קראו דוגמא מהפסיקה בנושא פיצויים למנקה שנפלה במדרגות: בפני תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת, שהינה עובדת נקיון, במהלך החלקה במדרגות תוך כדי שטיפה ביום 25.5.03 (להלן: "התאונה"). הדיון פוצל בין שאלת החבות לשאלת הנזק. גרסת התובעת על פי האמור בתצהיריה של התובעת, עבדה במועד התאונה בבנין של העירייה. נאמר לה שעליה לנקות את הקומה השלישית. קודם היה עליה לשפוך מים ואחר כך לנקות. הרצפה והמדרגות היו שחוקים ושחורים והמעקה היה שבור. התובעת שפכה מים, והחלה לנקות, ואז החליקה על המדרגות. המעקה היה במצב שלא ניתן היה להחזיק בו כי היה שבור. התובעת נפלה, ותפסה חזק את הרשת של המעקה, בכדי לא להמשיך ליפול. מהחקירה הנגדית עולה, שהתובעת הינה עובדת נקיון מזה 10 שנים, ומבצעת שטיפה של המדרגות בהם נפלה, מדי יום במשך 3 שנים. התובעת הסבירה, כי אופן השטיפה הוא כזה, שבשלב ראשון מרטיבים את המדרגות באמצעות סמרטוט רטוב, לאחר מכן עולים במדרגות הרטובות וגורפים את המים. הנפילה ארעה בשלב הגריפה, כאשר היתה בראש גרם המדרגות. התובעת אחזה בברזל של המדרגה כדי לא ליפול עד לסוף גרם המדרגות. התובעת מתארת כי היה מעקה ברזל וחצי ממנו היה עץ. היא ניסתה להחזיק ולא הצליחה אז החזיקה בברזל. גרסת הנתבעת מטעם הנתבעת הוגש תצהיר של סגנית מנהלת הרווחה בעירייה שעבדה בבנין בו החליקה התובעת. הבנין נהרס לפני מספר שנים. העירייה העבירה את משרדיה לבנין בשנת 99 לאחר שבוצע בו שיפוץ. המדרגות לא היו פגומות. המעקה היה תקין. ההכרעה במסגרת ישיבת קדם המשפט התבקשה התובעת לתאר את התאונה. "עבדתי בבנין של 3 קומות. התחלתי לשטוף את המדרגות. לקחתי דלי מים והתחלתי לשטוף. יש מקום של רצפה וגם מדרגות, התחלתי לשטוף. עם סמרטוט שפכתי מים, התחלתי לגרוף את המים, קודם שוטפים עם סמרטוט, היה שם מלוכלך, אחר כך התחלתי לגרוף עם הסמרטוט ופתאום החלקתי במדרגות. בצד ימין היה מעקה, טוב שהיה מעקה שהחזקתי, ומהפחד כי זה היה מחליק, לא יכולתי להחזיק. כל הזמן אני שוטפת באותה צורה. אני כבר שנים עובדת נקיון. אני לא בכוונה, בן אדם נופל, בבנין הזה לא עבדתי הרבה שנים. בבנין הזה עבדתי שנה שנתיים. אני מכירה את המדרגות האלה. ש. מה גרם לך להחליק? ת. אולי שפכתי יותר מידי מים". (עמוד 5 שורות 3 - 11). בהמשך העידה, כי החליקה 5 או 6 מדרגות עד שאחזה במעקה. התובעת איננה שוללת אפשרות לפיה קיבלה את המכה בטרם אחזה במעקה. כאשר היא נשאלה במפורש האם היתה בעיה במעקה השיבה "יש עצים במעקה וזה לא היה כל כך טוב, החזקתי באמצע בברזלים שם". (עמ' 5 שורות 13 - 17). טענה לפגם במעקה מהווה שינוי חזית שכן פגם כזה לא הוזכר כלל בכתב התביעה. גם לגופו של ענין לא הוכיחה התובעת קיומו של פגם כלשהו במעקה. כאשר התבקשה התובעת לתאר במהלך ישיבת קדם המשפט את אופן ארוע התאונה, לא התיחסה כלל לפגם כלשהו במעקה. היא הדגישה כי טוב שהיה מעקה שהחזיקה בו. כאשר נשאלה מה גרם לה להחליק השיבה, שאולי שפכה כמות גדולה מידי של מים. כאשר נשאלה באופן ישיר האם היה משהו שבמעקה שלא היה תקין השיבה "היה שם שבור אחר כך לא יכולתי להחזיק היה שם ברזל" (עמוד 5 שורה 24). בהמשך מתארת התובעת שילוב של עץ וברזל במעקה. ההחלקה עצמה ארעה כאשר היא אוחזת במגב בשני ידיה. בשלב ההחלקה אינה יכולה לאחוז במעקה. היא החליקה 5 או 6 מדרגות והצליחה להאחז במעקה שבלם גם לדבריה, את המשך ההחלקה. התובעת מתיחסת גם בישיבת הראיות לקיום עץ במעקה. התובעת אינה מסבירה מה המשמעות של שילוב העץ לקיום פגם במעקה, וכיצד מתקשר הפגם להחלקה או להעדר היכולת לבלום אותה. מנגד העידה העדה מטעם הנתבעת. המדובר במי שהיתה אחראית על תהליך השיפוץ, ועבדה בבנין מדי יום. לדבריה בתצהיר המעקה היה תקין. העדה כלל לא נשאלה על תקינות המעקה, כך שיש לקבל את דבריה בחזקת אמת. התובעת לא הביאה חוות דעת לגבי ליקוי כלשהו במדרגות או במעקה. התובעת אף לא צילמה אותו, למרות שיכולה היתה לעשות זאת במשך מספר שנים. כאמור, מתוך העדות לא ניתן להבין מה הפגם שהתובעת מוצאת במעקה. לפיכך אני קובע שלא הוכח כל פגם במדרגות או במעקה. המסכת העובדתית על בסיסה יש לתת את ההחלטה, הוא בדיוק כפי שתארה התובעת את התאונה, כפי שצוטט קודם לכן. החלקה במדרגות במהלך גריפת מים ללא כל פגם במדרגות, או במעקה. הדיון המשפטי על פי סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א - 1971 על בית משפט הפוסק במשפט אזרחי על פי עדות יחידה של בעל דין ללא סיוע, לפרט בהחלטתו מה גרם לו להסתפק בעדות זאת. במקרה זה אינני סבור שניתן להסתפק בעדות התובעת. ראשית, הפער בין הגרסה המופיעה בכתב התביעה לגרסה המופיעה בתצהיר מצדיק נקיטת זהירות בקבלת הגרסה המאוחרת. ניתן להניח שאילו היתה התובעת מוסרת לבא כוחה שקיימים ליקויים במעקה או במדרגות, היתה גרסה זאת מפורטת בכתב התביעה. שנית, התובעת יכולה היתה כאמור להביא בקלות עדים לגבי מצב המעקה והמדרגות. ביום 15.7.13 ניתן פסק דין בע"א 4486/11 פלוני נ' פלוני (פורסם במאגרים המשפטיים). בפסק דין זה נדונים בפרוט רב מרכיבי עוולת הרשלנות. בית המשפט בדעת רוב קובע, שבמרבית המקרים נכון יותר לבחון את מרכיב ההתרשלות בטרם נבחן מרכיב החובה. (סעיף 13 לפסק הדין). כוונת הדברים בבחינת ההתרשלות היא, שיש לבחון את סבירות התנהגותו של המזיק. סיכון שהוא טבעי ורגיל לפעילות המתבצעת, הוא "סיכון סביר", וחיי חברה מתוקנים לוקחים את קיומו בחשבון. (סעיף 19 לפסק הדין). כאשר קיימת התנהגות היוצרת סיכון צפוי וסביר ההתנהגות אינה עוולתית. (סעיף 21 לפסק הדין). הסיכון של החלקה במהלך שטיפת מדרגות נלווה באופן טבעי לפעולת השטיפה. לא קיימת אפשרות מעשית למנוע סיכון זה. במסגרת תיק 14537-08-10 מרי דזנאשוילי נ' מסר סיעוד ורווחה בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים) דנתי בנסיבות בהן נטען כי ארעה החלקה במהלך גריפת מים בתוך חדר אמבטיה. הדיון המשפטי שנערך שם כוחו יפה גם לעובדות שנקבעו בתיק זה. בע"א 663/88 יהודה שירזיאן נ' לבידי אשקלון פ"ד מ"ז (3) 225 נאמר כי כאשר מדובר על סכנת נפילה או החלקה רגילות שהינן חלק בלתי נפרד מסיכוני החיים הרגילים, כדוגמת החלקה על משטח רטוב או נפילה מכיסא, שעלולות להתרחש בכל מקום ובכל זמן, אין מוטלת חובה על המעביד למנוע את הסיכון. הסיכון שעל המעביד למנוע אותו הוא סיכון מיוחד. (סעיף 7 לפסק הדין). עצם העובדה שפלוני החליק במקום עבודתו, אין בה כדי ללמד לבדה על אחריות של המעביד להחלקה. תיתכן החלקה ללא שהיה סיכון מיוחד כלשהו במשטח העבודה בו ארעה ההחלקה. ראו ע"א 498/93 פורטונה סבן נ' רותם חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים) (סעיף 6 לפסק הדין והאסמכתאות המפורטות שם). בע"א 371/90 חמודי סובחי נ' רכבת ישראל פ"ד מ"ז(3), 345 נאמר שכאשר מדובר בנזק שהוא תולדה של החלקה עקב חומר שאינו טבעי, או חומר שחייבים לנקוט בעניינו אמצעים מיוחדים, מוטלת על המעביד חובה לנקוט אמצעים מיוחדים לשם הקטנת סכנתה של החלקה. במקרה שבפני מים עם סבון מהווים חומר בלתי נפרד משטיפת רצפה. בת"א (חיפה) 128/04 עלאא עמארה נ' מוסך א.א.ח בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים) צוטטו בהסכמה דבריו של עו"ד משה ויסמן בספרו חבות מעבידים "יש לאבחן בין סכנות אשר לא ניתן למנען - סכנות רגילות הטבועות בפעילות היומיומית והן ברורות על פניהן ואינהרנטיות לביצוע התפקיד, כגון סכנת החלקה הרובצת לפתחו של מי שעיסוקו בשטיפת רצפות, סכנת הנפילה אצל מי שעיסוקו כרוך בטיפוס מרובה על סולמות וכיו"ב. תכלית הטלת האחריות הקונקרטית היא להעמיד את המעביד בתפקיד המגן על העובד מסכנה בלתי רגילה בפניה הוא עומד". (סעיף 9 י"א לפסק הדין) בנסיבות דומות נדחו תביעות של עובדים שהחליקו במהלך שטיפת רצפה ראו ת"א ((ת"א) 105140/01 מור יוסף שרה נ' א.א. אבירם בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים). ת"א (ת"א) 92174/01 חדיף מזל נ' אמש תיירות ונכסים בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים). ת"א 13915/01 צמח בלה נ' אל דן בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים). בהעדר התנהגות עוולתית של הנתבעת אין לזקוף לחובתה את ההחלקה של התובעת במהלך שטיפת המדרגות, ואין מקום לחייב את הנתבעת בנזק ממנו סבלה התובעת. סוף דבר אני דוחה את התביעה. אני מחייב את התובעת בהוצאות התביעה ובנוסף לכך בשכ"ט עו"ד בסך של 6,000 ₪. תאונות נפילהפיצוייםנפילה במדרגותמדרגות