קראו דוגמא מהפסיקה בנושא פח מיחזור בקבוקים ליד הבית: בפני תובענה אשר עניינה הצבת מיכלי מיחזור בסמוך לבית המבקשים. המבקשים הם בני זוג המתגוררים בהרצליה במשך 38 שנים. ביתם של המבקשים ממוקם בפינת הרחובות המגינים ושלוה. לפני מספר שנים הציבה המשיבה, עיריית הרצליה (להלן - המשיבה או העירייה), או מי מטעמה, שני מתקני מחזור בצמוד לגדר החיה המקיפה את בית המבקשים. מתקן אחד משמש לאיסוף בקבוקים והשני לאיסוף נייר. יש לציין, כי תוך כדי ניהול התובענה העמידה המשיבה או מי מטעמה, 2 מתקני מיחזור נוספים בצמוד לגדר ביתם של המבקשים (להלן - המתקנים). על פי גרסת המבקשים, המתקנים אשר הוצבו בצמוד לגדר החיה ובסמיכות גדולה לחדר השינה והסלון אשר בביתם, החלו עם הזמן להוות מטרד כבד. לטענתם, במתקנים נזרקים בקבוקים עם שיירי שתיה, שקיות זבל, זבל פתוח ולכלוך, דבר המהווה מטרד ומפגע תברואתי. המתקנים גורמים לריח לא נעים ומהווים מוקד למקקים, עכברים וחולדות וכל זאת בצמידות לבית המבקשים. בנוסף טוענים המבקשים, כי המתקנים מהווים גם מטרד בטיחותי, שכן מכוניות עולות על המדרכה כדי לפרוק חומרים למיחזור. עוד טוענים המבקשים, כי הצבת המתקנים בסמוך לגדר מונעת את גיזום הגדר ואף פוגעת בה. לטענת המבקשים, המשיבה אינה ממלאת את חובתה על פי דין, על פי פקודת העיריות, לנקות את הזבל והלכלוך מהמקום ולהדביר את המקום ממקקים ועכברים. לטענתם, פנו למשיבה מספר פעמים ואף הציעו מיקום חלופי למתקנים, אך ללא הועיל. לטענתם, המשיבה מעוולת ביצירת מטרד, בעוולת הרשלנות ובהפרת חובה חקוקה. נוכח כל האמור לעיל הגישו המבקשים את התובענה, בה ביקשו צו עשה המורה למשיבה להסיר את המטרד ולהשיב את המצב לקדמותו - לסלק את המתקנים ממיקומם בסמיכות לבית המבקשים. עמדת העירייה היא, כי בהצבת מתקני מיחזור פועלת היא הן על פי סמכותה והן על פי חובתה על פי דין. מיקום הצבת מתקני המיחזור נשקל היטב על פי מכלול שיקולים רלוונטיים וכי המיקומים החלופיים אשר הוצעו על ידי המבקשים אינם מתאימים. העירייה דואגת לניקיון ולפיקוח מתמיד סביב המתקנים כאשר התוצאה היא, שברוב רובו של הזמן הסביבה נקיה ורק לעיתים נדירות מונחת שם פסולת, אשר לסילוקה דואגת העירייה תוך זמן קצר בלבד. הטענה בדבר מפגע של ריח או נוכחות של מקקים או מזיקים אחרים משוללת כל יסוד. העירייה נטלה על עצמה לגזום את גדר החי בהתאם לצורך. העירייה קשובה לצרכי התושבים ופועלת כפי שרשות סבירה צריכה לפעול. הצבת מתקני מיחזור מהווה צורך ציבורי חיוני ואין להישמע לדרישות תושבים אשר באות מתוך צורך להרחיק מהם עצמם את מה שאינו נאה בעיניהם, בבחינת "לא בחצרי". לטענת העירייה, החלטתה עומדת במבחן הסבירות המינהלית ואינה מצדיקה התערבות. על פי טענת העירייה לא ביצעה כל עוולה כלפי המבקשים ובכל מקרה בידיה הגנה טובה. דיון לאחר שעיינתי בכל החומר בתיק ושקלתי את טענות המבקשים, שוכנעתי, כי דין התובענה להידחות. ראשית, המבקשים לא עמדו בחובה המוטלת עליהם להוכיח, כי אכן המקום הפך ל"מוקד ללכלוך, לזוהמה, לסכנה" וכי "המתקנים הסמוכים מאוד לבית המבקשים החלו להוות מטרד כבד" כאשר זבל ולכלוך נערמים בסמיכות גדולה לביתם ומהווים מטרד ומפגע תברואתי, גורמים לריח לא נעים ומהווים מוקד למקקים, עכברים וחולדות. המבקשים העלו טענות אלו מבלי שתמכו אותן בראייה ממשית. לא שוכנעתי, מתמונה זו או אחרת, כי עניין לנו בסכנה תעבורתית או במפגע תברואתי. עיינתי בתצהירי המבקשים וטענותיהם בעניין זה הועלו בכלליות ללא פירוט ממשי ומבלי שניתן לדעת האם מדובר באירועים בודדים או יומיומיים. נמצא אם כן, כי את טענותיהם בדבר קיומן של עוולות נזיקיות לא פרטו המבקשים כדבעי והן אף לא הוכחו. התובעים לא הניחו תשתית עובדתית מספיקה על מנת להוכיח את טענותיהם ואף לא תשתית משפטית. מטעם זה יש לדחות את הטענות. במסגרת מילוי תפקידן רשאיות ולעיתים מחויבות הרשויות המקומיות בהצבתם של מרכזי מיחזור ומתקני מיחזור, הכל בהתאם לחוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, תשנ"ג-1993. בדברי ההסבר לחוק נאמרו הדברים הבאים: "כמות הפסולת הביתית והתעשייתית הולכת וגדלה מיום ליום ומשנה לשנה, דבר הגורם למטרדים אקולוגיים חמורים ומאלץ את התושבים לסבול ממפגעים חמורים. שטחי ההטמנה הסמוכים לערים הגדולות והקטנות, אינם מהווים אתר לקבורה סניטרית נאותה, ויש בהם משום מפגע תברואתי בעל תופעות לוואי מזיקות ביותר. מיחזור פסולת מסוג נייר, פלסטיק, זכוכית ואשפה אורגנית יכול לפתור את בעיית הפסולת וכל תופעות הלוואי הישירות והעקיפות הנגרמות ממנה. המיחזור יכול אף לשפר את מצבת היבוא וזאת ע"י חסכון ביבוא אשפת נייר מחו"ל ויבוא נייר בכלל. פעילות המיחזור מתפתחת ומתמסדת בעולם המערבי בקצב מהיר, ואילו בארץ, הנושא אינו מוסדר כלל ועיקר. הצעת החוק באה לקבוע עקרונות ומסגרת להסדרים שיקבעו השר המופקד על ביצוע החוק והרשויות המקומיות. בשלב זה הושארה שאלת האחריות והסמכות פתוחה לדיון והכרעה". על החשיבות והתועלת הרבה במיחזור אין צורך להכביר במילים. טענות המבקשים התמקדו בהצבעה על אפשרויות שונות בהן ניתן היה לנקוט על מנת לסייע להם ולהציב את המתקנים במקומות אחרים, אך באלה לא בנקל יתערב בית המשפט. התערבות בשיקול דעתה של הרשות תיעשה במשורה, כגון במקרים של חוסר סבירות קיצוני ומהותי של החלטתה, אשר יורד לשורשם של דברים. משמעותה של החובה לפעול בסבירות היא, כי על העירייה, בבואה להציב מתקני מיחזור, להפעיל את שיקול דעתה תוך מתן דגש בהליך איזון האינטרסים לשיקולים הרלבנטיים והענקת משקל יחסי לכל אחד מן השיקולים. החלטה מנהלית עשויה להיפסל אם היא לוקה בחוסר סבירות מהותי. עם זאת, כלל ידוע במשפט המנהלי הוא, כי בית המשפט אינו שם עצמו בנעלי הרשות, אלא בוחן את סבירות החלטתה. שוכנעתי, כי בחירת מיקומם של המתקנים נעשתה משיקולים ענייניים וכך גם סירוב המשיבה להעביר את המתקנים למיקום אחר. מהחומר אשר הונח בפני עולה, כי העירייה החליטה בעניין כאשר הייתה בפניה תשתית עובדתית מלאה, שקלה את כלל השיקולים הרלוונטיים והעניקה את המשקל הראוי לפגיעות הנגזרות מהצבת המתקנים, אל מול הצורך האמיתי במתקני מחזור במיקום מתאים, שישמש מטרה זו ולחשיבות הדבר. שוכנעתי, כי בבסיס בחירת מיקומם של המתקנים עמדה מחשבה אשר שקלה שיקולים רלוונטיים וביניהם שמירה על מרחקים סבירים בין מתקן למתקן, על מנת להקל על התושבים ולעודד אותם לעשות שימוש במיכלי המיחזור, נגישות מירבית למתקנים, הן של התושבים והן של החברות המפנות את תכולת המתקנים, מניעת הפרעה לעוברים בסמוך למתקנים, מניעת הפרעה לבתים גובלים, אי הסתרת שדה הראיה, פוטנציאל מיחזור גבוה ועוד. כמו כן שוכנעתי, כי הצבתם של שני מתקנים נוספים נעשתה משיקול ענייני של ריכוז כלל מתקני המיחזור בנקודה אחת ולא מתוך שיקולים או מניעים זרים. מסקנה זו נתמכת הן באמור בתצהירי מר עודד כץ מטעם המשיבה והן מהתרשמותי ממר כץ בדיון אשר התקיים ביום 22.07.2013. על פי האמור בתצהירו של עודד כץ מטעם העירייה, המיקום הנוכחי נבחר בהתאם לשיקולים אלה. מתקני המיחזור נמצאים במרחק סביר מהמתקנים האחרים. המתקנים משרתים היטב את הרחובות הסמוכים להם. הנגישות למתקנים נוחה הן ברגל בשל המיקום והן ברכב בשל קיומו של מפרץ חנייה סמוך. המיקום מאפשר נגישות נוחה למתקנים עבור המשאיות הבאות לפנות את התכולה, מבלי שתגרם הפרעה לתנועה. המדרכה במקום רחבה ועל כן אין הפרעה להולכי הרגל. שיקולי העירייה נמצאו סבירים והגיוניים וכך גם ההחלטה. נוכח כל האמור לעיל שוכנעתי, כי דין התובענה להידחות. המבקשים ישלמו למשיבה הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪, עד ליום 1.12.13. מטרד ריחמיחזורמטרד