קראו דוגמא מהפסיקה בנושא פגיעה כתוצאה מנפילת ארון: 1. עסקינן בתובענה, במסגרתה ביקש התובע להכיר באירוע מיום 1.11.09 כתאונת עבודה על פי משמעותה בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995 (להלן:"חוק הביטוח הלאומי"). 2. פקיד התביעות דחה את תביעתו של התובע, בין היתר מהנימוק כי לא הוכח קיומו של אירוע תאונתי. טענות התובע 3. לטענת התובע, הוא סיפר שוב ושוב כיצד קרתה התאונה. התובע תיאר כי הארון נפל על גבו, וכי את ידו השמאלית שם כדי להגן על עצמו מנפילה על הפנים, וכך קיבל מכה בידו השמאלית. באשר לטפסים שמולאו אצל העדה שהעידה והן אצל הרופא, היתה בעייה של תקשורת עקב קשיי שפה מצידו של התובע. גם אדם מן היישוב לא היה סובר שחשוב לציין כל דבר מפרטי התאונה. התאונה היתה במפעל, ואחראי הבטיחות לא היה במפעל באותו יום, אלא אדם אחר. השאלה שבמחלוקת היא, האם יש קשר סיבתי בין האירוע לבין מה שסבל התובע, וזאת השאלה שצריך להפנות למומחה. טענות הנתבע 4. לטענת הנתבע, לא ברור תאריך הפגיעה, ולא ברור מהו האיבר שנפגע. התובע מסר מספר גירסאות לעניין קרות האירוע, ולאף גירסה אין תמיכה במסמכים הרפואיים. לא ניתן להבין מה היה האירוע ומה היה תאריך האירוע, ובמיוחד כשבסמוך לאירוע, ביום 5.11.09, מסר התובע לרופא על כאבים בגב שיש לו מזה שבועיים, מועד שאולי מכוון לתאריך קודם שהוא 18.10.09, בו התובע כלל לא עבד. לפיכך, יש לדחות את התובענה. הדין החל 5. תאונת עבודה מוגדרת בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי לגבי עובד, כ"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו ...". סעיף 80(1) לחוק הביטוח הלאומי מרחיב הגדרה זו, ביחס לדרך מן הבית לעבודה ולהיפך: "חזקת תאונה בעבודה 80. רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם- (1) אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו". המבחן היסודי להיותו של אירוע "תאונה" הוא ה"הפתאומיות". הפתאומיות משמעה אירוע שניתן לאתר במישור הזמן - הווה אומר מתי אירע, ובמישור השטח - הווה אומר לקבוע בדיוק את המקום שבו אירע. ראה: דב"ע (ארצי) לא/5-0 ושדי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ב 200. דב"ע (ארצי) נו/103-0 עטר - המוסד לביטוח לאומי (מיום 12.12.96). נטל הראיה מוטל על התובע להביא "ראשית ראיה" שאכן אירע אירוע תאונתי בעבודה, שקושר את הפגיעה לעבודה. ביסודם של הדברים עומדת שאלת אמינות גירסתו של התובע. ראה: דב"ע (ארצי) נא/ 205-0 המוסד לביטוח לאומי - שחאדה סעיד, פד"ע כד 222. דב"ע (ארצי) נא/218-0 המוסד לביטוח לאומי - דרור, פד"ע כד 545. דיון והכרעה 6. נקדים אחרית לראשית, ונציין כי יש מקום להורות על מינוי של מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי, שכן התובע הוכיח קיומו של אירוע תאונתי לו טען, ולהלן יפורטו הנימוקים לכך. 7. מהתמונה אשר נפרשה בפנינו עולה, כי התובע עמד בנטל הרובץ לפתחו להוכיח את האירוע התאונתי לו טען. מן העובדות שהוכחו עולה, כי אכן התרחש אירוע תאונתי במועד ובמקום כנטען על ידי התובע. 8. התובע הגיש תצהיר מטעמו, ובמסגרת הדיון בבית הדין נחקר על האמור בו. כמו כן, מטעם התובע העידה הגב' אורלי דובקין מירזוייב, אשר עבדה כרכזת כח אדם. בתום מסכת הראיות סיכמו הצדדים בעל פה. 9. לאחר ששמענו את עדות התובע, התרשמנו כי היא מתארת דברים כהווייתם, וכי ניתן לקבוע ממצאים עובדתיים בהסתמך עליה. התובע ענה על כל שאלה שנשאל באורח כן ואמיתי, והאמור בתצהירו לא נסתר. גירסתו של התובע, לפיה התאונה נשוא התובענה התרחשה ביום 1.11.09, קיבלה תמיכה וחיזוק בין השאר על ידי עדות עדת הנתבע, אשר שימשה כרכזת בחברת כח האדם אשר העסיקה את התובע, וממנה עלה כי התובע הגיע אליה כדי לדווח על התאונה שנגרמה לו. עדה זו הוסיפה ותיארה, כי היא הבינה מהתובע שנפל עליו ארון, וכי הוא נפל והחליק על היד, והיא התקשרה למפעל, ואישה בשם רעייה אישרה לה שאכן קרה אירוע שכזה. עדה זו אף שלחה מכתב לנתבע ביום 30/1/11 (נ/8), בו תיארה את קרות האירוע ביום 1/11/09 כפי שהעידה בית הדין, וכפי שתיאר התובע. עדה זאת העידה כי התובע הגיע אליה באותו היום, אך אנו מקבלים את טענת התובע כי הגיע אליה ביום שלמחרת על מנת לדווח. הדברים מתיישבים עם השתלשלות האירועים, היות והתובע העיד כי התאונה קרתה בסוף היום, ומשרדי כוח האדם נסגרים בשעה 5. 10. באשר לטענות הנתבע ביחס לרישומים הרפואיים, יצויין כי התובע, אשר שפת העברית אינה שגורה בפיו (וזאת בלשון המעטה) כפי שהדבר בא לידי ביטוי בבית הדין, פירט היטב את השתלשלות האירועים על רקע הביקורים אצל רופאיו, כמו גם מדוע התלונן לראשונה על מצב ידו למעלה מחודש לאחר האירוע. בנסיבות העניין, משהתובע הוכיח קיומו של אירוע תאונתי ביום 1.11.09, הרי שסוגיית הרישומים הרפואיים ונפקותם תעמוד לפתחו של המומחה אשר ימונה בתיק. 11. עוד נוסיף, כי התובע הסביר שייחס את הכאבים בגבו בין השאר לתאונת העבודה הקודמת; וכן שקיבל ימי מנוחה ומשככי כאבים אשר הפחיתו כליל את הכאבים בידו השמאלית, כך שלא מצא לנכון להתלונן עליהם; והוסיף כי יום לאחר התאונה לא הגיע לעבודה, וביום שלמחרת פרש מוקדם עקב כאבים. 12. לסיכום, התובע חזר על גירסתו לעניין קרות האירוע ואופן התרחשותו הן בטופס התביעה, הן בכתב התביעה, והן בהודעתו לחוקר (נ/7) ובתצהירו, כמו גם במסגרת עדותו בבית הדין. בהקשר זה יצויין, כי אומנם התובע לא ציין בטופס התביעה כי נפגע בידו; היות וחשב שכאבים אלו יעברו, וממילא סבל מכאבי גב קשים יותר בהם התרכז בטיפולו; אך בטופס למתן טיפול רפואי לנפגע עבודה (בל 250) (נ/3) נכתב כי התובע נפל על ידו השמאלית, וזאת לאחר שהארון פגע בגבו והוא נפל קדימה לכיוון הקרקע, כפי שתיאר בעדותו בבית הדין, על מנת לבלום את נפילתו. 13. הננו מקבלים את טענת התובע לפיה, היו בעיות בתקשורת בינו לבין משרד כוח האדם, והתרשמנו כי לתובע קושי רב בשפה העברית, נתון אשר יכול להסביר את היעדר פירוט מדוייק לגבי קרות האירוע בטופס התביעה. כמו כן, התרשמנו כי התובע תיקשר עם נציג חברת כוח האדם בעיקר בשפת הסימנים, ואף הקושי בתקשורת שבינו לבין רופאיו יכול והשפיע על הרישומים בעניינו. אחרית דבר 14. לאור כל האמור לעיל, הננו קובעים כי התובע הוכיח קיומו של אירוע תאונתי בהתאם לדרישות הדין ביחס לעובד שכיר. 15. החלטה על מינוי מומחה לאורטופדיה תינתן בנפרד. רהיטים (תביעות)נפילה