה לגבי משתכנים שאינם בני המקום ורכישת אדמות חקלאיות. כמו כן חברי העמותה יתחייבו לתמוך בתשתיות המושב בסכום של 3,150,000 ₪. בתקנון המיוחד שיחתם, בין הצדדים, יקבע כי חברי העמותה יהיו ועד מוניציפלי נפרד מזה של מושב תלמים (נספח ב' לעתירה). בדצמבר 2006 פנה ב"כ העותרים לב"כ העמותה והודיע כי לעותרים ענין בלחדש המו"מ ובעסקה "שתאפשר למרשיך הקמת שכונת מגורים צמודת דופן למשבצת הקרקע של האגודה... בנוסף על העברת זכויות בקרקע חקלאית ותמורה נוספת לתמיכה בתשתיות הקיימות של המושב..." וכן תנאים נוספים עליהם דובר בעבר (נספח ג' לעתירה). מאז פניה זו נותק הקשר והעותרים סבורים "שאנשי העמותה... רקמו עם משיב מס' 3 מזימה המיועדת לעקוף את הצורך בהסדרת הצרכים המוניציפליים והכספיים של העותרים ולחסוך לעצמם את סכומי הכסף הנדרש לתמיכה בתשתיות העותרים" (סעיף 21 לעתירה). 12.לא ניתן להשתחרר מהרושם שהעילה העיקרית להגשת העתירה בעובדה שהעותרים רואים שכספים שיכלו לגבות מהעמותה ונועדו לצרכי המושב לא יוזרמו לקופת המושב, שכן בעיקרון העותרים לא התנגדו לתוכנית המוצעת כפי שניתן לראות בפנייתם לעמותה ובמאמציהם לקדם התוכנית. כל שרצו זה לקבל תמורה להסכמה זו, ומשרואים הם שהתמורה מתרחקת מהם, באה העתירה בה העלו כל טענה אפשרית או בלתי אפשרית במטרה להכשיל ההליך התכנוני משיקולים לא ענייניים, שכן במהות הם אלה שרצו בקידום התוכנית. 13.המועצה האזורית לכיש היא אשר הגישה התוכנית לועדה המקומית שקמים. מדובר בתוכנית בסמכות הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז הדרום. ההוראות הרלוונטיות לענינינו הם אלה שבסעיף 62 לחוק התכנון והבניה התשכ"ה - 1965: "(א) הוגשה לועדה מקומית תכנית בסמכות ועדה מחוזית, תדון בה הועדה המקומית ותעביר המלצותיה לועדה המחוזית, תוך ששים ימים מהיום שהתוכנית הוגשה לה; המלצות הועדה המקומית יכול שיהיו להפקיד את התכונית הנדונה, עם או בלי שינויים או לדחותה; הועדה המקומית תשלח העתק ההמלצה למגיש התוכנית, תוך שבעה ימים מיום קבלת ההמלצה. (ב) הועדה המחוזית תדון בתכנית שהועברה אליה לפי סעיף קטן (א) לאחר שעברה בדיקה מוקדמת כאמור בסעיף 63ב; לא העבירה הועדה המקומית את המלצתה בתוך ששים הימים האמורים, תדון הועדה המחוזית בתכנית, אף ללא המלצת הועדה המקומית". לסמכות הועדה המקומית מול זו של הועדה המחוזית נקבע בע"א 2902/97 אחים עופר הנדסה ופיתוח נ. אירית גליקמן, תק-על 99(1) 1469: "בכל הנוגע לאישורן של תכניות מתאר מקומיות, יצר אפוא החוק מבנה סמכויות כזה, שלפיו הועדה המקומית יוזמת תכניות מתאר מקומיות (עובר לתיקון 43) או ממליצה על אופן הטיפול בהן (לאחר תיקון 43), בעוד שהועדה המחוזית דנה בהתנגדויות לתוכניות אלה ומכריעה בדבר אישורן. תכליתה של חלוקת סמכויות זו, על אף שהיא עשויה לכאורה להכביד על אופן אישורן של תכניות המתאר המקומיות ולהאריך את משך הזמן הדרוש לשם כך, הינה ליצור איזון ראוי בין הועדה המקומית לבין הועדה המחוזית בגדר הליכי אישור התוכניות. מן העבר האחד, הועדה המקומית, שבה חברים נציגי התושבים במקום, הינה זו ה'חיה' את תוכנית המתאר המקומית מקרוב. היא בעלת ההיכרות הטובה ביותר עם השטח נושא התכנית ועם הגורמים השונים המעורבים בה. יש לה בדרך כלל הראיה המעמיקה והמעשית ביותר ביחס להתאמת התכנית לצרכי הסביבה והתושבים במקום. ואולם, דווקא קירבה זו של הועדה המקומית לשטח נושא התכנית ולגורמים המעורבים בה טומנת בחובה לעתים בעייתיות מסוימת. זאת, הן בשל הראיה הצרה יחסית של הועדה המקומית את צרכי התכנון האזוריים והארציים - להבדילה מראייתה המעמיקה את צרכי התכנון המקומיים - והן בשל החשש כי חברי הועדה המקומית יתקשו לעמוד בלחצים המופעלים עליהם מצד גורמים מקומיים שונים... אשר על כן יצר המחוקק את המבנה האמור, שלפיו מעמדה של הועדה המקומית ביחס להליכי האישור של תכניות מתאר מקומיות הוא של יוזמת או ממליצה, בעוד שסמכות שמיעת ההתנגדויות ואישור התכניות נתונה לועדה המחוזית... ראייתה את צרכי התכנון הינה רחבה וכוללת ורמת הקרבה המצומצמת יחסית שלה לשטח נושא התוכנית ולגורמים המעורבים בה אמורה להבטיח הליך קבלת החלטות נקי ומשוחרר מלחצים. בכך נוצר איזון ראוי, אשר תכליתו הבטחת שילוב אופטימלי ככל הניתן של השיקולים והגורמים השונים המעורבים בהליך אישורן של תוכניות מתאר מקומיות... מכאן עולה, כי הדיון בתכניות מתאר מקומיות בפני הועדה המקומית אינו פורמלי גרידא, אלא המדובר בהליך המבטיח את האיזון הכולל של הליכי אישור התוכניות. על אף שאין ההכרעה בדבר אישור התוכניות מסורה בדרך כלל בידי הועדה המקומית, הרי שלעמדתה צריך להיות משקל של ממש בהליך האישור בפני הועדה המחוזית. על הועדה המקומית מוטלת החובה לגבש כהלכה את עמדתה ביחס לתכניות המתאר המקומיות המובאות בפניה, כשם שעל הועדה המחוזית מוטלת החובה לתת את מלוא כובד המשקל הראוי לעמדתה של הועדה המקומית. הדבר דומה לכל הליך מנהלי אחר שבו מוטל על הרשות המוסמכת להיוועץ עם גורם אחר לפני קבלת החלטתה. סמכות היוזמה או ההמלצה של הועדה המקומית הופכת אותה הלכה למעשה, למעין גוף מייעץ לעודה המחוזית. הפרת חובת ההתייעצות של הרשות המוסמכת עשויה לגרום לבטלות החלטתה... עם זאת, פגם בהליך בפני הועדה המקומית לא יגרור בהכרח בטלות מוחלטת של התוכנית. יש לבחון כל מקרה ומקרה על רקע נסיבותיו המיוחדות ולבדוק לגופו את הפגם שנפל בהליך ואת השפעתו הממשית או הפוטנציאלית על ההחלטות שנפלו. בגדר בחינה זו יש להביא בחשבון, בין השאר, מספר גורמים, וביניהם: מהות הפגם וחומרתו, השלב שבו נפל הפגם ושבו התגלה, השינויים שחלו ביחס לתוכנית ולביצועה עד לגילוי הפגם, מודעות הצדדים לפגם שנפל ועמדתם ביחס אליו ועוד" (ס' 14-15 לפסה"ד של כב' השופטת דורנר). עובר להגשת התוכנית על ידי המועצה האזורית לכיש, התנהל ביום 23.1.08 דיון בועדה המחוזית בענין הקמפוס החינוכי, בנוכחות הממונה על המחוז, נציגי מועצה אזורית לכיש, נציגי העמותה והועדה המקומית לתכנון ובניה שקמים. בדיון נקבעו השלבים בדרך לגיבושה של התוכנית. בסיכום הדיון נקבע, בין היתר כי: "הועד המקומי של מושב תלמים יעודכן בפרטי התכנית המתגבשת על ידי המועצה האזורית לכיש, כולל הוצאת סיכומי פגישות בנושא זה" (נספח ד' לעתירה). העותרים קיבלו פרוטוקול הדיון ובתגובה שלחו ביום 25.3.08 מכתב מחאה לממונה על המחוז בדבר ההליך התכנוני (נספח ה לעתירה). בתגובתו של הממונה על המחוז הובהר כי הכוונה לפעול על פי דיני התכנון והבניה, תוך התחשבות במושב תלמים והשפעת התכנית עליו ומתן זכות השימוע לעמדת המושב בפני המועצה האזורית לכיש, הועדה המקומית לתכנון ובניה שקמים וביתר מוסדות התכנון (נספח ו' לעתירה). עוד טרם הגשת התכנית על ידי המועצה האזורית לכיש ביום 19.6.08 נערכו עוד ישיבות בלשכת התכנון המחוזית (ביום 3.4.08 וביום 21.5.08) (נספח ו' לתגובת המשיבים 1-3). בישיבות האחרונות הועלו ונבחנו חלופות להקמת קרית חינוך בסמוך למושב תלמים. לאחר הגשת התוכנית התקיים ביום 24.6.08 דיון בועדה המקומית לתכנון ובניה שקמים. לישיבה זו הוזמנו העותרים, יום קודם הדיון באופן שלא התיר בידם סיפק להתכונן לדיון כראוי. הישיבה התקיימה אף על פי כן, ובסיכומה הוחלט להמליץ לועדה המחוזית על הפקדת התוכנית כאשר בהמלצותיה פונה הועדה למועצה אזורית לכיש כי יושם דגש על התנגדות העותרים לתכנית על מנת שהתכנית לא תפגע במושב תלמים (נספח ז' לתגובת המשיבים 1-3). לעותרים לא קמה זכות מוקנית להופיע בפני הועדה המקומית והזימון נעשה לפנים משורת הדין. יחד עם זאת משבחרה הועדה המקומית לזמן העותרים טוב היה לו הודיעה להם על כך מראש, אך מאחר והנושא אינו חדש לעותרים כיוון שידעו על ההליכים שעה ששלחו מכתבם עוד ביום 25.3.08 לממונה על המחוז ומאחר וניהלו, כאמור, המו"מ עם העמותה הרי שלא נפל פגם של ממש בהודעה הקצרה שנמסרה להם בדבר קיום הישיבה, הגם שפגם זה יכול להתרפא בדיון בפני הועדה המחוזית. 14.הפגם שנפל אשר מביא למסקנה שיש לקבל העתירה באופן חלקי מקורו בעובדה "שהתוכנית הוגשה לועדה יום לפני הדיון וטרם נלמדה כהלכה" (פרוטוקול הדיון בועדה, נספח ח' לעתירה). אם התוכנית טרם נלמדה כהלכה לא היה מקום לקיים הדיון על אתר. היה על הועדה לדחות הדיון או לשמוע עמדת העותרים ולקיים הדיון רק לאחר שהתוכנית תיבחן. אם התוכנית טרם נלמדה, הכיצד ניתן היה לקיים דיון עניני ותכליתי ולבוא בהמלצה לועדה המחוזית. התנהלות זו של הועדה המקומית לתכנון ובניה שקמים אינה עולה בקנה אחד עם הקביעה בע.א.2902/97 הנ"ל לפיה "על הועדה המקומית מוטלת החובה לגבש כהלכה את עמדתה...". הועדה המקומית, כרשות מנהלית, מחויבת לקבל החלטתה ולגבש המלצתה על בסיס של תשתית עובדתית מקיפה ונאותה. השופט י.זמיר בספרו "הסמכות המנהלית" (נבו הוצאה לאור בע"מ, תשנ"ו- 1996, כרך ב') מציין: "רשות מנהלית סבירה, כמו כל אדם סביר, לא תקבל החלטה אלא על יסוד תשתית של עובדות... רשות מנהלית שמפעילה את שיקול הדעת שלה ללא בירור העובדות הנוגעות לעניין, ומחליטה על יסוד תחושה בעלמא, או שדעתה נחושה להגיע למסקנה מסוימת ללא תלות בעובדות המקרה, אינה מפעילה שיקול דעת כנדרש בחוק" (שם, עמ' 733). השלב הראשון בגיבוש תשתית עובדתית הינו שלב איסוף הנתונים, כאשר "אם מתברר כי בנסיבות המקרה לא שקדה הרשות המנהלית לאסוף את הנתונים השייכים לענין ולבדוק אותם לקראת קבלת החלטה, כפי שרשות סבירה היתה נוהגת, עשוי בית המשפט לפסול את ההחלטה" (זמיר, שם, עמ' 738). במקרה דנן, לא פעלה הועדה המקומית כנדרש, משהתוכנית לא נלמדה ונבחנה על ידי כל הגורמים שהשתתפו בישיבה זו. ניתן לומר כי להמלצת הועדה המקומית לא קדם דיון המבוסס על החומר העובדתי שהונח בפניה כיוון שהוא לא נלמד. בנסיבות אלה העתירה מתקבלת במובן הצר בכך שהדיון יוחזר לועדה המקומית לתכנון ובניה שקמים שתדון בתוכנית, לאחר שתלמד ותבחן אותה לעומק. הועדה המקומית אכן אינה מחליטה אלא רק ממליצה אבל מאחר ולהמלצה זו יש ליתן משקל רציני בעת הדיון בועדה המחוזית, ההמלצה צריכה לבוא אחרי דיון מקיף ורציני ובודאי שדיון כזה לא יכול להתקיים כאשר התוכנית טרם נלמדה על בוריה ופרטיה וההשלכות שבה לא נדונו ונשקלו לעומקן. משמוחזר הדיון לועדה המקומית, תשקול הועדה זימונם של העותרים לדיון זה על מנת שישטחו בפניה את מלוא טענותיהם, לאור עמדתם שאף כי הוזמנו לדיון בעבר, לא היה בידם הסיפק להתכונן כראוי מפאת ההודעה הקצרה. ביתר טענות העותרים אין ממש ולכן אתייחס אליהן בתמצית בלבד, גם לא כולן. 15.הגשת התוכניות על ידי ראש המועצה האזורית לכיש מבלי שנערך דיון במליאת המועצה: התוכנית הוכנה כתוכנית ראשונית על פי סיכום בועדה המחוזית מיום 21.5.08. "גרסה ראשונית של תכנית, כאמור, תוגש לעיון נוסף בועדה המחוזית בהתאם לנקודות שהועלו" (נספח ו' לתגובת המשיבים 1-3). תוכנית זו קרוב לודאי שעוד תעבור שינויים. בתגובת המשיבה 1 ו-3 נטען כי התוכנית תובא לדיון במליאת המועצה לאחר שתגובש סופית בסמוך למועד ההפקדה וכי הרעיון הגלום בתוכנית הובא לידיעת חברי המועצה שהביעו תמיכה בו. נושא התוכנית הובא לידיעת העותרים לכל המאוחר במרץ 2008, אולם הם לא פנו למועצה כדי לבקש זימון ישיבת המליאה לדון בתוכנית לאור הסתייגויותיהם. ענין זה יבוא על פתרונו בבוא העת לאחר שתגובש התוכנית הסופית בועדה המחוזית וטרם הדיון בועדה המחוזית יהיה צורך לכנס את מליאת המועצה האזורית לכיש לדיון בתוכנית. 16.שינוי הגבולות: הבעייתיות הנטענת על ידי העותרים מקורה בעובדה שהתוכנית תלויה בשטחים המצויים בחלקם בתחומי המועצה האזורית לכיש וחלקם בתחומי המועצה האזורית חוף אשקלון. גם בטענה זו אין ממש. עוד בשנת 1995 הוסכם בין שתי המועצות על חילופי השטחים ביניהן. הסכמה עקרונית זו בעינה גם היום. היא אושרה גם לאחרונה. כשמדובר באותה ועדת תכנון מקומית אין מניעה לדון בתוכנית גם אם חילופי השטחים טרם בוצעו, שכן לא היה כל טעם לבצע חילופי השטחים בפועל כאשר התוכנית טרם קרמה עור וגידים. גם הועדה המחוזית התייחסה לנושא חילופי השטחים בישיבתה מיום 23.1.08 וקבעה כי "סוגיית גבולות השיפוט אינה מהותית לעת הזאת. ככל שנתקדם בתכנון ובמימוש תבחן הסוגיה מחדש. בשלב זה כל שיש לעשות הוא לקבל את הסכמת המועצה האזורית חוף אשקלון לקידום התוכנית" (נספח ד' לעתירה, סעיף 4(ב)). הסכמת המועצה האזורית חוף אשקלון ניתנה, כאמור זה מכבר, ובנוסף, מצויה התוכנית בשלביה הראשוניים ועוד ייתכנו שינויים רבים ואולי אף שינוי הגבולות שהוצבו במסגרת התוכנית. גם בטענה הנוספת של העותרים לענין הקצאת הקרקע אין ממש, שכן אם מינהל מקרקעי ישראל לא יקצה הקרקע לא תהיה תקומה לתוכנית. 17.סוף דבר, העתירה תתקבל באופן חלקי כך שהדיון יוחזר לועדה המקומית לתכנון ובניה שקמים, על מנת שתדון בתוכנית לאחר שתלבן פרטיה כנדרש, כמפורט בסעיף 14 לפסה"ד. 18.לא מצאתי ליתן צו להוצאות משסבורה אני שלא שיקולי התכנון הם שעמדו לנגד עיני העותרים בהגשת העתירה אלא הרצון לעכב התוכנית כדי להגיע להסכמה עם העותרים באופן שיהיה נוח להם. בניהתמ"א