קראו דוגמא מהפסיקה בנושא פיצוי על איחור טיסה לאילת: התובעים הגישו התביעה הנדונה נגד הנתבעת על סך של 14,000 ₪. בכתב התביעה נטען כי במסגרת עבודתה של התובעת התקיים כנס בין התאריכים 11.9.12-13.9.12 באילת. ביום 11.6.12 הזמינה התובעת אצל הנתבעת טיסה לשני התובעים לאילת מנתב"ג. לטענת התובעים, ביום 11.9.12 הגיעו לנמל התעופה בשעה 13:25, כאשר הטיסה הייתה אמורה לצאת בשעה 14:55. כאשר הגיעו לנמל התעופה נמסר להם על ידי אנשי הביטחון כי טיסתם יצאה כבר בשעה 13:00. במסגרת ניסיונות התובעים להסדיר טיסה לאילת כבר באותו היום, נסעו התובעים, בהמלצת נציגת הנתבעת לנמל התעופה בשדה דב. בהתאם להמלצת נציגת הנתבעת, התובעים נרשמו ברשימת המתנה לטיסות לאילת שיצאו בשעות 15:00, 17:00, אך הטיסות היו מלאות. על כן החליטו התובעים לפנות לחברת ישראייר, אשר הודיעה כי יש לה מקומות פנויים בטיסה היוצאת בשעה 21:00. לטענת התובעים, הם הגיעו לאילת בשעה 23:00. בשל הגעתם בשעה זאת פיספסו התובעים את ארוחת הערב וכן את המופע שנערך באותו הערב. התובעים פנו לנתבעת בדרישה לפיצוי אולם זו טענה כי נשלחו לכתובת המייל של התובעת מספר מיילים המעדכנים את שינוי מועד הטיסה, וכן כי נעשו ניסיונות ליצור קשר טלפוני עם התובעים, ניסיונות שלא צלחו. כמו כן הודיעה הנתבעת כי היא נתנה הנחיה לזכות את כרטיס האשראי של התובעים בסך של 744 ₪ מחיר הטיסות הלוך ושוב. לאור האמור עתרו התובעים לפיצוי בגין הרכיבים הבאים: מונית מנתב"ג לשדה דב בסך של 140 ₪, כרטיס טיסה לאילת באמצעות ישראייר בסך של 476 ₪ ופיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 14,000 ₪. הנתבעת הגישה כתב הגנה בו טענה כי בשל אילוצים הוקדמה שעת הטיסה של התובעים מהשעה 14:55 לשעה 13:00. לטענת הנתבעת עשתה את כל שביכולתה על מנת ליידע את התובעים בדבר הקדמת הטיסה באמצעות הפרטים אשר הופיעו בכרטיסיית הלקוח של התובע הקיימת אצל הנתבעת, כאשר בדיעבד התברר כי פרטי הלקוח שהופיעו על הכרטיס היו שגויים. לטענת הנתבעת עשתה מאמצים רבים על מנת לאתר את התובעים לרבות נסיון בטלפון הנייד, הנייח וכן נשלח סיכום הזמנה מעודכן בדואר האלקטרוני 4 פעמים. לטענת הנתבעת התובע ידע כי בידי הנתבעת פרטי התקשרות לא מעודכנים אולם לא טרח לעדכן את פרטיו. עוד טוענת הנתבעת כי הציעה לתובעים לטוס בשעה 20:55 משדה דב וזאת מאחר ולא היה מקום בטיסה מוקדמת יותר. התובעים לא הסכימו להצעה העדיפו להגיע לשדה דוב ולנסות להירשם לרשימת המתנה מוקדמת יותר, בין לבין התמלאה גם הטיסה של השעה 20:55 ולא נותר בה מקום פנוי לתובעים. לו היו מסכימים התובעים לטוס בטיסת הנתבעת היו נחסכים להם ההוצאות של הטיסה בחברת ישראייר. לטענת הנתבעת אף כי התובעים לא טרחו לברר האם חל שינוי במועד הטיסה, ולאחר פנייתם אל הנתבעת, החליטה הנתבעת לפנים משורת הדין לזכות אותם בגין הטיסה הלוך אותה הפסידו וגם בגין הטיסה חזור, אשר טסו בה. לטענת הנתבעת באשר לפיצוי בסך של 476 ₪ בגין כרטיסי הטיסה הרי שהנתבעת הציעה להם טיסה באותו המועד אך התובעים סירבו להצעה. באשר לדרישה לתשלום החניה בסך של 140 ₪ טענה הנתבעת כי בכל מקרה היה על התובעים לשלם על חניה ללא קשר לשינוי מועד הטיסה. באשר לפיצוי בגין עוגמת נפש טענה הנתבעת כי בתחילה דרשו התובעים פיצוי בסך של 2,400 ₪ ולא ברור כיצד הגיעו לדרישה של 14,000 ₪ בגין עוגמת נפש. דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים ושמיעת העדויות בתיק אני קובעת כי יש לקבל את התביעה באופן חלקי. שינוי מועד הטיסה במקרה הנדון אינו שינוי אשר נגרם בשל כוח עליון או נסיבות אשר אינן תלויות בנתבעת, ועל כן על הנתבעת להוכיח כי עשתה כל אשר ניתן על מנת להודיע לתובעים על שינוי מועד הטיסה. במקרה הנדון טוענת הנתבעת כי ניסתה להשיג את התובעים לפי פרטי כרטיס הלקוח אשר אצלה ואשר התברר בדיעבד כי הם אינם מעודכנים. מהנספחים אשר צורפו לכתב ההגנה מטעם הנתבעת אכן עולה כי נעשה מאמץ על מנת להשיג את התובעים ולמסור להם עדכון על שינוי מועד הטיסה אך הניסיונות לא צלחו בשל כך כי לא היו בידי הנתבעת פרטים עדכניים של כתובתו ומספר הטלפון של התובע. ראשית אציין, כי לא הוכח לי במקרה הנדון, כי הנתבעת ביקשה מהתובעים לעדכן את פרטי ההתקשרות הרשומים בפניה, או כי יידעה אותם במועד ההזמנה כי עליהם לעדכן את פרטיהם הרשומים אצלה למקרים בהם יחול שינוי בפרטי הטיסה, כפי שאירע במקרה הנדון. מעבר לאמור אציין כי בימינו בהן קיימות דרכים רבות להשיג את פרטי אדם, כתובתו ומספר הטלפון שלו (הן על ידי השימוש במוקד 144, והן על ידי שימוש באתרי האינטרנט) הרי שאין די בניסיונות אשר נעשו על ידי הנתבעת לצורך יצירת קשר עם התובעים ועדכונם על השינוי שבוצע. בנוסף שי לציין כי כרטיסי הטיסה הגיעו לתובעים במייל של התובעת וניתן היה לעשות שימוש גם במייל זה על מנת להודיע לתובעים ונראה כי הנתבעת לא ניסתה ליצור קשר באמצעות התובעת, אלא באמצעות התובע בלבד. באשר לנזק הנתבע. יש לפצות את התובעים בסך של 140 ₪ בגין עלות הנסיעה במונית מנמל תעופה בן גוריון לנמל התעופה שדה דב, שם החנו התובעים את רכבם. הנתבעת טענה כי אין לפצות את התובעים עבור החניה בחניון שדה דב אך לא ראיתי כי התובעים עתרו לקבלת תשלום זה. ביחס לתביעת התובעים לפיצוי עבור רכישת כרטיסי טיסה דרך חברת ישראייר, אני דוחה רכיב תביעה זה. אין מחלוקת כי הנתבעת השיבה לתובעים את מלא התשלום עבור כרטיסי הטיסה הלוך וחזור, אף כי את הטיסה חזור מימשו התובעים באמצעות הנתבעת. על כן משהנתבעים קיבלו החזר מלא עבור הכרטיסים שרכשו מהנתבעת אינני מוצאת כי יש לפצותם בגין רכיב זה מעבר להחזר התשלום. באשר לפיצוי בגין עוגמת נפש שהוא הרכיב העיקרי בתביעה הנדונה אני קובעת כי בנסיבות העניין יש לפצות את התובעים בסך של 1,200 ₪. בפועל וכפי שעולה מטענות התובעים במקום לטוס בשעה 14:55 כפי שהיו אמורים לטוס מלכתחילה, טסו לאילת רק בשעה 21:00, קרי באיחור של 6 שעות מהתכנון המקורי. לא מצאתי כל מקום לפצות את התובעים בסך של 14,000 ₪ בגין האיחור המתואר בכתב התביעה. יש להזכיר כי הטיסה חזור מומנה על ידי הנתבעת במסגרת הפיצוי שכבר ניתן לתובעים. וכן לא מצאתי כי הפגם אשר נפל בהתנהלותה של הנתבעת מצדיק פיצוי בגובה הסכום הנתבע. לאור האמור אני פוסקת לטובת התובעים את הסך של 1,340 ₪. בנוסף תשלם הנתבעת לתובעים הוצאות משפט בסך של 300 ₪. תביעות נגד חברות תעופהתעופהפיצוייםאיחור טיסה