פסק דין 1. בפניי הונחו שתי תביעות בעניין ליקויי בניה שהדיון בהן אוחד. 2. תביעה מס' 60065/03 היא תביעת יזדי ישי ומירב (להלן:"יזדי") תביעה מס' 60066/03 היא תביעת מעודה רחמים והדסה (להלן:"מעודה"). שתי התביעות הופנו כנגד קבוצת אשטרום (להלן:"אשטרום"). 3. התביעות התנהלו בהליכי קדם משפט במשך כ- 3 שנים בפני מותבים שונים ושמיעת הראיות בפניי החלה במרץ 2006. לאחר שמיעתן נשמעו סיכומי התובעים בעל פה בהתייחס לכל אחת משתי התביעות. סיכומי הנתבעת נשמעו אף הם בעל פה באותו מועד ולאחר שמיעת הסיכומים בעל פה איפשרתי את השלמתם בכתב בנושאים שפורטו בהחלטה מיום 27.3.06 לנתבעת, בפרק זמן שנקבע ולאחר מכן, זכות תגובה לב"כ התובעים. ביום 3.4.06 הוגשה השלמת סיכומים בכתב מטעם הנתבעת תוך שזו חורגת באופן בוטה מהגבלת העמודים שנקבעה. 4. בהמשך, נתבקשה הגדלת היקף סיכומי התגובה של התובעים והארכת מועד להגשתם. בנוסף הוגשה ביום 26.4.06 בקשה מטעם הנתבעת לתוספת ראיה ולפיה ניתן לבצע העתקת דלת בחדר הממ"ד. הבקשה התייחסה לנסיונה של הנתבעת לקעקע את קביעת מומחה בית המשפט בעניין הליקוי שנוצר בפתיחת דלת הממ"ד. המסמך שהגשתו התבקשה הינו אישור שנתקבל אצל הנתבעת מהגורמים המוסמכים ולפיו, ניתן לבצע תיקון בדלת הממ"ד מבלי לפגוע בתפקודו או בכשירותו. בקשה זו אשר הוגשה כאמור, לאחר הגשת הסיכומים ולאחר שלרשות הנתבעת עמדו שנים ארוכות על מנת "להגיע" לאותו מידע בכוחות עצמה, היא בקשה שבעיני חורגת מכל אמת מידה של סבירות. הנתבעת איננה מזכירה בכל דרך שהיא מדוע מוגשת בקשה זו בשלב כה מאוחר של ההליך וכשהיא מספרת על התשובה החיובית "שנתקבלה רק עתה" אין היא מסבירה מה היה מועד פנייתה המקורית בעניין ומדוע לא הועבר לבית המשפט המידע בדבר הפניות לגורמים המוסמכים מבעוד מועד טרם סיום הבאת הראיות. בכל היבט שבו נבחן את הדברים מדובר בבקשה חסרת שחר שדינה לדחייה כך שפסק הדין שיינתן יתבסס על מכלול הראיות שהוגשו בפניי עד לשלב הסיכומים. תביעת מעודה 5. בעניין מעודה מבקש ב"כ התובעים לקבל את קביעתו של מומחה בית המשפט להיקף הליקויים כולל העלות שנקבעה לתיקון הליקוי במדרגות הפנימיות, לפיצוי בעניין עוגמת הנפש ולהשבת ההוצאות. לטענת הנתבעת יש לדחות מכל וכל את חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, כיוון שזה ערך חוות דעת בלתי מקצועית, מוטעית ומוטית לרעת הנתבעת תוך שהוא שוקל שיקולים מקצועיים שגויים ושיקולים זרים לא רלבנטיים. ב"כ הנתבעת הקדישה לעניין זה פרק נרחב בסיכומיה והיא חוזרת על דברים אלה שוב ושוב גם בפרקים אחרים של סיכומי ההשלמה שהוגשו מטעמה. צר לי על האופן שבו ניהלה ב"כ הנתבעת את הדיון המשפטי ועל בחירתה העקבית בשימוש בתכנים בעלי גוון אישי, לטעמי קיצוניים מאוד, תחת התייחסות עניינית לגוף הדברים. אתעלם אם כן מכל חלק הטיעונים העוסק בגוף האדם ואתייחס אך ורק לאלה הרלבנטיים לגוף העניין. 6. לנתבעת טענות בעלות גוון מיקדמי והן אלה העוסקות בטענה לקיומם של שיהוי והתיישנות. בעניין זה טוענת ב"כ הנתבעת כי תביעת מעודה הוגשה בחלוף תקופת האחריות לדירה לאחר שזו נמסרה לידיהם בינואר 1997, מאז נמנית תקופת הבדק על פי החוק ובתומה, 3 שנות אחריות. לפי זה, אחריות הנתבעת לאלמנטים השונים בדירה חלפה זה מכבר. הנתבעת מעלה טענה להעדרה של "הזדמנות נאותה " וכן טוענת זו כי אין לייחס לה כל אחריות לחלק הליקויים שאינם בעלי אופי תכנוני היות והנתבעת לא התחייבה למתן שירותי תכנון אלא שירותי ביצוע בלבד. 7. טענותיה של הנתבעת לקיומה של התיישנות, לשיהוי ואי-מתן "ההזדמנות הנאותה" הן טענות העומדות בסתירה לעדותו של מעודה כפי שנמסרה בתצהיר ולאחר שב"כ הנתבעת ויתרה על חקירתו עומדת גרסה זו כמוכחת נתמכת במוצגים שהוגשו. לפי עדות זו פנה מעודה לנתבעת לפי (מוצג ת/5) עוד בתוך תקופת האחריות, ניסיון תיקון נערך ע"י הנתבעת ואולם בפועל מסתבר כי ליקויי הבנייה לא תוקנו במלואם. מכאן כי הטענה בעניין השיהוי וההתיישנות כמו גם זו העוסקת בהעדרה של מתן ההזדמנות הנאותה הן טענות חסרות בסיס ראייתי ודינן לדחייה. 8. לנתבעת טענה נוספת בעלת מאפיינים של טענות סף ולפיה, לא קמה לה אחריות ביחס לחלק הליקויים שהם תוצאת כשלים תיכנוניים. טענתה של הנתבעת בעניין זה, נסמכת על ההסכם שנחתם בין הצדדים ביום 31.5.96 בין מעודה מצד אחד, אשטרום מצד שני, ועמותת בינה לעיתים פ"ת (להלן: "העמותה") מצד שלישי ובו צויין, כי הנתבעת תספק לתובעים שירותי בנייה בלבד. הואיל וכך, אין להחיל על הנתבעת אחריות לליקויים, הנזכרים בסעיפים 7.1.3 (פתיחת דלת הממ"ד), 7.2 (אוורור המטבח), 7.4.2 (נדבך ראש למעקה), 7.8 (מדרגות פנימיות) שהינם ליקויים בעלי אופי תכנוני. 9. ניסוח זה של היקף התחייבות הנתבעת כלפי התובעים אינו מוטל בספק, ומרבית טיעוני התובעים בסיכומי התגובה המשלימים בכתב שהוגשו על ידם בעניין זה, אינם רלבנטיים כלל להכרעה ובמיוחד חלקם העוסק בכלל הפרשנות "לרעת המנסח" וחלקם הנוסף העוסק ב"שיחרור" העמותה מכל דרישה שהיא. חלקו הרלבנטי של טיעון התובעים עוסק בנספח ב' להסכם המוכתר בכותרת "תנאים כלליים בדבר הבנייה" ובו נקבע בסעיף 2 א', כי הנתבעת מתחייבת לתכנן את הדירה בהתאם לתוכניות. התובעים טוענים כי בכל חלק התכנון המפורט עסקה הנתבעת וזאת, מכוחו של הסעיף הנ"ל. טענה זו עולה בקנה אחד עם נוסח מוצג נ/4 למוצגי הנתבעת, ממנו עולה, כי לפחות חלק מעבודות התכנון נמסרו לנתבעת. לטענה זו תמיכה בתוצאות החקירה הנגדית של ליכטנשטיין (עמ' 51 לפרוטוקול 22.3.06 שורות 4-7 וכן, עמ' 45 לפרוטוקול שורה 9). מכל אלה יש להסיק, כי לנתבעת היה חלק בשירותי התכנון המפורטים ולפיכך, טענתה המקדמית בעניין זה של היעדר אחריות לליקויים תכנוניים, נדחית. 10. מכאן, כי יש לדון בטענותיה של הנתבעת לגוף הדברים כנגד פרטי קביעותיו של מומחה בית המשפט. מומחה בית המשפט קבע בחוות דעתו כי עלות תיקון הליקויים שזוהו על ידו בדירת מעודה עומד על הסך של 68,100 ₪ לא כולל מע"מ (בהפחתת עלות הפיקוח). הליקויים שאותרו נוגעים בעיקרם להפרת התקנות בכל הנוגע לרוחב המסדרון בדירה, לרוחב השלח במדרגות הפנימיות, להיעדרו של איוורור תקין, לקיומם של הפרשי גובה אסורים בריצוף, ולפגמים בטיח ובקרמיקה. 11. הנתבעת טוענת כי לא הוכח קיומו של ליקוי במדרגות הפנימיות ולפיכך, אין לפצות את מעודה בעלות פירוק המדרגות הפנימיות וזאת בהתחשב בהלכה המשפטית השוללת את תחולת התקן על מדרגות פנימיות. עוד טוענת הנתבעת כי אין לקבל את קביעת מומחה בית המשפט בעניין הפגם שנוצר ברוחב המסדרון ולקבוע כי רוחב המסדרון תואם את הנדרש בתקנות. לחילופין, טוענת ב"כ הנתבעת כי גם אם יוכח קיומו של ליקוי ברוחב המסדרון בשל פתיחת דלת הממ"ד כי אז מדובר בליקוי קל ערך שמומחים אחרים מטעם בית המשפט באותו פרוייקט העריכו את שווים בסכומים שאינם עולים על 4,000 ₪ (מוצגים ט/1-ט/3, ט/7). בנוסף טוענת ב"כ הנתבעת בסיכומיה כי קביעתו של המומחה בעניין עלות תיקון הדלת בהיקף של 5,000 ₪ היא עלות מופרזת ושגויה, מה גם שהערכה זו נכללת ברכיבי האומדן של 15,000 ₪ לירידת הערך. עוד חולקת ב"כ הנתבעת על קביעותיו של מומחה בית המשפט בעניין הליקויים שנתגלו בריצוף, בקרמיקה, בעניין נדבך הראש, בעניין הסדקים ובעניין האוורור. 12.א. אשר לחלק הטיעון העוסק בהיעדר תחולתה של תקנה 3.38 לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל - 1970 (להלן:"התקנות") על המדרגות הפנימיות. סבורני, כי לאור נוסח התקנות מתבקשת המסקנה, כי אין די בקיומה של אי-התאמה ביחס אליהן כדי לבסס ממצא בדבר קיומו של ליקוי ולפיכך, יש לקבל את טענתה של ב"כ הנתבעת בעניין זה. אני קובעת איפוא, כי הליקוי עליו מצביע מומחה בית המשפט במידות המדרגות הפנימיות אינו בר-פיצוי וחלק זה בקביעת המומחה בטל, כך שיש להפחית את הסך של 8,000 ₪ מהערכתו. ב. בהתייחס לטענת ב"כ הנתבעת ולפיה, אין לקבל את הערכתו של מומחה בית המשפט בדבר היקף קיומה של ירידת הערך שמקורה בהקטנת רוחב המסדרון בשל פתיחת דלת הממ"ד, סבורני, כי אכן מדובר, בהערכה מופרזת אותה יש להפחית ולהעמיד על שני שליש מגובהה על סך של 10,000 ₪ בלבד. הערכה זו תואמת את הערכתו של המהנדס סוקולוב באותו פרוייקט שאושרה על ידי בית המשפט בת.א. 122776/01, 122777/01, 122778/01 (באיחוד). בהתחשב בכך, יש להפחית מהערכתו של המומחה בנושא זה סך של 5,000 ₪. ג. הסתייגויותיה של ב"כ הנתבעת ביחס לקביעה בדבר עלות תיקון הדלת בסכום של 5,000 ₪, כמופרזת, נראית לי הגיונית, באופן שנכון להעמיד עלות זו על סכום של 3,500 ₪ בלבד. הואיל וכך, יש להפחית מהערכתו של המומחה בנושא זה סך של 1,500 ₪. ד. לב"כ הנתבעת השגה נוספת על קביעתו של מומחה בית המשפט, הנוגעת להחלפת ריצוף הטראצו וגם בעניין זה, נראית לי עמדתה מוצדקת. חוסר הסבירות הבולט בקביעתו של מומחה בית המשפט, עיקרו בהתעלמותו מקיומם של אריחים תקינים שניתן לעשות בהם שימוש חוזר, בהערכה סתמית לגבי עלות פירוק והרכבת הריהוט ובשל אלה, מצאתי להקטין את היקף הפיצוי בנושא זה, ולהעמידו על סך של 15,000 ₪ בלבד, במקום הסך של 25,000 ש"ח שנקבע על ידו. הואיל וכך, יש להפחית מקביעת המומחה בעניין זה סך של 10,000 ₪. מעבר לכך, לא מצאתי לנכון כי יש לקבל את הסתייגויותיה של הנתבעת מקביעותיו של מומחה בית המשפט. 13. לפי זה, עלות תיקון הליקויים בדירת מעודה עומד על הסך של 43,600 ₪ בצירוף מע"מ כדין. 14. אשר לעוגמת הנפש - בהתחשב בטיב הליקויים ובהיקפם, יעמוד הפיצוי בגין עוגמת נפש על סך של 2,000 ₪. 15. בעניין ההוצאות - לא מצאתי כי נכון לזכות את התובעים בהוצאות המומחים מטעמם, אלא בעלות חוות דעתו של מומחה בית המשפט, בהחזר האגרה לפי הסכום שנפסק ובהוצאות משפט בסך של 7,000 ₪ + מע"מ. תביעת יזדי 16. בעניין תביעת יזדי, מבקש ב"כ התובעים להוסיף על קביעתו של מומחה בית המשפט לעלות של 44,750 ₪, עלות פיצוי בגין היעדרו של איוורור. עוד מבקשים יזדי להוסיף ולפסוק פיצוי בגין ריצוף לקוי, כפי קביעת המהנדס ארגוב (להלן:"ארגוב"), שערך חוות דעת מטעמם וכן, להוסיף פיצוי בגין ירידת ערך בנושא המדרגות לפי חוות דעתו של הכלכלן והשמאי ד"ר אורי הורוביץ (להלן:"הורוביץ"). 17. טענותיו של ב"כ התובעים בעניין זה, המבקש "לקרוע" חלקים מחוות דעתם של ארגוב והורוביץ ו"ליישמן" על קביעותיו של מומחה בית המשפט, נראות בעיני מאולצות ומלאכותיות ואין בדעתי לקבלן. חוות דעתם, הן של ארגוב והן של הורוביץ', הינן חוות דעת מגמתיות וחד צדדיות שנועדו לתמוך את טענות התובעים ללא סייג. 18. עוד אינני מקבלת את טענותיו של ב"כ התובעים בעניין תוספת הפיצוי שיש לפסוק בשל היעדרו של איוורור וזאת בהתחשב בכך, שגם אם שגה מומחה בית המשפט בקביעתו בעניין זה, עדיין אין בכך כדי להקנות לתובעים אוטומטית את הפיצוי הנקוב בהערכותיהם. בהתחשב בכך, שקביעותיו של מומחה בית המשפט נעשו על הצד הגבוה לפי התרשמותי, אין מקום להוסיף פיצוי בגין היעדרו של האיוורור כביכול, שעה שאין המדובר בפגם מהותי. 19. אשר להסתייגויותיה של ב"כ הנתבעת מקביעותיו של מומחה בית המשפט, אלה זהות בחלקן להשגות שהוצגו ביחס לתביעת מעודה. להתרשמותי, כפי שפורטה לעיל, בחלקה הרלבנטי לעניין שבפני, נפלו בחוות דעתו של מומחה בית המשפט פגמים משמעותיים בעניין המדרגות הפנימיות ובעניין הערכת ירידת הערך כתוצאת הצרת רוחב המסדרון. בעניינים אלה לא יכולתי לצערי, באופן חריג למדי, לסמוך את ידי באופן מלא על ממצאיו של מומחה בית המשפט. קביעותיי שנעשו שם בעניינים אלה, חלות גם על תביעת יזדי באופן שמהערכתו של מומחה בית המשפט יש להפחית סכום מצטבר של 13,000 ₪ (8,000 + 5,000 ₪). 20. מעבר לכך, לא מצאתי לנכון לקבל את טענות ב"כ הנתבעת בהסתייגויותיה הנוספות כנגד קביעותיו המקצועיות של מומחה בית המשפט. 21. הואיל וכך אני קובעת, כי היקף הזכאות של יזדי על פי חוות דעתו של מומחה בית המשפט בהתחשב בקביעות שנעשו, עומד על הסך של 30,600 ₪ בצירוף מע"מ כדין. הפיצוי בגין עוגמת נפש יועמד על הסך של 1,500 ₪, מעבר לכך תישא הנתבעת בעלות ששולמה על ידי התובעים למומחה בית המשפט, בהחזר האגרה לפי הסכום שנפסק ובהוצאות משפט בסך של 5,000 ₪ + מע"מ. סוף דבר: הנתבעת תשלם לתובעים את הסכומים כמפורט: א) לתובעים בתיק מס' 60066/03: 43,600₪ בצירוף מע"מ כדין ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 15.4.04 ועד לתשלום בפועל. 2,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל. 3. החזר אגרה לפי הסכום שנפסק. 4. החזר שכרו של מומחה ביהמ"ש ששולם ע"י התובעים. 5. 7,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל. ב) לתובעים בתיק מס' 60065/03: 30,600 ₪ בצירוף מע"מ כדין ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 15.4.04 ועד לתשלום בפועל. 1,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל. החזר אגרה לפי הסכום שנפסק. החזר שכרו של מומחה ביהמ"ש ששולם ע"י התובעים. 5,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל. לא אוכל להימנע בשולי פסק הדין מהתייחסות לדרך התנהלותה של ב"כ הנתבעת בתיק. ללא זיקה לגוף הדברים ולמידת צידקתה של הנתבעת, נראתה בעיני התנהלותה של באת- כוחה כחריגה בכל קנה מידה. החריגות נגעה לכל תחומי הייצוג, הן בכל הקשור לנימוסים בסיסיים כלפי בית המשפט ועד להפרה בוטה של החלטות ביהמ"ש בדרך הגובלת בביזיונן. הדברים, בחלקם, תועדו בפרוטוקול ואולם, אין בהם כדי לשקף את מידת הכוחנות והיעדר הריסון העצמי שהופגן באולם מצידה של ב"כ הנתבעת. חובתו של עורך דין לבצע את עבודתו במסירות כלפי שולחו, שווה בערכה לחובתו לנהוג בהגינות ובנימוס כלפי בית משפט. לטעמי, אין הדברים עומדים בסתירה זה לזה, אולם ב"כ הנתבעת, בדרך פעולתה, יצרה מתח בלתי נחוץ בין שני התפקידים ולא הביאה בכך ליתרון כלשהוא לשולחה, שלא היה זוכה בו, אלמלא התנהלותה. מצאתי בנסיבות חריגות אלה, לחייב את הנתבעת בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסכום של 5,000 ₪. בניהליקויי בניה