קראו דוגמא מהפסיקה בנושא פגיעה עצבית ברגל: 1. לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים לעניין נכות כללית, מיום 14.3.13, אשר קבעה למערער 30% נכות זמנית לתקופה החל מ-1.3.13 עד ה-31.8.13. 2. ביום 27.6.13, התקיים דיון בפני כב' הרשם קאסם, במסגרתו הצדדים לא הצליחו להגיע להסדר, משכך התיק הועבר אליי למתן פסק דין. 3. להלן עיקר טיעוני ב"כ המערער: א. המערער סובל מפגיעה עצבית קשה ביותר ברגל שמאל, הוועדה בחרה שלא לקבוע למערער נכות כלשהי בהקשר זה. ב. למערער צלקת מכאיבה ומכערת, אשר מגבילה את תפקודו, אך הדבר לא נבדק ע"י הוועדה. ג. בשים לב לתלונות המערער, לא ברור מדוע לא נמנו עם חברי הוועדה נוירולוג ופלסטיקאי. ד. החלטת הוועדה אינה מנומקת, ומנוגדת לעקרונות הצדק הטבעי. ה. הוועדה התעלמה מהתיעוד הרפואי שהציג המערער ללא כל הצדקה. 4. להלן עיקר טיעוני ב"כ המשיב: א. המסמך היחידי שהתייחס לפגיעה עצבית הינו בדיקת ה-EMG מיום 3.1.13, והוועדה התייחסה למסמך זה. ב. הוועדה קבעה למערער 30% נכות בגין הגבלה קשה בתנועות עמוד שדרה מותני, וקבעה שיש מקום לשיפור מאחר והתובע עבר לאחרונה ניתוח. ג. מאחר ומדובר בנכות זמנית, עניינו של המערער אמור להיבחן פעם נוספת בפני הוועדה, אז יוכל המערער להמציא לוועדה מסמכים נוספים באשר לפגיעה העצבית. 5. החלטת הוועדה - דיון ומסקנות: א. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי המערער התלונן על כאבים חזקים בגב, הקרנות לרגליים (יותר לרגל שמאל), ואף העמיד את הוועדה על הפגיעה העצבית הגורמת לו למספר הגבלות. ב. הוועדה בדקה את המערער וציינה בממצאיה את הדברים שלהלן: "בעמוד שדרה מותני צלקת ניתוחית עדינה, אינה דביקה לעומק ולא רגישה... בעמוד שדרה מותני קיימת הגבלה, הגבלת תנועות קשה... בעיקר בגלל הכאב. ההחזרים הגידיים נמצאו תקינים בשתי הרגליים. בבדיקת MRI מיום 9.1.13 נראה מצב שלאחר קיבוע אחורי בעזרת ברגים.... בדיקת EMG מיום 3.1.13, ממצאים שמתאימים לפגיעה שורשית בין s1-L4 בשני הצדדים, אך יותר משמאל. לדעת הוועדה מצבו הנוכחי עדיין זמני ובהחלט תתכן הטבה בתום כשנה מהניתוח, לכן הוועדה מותירה את הנכות הקיימת כפי שהיא". ג. עינינו הרואות, כי הוועדה קבעה למערער 30% נכות זמנית בגין הגבלה קשה בעמוד שדרה מותני. על אף שהוועדה קבעה כי מבדיקת ה-EMG מיום 3.1.13 עולים ממצאים המתאימים לפגיעה שורשית, וחרף תלונות המערער בדבר הכאבים וההקרנות לשתי הרגליים, בחרה הוועדה לקבוע נכות זמנית בתחום האורתופדי בלבד, מבלי שנתנה את דעתה לתלונות המערער בתחום הנוירולוגי. ד. באשר לצלקת, הוועדה קבעה כי מדובר בצלקת ניתוחית עדינה שאינה דביקה, ולא רגישה. לפיכך, ובשים לב לממצאי הוועדה, לא מצאתי מקום להתערב בשיקול דעתה בכל הקשור לקביעת אחוזי הנכות בגין הצלקת. כמו כן, לא מצאתי כל הצדקה להעמיד את עניינו של המערער בפני הרכב אחר, אשר יכלול נוירולוג ומומחה לפלסטיקה, וזאת הואיל והוועדה כללה אורתופד. משלא הונחה בפני הוועדה חוות דעת של נוירולוג, די בנוכחותו של האורתופד לצורך קביעת הנכות הנוירולוגית וגם האורתופדית. בכל מקרה היה והוועדה תמצא לנכון להיוועץ עם נוירולוג, הרי היא תוכל לעשות זאת. 6. לסיכום: לאור כל האמור לעיל, עניינו של המערער יוחזר לוועדה באותו הרכב על מנת שתבחן את תלונותיו בתחום הנוירולוגי, תעיין בבדיקת EMG מיום 3.1.13, ותקבע אם אין מקום לקבוע למערער נכות נוירולוגית. ככל שהוועדה תמצא לנכון להיוועץ בנוירולוג, תוכל כמובן לעשות זאת. בנסיבות העניין, המשיב ישלם למערער הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,500 ₪ וזאת תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, אחרת סך זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. 7. כל צד רשאי להגיש בקשת ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. נכותנכות כלליתרגליים