פיצוי בגין הפסד הנחת היעדר תביעות

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא פיצוי בגין הפסד הנחת היעדר תביעות: זוהי תביעה כספית ע"ס 6,109 ₪, אשר הגישה התובעת כנגד הנתבעות, בגן נזקים שנגרמו לרכבה, בתאונה דרכים מיום 10.7.11. בגין חלקם הארי של הנזקים הישירים שנגרמו לרכב התובעת, קיבלה התובעת פיצוי מחברת הביטוח אשר ביטחה את השימוש ברכב, בעת הרלבנטית. התביעה כיום, הינה בגין הנזקים שנגרמו לתובעת, בשל הפעלת פוליסת הביטוח המקיף והם מורכבים מסך 2,864 ₪, המהווה את התשלום ששילמה התובעת בגין השתתפות עצמית בפיצוי הנזק, סך של 1,296 ₪ בגין השתתפות עצמית בפיצוי ששולם לתובעת בגין ירידת ערך, סך 68 ₪ בגין כינון וסך של 1,881 ₪ בגין הפסד הנחת היעדר תביעות למשך 3 שנים. נסיבות התאונה, בהתאם לנטען בכתב התביעה, הן כלהלן: רכב הנתבעת 1 פגע ברכב התובעת, בצדו השמאלי קדמי, בעת שזה עמד בעצירה מוחלטת (ראה סעיף 7 לכתב התביעה). כמו כן, עולה מסעיף 11(ג) לכתב התביעה, כי רכב התובעת היה באמצע כניסה לחנייה, בנסיעה לאחור, וכי בזמן הפגיעה היה בעצירה מוחלטת לצורך יישור הרכב באמצעות סיבוב ההגה לצד שמאלי וכניסה לחניה בצד ימין. הנתבעות בכתב הגנתן, הכחישו את נסיבות התאונה הנ"ל וטענו לנסיבות אחרות. לגרסתן, בעת שרכב הנתבעת 1 נסע בכביש, הגיח לפתע רכב התובעת בחוסר זהירות, מצד ימין, תוך כדי יציאה ממקום חנייה מבלי לאותת ומבלי לוודא שהדרך פנויה, סטה לנתיב נסיעת רכב התובעת 1 ופגע ברכב בחלקו הימני כשהוא מסב לו נזקים. בנוסף, מחו הנתבעות בכתב הגנתן על העובדה שרכב התובעת נבדק רק ביום 15.8.11 כאשר, ועל כך אין מחלוקת, התאונה אירעה למעלה מחודש עובר למועד הנ"ל וליתר דיוק ביום 10.7.11. לכתב התביעה צירפה התובעת מסמכים המאששים את טענותיה ותומכים בתביעתה, הכוללים חוות דעת שמאי, התכתבויות בין התובעת לבין נתבעת 1 לרבות מכתב דחיית הדרישה לקבלת פיצוי, אישור חברת הביטוח הראל לעניין סכומי הפיצוי ששולמו לתובעת והניכויים מתוכם, ואישור בדבר הפסד הנחת העדר תביעות. בשים לב למחלוקת שניטשה בין הצדדים, בנוגע לנסיבות קרות התאונה, נשמעו לפני היום עדויותיהן של הנהגות בשני כלי הרכב המעורבים בתאונה, הנהגת ברכב התובעת והנתבעת 2. בתום השמעת העדויות, סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם והתיק נדחה למתן פסק דין זה. לאחר ששמעתי את עדויות העדות וסיכומי טענות הצדדים, נחה דעתי כי דין התביעה להידחות. ככל שעסקינן במשפט אזרחי, רובץ נטל ההוכחה על התובעת בהיותה המוציאה מחברותיה. בענייננו, ניתן לקבוע כי לא עלה בידי התובעת להרים את נטל ההוכחה הרובץ לפתחה כפי שיפורט להלן. ביחס לנסיבות שבהן התרחשה התאונה העידו לפני היום, כאמור, הנהגת ברכב התובעת והנתבעת 2. הנהגת ברכב התובעת אישרה לפני כי רכבה נמצא בשלבי חנייה בזמן הרלבנטי וכי בעת התאונה, עמד בעצירה מוחלטת כאשר חלקו האחורי היה בתוך מקום החנייה בעוד שחלקו הקדמי בלט לכביש. עוד ציינה הנהגת ברכב התובעת כי מקום החנייה בו חפצה להחנות את הרכב היו בצדו הימני של הכביש במרחק קצר מעיקול ימני ולדבריה רכב הנתבעת 1 חלף על פניה ורק בעקבות הגחתו, מן הכיוון הנגדי, של רכב צד ג', סטה רכב הנתבעת 1 לעבר רכבה ופגע בו. גרסה אחרונה זו נשללה מניה וביה על ידי הנתבעת 2. זו, בעדותה לפני, טענה כי נסעה בכביש ישר, לא אורך במיוחד וללא עיקול, המוכר לה היטב. לדבריה, בכביש האמור נהגה לנסוע פעמיים בשבוע. במועד התאונה הבחינה הנתבעת 2 ברכב התובעת, חלפה על פניו ורק לאחר מכן הרגישה את החבטה ברכב. ניתן היה להתרשם מעדותה של נתבעת 2 כי זו החלה נסיעתה זמן קצר בלבד לפני התאונה, לאחר שיצאה ממקום חנייה, וכי עד התאונה לא היה בידיה הסיפק לפתח מהירות. הנתבעת 2 שללה נסיעת רכב צד ג' בכיוון הנגדי וממילא הכחישה סטייה לעבר רכבה של התובעת. הנתבעת 2 עמדה לפני על גרסתה לפיה הרגישה חבטה ברכבה לאחר שחלפה על פני רכב התובעת וכי חנתה מרחק קצר לאחר מכן בצד הכביש לצורך החלפת פרטים. עלה גם מחקירתה של הנ"ל כי באמתחתה רישיון נהיגה בתוקף מלפני שנים רבות וכי זו הפעם הראשונה שבה היא נאלצת למסור עדות על קרות תאונה בבית המשפט. גרסה זו של הנתבעת הותירה בי רושם חיובי. הדברים שנמסרו על ידי הנתבעת 2 בעדותה לפני היו משכנעים ואמינים ואני רואה מקום ליתן אמון מלא בעדותה של נתבעת זו. יש לציין כי עדות זו מתיישבות בצורה מוחלטת עם מיקום הנזקים בשני כלי הרכב. לא כך היא הגרסה שנמסרה על ידי הנהגת ברכב התובעת. ובמה דברים אמורים? לו רכבה של הנתבעת 1 היה סוטה לעבר רכב התובעת כאשר זה היה מצוי בעצירה מוחלטת, ניתן היה להניח כי רכב הנתבעת 1 היה נפגע בחלקו הקדמי ימני. תמונות הנזק של רכב הנתבעת 1 (מוצג נ/1), משקפות נזק בדופן ימני, אמצעי-אחורי, ולא בחלק הקדמי של רכב. הגרסה אותה מסרה עדת התביעה, לפיה נתבעת 2 נאלצה להסיט את רכבה ימינה בשל חלוף רכב צד ג' בכיוון הנגדי, נשללה כאמור על ידי נתבעת 2. מעבר לאמור, גרסה זו אינה הגיונית ו/או אפשרית בנסיבות העניין, בהתחשב במיקום הנזקים בשני כלי הרכב. בידוע הוא שהסטת הגה הרכב ימינה, אינה יכולה לגרום לסטיית הרכב כולו, בצורה ישרה, לצד ימין. לו אכן הופתעה נתבעת 2 מרכב אחר שנסע בכיוון הנגדי שלה וכתוצאה מכך הסיטה את רכב ימינה, כי אז חלקו הקדמי של רכבה היה מוסט כתוצאה מכך ימינה בעוד שחלקו האחורי של הרכב היה מוסט בהכרח שמאלה הרחק מרכב התובעת. בנסיבות העניין, ובשים לב לכל האמור איני מקבלת את גרסת התובעת באשר לאופן התרחשות התאונה ולעומת זאת הריני מקבלת את גרסת הנתבעות כגרסת אמת המשקפת את המציאות כהווייתה. בנסיבות העניין הריני דוחה את התביעה. בנוסף, ובשים לב למסקנה שאליה הגעתי, הריני מחייבת את התובעת לשלם לנתבעות, את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 1,700 ₪. סכום ההוצאה הנ"ל ישולם תוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לב"כ התובעת, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד תשלומו המלא בפועל. פיצוייםהעדר תביעות