קראו דוגמא מהפסיקה בנושא הכרה בפגיעה בבטן ביטוח לאומי: זוהי תביעה להכיר בפגיעה בבטן מיום 19/2/07 כתאונת עבודה. להלן עובדות המקרה: 1. התובע יליד 2/5/1951. 2. החל מתאריך 1/4/96 עבד התובע עד יום האירוע בעבודה ביום 19/2/07 בעבודות ליטוש ופוליש במפעל "ברק לליטוש ולפוליש" הנמצא בנתניה. 3. לטענת התובע, ביום 19/2/07 הוא הרים מכונת ליטוש כבדה וכתוצאה מכך חש בכאבים עזים במותן שמאל. 4. מכונת ליטוש שוקלת כ-100 קילו והתובע היה נוהג להרים אותו ביחד עם אדם נוסף, אבל בפועל, כאשר התובע היה צריך להחליף גלגל ליטוש למכונה, הוא היה מרים לבד חלק מהמכונה על צידה האחד, תוך הפעלת כח פיזי. 5. התובע פנה בו ביום לבית החולים הילל יפה ואושפז עד ליום 21/2/07. 6. התובע טוען כי בעת ההרמה של מכונת הליטוש הוא חש בכאבים עזים במותן שמאל, וכן טוען כי נגרמה לו בליטה באזור הבטן, במותן שמאל. 7. התובע טוען כי מדובר כאן בתאונת עבודה, כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי, בעוד שהנתבע טוען כי מדובר כאן בתהליך תחלואתי, ללא כל קשר סיבתי לאירוע בעבודה מיום 19/2/07. מינוי מומחה רפואי: 8. מטעם בית הדין מונה, כיועץ מומחה רפואי, פרופ' מ. קראוס, אשר מסר חוות דעת מומחה לבית הדין בתאריך 27/11/11. בחוות דעתו קבע המומחה כדלקמן: "א. המחלה ממנה סובל החולה היא חולשה והידקקות של שרירי דופן הבטן הימנית והמותן הימנית. זוהי מחלה מולדת שהסיבה לה איננה ידועה והיא יכולה ולהחמיר במשך השנים, עקב הרמת משאות והגברת הלחצים בחלל הבטן. כאשר מצב זה מתקדם ממליצים תחילה להשתמש בחגורה להחזיק את דופן הבטן, ואם מגיע לקיצוניות ניתן לתקנו על ידי ניתוח של דופן הבטן. ב. לחצים מוגברים בחלל הבטן כמו הרמת משאות כבדים יכולים להחמיר את המצב ולהביא לתופעות חריפות של כאבים ותפיחות של דופן הבטן. האירוע של הרמת משא בתאריך 19/2/07 עלול היה להחמיר את המצב אף כי הרמת משאות גם לפני ארוע זה, סביר להניח שזירזו את התפתחות הבליטה בדופן הבטן. העובדה שהחולה בחדר מיון בתאריך 19/2/07 ספר שהמחושים בבטן כבר קיימים במשך יומיים מורידה מאמינות סיפורו של החולה על "אירוע". נראה לי שהרמת המשא ביום 19/2/07 החמירה מצב שהיה קיים כבר מקודם בצורה פחות בולטת. ג. בגלל אי ההתאמה בין סיפורו של החולה והדיווח מחדר מיון, אני נוטה לחשוב שלאירוע בתאריך 19/2/07 היתה השפעה פחותה בהרבה מהשפעת מצבו הבריאותי הבסיסי של החולה, שהיה חולשה מולדת של דופן הבטן שהתפתחה בהדרגה משך שנים והוחמרה (אולי) ע"י הרמת משא כבד בתאריך 19/2/07". 9. בתוספת לחוות דעתו הרפואית של פרופ' מ קראוס יום 27/11/11 צוין כדלקמן: "א) המחלה ממנה סובל החולה היא חולשה והידקקות של שרירי דופן הבטן הימנית והמותן הימנית. זוהי מחלה מולדת שהסיבה לה איננה ידועה והיא יכולה ולהחמיר במשך השנים, עקב הרמת משאות והגברת הלחצים בחלל הבטן. כאשר מצב זה מתקדם ממליצים תחילה להשתמש בחגורה להחזיק את דופן הבטן, ואם מגיע לקיצוניות ניתן לתקנו על ידי ניתוח של דופן הבטן. ב) לחצים מוגברים בחלל הבטן כמו הרמת משאות כבדים יכולים להחמיר את המצב ולהביא לתופעות חריפות של כאבים ונפיחות של דופן הבטן. האירוע של הרמת משא בתאריך 19/2/07 עלול היה להחמיר את המצב אף כי הרמת משאות גם לפני אירוע זה, סביר להניח שזירזה את התפתחות הבליטה בדופן הבטן. העובדה שהחולה בחדר מיון בתאריך 19/2/07 סיפר שהמחושים בבטון כבר קיימים במשך יומיים מורידה מאמינות סיפורו של החולה על "אירוע". נראה לי שהרמת המשא ביום 19/2/07 החמירה מצב שהיה קיים כבר מקודם בצורה פחות בולטת. ג) כל הרמה של משאות כבדים עלולה להחמיר את מצבו, ואת עיקרה אין לדעתי לייחס לאירוע מסוים. ד) המצב הקיים הוא תוצאה של תהליך תחלואה ממושך. ה) תנאי עבודתו השפיעו פחות על מצבו מאשר חולשת הדופן המולדת ממנה סבל. גורמי הסיכון העיקריים אצלו הם מצבים המעלים את הלחץ הפנימי בבטן כגון הרמה חוזרת של משאות כבדים. ו) המצב הקיים הוא תוצאה של תהליך תחלואתי ממושך שאליו הצטרפו הרמות משאות כבדים שהחמירו את המצב. ז) למצב הקיים תרמה בראש וראשונה חולשה מולדת בדופן הבטן ואיליה הצטרפו הרמות של משאות שהחמירו את המצב, אך יש להדגיש שוב שהגורם העיקרי למחלתו הוא חולשה מולדת של דופן הבטן, ותנאי עבודתו השפיעו על הופעת מחלתו הרבה פחות מאשר נתוניו האישיים (לרבות גורמי הסיכון)". 10. ב"כ התובע ביקשה לקבל את התביעה, לאור קביעת המומחה, כי הרמות משאות כבדים החמירו את החולשה המולדת בדופן הבטן. ב"כ הנתבע ביקשה לדחות את התביעה, היות ומחוות דעת המומחה עולה, כי מדובר בתהליך תחלואתי ממושך וזה הגורם למצבו של התובע. לטענתה, לא מדובר כאן באירוע תאונתי או החמרת מצב ואין כאן פגיעות זעירות, מצטברות ובלתי הפיכות, כלומר, תאונת עבודה על פי עקרון המיקרוטראומה. לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן: 11. המומחה קובע במפורש, כי התובע סבל ממחלה מולדת המתבטאת בחולשה והידקקות של שרירי דופן הבטן הימנית והמותן הימנית. לדבריו, לחצים מוגברים בחלל הבטן, כמו למשל הרמת משאות כבדים, יכולים להחמיר את המצב וכי סביר להניח שזרזו את התפתחות הבליטה בדופן הבטן. יחד עם זאת, הרמת המשא הכבד ביום 19/2/07 החמירה מצב שהיה קיים עוד לפני האירוע, אך בצורה פחות בולטת. המומחה מציין, כי כל הרמה של משאות כבדים עלולה להחמיר את מצבו ואת עיקרה אין לדעת המומחה לייחס לאירוע מסוים. לסיכום קבע המומחה, כי למצב הקיים תרמה בראש ובראשונה חולשה מולדת בדופן הבטן ואליה הצטרפו הרמות של משאות שהחמירו את המצב, אך המומחה חזר והדגיש, כי הגורם העיקרי למחלתו של התובע היא חולשה מולדת של דופן הבטן, ותנאי עבודתו השפיעו על הופעת מחלתו הרבה פחות מאשר נתוניו האישיים, לרבות גורמי הסיכון הטמונים בתובע. 12. מחוות דעת המומחה פרופ' מ. קראוס עולה בבירור, כי לא מדובר כאן באירוע תאונתי ביום 19/2/07 וגם לא בפגיעות זעירות מצטברות ובלתי הפיכות שבהצטברותן נוצר המצב הקיים, כלומר גם לא מדובר כאן בתאונת עבודה על פי עקרון המיקרוטראומה, אלא במחלה מולדת של הידקקות של שרירי דופן הבטן הימנית והמותן הימנית, אשר יתכן והרמת המשאות הכבדים החמירו את המצב, אך הם לא הגורם עצמו למחלה, שכאמור הינה מחלה מולדת. 13. היות ומדובר בתהליך תחלואתי - על כן התביעה נדחית בזאת. 14. אין צו להוצאות. ביטוח לאומיבטן